למכירה: גארטל שנגזר ממכנסי האדמו"ר מבעלזא

גארטל (אבנט) שנעשה ממכנסי בד של הרה"ק רבי אהרן מבעלזא: מכנסים שעברו בירושה למשפחת הרבנית עה"ש, מהם נעשו מספר מצומצם של גארטלעך (אבנטים)

פרטי יודאיקה (8)
פרטי יודאיקה (8)
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

בית המכירות הפומביות "תפארת" בירושלים חושף לראשונה פריטים נדירים ומיוחדים מאת גדולי האדמו"רים והרבנים בדורות האחרונים. מדובר על פריטים אישיים במיוחד שהיו בשימושם של הרבנים. המכירה תתקיים ברביעי הבא בשעה 19.00 בירושלים. להלן כמה מהפריטים המרתקים:

אתר בידספירט

 1. המגילות האישיות של גדולי האדמו"רים- מגילת אסתר גדולת מימדים ומרשימה, בכתב סופר עתיק ומיוחס ששימשה את הרה"ק רבי יהודהל'י מדז'יקוב. 42 שורות. לא נמכרת כמגילה כשרה.

המגילה ששימשה את הרה"ק רבי יהודהל'י מדז'יקוב בנו של רבי אלטר יחזקאל מדז'יקוב ונכדו של רבי יהושע מדז'יקוב. חתנו של הרה"ק האמרי חיים מוויזניץ ונכדו של הרה"ק האהבת ישראל מוויזניץ.  בשנת תש"ל, לפני חג הפורים, הביאה לסופרו האישי רבי ישראל חיים האס. בעת נתינת המגילה אמר רבי יהודהלי': זו מגילה שלי, היא מיוחסת מאוד, שימשה אותי עד שנה זו עת נפסלה'.

רבי יהודהל'י הורוויץ מדז'יקוב, הידוע בכינוי ר' יודל'י דז'יקובר; [י"ח באלול תרס"ה- י"א בסיוון תשמ"ט] היה מצדיקי הדור הקודם הנערצים. נולד לאביו רבי אלטר יחזקאל אליהו הורוויץ מדז'יקוב, בנו וממלא מקומו של רבי יהושע מדז'יקוב. אמו חוה הייתה בתו של האהבת ישראל מוויזניץ. למד אצל רבי מאיר אריק בטרנוב. בגיל 20 נסמך להוראה על ידי רבי אברהם מנדל שטיינברג, רבה של ברודי. שהה בגרוסוורדיין בבית סבו האדמו"ר מויז'ניץ והיה לחסידו המובהק. הוא נישא למרים, בת דודו האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ.

למרות הפצרות רבות סירב להקים חצר חסידית, הוא התגורר בירושלים ושימש כר"מ ומשפיע בישיבת בית יוסף צבי של רבי יוסף צבי דושינסקי. הוא נהג בסגפנות ובפרישות מרובה, ומסופר שנהג לפני כל ארוחה לבכות ולומר פרקי תהילים, באמרו שיש לחשוש מלהתגשם על ידי האכילה. עם השנים התקבצו סביבו חסידים, בפניהם השמיע דברי תורה. בשנת תשמ"ה עבר להתגורר בלונדון. גם שם התקבצו סביבו חסידים והוא התחיל להתנהג באדמו"רות.

 2. בית המגילה ששימש את הרה"ק רבי אהרון מטשערנאביל ואבותיו הקדושים והיה שמור באוצר גנזיו של הרה"ק רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב. בית המגילה עשוי משני חלקים כסף, עם עיטורי פרחים בעבודת ריקוע וחריטה. משקל כולל 91 גרם. את בית המגילה קיבל סופר הסת"ם האישי של גדולי הדור ורועי החסידות, רבי ישראל חיים האס שהיה מקורב לגדולי ישראל ובהם רבי יהודל'י מדז'יקוב.

בשנת תש"ל לקראת חג הפורים קרא רבי יהודהל'י לרבי ישראל חיים ובישר בצער רב כי מגילתו האישית מירושת אבותיו נפסלה. רבי יהודהלי' הפציר בסופר הסת"ם כי יכתוב לו במהירות מגילת אסתר חדשה, אולם הסופר חזר ואמר כי אין די זמן לכותבה עד הפורים ובשום אופן לא אבה רבי יהודהל'י לקבל מגילה שנכתבה בידי סופר אחר. רבי יהודהל'י הירבה להפציר עד שהסופר הציע לרבי יהודהל'י את מגילתו האישית. בתמורה לכך, הביא לו רבי יהודהל'י בהתרגשות ולאות הוקרה עצומה שתי מתנות חשובות ויקרות מפז שהיו לו בבית גנזיו. האחת: בית המגילה. הפריט השני: מגילתו האישית של רבי יהוד'הלי' שנפסלה אותה עת.

