ירושלים ובני ברק בהגירה שלילית

מנתוני הרשויות המקומיות לשנת 2017 שמפרסמת הלמ"ס, 5,275 תושבים עזבו את העיר בני ברק, וכ-6,000 איש עזבו את ירושלים • למשפחה ממוצעת במודיעין עלית יש 7.67 ילדים, לעומת ממוצע ארצי של 3.11

כנס בחירות במודיעין עילית, צילום דוד זר (81)
כנס בחירות במודיעין עילית, צילום דוד זר (81)
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

בקובץ הרשויות המקומיות בישראל לשנת 2017 הוצגו נתונים של 255 הרשויות המקומיות בישראל, בהן 77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. הנתונים שמפרסמת הלמ"ס עוסקים בין היתר בתחומי הדמוגרפיה, הרווחה, הבריאות, החינוך,  התחבורה ומצבן הכלכלי של הרשויות.

הערים הגדולות ממשיכות לאבד תושבים בקצב גבוה, גם השנה ירושלים מככבת בראש רשימת הערים שתושביהן עזבו, מספר העולה על כמות התושבים שנכנסו. אחריה במאזן ההגירה השלילית נמצאות הערים אשדוד וחיפה. ת"א גם כן מאבדת תושבים. ראש העין, לעומתן, מדווחת על ביקושים גבוהים למגורים וחדרה מפתיעה.

הנתונים המתפרסמים עולים מסיכום מספרי מאזן ההגירה הפנימית של היישובים בארץ, מספר הנכנסים פחות מספר היוצאים. מאזן הגירה פנימית, משקף מעבר של תושבים בין יישובים בתוך הארץ. מאזן הגירה מביא בחשבון גם מהגרים מחוץ לארץ לתוך ישראל ומהארץ אל מחוץ למדינה.

17 אלף מתושבי ירושלים עזבו את העיר בשנת 2017, לעומת 11 אלף בלבד שעברו להתגורר בה. על-פי נתוני הלמ"ס, יעד ההגירה המועדף של הירושלמים היא העיר תל-אביב, אליה היגרו 1,622 מתושבי העיר. ואם שאלתם את עצמכם מי מגיע לירושלים – העיר שממנה הגיע המספר הגדול ביותר (686) של תושבים לירושלים הייתה בני-ברק. בתרגום חופשי – העוזבים את העיר הם חילונים ברובם, ואילו המגיעים אליה – חרדים.

על אף שהיא מחזיקה שוב את ראשות טבלת ההגירה השלילית, מצבה של ירושלים השתפר לעומת נתוני השנה שעברה, אז נתון ההגירה השלילית בה היה גבוה יותר ועמד על 7,952 נוטשים.

מההיבט הכלכלי, מעמדה הסוציואקונומי של ירושלים ירד השנה לאשכול השני. נכון לסוף 2017 התגוררו בה 901,300 תושבים, עברו בשנה זו עברו דירה בתוך העיר 71,485 תושבים.

בסוף שנת 2017 מנתה האוכלוסייה בישראל כ-8.8 מיליון תושבים, 74.8% מהם התגוררו בערים. לא רק ירושלים – גם העיר תל-אביב יפו סבלה בשנה זו מהגירה שלילית. 21,533 תושבים עברו לתל-אביב, רבים מהם מהעיר הסמוכה רמת-גן, לעומת 23,047 שעזבו את תל אביב, גם כאן העוזבים נשארים קרוב ומעדיפים את רמת גן, שלא פחות מ-2,593 מתושבי תל-אביב עברו להתגורר בה.

אחרי ירושלים, במקום השני ברשימת מאזן ההגירה השלילי נרשמת אשדוד, עם מאזן הגירה של 3,003 איש. אשדוד שאמנם קלטה 3,227 תושבים חדשים, אך היא איבדה 6,230 מתושביה לטובת יישובים אחרים. בתוך אשדוד, שמעמדה הסוציו-אקונומי ממוקם באשכול החמישי, עברו דירה בשנה זו כ-14,600 תושבים בתוך העיר.

במקום השלישי במאזן ההגירה השלילי מדורגת חיפה שמעמדה הסוציו-אקונומי הוא באשכול השביעי, עם נטישה של 2,369 איש סה"כ, זאת בחישוב של 9,870 איש שנטשו את העיר לאחר שעברו אליה 7,501 תושבים חדשים. ב2017 עברו דירה 18,666 תושבים בתוך שטחי העיר.

