המסר הסודי של ביבי לדרעי

על דרעי ניתן לומר את מאמר חז"ל 'המתפלל על חבירו נענה תחילה'. ההתייצבות הפומבית שלו לימין נתניהו, לא בגמגום ולא במשתמע, הייתה מבחינת ראה"מ כמים קרים לנפש עייפה

דרעי ונתניהו
דרעי ונתניהו
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

את השתיקה בהקשר החרדי שבר בני גנץ לקראת סופו של נאום במהלכו נדמה היה לרגעים ארוכים שגנץ בוחר בדרך שונה מזו של לפיד. בחלק הארי של נאומו בחר גנץ לאזכר את החרדים לחיוב ולא לשלילה. כשגנץ דיבר על עיבוי מערך השירות האזרחי ובמשפט בודד הבהיר שהוא שולח יד לחרדים הוא בעצם אמר, שבניגוד ללפיד, הרי שדווקא הוא כבעל הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל מודע לצרכים הצבאיים האמיתיים ואינו מתכוון לרכב כל הדרך לפסגה על גבם של החרדים.

כשהרשתות כבר הפסיקו לשדר גנץ המשיך לדבר וכמו בא להבהיר לח"כי דגל שבראשית היום אותו "בחור טוב" – שהטוב הזה אינו נופל בחלקם. "נעביר את ברית הזוגיות, נאפשר תחבורה ציבורית בשבת ונלחם בהדרת נשים", אמר גנץ לקראת סיום, ובהבל פה הוכיח לחרדים ש"ידיד ושמו בנימין", יש להם בינתיים אך ורק בליכוד.

ש"ס לימינך

כשיו"ר ש"ס אריה דרעי זיהה השבוע על צג הטלפון את מספרו האישי של מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה יואב הורביץ הוא ציפה לקבל עוד שיחת עבודה או זימון לישיבת קבינט דחופה. במקום זאת הוא שמע צמד מילים ששותפיו של ראש הממשלה אינם מורגלים לשמוע בימים שבשגרה: "אריה תודה".

כשהוא נלפת בצבת של ראיונות מהיועמ"ש ועד למפכ"ל, נמצא לנתניהו רגע אחד של נחת עם הכרזתו הפומבית של דרעי במסיבת עיתונאים על כוונתו לתמוך בראש הממשלה ללא תנאי ובכל סיטואציה. נתניהו הוא המומחה מספר אחת בחישובי קץ הימין, ובמערכת הבחירות הזאת הוא סופר לא רק את מספר המנדטים של הליכוד בסקרים אלא גם את מספר המנדטים של המפלגות שראשיהן טרם הכריזו כי לא יישבו בממשלה שהוגש כתב אישום נגד העומד בראשה.

על דרעי, שגם בעניינו ישנה המלצת משטרה תלויה ועומדת, ניתן לומר את מאמר חז"ל 'המתפלל על חבירו נענה תחילה', אך ההתייצבות הפומבית שלו לימין נתניהו, לא בגמגום ולא במשתמע הייתה מבחינת ראש-הממשלה כמים קרים לנפש עייפה. נתניהו משדר עוצמה בהופעותיו הפומביות אך בחדרי חדרים ניכרת הפראנויה בעיקר מפני מה שעשויים לעולל לו שותפיו הטבעיים לממשלה הבאה. לא מדובר רק בלפיד, יעלון וגנץ (ששתיקתו טרם הופרה נכון למועד כתיבת השורות) אלא בחברים למחנה הלאומי. את בכירי הליכוד הוא מיפה היטב לקראת הפריימריז הקרובים ומקפיד לשוחח אך ורק עם אלה שנשבעו לשמור לו אמונים.

עם שני ראשי מפלגות מהמחנה הלאומי הוא נמנע מלהחליף מילים, ומעדיף לנהל מולם קרב סכינים. ליברמן תמיד ידע להילחם במערכת הבחירות כאילו אין מחר וגם בנט שהצטרף לשירה בציבור בכיכר לצד נתניהו בבחירות האחרונות, הבין רק בדיעבד שהקמפיין "זה אנחנו או הוא", כוון גם כלפיו וכלפי יתר ראשי המפלגות ממחנה הימין. נתניהו רואה בכולם אויבים ומה שהיה נכון בפעם הקודמת רלוונטי שבעתיים בתקופה הנוכחית, כשמספר המנדטים שיקבל נתניהו – ייזקף לזכותו מנקודת מבטו, כתמיכה משפטית ולא רק פוליטית.

