היסטוריה: ישראל המריאה לירח

ישראל המעצמה הרביעית בעולם ששיגרה חללית לירח, ואם הכל יתנהל כשורה, תנחת 'בראשית' בעוד כחודשיים על קרקע הירח • ההוראות ההלכתיות של הראשל"צ, ההישג המדעי הנדיר והלו"ז המלא של האירוע ההיסטורי

הדמיית 'בראשית' על הירח
הדמיית 'בראשית' על הירח
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

בשנים האחרונות, מדברים רבים על מה שנשמע כמו הזיה: חללית ישראלית תשוגר לירח. מה? איך? למה? בזמן שאתם מחזיקים את העיתון, ילכו לישון אנשי צוות רבים שבלילה שבין חמישי לשישי היו עסוקים בשיגור החללית הראשונה מישראל לירח. 'בראשית' שמה.

ביום שני הודיעו השותפות בפרויקט ספייס-איי אל והתעשייה האווירית, כי שיגור החללית הישראלית 'בראשית' יתרחש בתאריך 22.2.19, בלילה שבין חמישי לשישי, סביב השעה 03:45. מרגע שיגורה החללית תחל במסלול ארוך ומורכב. כ-32 דקות לאחר מכן, החללית תתנתק מטיל השיגור. לאחר מספר דקות מנקודה קריטית זו, אם אכן תתרחש כמתוכנן, הם מצפים לתקשורת ראשונה של החללית עם חדר הבקרה הנמצא ביהוד וכך נדע כי החללית חיה. מספר דקות לאחר מכן תיפתחנה רגלי הנחיתה של החללית, ובהמשך תתחיל סדרת בדיקות לכל מערכות החללית כדי לוודא שהן עברו בהצלחה את השיגור והן נפרדות היטב בחלל. כשעה לאחר השיגור, החללית תעבור למצב שיוט בהקפה ראשונה סביב כדור הארץ.

חמישה אתגרים עיקריים ניצבים במסעה של החללית אל הירח: הראשון, שלב השיגור שהינו עתיר סיכונים בפני עצמו. השני, איתור מיקום החללית וקיום קשר עמה בטווח שעד לירח. השלישי, יכולת עמידתה של החללית בתנאים הקיצוניים בחלל, ניווט מורכב (ללא GPS) ועוד. הרביעי, שלב לכידת הירח – שלב בו החללית צריכה לעבור מהקפות של כדור הארץ להקפת הירח. לצורך כך על החללית להגיע למקום הנכון, בזמן הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, וזאת על מנת שכח הכבידה של הירח ילכוד אותה אל מסלול היקפי. האתגר האחרון הינו האתגר המורכב ביותר – נחיתה רכה על הירח.

ביום ראשון, הגיע הצוות לנשיא המדינה והעניק לו חללית דמה, ריבלין הגיב: "זהו רגע מכונן. בעוד יומיים תשוגר החללית הישראלית הראשונה לירח. 'בראשית' תעשה היסטוריה! עד היום נחתו על הירח רק מעצמות – ארצות הברית, ברית המועצות לשעבר וסין. אבל אם הכול ילך כשורה, מדינת ישראל הקטנה והצעירה – תהיה המדינה הרביעית בהיסטוריה להנחית חללית על הירח".

מר מוריס קאהן, נשיא עמותת ספייס-איי אל, אמר: "אנחנו נמצאים במסע הזה כ-8 שנים והוא יושלם בעוד כחודשיים עם הנחיתה על הירח. אנחנו עושים היסטוריה וגאים להיות חלק מקבוצה שחלמה ומימשה את החזון שמדינות רבות בעולם חולמים עליו, אבל רק שלוש מימשו אותו עד כה. אתמול (ראשון, כך במקור) הענקנו את פרויקט "בראשית" כמתנה לנשיא המדינה והוא הוכרז כפרויקט לאומי. אין גאה ממני לתת לעם ישראל את המתנה הזאת ולהפוך אותה לחלק מהאתוס הישראלי של טכנולוגיה, העזה והרבה חוצפה"

עידו ענתבי, מנכ"ל עמותת ספייס-איי אל, הוסיף: "המסע שלנו לירח מלא באתגרים, על כן המשימה שלנו מורכבת מאין כמוה. כל צעד שנעבור בהצלחה יתווה את הדרך להצלחתו של הצעד הבא עד הנחיתה על הירח. במשך חודשים רבים הצוותים שלנו ושל התעשייה האווירית עסקו בבדיקת החללית ומערכותיה, בניסויים מורכבים ובהיערכות למשימה. כל זאת כדי להיות ערוכים לתרחישים שונים במהלך המשימה, שהצלחתה תביא לגאווה לאומית לישראל".

