הסנגוריה הציבורית ביקשה פטור – בג"צ דחה

נועם קוריס
נועם קוריס
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

האם יש מקום לפטור עותרים מתשלום אגרה בעתירה שהוגשה לבג"ץ אך משום שהם מיוצגים בה על-ידי הסניגוריה הציבורית? זוהי השאלה שהוכרעה בבית המשפט העליון בעתירתו של יצחק אברג'יל ועוד 7 עותרים נוספים שיוצגו על ידי הסנגוריה הציבורית.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב – cafe.themarker.com

במסגרת העתירה שבכותרת מבקשים העותרים כי בית המשפט יורה למשיבים לחתום עמם על הסדרי טיעון בהתאם להסכמות שגובשו לכאורה בין הצדדים במסגרת הליך פלילי שמתנהל נגד העותרים (תפ"ח 24984-07-15) ואשר מכונה "פרשה 512". בבקשה שלפניי מבקשים העותרים, המיוצגים על-ידי באי-כוח שונים מטעם הסניגוריה הציבורית, כי יינתן להם פטור מתשלום אגרה בשל כך שהם מיוצגים על-ידי הסניגוריה הציבורית אשר לטענתם נושאת בהוצאות הגנתם. המשיבים מתנגדים לבקשה.

נקודת המוצא לדיון היא כי בעל-דין מחויב בתשלום אגרה בעת נקיטה בהליך משפטי. החיוב בתשלום אגרה מיועד להטיל על ציבור המתדיינים השתתפות בעלות ההליך המשפטי הניתן להם על-ידי המדינה, למנוע פתיחת הליכי סרק ולתמרץ הגשת תביעות בסכומים ריאליים ולא מופרזים. מנגד, חובת תשלום האגרה עלולה לפגוע בזכות הגישה לערכאות שהיא זכות יסוד חוקתית.

על-מנת לאזן בין תכליות אלה קובעות תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות) חובה כללית לתשלום אגרה (תקנה 2 לתקנות) ובצידה אפשרות למתן פטור מתשלומה במקרה שבו ידו של בעל-דין אינה משגת ובית המשפט מתרשם כי ההליך מגלה עילה (תקנה 14 לתקנות). בנוסף, התקנות קובעות רשימה של מקרים שבהם יינתן פטור סטטוטורי מתשלום אגרה בנסיבות הקשורות בזהותו של בעל הדין (תקנה 19 לתקנות) או במהות ההליך (תקנה 20 לתקנות). כבר נקבע כי מדובר ברשימה סגורה של פטורים אשר אין להרחיבה וכי יש לבסס כל בקשה למתן פטור מתשלום אגרה על מקור בדין (ראו: ע"א 8743/04 בר-נר נ' רוט, פ"ד נט(4) 104, 109 (2005); רע"א 9567/08 כרמל אולפינים בע"מ נ' תעשיות אלקטרוכימיות 1952 בע"מ (בפירוק), פסקה 19 (5.1.2011)), הגם שאת הוראות הפטור הקיימות יש לפרש בהרחבה (ראו: בש"א 457/01 קרליץ נ' פקיד הבחירות לעיריית באר-שבע 1998, פ"ד נה(3) 869, 872 (2001)).

כידוע, התקנות אינן קובעות פטור סטטוטורי מתשלום אגרה למיוצגים על-ידי הסניגוריה הציבורית. זאת, למשל, בניגוד לפטור הסטטוטורי הקבוע מתשלום אגרה ביחס לבעלי-דין המיוצגים על-ידי הלשכה לסיוע משפטי בתנאים הקבועים שם (תקנות 19(7) ו-19(8)). ייתכן כי הטעם להבחנה זו נעוץ בכך שבהליכים פליליים, שהם מרביתם של ההליכים שבהם מייצגת הסניגוריה הציבורית, אין חובת תשלום אגרה. אולם, סבורני כי הסיבה המרכזית להבחנה זו נעוצה בכך שבמקרים רבים ייצוג על-ידי הסניגוריה הציבורית אינו מותנה בהכרח בהוכחת חוסר יכולת כלכלית. הן הוראות חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי) והן הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, התשמ"ב-1982 (להלן: חוק הסנגוריה הציבורית)  קובעים שורה של מקרים שבהם הייצוג על-ידי הסניגוריה יינתן בהתחשב בסוגי העבירות והעונשים המוטלים בצדן ללא קשר למצבו הכלכלי של הנאשם או העצור (ראו: הוראות סעיף 15(א) לחוק סדר הדין הפלילי והוראות סעיף 18(א) לחוק הסניגוריה הציבורית. כן ראו: דן ביין "חוק הסניגוריה הציבורית – סקירה תמציתית" משפטים כ"ח 481, 499-498 (להלן: ביין)). בנוסף, לבית המשפט סמכות כללית למינוי סניגור ציבורי במקרים שבהם הוא סבור שהדבר נדרש לניהול המשפט וללא קשר למצבו הכלכלי של החשוד או הנאשם (ראו: סעיף 18(ב) לחוק).