אין מה להתרגש יתר על המידה מהבעת התודה של נתניהו לדרעי. בש"ס העריכו בשעתו שבשתי היממות שקדמו לבחירות האחרונות, נתניהו שתה להם מנדט או שניים בקשית. הם מזהים גם כיום את ההזדהות המוחלטת של המחנה הלאומי והרחוב החרדי עם הנרדפות שמשדר ראש-הממשלה. הקמפיין של שניים במחיר אחד, שקורא להצביע ש"ס ולקבל גם את ביבי כראש-ממשלה, בתעתיק זהה לקמפיין שני הפתקים של 96' ו-99', נועד למזער נזקים ולשכנע את אוהדי נתניהו, שאפשר להצביע נתניהו גם בלי להכניס למעטפה את האותיות מחל.

ש"ס יצאה השבוע לדרך בשעה שיהדות התורה, מובילת 'מפץ האחדות' שהתנפץ לרסיסים, מתבוססת ברוטציותיה ובקרב על הבכורה בין ויז'ניץ לבעלזא. מי שציפה למצוא את המפלגה מתמקדת אך ורק בציבור החרדי ומזניחה את הקהל המסורתי יופתע לגלות קמפיינים ממוקדים בקהל המסורתי, הצרפתי והאתיופי. בוחרי כל העולם, התאחדו.

הקמפיין אומנם הושק על בסיס סקרי עומק שנערכו אך אין ספק שמדובר בהימור על לפחות חצי מהקופה התקציבית של מערכת הבחירות. בשביל הציבור החרדי שהתרגל במשך שנים לקבל מש"ס גשם של בוחרים מסורתיים שהפכו לחברי-כנסת חרדים, נותר רק לקוות שהמסר 'יוצאת ברגל ימין' – אכן יגשים את עצמו ויכניס כמה שיותר מנדטים חרדים לכנסת. בינתיים, ש"ס יכולה להיאחז במסר המרגיע שהגיע באותה שיחה מלשכת רה"מ ולפיה הקמפיין של הליכוד לא יתמקד בציבור הבוחרים החרדי של ש"ס. ספק אם ההבטחה הזאת תאריך ימים לנוכח ההתמקדות המפתיעה של ש"ס בציבור המסורתי.

את תשלום ה"שניים במחיר אחד", נתניהו עוד עלול להגיש במחירי סוף עונת הבחירות כדרכו, ישירות לש"ס. אם הליכוד יזהה בהמשך הדרך שהקמפיין הנגדי של ש"ס, מצליח להחזיר הביתה ולו חצי מנדט מסורתי – נתניהו עוד יסתער על המגרש החרדי, כמו שרון על מגש קוגעל בבני ברק בשנות התשעים.

חרב גדעון

במוצאי בחירות 2006, עם תוצאה עלובה של שנים עשר מנדטים – אחד יותר מישראל ביתנו שהושג על חודם של 116 קולות – הסתגר בנימין נתניהו באחד מהמלונות הירושלמיים כדי להתבודד עם מחשבותיו ולתכנן את צעדיו. נתניהו נותר בגפו. בכירי הליכוד לשעבר, כולל נאמנים כצחי הנגבי, ערקו וחצו את הקווים לקדימה. חלק משארית הפליטה שנותרה בליכוד, בראשות סילבן שלום, החלה לתכנן את צעדי ההפיכה.

היחיד ששמר אמונים, חרף קרבתו לאריק שרון, היה הכוכב העולה גדעון סער שמצא באותו יום את נתניהו, בחדרון הכושר של המלון, על מסלול הריצה – נוטף אגלי זיעה, כתוצאה ממתיחות רגליים ולא ממתיחות בבית החזה. גם שנים רבות אחרי – נחרת הרגע בזיכרונו של גדעון סער כמחזה מעורר השראה. במקום להתקרבן ולהצטנף בכורסה, הוא מצא את ביבי נמרץ מתמיד, מחשב איך לבנות מחדש את סולם השלבים לראשות הממשלה. "על כל גרם שאני אשיל, אקבל עוד אחוז תמיכה בסקרים", אמר לו נתניהו, ירד מהמסילה והחל לתכנן את המסלול, ביחד עם בן הברית ששמר אמונים גם ברגעים קשים.