נמרוד שפר מנכ"ל התעשייה האווירית אמר: "שיתוף הפעולה של התעשייה האווירית עם ספייס-איי אל  הינו דוגמא להישגים המשמעותיים אליהם ניתן להגיע במדינת ישראל. הידע, היכולות וההון האנושי נמצאים כאן, וניתן להגיע אל המחוזות הרחוקים ביותר. הדרך אל הירח רצופה אתגרים, אבל בזכות המקצועיות, הנחישות והאמונה של כל השותפים בפרויקט, חללית ישראלית תשוגר בימים הקרובים, והתעשייה האווירית, יחד עם שותפינו בספייס-איי אל , תמשיך לעשות את כל הדרוש על מנת להבטיח את הצלחתה של משימה זו".

כך הכל התחיל

למרות שמדובר בהישג היסטורי לאומי, הרי שבבסיסו הינו יוזמה פרטית שהגו לפני כ-8 שנים שלושת מייסדי עמותת ספייס-איי אל  שלה שתי מטרות עיקריות – האחת להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח והשנייה לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ללימודי המדע והטכנולוגיה. היזמים הצעירים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שאפו להגשים את חלומם ונרשמו לתחרות המאתגרת Google Lunar XPRIZE. התחרות הסתיימה ללא זוכה במרץ 2018, עם זאת הודיעה ספייס-איי אל  כי היא תמשיך במשימה.

מאז הקמתה של ספייס-איי אל, הפכה המשימה להנחתת חללית ישראלית על הירח, לפרויקט לאומי אך במימון כספי תורמים ובראשם מר מוריס קאהן. זהו למעשה כלי החלל בתקציב הנמוך ביותר שישוגר למשימה כזו מעולם. מעצמות העל שהצליחו להנחית חללית על הירח השקיעו בכך מאות מיליוני דולרים שמקורם במימון ממשלתי. עצם השלמת פיתוח, בניית החללית ובדיקתה בתקציב כה מצומצם הוא הישג משמעותי בפני עצמו, הן עבור מדינת ישראל והן לתעשיית החלל בכל העולם. אם אכן המשימה תוכתר בהצלחה, היא תהווה פריצת טכנולוגית בקנה מידה בינלאומי.

הנחתת חללית על הירח תביא את ישראל הקטנה להישג יוצא דופן. הפרויקט מביא לידי ביטוי את יכולותיה של ישראל בתחומי הטכנולוגיה ופותח עבורה הזדמנויות רבות: ראשית בחינוך הדור הצעיר למדעים – מיום הקמתה העמותה פגשה יותר ממיליון תלמידים ברחבי הארץ. שנית, להתפתחות והתקדמות במדע ומחקר ושלישית בהיבט העסקי – אופק חדש לכלכלה הישראלית בזכות הידע ההנדסי ויכולות פיתוח מתקדמות. הצלחתה של 'בראשית' – היא סמל להצלחתה של המדינה בתחומים אלו ואחרים.

החללית נושאת עמה "קפסולת זמן" – מאגר מידע עצום -מאות קבצים דיגיטליים החל מפרטים אודות העמותה, על פרויקט בניית החללית והצוות, סמלים לאומיים, מִטְעָן תרבותי וחומרים שנאספו מהציבור הרחב לאורך השנים לטובת שליחתו לירח עם החללית. קפסולת הזמן עתידה להישאר על הירח גם לאחר השלמת המשימה ומאחר והחללית אינה צפויה לחזור לכדור הארץ, המידע הטמון בה עתיד להישאר בירח לזמן בלתי מוגבל.

חללית שומרת שבת

כל האמור ייהפך להצלחה, רק אם הכל ילך כשורה ולא יהיו בעיות באחד משלבי החללית בדרכה לירח. באשר לכך שוחחנו עם אריאל גומז, מהנדס מערכות בספייס-אי, החברה שמפתחת את אותה החללית והוא אומר כי "יש לנו סיכויים מאוד גבוהים. מה שנקרא אנחנו תמיד לקוחים בחשבון שיכולה להיות איזושהי תקלה שאנחנו לא חושבים, לא משהו שהוא לא מציאותי, ולכן אנחנו צריכים לדעת שתמיד יכולים להיות דברים לא צפויים. אנחנו ערוכים בתכנון ברמה האופטימלית ואנחנו עשינו את כל מה שצריך כדי שהכל יעבור בשלום".