הוראות אלה נובעות מהתכליות של מתן סיוע משפטי באמצעות הסניגוריה הציבורית אשר מכוונות להבטחת ייצוג משפטי נאות בהליכים פליליים וניהול המשפט באופן יעיל והוגן, וזאת לא בהכרח על רקע של נזקקות כלכלית (ראו: הצעת חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ה-1995; בש"פ 7235/18 שם טוב נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (‏23.10.2018), וההפניות שם). זאת בניגוד לתכלית המובהקת של חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 הנועד להושיט סיוע משפטי למי שידו אינה משגת (ראו: הצעת חוק הסעד המשפטי, התשל"א-1970).

יחד עם זאת, אין לכחד כי לחוק הסניגוריה הציבורית גם תכלית סוציאלית חשובה נוספת והיא העמדת סיוע משפטי בהליכים פליליים למי שידו אינה משגת (להרחבה ראו: יובל אלבשן "נגישות האוכלוסיות המוחלשות בישראל למשפט" עלי משפט ג(2) 497, 521-518 (2003). על פעילותה של הסניגוריה הציבורית באשר להתמודדות עם עבירות שבוצעו על רקע מצוקה כלכלית ראו למשל: טלי קסלסי־גולדשטיין, "'תיקי עוני' – התמודדות הסניגוריה הציבורית עם עברות שבוצעו על רקע מצוקה כלכלית" מעשי משפט ח 113 (2016)). משום כך, חוק הסניגוריה הציבורית קובע מקרים שבהם עצור או נאשם יקבלו ייצוג משפטי מאת הסניגוריה הציבורית על רקע מצבם הכלכלי (ראו: סעיף 18(א)(4) וסעיף 18(א)(7)לחוק הסניגוריה הציבורית. כן ראו: צו הסניגוריה הציבורית (ייצוג נאשמים מחוסרי אמצעים), התשנ"ו-1996). לא למותר לציין כי חוק הסניגוריה הציבורית אף הרחיב את המקרים שבהם קיימת זכאות לייצוג על-ידי הסניגוריה הציבורית על רקע מצבו הכלכלי של החשוד או הנאשם לעומת המצב המשפטי שקדם לחקיקתו (ראו: ביין, בעמ' 499).

נוכח האמור סבר העליון כי ייצוגם של בעלי דין בהליכים אזרחיים באמצעות הסניגוריה הציבורית עשוי בהחלט להוות שיקול למתן פטור מתשלום אגרה במסגרת הוראות תקנה 14 לתקנות שעניינה מתן פטור מחמת מצב כלכלי במקרים שבהם ההליך מגלה עילה. אציין כי כך אף נוהג בית משפט זה הלכה למעשה בהליכים המוגשים באמצעות הסניגוריה הציבורית, כגון בבקשות רשות לערער על פסקי דין בעתירת אסיר (ראו, למשל: רע"ב 10235/16 שררה נ' שרות בתי הסוהר (2.1.2017)). אולם, כל עוד לא נקבע אחרת בתקנות, אין בעובדה שבעל דין מיוצג על-ידי הסניגוריה הציבורית כדי להוות פטור "אוטומטי" מתשלום אגרה. זאת משום שכאמור לעיל, ייצוגם של בעלי דין על-ידי הסניגוריה הציבורית אין בו, מיניה וביה, כדי ללמד על כך שידם אינה משגת לשאת בתשלום האגרה.

עוד ציין בית המשפט, כי הבקשה למתן פטור מאגרה הוגשה כאמור בגדרה של עתירה לבג"ץ במסגרתה תוקפים העותרים את שיקול הדעת המינהלי של המשיבים באשר לשאלת החתימה על הסדר טיעון בעניינם. משכך, לא חלה בענייננו תקנה 20(8) לתקנות המורה על מתן פטור מתשלום אגרה בהליך פלילי (השוו: בשג"ץ 6474/16 כצמן נ' פרקליטות המדינה, פסקה 2 (30.8.2016). ערעור על החלטה זו נדחה על ידי כבוד השופט נ' הנדל ביום 27.9.2016 בגדר בשג"ץ 6975/16; בג"ץ 3329/18 כצמן נ' פרקליטות המדינה (29.4.2018); בג"ץ 6748/18 מלצ'יקוב נ' שרת המשפטים (3.10.2018)).

אם כן, בענייננו, ייצוגם של העותרים על-ידי הסניגוריה הציבורית אינו חוסה תחת פטור סטטוטורי לתשלום אגרה וגם אינו מעיד, בהכרח, על חוסר יכולת כלכלית לשאת בתשלומה. על כן, ומשעה שהעותרים לא העלו טענות פרטניות בנוגע למצבם הכלכלי – וראוי להדגיש בהקשר זה כי מדובר באגרה שתשלומה יחולק בין שמונה עותרים שונים – לא ראיתי להורות על מתן פטור מאגרה במקרה שלפניי.

הבקשה נדחית, אפוא. העותרים ישלמו את האגרה עד ליום 10.2.2019, אחרת יימחק ההליך ללא צורך במתן החלטה נוספת.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

השארת תגובה