נתניהו זיהה הזדמנות והוביל לחתימה

אם בסופ״ש הזה מאוויי הנסקרים יתממשו גם בש"ס, ניתן יהיה לסכם ולומר שהן בדגל התורה והן בש"ס: המפסיד מנצח – לא נוהגים להפקיר פצועים בשטח

ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בתעשייה האווירית. צילום - קובי גדעון / לע"מ
ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בתעשייה האווירית. צילום - קובי גדעון / לע"מ
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

שלושים ותשעה ימים נותרו פה לרגע ההכרעה – והגוש החוסם מתפורר. המפגינים ברחובות משדרים תחושה של חמיצות נגד ההנהגה אך גם להם אין תשובה כשהם נשאלים מה האלטרנטיבה.

מניין הימים שנותרו – אינו מוטעה, היות ולא בירושלים אלא בלונדון עסקינן. ״אצלכם בישראל יש בעל בית״, אומר אחד מהמפגינים מול בניין הפרלמנט כשהוא שומע את השם ישראל. שונאי נתניהו רבים מאוהביו פה, אך באירופה – שמו כמנהיג הוא סמל ליציבות שכל כך חסרה.

פרישת שבעה חברי פרלמנט מהלייבור על רקע תופעת האנטישמיות במפלגה וחוסר המנהיגות שמגלה היו״ר קרבין בנוגע לברקזיט – ממחישה את התסכול הגדול ששורר בממלכה המאוחדת.

קורבין מתעקש שלא לסייע בידי החברים שמבקשים לפתוח לדיון את נושא הפרישה מהאיחוד האירופי, שקרב ובא ללא תוכנית עבודה סדורה. ניסיון להוביל מהלך של יציאה למשאל עם חדש – נתקל בחוסר החלטיות ובזגזוג. ראשת הממשלה תרזה מיי מצידה, שקועה עד קצה נעלי העקב בבוץ הפוליטי ואינה מצליחה לגבש הסכם פרישה אלטרנטיבי לזה שנדחה בפרלמנט.

39 ימים נותרו לתאריך הסופי של מועד הפרישה מהאיחוד – במה שעשוי להשליך דרמטית על עתיד מדיניות החוץ והסחר של בריטניה. ההנהגה לא מתפקדת, ההמונים מפגינים בתסכול. הממלכה המאוחדת – מפולגת מאי פעם. מי שמדבר על שלטון ארוך מדי של נתניהו ומייחל לתקופה שבה הוחלפו ראשי ממשלה בישראל כמו גרביים, מוזמן לקפוץ לביקור קצר כדי לשנות את דעתו.

נתניהו מצדו זיהה את ההזדמנות והוביל לחתימה, ראשונה מסוגה, של יחסי סחר בין אנגליה לישראל בתנאי השוק האירופי. ועכשיו תחשבו איך היינו נראים אם המנכ״ל הכושל של חברת הממד החמישי היה מנהל לנו את העניינים העסקיים. כפי שכבר הספקנו להכיר הרי שהאיש היה ממריא בשבת בלי להכין תוכניות בערב שבת, מגיע, נפגש, שותק וגורם לכולנו לאכול במוצאי שבת את הטשולנט הפושר שבישל ותוקפו פג.

המציאות בלונדון כאוטית, אך בהשוואה לאזור המזרח תיכוני – היא כטיול בפארק שטוף שמש לונדונית שהגיחה השבוע מבין העננים כמו בהזמנה מראש של המפגינים. קשה לראות מנהיג, ולא רק ישראלי, שמתמודד עם המציאות בצורה טובה יותר מנתניהו, חרף חסרונותיו הרבים, תיקיו הפתוחים וכיסיו הסגורים.

מי שמחפש לעשות לנתניהו ברקזיט מהבית בבלפור מתבקש לחשוב פעמיים. ישראל תחת הנהגתו לפני הכל, גם בפן הפוליטי-מדיני. לא רק לפני איטליה, אלא גם לפני בריטניה.