"בוא נאמר כך: תחשוב שאירופה עוד לא הגיעה לירח, לא כי היא לא יכולה, אלא עוד לא הייתה סוכנות חלל אירופאית, אנחנו מדברים לעשות דבר שגם אירופה עוד לא עשתה… שתבין את הסדר גודל של האירוע. משנות השישים זו תהיה החללית ה-11 שהגיע לירח, כי לקחו את זה בחשבון שלהגיע לירח זה לא פשוט, היו שלא הגיעו לירח, היו שפספסו את הירח, היום מתקדמים ולכן אנחנו יודעים איך לעשות את זה, עכשיו זה המבחן לצלוח בפעם הראשונה דבר מאוד מורכב".

איפה היית בחמישי בלילה?

"בחדר בקרה בלוד".

מתי ידעתם שהצלחתם?

"באזור חמש שש בבוקר, יארך לנו חודשיים בערך להגיע לירח".

תדמיתית, זה הופך אותנו למעצמה?

"בהחלט, תשמע לפני חודש וחצי היה אירוע חלל בארה"ב ואחד ראש צוות משלנו היה שם ואמר שגם החברות האמריקאיות עד היום בעיקר ממשלות הגיעו, וכעת התחיל עידן חדש, עמותה ארגון פרטי שאינו ממשלתי יכול לעשות את זה וגם חברות בארה"ב ניגשו לנציג שלנו ואמרו לו שרוצים לראות את זה, זה אומר שהמצב הטכנולוגי בעולם הגיע שארגון פרטי יכול לעשות דבר עצום כזה. זה צוהר לכל מיני השקעות בתחום החלל. ברעיונות ופיתוחים שונים".

"אני חושב שמה שמאוד מאפיין את המשימה היא מוכנות למרות שזה קשה. תצליח או לא תצליח זה הרבה סייעתא דשמיא ואנחנו מתפללים שנצליח. הראשון שהגיע לירח אמר שהמשימה שלו היא לחזור חי, הוא ידע שיש לו פחות מ-50% סיכוי לחזור חי לארץ וכשהוא חזר הכל המשיך. אנחנו לא באותו סדר גודל, זו חללית לא מאוישת, אין סיכון חיי אדם אבל זה אירוע שכיום אנחנו לא מבינים עדיין את הערך, אנחנו לא יודעים מה יקרה".

למה באמת לא מאוישת?

"בשביל לשלוח חללית מאוישת אתה צריך לשלוח אנשים ולהחזיר אותם, לדאוג למזון ועוד, החללית שלנו היא הכי קטנה שנשלחה אי פעם, קטנה בממדים שלה ובמידה, כשאתה רוצה לשגר אנשים מדובר בחלליות אחרות לגמרי".

בשלב זה, אנו עוברים לדבר על היבט ההלכתי ובמענה לשאלה, הוא מפתיע אותנו באומרו כי הממונה עליו הוא אדם חרדי: "הבוס שלי הוא חרדי חב"דניק, אני גר ברמת בית שמש, אנחנו מנסים לשמור על כל הדברים ההלכתיים, נקבל תדרוך מרב לכל מיני שאלות שיעלו, פנינו לראשל"צ יצחק יוסף והוא כתב לנו שו"ת מיוחד של ששה עמודים על כל מה שיכול להיות, הוא כתב פסק דין תקדימי מבחינה הלכתית, שכן כל הנושא של חלל הוא חדש בהלכה, תיירות חלל אנחנו עוד מעט שם, למדתי את הקובץ של הרב הלפרין מה אתה עושה בחלל, איך אתה מקדש, מתי אתה שומר שבת, נפגשנו עם הבן של הרב הלפרין במכון המדעי טכנולוגי. אם השיגור נמשך או נדחה אם יש כניסה לשבת הכינו חדרים ופלטת שבת שעון שבת ערוכים למקרים כאלו. מי שרוצה לשמור שבת יכול. מחשיבים את העניין הזה. כל השיקולים ההלכתיים הובאו בחשבון".

כל מה שצריך לדעת על 'בראשית'

קטנה, חכמה וזולה

גובהה של 'בראשית' כמטר וחצי בלבד, קוטרה כשני מטר כשרגליה פרושות. מסת החללית כ- 600 ק"ג בשיגור. הדלק מהווה כ-75% ממשקל החללית. בלימת החללית במהלך הנחיתה תצרוך כשליש מכמות הדלק. 'בראשית' לא רק קטנת מימדים, אלא גם זולה משמעותית ביחס למקובל בעולם החלל העמוק. לא די בכך, היא גם שוברת שיא. זו תהיה החללית הקטנה ביותר שתנחת על הירח עד היום. זוהי גם המערכת הישראלית המהירה ביותר אי פעם!

