עתירה לוועדת הבחירות: לאסור שידורי פוליטיקה בשבת

למעלה משני מיליון שומרי שבת, בהם גם חילוניים שאינם צורכים תקשורת בשבת, נפגעים כתוצאה משידורי הפוליטיקה בתקופת הבחירות באופן שפוגע בייצוגיות שלהם ובשיח תקשורתי מאוזן

שבתרבות בקריית אונו- יעקב פרי
שבתרבות בקריית אונו- יעקב פרי

התנועה למדינה יהודית ודמוקרטית, גוף הפועל בכלים משפטיים לחיזוק ערכיה היהודיים והדמוקרטיים של ישראל, הגישה עתירה דחופה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, נגד תאגיד כאן והרשות השנייה, בדרישה לתקן את כללי הרשויות המאסדרות את שידורי ערוצי הרדיו והטלוויזיה, כך שבתקופת הבחירות לא ייפגע ייצוג שומרי השבת בתקשורת המשודרת.

העותרת מדגישה כי אינה מבקשת לבטל את שידורי האקטואליה המשודרים בשבת, אלא להעביר את הדיונים הפוליטיים בתוכניות אלה לימי חמישי.

העתירה הוגשה לאחר חודשים ארוכים בהן התעלמו (עד לאחרונה) בתאגיד וברשות מפניותיה של התנועה למדינה יהודית ודמוקרטית, בהן ביקשה לקבוע כללים מחייבים בכל הקשור לפגיעה בציבור שומרי השבת – לאו דווקא דתיים, אלא גם חילוניים הנמנעים באופן עקרוני מהשתתפות בשבת בתוכניות ומצפייה בהן – המהווים כ-45% מן האוכלוסייה. כעת מבקשת התנועה כי הוועדה תיכנס לחלל הריק ותתקן בעצמה את העוולה, תוך התייעצות עם מי שתראה לנכון, לרבות עם הרשות השנייה וכאן, על למנוע את המשך ההדרה והפגיעה הקשה בחופש הביטוי ובערכי הדמוקרטיה.

התנועה אומרת כי כאן והרשות השנייה פועלים בניגוד לכללי מינהל תקין וגורמות להפלייתם של שומרי השבת אשר פעילים בכל הקשת הפוליטית, מפרות באופן בוטה את עקרון חופש הביטוי והזכות לשוויון, ואף נותנות אכסניה לתעמולת בחירות אסורה באופן בו ניתן ביטוי חד-צדדי לנציגי מפלגות שאינם שומרי שבת.

על פי העתירה, ניכרת פגיעה ממשית ביכולתם של שומרי שבת להביע עמדתם בענייני דיומא חשובים שיש בהם כדי להשפיע על הבוחרים שאמורים לקבל החלטה למי להצביע. מתוך העתירה:

"העיסוק בתכניות אלה בסוגיות פוליטיות פוגע בייצוג הניתן לשומרי שבת, בכמה היבטים מרכזיים:
א. לעתים משודרים אייטמים שליליים המצריכים תגובה מיידית. מתן תגובה שכזו אינו אפשרי באשר המותקף אינו יודע כלל שהותקף, היות שהוא אינו מאזין לרדיו או צופה בטלוויזיה בשבת. דוגמאות לכך ניתן למצוא במערכת הבחירות הקודמת כאשר נחשפו דברים שליליים לכאורה נגד מפלגת 'הבית היהודי' ב'אולפן שישי' בערוץ 2, שאף פורסמו ו'פומפמו' לאורך כל השבת במהדורות החדשות השונות ברדיו ובטלוויזיה מבלי שתינתן לפרסומים אלה תגובה כנהוג ומבלי שניתן יהיה להפריכם.

ב. אין נציגות דתית באולפנים והדיונים אינם מאוזנים. כך לדוגמה בסוגיות השנויות במחלוקת ציבורית עזה, כגון סערות חוק המרכולים, עבודות הרכבת בשבת, הכותל הרפורמי, הגיור, זוגיות להט"בית, שירות מעורב ביחידות קרביות ועוד, נשמעת מפי הפרשנים החילוניים באולפנים עמדה חד-צדדית. מדובר בנורמה פסולה מבחינה עיתונאית ואתית, שבה למשך יממה שלמה מושתק מהשיח הציבורי קול משמעותי של לפחות 45% מהציבור היהודי שאינו צופה בשבת בטלוויזיה! (כך על-פי מחקר של קרן אביחי מ-2012. על-פי פרסומים בעיתונות, מאז ועד היום אף עלה משמעותית שיעורם של מנותקי הטלוויזיה בשבת, לאו דווקא מטעמים דתיים).

ג. דוגמה מובהקת מהזמן האחרון ניתן למצוא בתשובת נציב פניות הציבור של הרשות השנייה מיום 12.11.18 לעמותת צו 1 ובה בסעיף 2 לתשובתו הוא מודה מפורשות כי תחושת 'חוסר האיזון' אשר תוארה בתלונת "צו 1" נובעת אולי מהעובדה כי לא ניתן לשלב דתיים בתכניות המשודרות בימי השבת.

ד. לעיתים משודרים בשבת ראיונות או כתבות על דתיים כאשר על המסך מופיע הכיתוב "צולם ביום חול". לדעת רוב פוסקי ההלכה, ההשתתפות בשידור שכזה אסורה, והדבר דומה לחנות עליה תלוי שלט בו נכתב "הסחורה גנובה, אבל לא אני גנבתי" (נימוק זה נידון בבג"ץ באריכות ובכובד ראש). דומה הדבר להזמנה של אזרח שומר מצוות לסעוד במסעדה לא כשרה – שגם אם לא יטעם בה מאומה ייחשב לו הדבר כחילול השם.
משכך, אפילו בקשת תגובה לאייטם שישודר בשבת מעמידה את האזרח הדתי המגיב, בבעיה הלכתית, שכן בעצם מסירת התגובה הוא תורם לחילול שבת. חמורה לא פחות, ההתנהלות בה מרואיינים שומרי מצוות אינם מיודעים מראש על כך שראיונות שנערכו איתם ישודרו בשבת – דבר הנוגד את אמונתם הדתית האוסרת אף סיוע לחילול שבת.

