כשליש מהמזון בישראל מושלך לפח

בעוד אזרחי ישראל מרבים להתלונן על יוקר המחיה, מתברר כי כשליש מהמזון המיוצר בישראל מושלך לפח • מי האשם בבזבוז האסטרונומי, כמה משפחות יכולות לחיות רק ממה שאנחנו זורקים ולמה עדיין אין חנויות לעודפי מזון?

אוכל לפח
אוכל לפח
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

דוח BDO ולקט ישראל, "אובדן מזון והצלת מזון בישראל" לשנת 2017, מעלה נתונים מטרידים אודות הצריכה חסרת האחריות של הישראלי הממוצע. מדי שנה כשליש מהמזון המיוצר בישראל מושלך לפח. על פי הנתונים המתפרסמים – עלות המזון הזה עולה לנו כ-19.5 מיליארד שקלים בשנה ולצורך ההשוואה מדובר בכשליש מתקציב הביטחון לשנת 2019, שנרשם כתקציב הגבוה ביותר בכל הזמנים.

יחד עם הבזבוז מדובר כאן ב"בל תשחית" לכל דבר ועניין, שלא נדבר על התקציב המשפחתי שנעלם ואיננו מבינים לאן. יחד עם זאת, קיימות השלכות חברתיות וסביבתיות כמו משאבי הייצור, השינוע והפסולת המייצרת גזי חממה שטובי המומחים בעולם מנסים להפחית.

אם נבדוק את משמעות הבזבוז יהיה מי שיחשוב כי מדובר דווקא במטבחים גדולים של אולמות, מסעדות וחדרי אוכל מסחריים – אך לא כך הדבר. מהדו"ח עולה כי על מרבית ההשחתה אחראים משקי בית פרטיים, בנקודות בהן נצרך המזון.

מי שרוצה שנרכוש הרבה, אלו היצרניות ורשתות השיווק האמורות להצדיק את קיומן כשעכשיו זה מדעי, בשליש מהמקרים זה על חשבון הכיס שלנו, בהנחה ושני השלישים הנותרים הם רכישה תוך שיקול דעת.

פנינו ליניב חדד, המומחה לחינוך פיננסי וכותב הספר "מהתיכון ועד הפנסיה" בו נמצאים שלל טיפים לצרכנות נבונה, וביקשנו ממנו מספר תובנות על צריכה נבונה כדי לצמצם את הבזבוז. לדברי חדד: "השאלה כעת היא לא רק איך נחסוך כסף ונעמוד בתקציב המשפחתי שהגדרנו, השאלה כעת היא איך ניתן להיות חלק ממניעת המגיפה הארורה הזו של בזבוז 30% מהתקציב שלנו, לשם כך אני ממליץ על מספר טיפים די מוכרים, אבל אם נשנן אותם נרגיש את זה כבר בסוף הרבעון בכיס שלנו. הכינו טבלה עם רשימת צרכים משפחתית לכל חודש. סיימתם את הקניות? חזרו הביתה והכניסו לטבלה חדשה על פי תאריך הקניה, את המוצרים שרכשתם לפי משקל ומחיר.

"חודש לאחר מכן עשו את אותו הדבר, לאחר חודשיים חזרו לטבלת הצרכים של המשפחה ובדקו מה רכשתם יותר ומה רכשתם פחות, על פי זה תבנו את רשימת הצרכים החדשה לחודש השלישי. הפעולות הללו קודם כל יגרמו לכם להבין משמעות של כל מוצר ומחירו, כך תוכלו גם לעשות סקר שוק ולגלות היכן זול יותר. מעבר לכך הטבלאות הללו יספרו לכם כמה מוצרים נשארו לכם מחודש א' ועברו לחודש ב'. במצב אחראי שכזה אתם תמצאו את עצמכם מצמצמים או לעיתים מרחיבים את סל הצריכה המשפחתי שלכם, אך תמיד היו עם אצבע על הדופק".

חדד מדגיש כי "השיטה הזו מומלצת מאוד לקראת החגים, בהם בד"כ אנחנו מבזבזים המון מזון כי הרכישה שלנו היא רגשית. אם עשיתם רשימת קניות בפסח שעבר, ובדקתם כמה מוצרים נשארו לכם לאחר החג, בוודאי השנה תהיו יותר מחושבים ותוציאו הרבה פחות".

האינטרסים המובהקים של רווחי הרשתות חייבות לקבל תפנית, אם לא למען הצרכן אז למען המדיניות שאמור להכתיב הרגולטור למיגור הבזבזנות. את המדיניות אין צורך להמציא מחדש – אפשר פשוט להעתיק ממדינות שאכפת להן. רשתות שיווק באירופה החלו למכור תוצרת חקלאית פחות יפה וטרייה תחת המותג "שונה במראה" – המהלך יכול להביא לצמצום פערים חברתיים יחד עם הפחתת הבזבזנות.

במדינות המערב מנסים לעשות סוף לבזבוז המזון – ענקית המזון טסקו הבריטית החלה להפעיל תכנית לניטור ומיגור בזבזנות המזון. כמוה סייסנברי ומוריסונס שהחלו לפרסם נתונים אודות בזבוז מזון אצלן בסניפים.

בשנת 2016 צרפת הפכה למדינה הראשונה האוסרת על השמדת מזון ברשתות השיווק. איטליה, בעקבותיה, אסרה על השלכת מזון מרשתות השיווק, וכתחליף מחייבת אותן לתרום אותו. אולי הגיע הזמן לנקוט בצעד דומה גם בישראל.

בדנמרק רשת השיווק REMA1000 נקטה צעד ראשוני ומהפכני, כשהייתה הראשונה להחליף את מבצעי ה'אחד פלוס אחד' בהנחות, ווולמארט האמריקאית החלה לחייב את יצרניות מותג הבית לאחידות בציון תאריכי התפוגה.

לאחרונה החל בעולם הטרנד המרגיל מחדש את משקי הבית לצמצם בזבזנות באמצעות דפוסי קניה, אחסון והרגלי אכילה ובישול מכיוון שמשקי הבית נחשבים ליעד שקל להגיע אליו וקל יותר לשכנע אותו לחסוך מאשר את יצרניות המזון להפסיד כסף. אך יחד עם זאת אם לא ישתתפו במהלכים הללו גם היצרניות יחד עם רשתות השיווק, יהיה קשה להניע את המהלך הזה לאורך זמן.

לדוגמא, אם היצרניות יקפידו על תאריכי תפוגה אחידים ופחות מבלבלים  (פעולה שתועיל גם להן וגם לרשתות) והרשתות ירימו את הכפפה, ניתן יהיה להקים לכל רשת גם חנויות ייעודיות למכירת מוצרים שתיכף פג תוקפם. זו לא הזיה, השיטה הזו נהוגה מזה שנים ברשתות הביגוד, שלכל אחת מהן יש גם את "חנות העודפים" אשר ברוב המקרים ניתן להצביע עליה כמרוויחה לפחות כמו חנות רגילה – גם במזון זה אפשרי.

למרות "המגיפה הלאומית" וחשיבות הנושא כאמור ברמה החברתית הכלכלית ושמירה על סביבה ירוקה, כנראה שלמישהו זה פשוט נוח. כיום, שנת 2019 מדינת ישראל שלחה חללית לירח אך עדיין לא כתבה את החזון הלאומי לצמצום תופעת בזבוז המזון. בינתיים, כל שנותר לנו זה לחשוב חיסכון, לחשוב ירוק ולהניע תרומות של מזון לאלו שאין ידם משגת.

השארת תגובה