המסלול לירח

המרחק מכדור הארץ לירח הוא כ-384,000 ק"מ. לצורך המחשה מדובר במרחק גדול פי 10 מהמרחק שבין כדור הארץ לבין לווייני התקשורת שנעים סביבו. כדי לצאת מהאטמוספרה, החללית שלנו תשוגר לירח על גבי משגר מסחרי ענקי: טיל פלקון 9 של חברת SPACEX. אחרי שהחללית תנותק מהמשגר, היא תתחיל להקיף את כדוה"א במסלולים אליפטיים ובסך הכל תעבור 6.5 מיליון ק"מ- זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח.

בשלב מסוים תגביה החללית את מסלולה סביב כדוה"א, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. מהרגע שהחללית תתחיל את מסלולה סביב הירח, היא תקיף אותו עד שיגיע הרגע הנכון לנחיתה. סה"כ צפוי המסע לירח להימשך כ- 8 שבועות מהשיגור ועד הנחיתה. החללית תגיע למהירות של כ- 10 ק"מ לשניה (36,000 קמ"ש) ביציאה למסלול אל הירח. לשם המחשה מהירות זו גדולה פי 13 ממהירותו המקסימלית של מטוס ה F15.

ניהול בשלט רחוק

החללית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. המפעילים בחדר הבקרה יוכלו לשדר לחללית נתונים ופרמטרים שישולבו בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. הפיקוד על החללית יעשה מכדור הארץ מחדר הבקרה שנמצא במפעל חלל של התעשייה האווירית ביהוד. ניתן יהיה להפעיל את כל מערכות החללית מחדר הבקרה, כדי שזו תבצע את טיסתה אל הירח בהתאם לתכנית המשימה. חדר הבקרה יוכל לפקד על החללית גם אחרי שתנחת על פני הירח. החללית תעביר לחדר הבקרה מידע, נתונים ותמונות לכל אורך המשימה.

מחשב המשימה

על החללית מותקן מחשב, הדומה בעוצמתו למחשב שחבוי בסמארטפון. מערכת הבקרה והניווט וכל שאר המערכות בחללית מופעלות על ידי מחשב זה. מחשב המשימה הוא פיתוח ייחודי של תע"א ומיועד לננו לווינים. מחשב זהה שוגר בלווין BGUSAT בדיוק לפני שנתיים. מעבד המחשב פותח גם הוא על ידי סטארט-אפ ישראלי.

המצלמות

החללית מצוידת במצלמות מיוחדות. באמצעות המצלמות נוכל לקבל וידאו ותמונות פנוראמיות, שישודרו מהחללית חזרה לכדוה"א. אחת המצלמות מיועדת לצילום סלפי של 'בראשית' עם נחיתתה על הירח.

הנחיתה

תהליך הנחיתה ימשך 20 דקות והוא מתבצע בצורה אוטונומית על בסיס תוכנת בקרה וניווט שפותחה על יד מהנדסי ספייס-איי אל  והתעשייה האווירית. על מנת לנחות, יש להאט את המהירות האופקית יחסית לקרקע ולאחר מכן לבלום את המהירות האנכית. החללית משתמשת בחיישנים שונים למדידת מיקומה וגובהה ביחס לפני הירח. לצוות הקרקע לא תהיה אפשרות להתערבות במהלך הנחיתה.

מה קורה לאחר הנחיתה?

במקביל למשימת הצילום על פני הירח, החללית תבצע מדידות של השדה המגנטי במהלך הנחיתה ובאתר הנחיתה באמצעות מכשיר מגנטומטר המורכב על החללית. המדידות נועדו לטובת מחקר מדעי המבוצע במכון וייצמן למדע-UCLA. לאחר שתשלים גם את המשימה המדעית המיועדת לה, החללית תישאר על הירח ועליה דגל ישראל. ב ספייס-איי אל מקווים שהדור הבא יידע להחזיר אותה משם.

לו"ז של בראשית מבראשיתה

2010- יריב, כפיר ויהונתן- שלושה יזמים צעירים מחליטים לבנות חללית ישראלית ראשונה בדרך לירח ונרשמים לתחרות השאפתנית של גוגל.

2011- הקמת עמותת ספייס-איי אל, עמותה ללא כוונת רווח המהווה בסיס לבניית החללית ועידוד חינוך למדעים בקרב הדור הצעיר.

