החלטה: כשרות לעסקים גם ללא אישור הרבנות

היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין החליט להתיר לבעלי עסקים וחנויות לממכר אוכל מוכן להציג תעודות כשרות עצמאיות ■ רק באחרונה ביקשו הרבנים הראשיים את סיועו של ויינשטיין, נגד מהלך כזה

הרבנים הראשיים הגר"י יוסף והגר"ד לאו. צילום: בעריש פילמר
הרבנים הראשיים הגר"י יוסף והגר"ד לאו. צילום: בעריש פילמר
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

סטטוס קוו: היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין החליט להתיר לבעלי עסקים וחנויות לממכר אוכל מוכן להציג תעודות כשרות עצמאיות. בכך פוטר היועהמ"ש את בעלי העסקים מהחובה להציג תעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית כפי שהיה נהוג עד היום.

החלטה זו נקבעה לאחר עתירה של מספר בעלי עסקים, שביקשו להתיר הצגת "תעודות השגחה" אלטרנטיביות – ולאו דווקא של הרבנות הראשית שהיתה הסמכות הבלעדית להענקת תעודות כשרות לעסקים.

עם זאת נקבע, כי בעל העסק לא יוכל להציג את העסק כ"כשר" אלא כ"בעל השגחה". הנהלת הרבנות הראשית תתכנס היום לישיבת חירום במטרה לדון בדרכי התגובה להחלטה השערורייתית.

לפני כשלושה שבועות פנו הרבנים הראשיים לישראל הראשל"צ הגר"י יוסף ועמיתו הגר"ד לאו במכתב בהול ליועץ המשפטי לממשלה ובו הם ביקשו את סיועו בהגנה על "חוק איסור ההונאה בכשרות". זאת בתגובה לעתירת גורמים עסקיים שונים שפנו לבג"ץ בדרישה לביטול החוק לנוכח הפגיעה בחוק יסוד חופש העיסוק.

למעשה, חוק איסור הונאה בכשרות, מייחד את הסמכות להעניק תעודת כשרות לרבנות הראשית ולרבנים שהוסמכו על-ידם לצורך כך בלבד. כשבין השאר נקבע בחוק "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר", וכן "בעל בית אוכל שבידו תעודת הכשר ובית האוכל מוצג בכתב ככשר, לא יגיש ולא ימכור בו מצרכים שאינם כשרים לפי דין תורה".

בעקבות החוק פועלת כיום יחידת אכיפה מטעם הרבנות הראשית שתפקידה לאכוף את קיום החוק ולמנוע הונאות כשרות כאלה ואחרות, כדוגמת בתי עסק המציגים עצמם כ"כשר" כשבפועל אין ברשותם תעודת כשרות. כחלק מהפעילות בסמכותה של היחידה להשית קנסות מנהליים על עסקים שעוברים על החוק, כשעד היום נגבו מבעלי עסקים כ-6 מיליון שקלים שהועברו לקופת המדינה – כל זאת על מנת למנוע הטעיית צרכנים באמצעות הונאות כשרות.

בעקבות אכיפת החוק עתרו מספר בעלי עסקים לבג"ץ בטענה כי הסעיף פוגע בחופש העיסוק ונכון להיום היועץ המשפטי ויינשטיין קיבל את עתירתם.

מנכ״ל הרבנות הראשית לישראל אלחנן גלט אמר בתגובה כי ״הרבנים הראשיים נפגשו עם היועץ המשפטי לממשלה וניסו להגיע איתו להבנות לממשלה ולצערי הדבר לא צלח. ככל שנראה לנכון נדרוש ייצוג משפטי חיצוני בבית המשפט אנו נתעקש על כך. בנוסף ידוע לי כי ישנו הליך חקיקה פרטי והבנות קואליציוניות בנושא שיובילו להצעת חוק ממשלתית".

לדבריו, "החלטה כזו היא החלטה שפוגעת בסמכויות הרבנות הראשית לישראל הקבועות בחוק וחשוב מכל פוגעת בכשרות של בתי העסק ובציבור ברוב רובו של הציבור הישראלי שדורש כשרות".

תגובת הרב הראשי לישראל, הגאון הרב דוד לאו שליט"א על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לאפשר תעודות כשרות אלטרנטיביות: "החלטת פרקליטות המדינה היא החלטה שגויה שתגרום לפגיעה והונאה קשה כלפי צרכני המזון הכשר ברחבי הארץ.

"יש לזכור, שבניגוד להגנה שיש בחוק לתואר 'רופא' או 'עו"ד', התואר 'רב' הוא תואר שלצערינו אינו זוכה להגנה בחוק וכל אדם יכול להציג את עצמו ככזה. משום כך, כל אדם יכול במצב שנוצר להציג עצמו כרב וכבעל הכשרה מתאימה להעניק תעודות הכשר, ויעניק כשרות לבתי עסק תוך הטעייה חמורה כלפי הצרכנים שלא יהיו מודעים להונאה החמורה שבתעודת כשרות זו."נפעל מול הממשלה החדשה לתקן את הדבר שלא תצא תקלה כה חמורה מתחת ידיה.

השארת תגובה