רבי אהרן מטשרנוביל [תקמ"ז – תרל"ב] מגדולי אדמור"י החסידות, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל ונכדו וממשיך דרכו של רבי מנחם נחום בעל 'מאור עיניים'. אמו הייתה בתו של רבי אהרון הגדול מקרלין שעל שמו היה קרוי. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות. היה נשיא של קופת הצדקה רבי מאיר בעל הנס של כולל ווהלין, ופעל רבות לחיזוק ישוב ארץ ישראל. השפעתו ברחבי עולם החסידות הייתה לאין שיעור. ככל הידוע, מעולם לא עמד חפץ קודש מאוצרו למכירה.

 3. גארטל (אבנט) שנעשה ממכנסי בד קודש של הרה"ק רבי אהרן מבעלזא. גארטל (אבנט) לבן שנעשה מבד קודש של הרה"ק רבי אהרן מבעלזא. מכנסים שעברו בירושה למשפחת הרבנית ע"ה, ומהם נעשו מספר מצומצם של גארטלעך (אבנטים). כידוע בקרב חסידי בעלזא, שצדיקי בעלזא מסרו לצאצאיהם מכנסים שהשתמשו בהם לשמירה וסגולה, כך נהג מרן השר שלום ובנו הרה"ק רבי יהושע מבעלזא.

 4. עטרה לטלית עמה התעטף בתפילותיו הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקה, מגדולי צדיקי הדור. עטרת טלית זאת, עמה התפלל הרבי שנודע בכח תפילותיו, במסירות נפשו לתורה ולתפילה תחת שלטון הקומוניסטים, בגלות רוסיה ובטשקנט, ממנה לא זע ולא נע למרות הרדיפות ללא שינוי וכך עד סוף ימיו כשעלה לארץ הקודש והשתכן בבני ברק.

הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקה נולד בשנת תרנ"ה לאביו רבי יוסף מאיר ממכנובקה מגזע סקווירא לבית טשרנוביל. תחת השלטון הבולשביקי המשיך בעבודתו הקדושה, בהפצת היהדות ללא מורא וללא חשש. הוא המשיך להתגורר במוסקבה במטרה לעמוד לעזר ולהמשיך להפיץ תורה ויהדות בקרב יהודי רוסיה. בשנת תשכ"ה עלה לארץ הקודש ושמו נודע כצדיק נשגב, גאון וצדיק שכל רז לא אניס ליה, מתמיד עצום, חבר מועצת גדולי התורה, ורבים רבים שיחרו לפתחו ומברכותיו לא נפל ארצה.

 5. רבי אהרן מבעלזא מקבל קוויטל מעצמו להזכרה. בקוויטל מזכיר את עצמו, את הרבנית ושני ילדיה. כפי מנהג אבותיו הק' האדמורים לבית בעלזא, קיבלו האדמורי"ם 'קוויטל' עבור עצמם, בכל ערב ימים הנוראים, וקווטיל זה שמרו בסמוך אליהם עד מוצאי שמחת תורה. את הקוויטל נהגו האדמורי"ם לקרוא בזמנים הנעלים ביותר של הימים הנוראים, בערב ראש השנה, לפני תקיעת שופר, לפני אמירת כל נדרי, וכו'. הקוויטל נכתב בהראת מרן על ידי הגבאי הרב החסיד המופאר רבי שלום פוגל, ומרן מהר"א עמד לפניו כפי המקובל בקרב חסידים בעת כתיבת פיתקא לצדיק.

כשקוויטל הזה הובא לפני האדמו"ר ממכנובקה ציין לפרט ייחודי ומעניין, כי ניתן לראות בצידו השמאלי של הקוויטל חור זעיר שבו היתה תקועה מחט שחיברה את הקוויטל ל'כוללות קוויטל' של כלל חסידי בעלזא לאוגדם יחד ולהיכלל לפיתקא דרחמא בתוך שאר אחבנ"י. קוויטל זה היה נמצא על שולחנו הקדוש בכל עת ימים הנוראים.

 6. התבן עליו עמדו אדמור"י בעלזא הקדושים לדורותיהם בעת התפילות ביום הכיפורים, מקובל וידוע כסגולה נדירה לשמירה ולברכה לכל ענין. האדמורי"ם מבעלזא עצמם נהגו לשמור את התבן תחת יצועם לאות שמירה וסגולה. כמו כן, היו החסידים נדחקים לחטוף שאריות התבן עליו שמרו מכל משמר. הסגולה השתמרה עד ימינו ובשפתי צדיקים מפורסמת כאוצר סגולה וברכה. כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א קיבל חתיכת שטרוי (תבן) מחבילה זו, והחשיבו מאוד.

בספר "בקדושתו של אהרן" (סיפורי קודש והנהגות רבי אהרן מבעלז) כתוב: "שמעתי מהגה"צ רבי ישעיה שנעבאלג זצ"ל, ראב"ד קהל מחזיקי הדת בא"צ, שבבעלז יש מנהג לשטוח קש מתחת לרגליו של האדמו"ר ביום כיפור. ופעם אחת לא היה קש והורה האדמו"ר מוהר"א לקנות מזרון להוציא הקש מתוכו".

השארת תגובה