2011- טקס השקת הפרויקט בתעשייה האווירית במעמד הנשיא פרס ורונה רמון

2011-2013- ביצוע מספר סקרים טכנולוגיים במהלך שלוש השנים הראשונות לביקורת על התכנון הראשוני (סקרים שנועדו לאישור תכניות סופי של החללית)

נובמבר 2013- חתימה על חוזה לפיתוח מערכת ההנעה

אוגוסט 2014- השלמת סקר תכן ראשוני (PDR) לאנטנות של החללית

ינואר 2015 – תחילת פיתוח מלא של החללית

אוגוסט 2015- רכיבים שנרכשו ושהושלם פיתוחם מתחילים להגיע למעבדת האינטגרציה, כמו פאזל- חיישן הניווט IMU ועוקב כוכבים.

אוקטובר 2015- חתימה על הסכם שיגור באמצעות חברת SpaceX. טקס חתימה חגיגי נערך במשכן הנשיא ריבלין בירושלים. באירוע נחשף עיצוב חדש לחללית.

נובמבר 2015- סיום פיתוח המקמ"ש (מקלט-משדר).

אוגוסט 2016- ספייס-איי אל  מארחת בת"א את ועידת הפסגה אחרונה בהיסטוריית התחרות, כקבוצה המובילה את תחרות Google Lunar Xprize.

ינואר 2017- ספייס-איי אל  מעפילה לגמר התחרות, בה נותרו חמש קבוצות בלבד.

30 במרץ 2018- התחרות הרשמית מסתיימת ללא זוכים, לאחר שגוגל הודיעה על סיום הענקת חסות לתחרות. למרות זאת החלטנו להמשיך ולהגיע לירח.

2017 ועד היום לשיגור- בניית החללית ובדיקות המערכות השונות:

יוני 2018 – השלמת הרכבת מערכות אווירונטיקה, סנסורים, קשר וחשמל

יוני 2018 – השלמת גרסת תוכנת הניווט המבצעית

יוני 2018 – תחילת תרגולי צוותי ההפעלה ובדיקת נוהלי ההפעלה תוך שימוש בסימולטור

יולי 2018- הכרזה רשמית על מועד השיגור והנחיתה

יולי 2018 – תחילת בדיקות פונקציונאליות ובדיקות סביבה לחללית. עמידות החללית בפני תנאי חלל קיצוניים לפני שיגור, שנערכות במתקנים מיוחדים בתעשייה האווירית.

אוקטובר 2018- חתימת הסכם שיתוף פעולה עם נאס"א שיאפשר ל- ספייס-איי אל  לשפר את יכולת המעקב והתקשורת עם החללית לקראת הנחיתה על הירח, במהלכה ולאחריה. יותקן רפלקטור לייזר על החללית, שיאפשר לנאס"א לאתר את מיקום החללית על הירח. כמו כן, תשתף ספייס-איי אל  את נאס"א בנתונים שיתקבלו מהניסוי המדעי למדידת השדה המגנטי באתר הנחיתה.

דצמבר 2018 – החללית מצטיידת בקפסולת הזמן- המכילה סמלים לאומיים, היסטוריים ותרבותיים, כדוגמת מגילת העצמאות, שירים ישראלים תפילת הדרך, אוסף ציורים של ילדי ישראל וחומרים נוספים שנאספו במהלך שנים האחרונות מהציבור הרחב. מדובר במאגר מידע עצום שנשמר על גבי שלושה דיסקים מיוחדים, שניתן לפרוק החוצה מהחללית.

ינואר 2019- החללית מועברת לאתר השיגור בקייפ קנאווראל, במבצע לוגיסטי מורכב ומגיעה לאתר השיגור בהצלחה.

פברואר 2019- החללית משוגרת בהצלחה.

11 לאפריל 2019 – ישראל עושה היסטוריה ונוחתת על הירח בעזרת ה'.

4 תגובות
  1. בשביל מה לישראל,, מדינה קטנה וענייה, לשלוח חללית לירח עם כל ההוצאה הכספית העצומה הכרוכה בכך? התשובה ברורה – הבחירות המתקרבות. למי ששכח – גם ממשלת בן גוריון שילחה רקטה לחלל (שביט 2) ב – 5 ביולי 1961, כפי הנראה מאותם שיקולים. מאז לא שמענו עליה כלום.

  2. מספיק לאנו חרדים בכדור הארץ עכשיו הם אתנו גם בירח
    אי אפשר להיפתר מהם זה נאחס

  3. זה לא נראה כמו חללית .אני יודע איך חלליות נראות .זה נראה יותר כמו מכונת כביסה או סיר חמין גדול שהטיסו אותו לחלל .

  4. שיהיה בהצלחה

השארת תגובה