התיאור הזה נשמע כמו סיפור מעולם אחר לנוכח המערכה שמתנהלת בפריימריז הפנימיים בליכוד, ערב ההכרעה על זהות הרשימה ביום שלישי הבא. זהו לא קרב של "דווקא נתניהו", כסיסמת הבחירות המוצלחת של הליכוד אלא מאבק של "דווקא לא" – נגד גדעון סער. בן הברית מהתקופות הקשות שהפך לאויב מר, דווקא בתקופות היותר טובות. והוא בכלל לא ידע שהוא כזה.

ביבי הפך זאת לשיטת עבודה. כל מי שעלול להפוך, בפוטנציה או בפראנויה, לאיום עתידי על מעמדו – נגדע באיבו. לזכותו של סער ייאמר שהוא היחיד שסירב לצעוד במסלול שהועיד לו נתניהו. בניגוד לארדן שקיפל את זנבו ואת גוו או למשה יעלון שקיפל ציוד ועזב את המפלגה – הרי שסער סירב להצטופף בצלו של נתניהו, אך באותה נשימה שמר אמונים למפלגה וסירב לתקוע סכין בגבו של העומד בראשה. האזרח המודאג סער המשיך להסתובב בסניפים ואף כיכב בכמה ממערכות הבחירות המקומיות, שם בא לעזרת המועמדים. הרלוונטיות שלו בסקרי דעת הקהל למרות שנעלם מהרדאר, כמו חמקן בשמי סוריה, מלמדת שיכולתו הקרבית כמועמד עתידי לראשות הממשלה, לא נפגעה.

מי שישב עם סער בשנות גלותו מהכנסת, והחתום מעלה יכול להעיד על כך אישית, הופתע לשמוע מהאיש מילים רבות לשבחו ולא לגנותו של ראש הממשלה. בניגוד לעמדות המוצקות שהביע גדעון סער בתקופת צוק איתן, אז מתח ביקורת קשה על התנהלות צה"ל תחת פיקודם של שר הביטחון יעלון והרמטכ"ל גנץ, הרי שבקדנציה הזאת היו לסער מילים טובות. הוא הביע הערכה לעמידה העיקשת על הצרכים הלאומיים בתקופת אובמה, לקרב ההרואי שניהל נתניהו נגד כל העולם ואשתו (של העולם) בסוגיה האיראנית ולהתנהלות הנחושה והרגישה בזירה הסורית.

אצל רבים מבכירי הליכוד, ניתן לזהות כלפי נתניהו שיח של אחד בפה – בראיונות מלטפים, ואחד בלב – בשיחות אישיות מלאות ביקורת. אצל סער לעומת זאת, ההיפך הוא הנכון. את הביקורת הנוקבת שהייתה לו על נתניהו הוא השמיע בפומבי, בלי להתחבא מאחורי מקורבים או להשתמש במדליפים. כשנתניהו תקף אותו במרומז כמי שעומד מאחורי היוזמה למנוע ממנו להרכיב את הממשלה הבאה, סער הגיב בפומבי ובעוצמה. אמר את שלו, ולא יסף. ההתנהלות הזאת, הזכירה את התייצבותו לימין מועמד הליכוד רובי ריבלין במרוץ לנשיאות המדינה, על אפו וחמתו ראש הממשלה. בעניין הזה אגב, חייבים להודות שנתניהו הוא הראשון שזיהה כי בתפקידו הנוכחי, ריבלין ישכח מאין בא.

מאז התקרית ביניהם, נתניהו וסער לא החליפו מילה, מבט או קריצה. אם גדעון סער יצליח להיכנס בשבוע הבא לחמישייה המובילה בליכוד, תהיה זו אמירה ישירה של מצביעי הליכוד לראש הממשלה. ההצבעה הזאת תבהיר כי תמיכתם בנתניהו אינה אוטומטית והיא אינה כוללת בעסקת חבילה כל תקלה וכל קטטה שמוכתבת מהבית בבלפור ומקיסריה. למרבה האירוניה, הצלחה של סער בפריימריז עשויה לשרת את נתניהו במאבקו הציבורי ולהוכיח שהליכודניקים שתומכים בו במאבקו המשפטי, לא נוהים אחריו כאותה עז עיוורת במשל התלמודי שהדביק מרן הגר"ע יוסף זצ"ל לנתניהו – אלא יודעים לברור את תמיכתם ולהפעיל שיקול דעת.