במקום הרביעי מתוך רשימות הערים נמצאת העיר בני ברק עם מאזן הגירה שלילי של 2,158 איש – זאת לאחר חישוב של 3,117 התושבים שנכנסו אליה. אך לצורך המבחן האמיתי יש להביא בחשבון את הנתון הגבוה – 5,275 תושבים עזבו אותה. בשנת 2017 – 10,551 תושבים שינו כתובת בתוך העיר.

ברשימת הערים המובילות ניצבה במקום הראשון גם בנתוני 2016, העיר ראש העין, בעיקר בשל בניית השכונות החדשות במסגרת תכניות "מחיר מטרה" ו"מחיר למשתכן".

העיר ראש העין, שמספר תושביה עומד על 50,500 ומעמדה הסוציו-אקונומי ממוקם באשכול השביעי, מציגה מאזן הגירה חיובי של 4,119 איש, לאחר שקלטה בשנה זו 5,223 תושבים מישובים אחרים ואיבדה סה"כ 1,104 תושבים.

הוד השרון המדורגת באשכול השמיני במדד הסוציו-אקונומי היא העיר השנייה במאזן הגירה חיובי עם 1,487 לאחר שעברו אליה 3,339 תושבים ועזבו רק 1,852. בתוך העיר, עברו דירה 3,144 תושבים.

ההפתעה הצפונית – עפולה, המדורגת סוציו-אקונומית באשכול החמישי נרשמה במקום השלישי עם מאזן חיובי של 1,275. עזבו אותה 1,385 תושבים אבל היא קלטה 2,660 תושבים חדשים. בתוך הנתונים הללו בולטת ההפתעה הדרומית הלא היא שדרות שמעפילה השנה לעשירייה המובילה במאזן ההגירה החיובי.

אשקלון מדורגת רביעית, חדרה חמישית, רמת גן במקום השישי וביתר עילית מדורגת שביעית במאזן ההגירה החיובי המציג נתון של 706 תושבים נוספים, טירת כרמל שמינית ופתח תקווה במקום התשיעי. בתוך כך מפתיעה כאמור העיר שדרות הסוגרת לראשונה את העשירייה המובילה בהגירה חיובית, על אף היותה נמצאת בסיכון בטחוני בשל קרבתה לעוטף עזה.

בריאות, כלכלה וריבוי טבעי

מהנתונים המתפרסמים בתחום גביית הארנונה למגורים עולה כי בשנת 2017 ברשויות המקומיות נרשם שיפור קל, כאשר יחס הגבייה עמד על 74.9%. ההכנסות מארנונה שלא למגורים עמדו על 55.6% מסך ההכנסות מכלל הכנסות הארנונה, לעומת 56.4% בשנת 2016.

מתוך 255 הרשויות המקומיות, ב83 מהן נרשם גירעון תקציבי בשנת 2017, לעומת הנתונים משנת 2016 בהם נרשמו גרעונות ב 69 רשויות, ו-86 רשויות בשנת 2015. הכנסות הרשויות עלו ב-2017 ב-7.5%, וההוצאות עלו ב-7.7%. העלייה בהכנסות נובעת מעלייה של 10.7% בהשתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות. מהנתונים עולה כי ב-52 מהרשויות חלה ירידה בהכנסות העצמיות.

שיעור הריבוי הטבעי הגבוה ביותר היה במודיעין עילית – 7.67 נפשות למשפחה, שיעור הריבוי הטבעי הנמוך ביותר נרשם בקריית טבעון ובעספיא. שיעור הריבוי הטבעי הכולל הארצי בשנת 2017 עמד על 3.11 ילדים.

במדד עודף המשקל – הנתונים הנמוכים ביותר נרשמו בקרב תלמידי כיתות א' וז' במודיעין עילית, כאשר השיעורים הגבוהים ביותר היו בג'סר א-זרקא.

שיעור מקרי הסוכרת הנמוך ביותר היה בבנימינה-גבעת עדה, והשיעור הגבוה ביותר היה בג'סר א-זרקא.

השיעור הנמוך ביותר של מקרי סרטן מכל הסוגים בקרב גברים היה בביתר עילית והשיעור הגבוה ביותר נרשם בנצרת עילית. בקרב אוכלוסיית הנשים השיעור הנמוך ביותר של תחלואה בסרטן נרשם ברהט, השיעור הגבוה ביותר נרשם ברמת-השרון.

מנתונים שנרשמו בשנים 2013-2017 השיעור הנמוך ביותר של פטירות היה ביישובים מודיעין-מכבים-רעות ושוהם, לעומת השיעור הגבוה ביותר שנרשם בג'סר א-זרקא.

השארת תגובה