המפסיד מנצח

ובינתיים בישראל, עוד שלב במשחקי ליגת האלופות הפוליטית יוכרע השבוע. הכרזתו של דרעי, יותר משבוע לפני תום הזמן החוקי של המשחק, על מות יוזמת השלום, אומנם הפכה את חשיבות השבוע הנוכחי לשולית בזירה הפנים חרדית, אך לעיתים משחקי השלום-בית בתוך המפלגות לא פחות מרתקים.

במקום לדון בריצ׳רץ׳ בין ש"ס ליהדות התורה ברשימת השלום המאוחדת – עוסקות הנפשות הפועלות בסוגיית הרץ הנוסף של ש"ס שיוצב על לוח השח-מט. עד שמועצת החכמים תאמר את דברה, גם לציבור המצביעים, מסתבר, יש מה לומר.

סקר קו עיתונות שמציב את משה אבוטבול כאהוב הקהל (35.7 אחוזים) ולאחריו את אוריאל בוסו (19.2 אחוזים), מחייב הסברים נלווים. לא בעניינו של הכוכב העולה אוריאל בוסו שהוא המנצח הגדול של ש"ס במערכת הבחירות המקומית והכפיל את כוחה בפתח תקווה, בתוצאה שלא הייתה שניה לה בכל רחבי הארץ. אפשר לומר שבוסו הוא המועמד היחיד שלא רודף אחר הכיסא בירושלים וגם ניתן להבין זאת לנוכח העובדה שכסאו בפתח תקווה מרופד בנוחות מרבית. אין זה אומר שאם דרעי יפתיע ויקרא לו – הוא לא יבוא, היות ולשדרוג אף פעם לא מסרבים, אך מבחינתו גם כעת, הכל גן עדן – כמו שנהג לומר איווט (אי שם בעבר, לפני שנפתחו שערי הגיהנום ואחוז החסימה נראה באזור).

הנתון המרתק שמחייב הסברים הוא דווקא בעניינו של הכוכב הנופל אבוטבול, שכמו שימון פרס חרדי – הפסיד בתוצאות האמת בבית שמש ומנצח בסקרי דעת הקהל.

ההשוואה לפרס, יש לומר, גורמת עוול לאבוטבול. את מי שניצח שלוש פעמים (פעמיים במערכה הקודמת שבה התקיימו בחירות חוזרות), אי אפשר לכנות לוזר, היות ובסיכום כולל הוא וינר לא קטן. ועדיין, הנתונים צריכים עיון, שלא לומר ספירה חוזרת, לנוכח התוצאות שראינו בקלפיות. איך זה שכוכב נופל – דורך כה מהר למען השם?

היות ומדובר בסקר שני תוך שבועיים ובפער משמעותי לעומת האחרים, אין מנוס מהמסקנה שהציבור, בניגוד לכמה מהפוליטיקאים, תולה במריבות הפנימיות ולא באבוטבול אישית את האחריות לאובדן העיר.

הציבור הרחב, כך לפי ניתוח התוצאות, זוכר לאבוטבול את הפיכתה של בית שמש מחילונית – לחרדית ומעריך אותו כאדם שמעולם לא גבה לבבו ולא רמו עיניו – בכל שנותיו כמנהיג מקומי. כל מי שמסתובב יום-יומיים במסדרונות הכנסת ומהלך בין הפוליטיקאים המנופחים מחשיבות עצמית, מבין שאין בנמצא במשכן כזאת דמות עממית.

אבוטבול אגב, אינו המפסיד היחיד בבחירות לרשויות שמבקש להשתדרג בבחירות הארציות. המפסיד הטכני באלעד, יצחק פינדרוס, הוקפץ למקום הרביעי מטעם דגל בכנסת ומן הסתם יברך הגומל עם סגירת הרשימות, ברחבת שריד בית מקדשנו. בחירה של אבוטבול ופינדרוס תלמד שדווקא ראשי המפלגות החרדיות שמרבית בוחריהם אינם משרתים – לא נוהגים להפקיר פצועים בשטח.

אם בסופ״ש הזה מאוויי הנסקרים יתממשו גם בש"ס, ניתן יהיה לסכם ולומר שהן בדגל התורה והן בש"ס: המפסיד מנצח.

השארת תגובה