ה. אנו מצויים בתקופת בחירות והדבר אך מגביר את הצורך הדחוף ואת התביעה שאין צודקת ממנה, כי מפלגות דתיות ומועמדים שומרי שבת במפלגות כלל ארציות, לרבות כתבים ופרשנים שומרי שבת, לא יקופחו לעומת עמיתיהם שאינם שומרי שבת.

בתשובת הרשות השנייה לתנועה נאמר כי יש להבטיח חופש ביטוי למתראיינים, לצופים ולמאזינים בשבת ולהבטיח את חופש העיסוק. אולם בתנועה אומרים מנגד כי הרשות מתעלמת לחלוטין מחופש הביטוי של שומרי השבת, ואף פוגעת בעצמה בחופש העיסוק בכך שהיא מחייבת את מי שנתונים לפיקוחה לעבוד בימי המנוחה אף אם אינם מעוניינים בכך.

מתוך העתירה: "אנו סבורים כי יש לתת מענה לשיח ולעמדות המאפיינות את ציבור שומרי השבת והציבור הדתי בשידור. עמדתנו היא כי כל עוד מתקיימים שידורים בשבת – מן הראוי שלא ישודרו תכניות בשידור חי. תכניות אקטואליה המשודרות בשבת מדירות את שומרי השבת מלהופיע בהן וגורמות לאפליה מטרידה ביכולת החשיפה על-רקע דתי או על-רקע סוציאלי של רצון למנוחה בשבת, אשר עוגן אך לאחרונה בחקיקה ראשית במסגרת מתן זכות סירוב לעבוד בשבת גם שלא כתוצאה ממצווה דתית. גם השתתפות של שומרי השבת בתוכניות המשודרות בשבת היא בעייתית מאוד, ולכן על כל הרשויות לתת את הדעת כיצד למנוע מצב של פגיעה בשוויוניות בשידוריהן בשבת, כגון יידוע המרואיין כי התכנית תשודר בשבת וקבלת הסכמתו המפורשת לכך בכתב".

התנועה למדינה יהודית ודמוקרטית מבקשת כי הכללים יתייחסו גם לתכניות המשודרות בסמיכות לשבת (הן בכניסתה והן בצאתה) בהן מנועים הדתיים ושומרי השבת (כשני מיליון איש) מלהשתתף, משום שאינם יכולים להספיק להגיע לאולפנים ולחזור מהם בפרק זמן כה קצר.

טיעון נוסף שהועלה הוא כי החוק אוסר העסקת עובדים ביום מנוחתם השבועי, למעט יוצאים מן הכלל, וכי היתרים להעסקת עובדים בשבת אמורים להינתן במשורה על ידי משרד העבודה, לצורך מה שהוגדר כ"צרכים חיוניים" – אותם הגדיר בג"ץ כ"הרחבת הדעת". "ברי כי אין כל הרחבת דעת בשיח פוליטי בו מתנצחים באולפנים מועמדים פוליטיים אלה באלה", כתבה התנועה.

עוד ציינה כי שידורי האקטואליה אינם יכולים להתקיים ללא הפרה של החוק, וציינה כדוגמה שורה של הפרות מצד תחנות הרדיו וערוצי הטלוויזיה שהעסיקו עובדים בניגוד לתנאי ההיתר המיוחד שקיבלו ממשרד העבודה, לרבות מקרה של עיתונאית שהועסקה 21 שבתות ברציפות!

בסיכום העתירה נכתב בין היתר: "אופן ההתנהלות כיום אינו מהווה חסם רק בפני פוליטיקאים שומרי שבת או עיתונאים שומרי שבת, אלא גם בפני מומחים שונים שומרי שבת. כך למשל, דיון בשאלה האם יש קריסה במערכת הרפואה הציבורית שנוגע לתפקודו של סגן שר מסיעת יהדות התורה או דיון בנוגע לטענת ההדתה בבתי הספר הנוגע לשר החינוך, שאליו מוזמנים מומחים מהתחום, עלול להיות מוטה לצד אחד".

"הכנסת האקטואליה הפוליטית לשבת נעשתה טיפין-טיפין לאורך השנים, בניגוד לרוח הפסיקה שהתווה בג"ץ, ובניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה. ציבור שומרי השבת לא היה ער לנזקים שהדבר גורם – למידת ההשפעה על דעת הקהל, לשיח השלילי נגד הציבור הדתי ובעיקר לפגיעה האלקטורלית בכוחו, כתוצאה מאותם שידורים שנעשים מבלי שיהיה מודע לתוכנם, בהם נהגו הערוצים כמי שעליו אמרה תורה 'ארור מכה רעהו בסתר', וכתוצאה מכך בהשאלה גם המשך הפסוק: 'ואמר כל העם אמן'. דהיינו, בלא יכולת שומר השבת להגיב לדברים הנאמרים, הם מתקבלים בעיני הצופה או המאזין אליהם כתורה למשה מסיני וכאמת מוחלטת שאין להרהר אחריה.

"הותרת המצב על כנו עלולה ליצור מצב חמור של 'מראית עין' באופן בו נפגעה הזכות לביטוי של שומרי שבת, דבר שעלול להיחקק לדראון עולם הן בתחום הפוליטי והן בתחום הציבורי".

השארת תגובה