בהנחה שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, לפחות בשנתה הראשונה, הרי שיהיה בידיו להפוך אויב מדומה לבן ברית – גם לאחר שיוכרזו התוצאות בשבוע הבא. החרדים שיכולים לחוש בעלי ברית קרובים של שני האישים, יכולים בהחלט לאחל בהצלחה לשני הצדדים, ובמקרה הזה ברצינות ולא בציניות.

הבית החרדי

אם חפצה נפשכם לראות פעילים חרדים חדורי מוטיבציה ואמביציה, אל נא תסורו לוועידת אגודת ישראל בסופ"ש הנוכחי. כדי לפגוש את הפעילים הנלהבים יש לחצות את הכביש ולעבור לתנועת החרות. אל הבחירות הפנימיות שיתקיימו בתנועה ביום שלישי הבא נוהרים מאות חרדים – פעילים, חברי מרכז וסתם מתפקדים שרואים דווקא בליכוד את כתובתם הטבעית.

אם פעם החברים היו נשאלים 'מה העבודה הזאת לכם' הרי שכיום מיותר לחפש נימוקים. הסברים לתופעה יש בשפע באדיבות הנציגות החרדית ששוב בחרה לבעוט בדלי בישורת האחרונה של קדנציה ארוכה ובכלל לא רעה. הקיטוב שמתחיל מלמעלה לא מצליח למרבה המזל לחלחל למטה ולהדביק את הבוחרים, אבל מהקטטות אי אפשר להתעלם. ברמה המקומית אלו המריבות המקומיות בין הנציגים שנתגלעו במערכת הבחירות האחרונה בבחישה מגבוה. הקטטות הללו באות לרוב על חשבון התושבים שחשים מרומים.

התופעה הזאת, של ציבור הולך וגדל המסרב ללכת בעיניים עצומות אחרי הכתבות מגבוה, הביאה לאובדן עיר בעלת רוב חרדי מוצק כבית שמש. אם נורת האזהרה המקומית הזאת לא באה אלא כדי לגרום לנציגות החרדית להתעשת, ערב הבחירות הארציות, והיה זה שכרנו.

בבחירות המקומיות האחרונות התפוצצה המורסה, אך המוגלה התפתחה במשך תקופה ארוכה. ברמה הארצית חזה הציבור בקדנציה האחרונה במחזות לא מרנינים. ברמה המיידית של הסטת תקציבים ממגזר למגזר ושינוי סדרי העדיפויות מתקופת שר האוצר לפיד אומנם נרשם שיפור דרמטי. תקציבי עולם התורה חזרו למתכונתם, הקצבאות שופרו והערים החרדיות צ'ופרו, אך בכל מה שנוגע לתהליכי עומק שמחייבים התגייסות משותפת, לא נרשמה תזוזה. גרירת הרגליים בחוק הגיוס, מאבקי השבת הכושלים ופארסת מתווה הכותל היו חלק מעסק הביש של הקדנציה האחרונה. ברמה הגשמית, אפשר להצביע על הסעיף המרכזי של כישלון מציאת קצה פתרון למצוקת הדיור החרדית – וזאת ביחס לפתרונות שנוצרו עבור האוכלוסייה הכללית. נטו כחלון, מינוס חרדי.

כאשר זו המציאות שנחשפת למול עינינו אחרי ארבע שנים של פעילות נטולת הפרעות (למעט התפרעויות פנימיות והפרעות הדדיות), אין זה פלא שחברי הכנסת החרדים מודאגים מזליגת מנדטים לליכוד, בקרב שוליים שהולכים ומתרחבים. חששות מפורשים שכאלה נשמעו לאחרונה גם ביהדות התורה שלא סבלה בעבר מהתופעה.

הציבור החרדי שמזדהה עם תחושת הנרטיב של נתניהו עוד מהימים שלאחר רצח רבין, חש הזדהות עמוקה עם המסרים החדים נגד המשטרה, פרקליטות המדינה ולשכת היועמ"ש, אך בעיקר, חש אמפתיה לאותה תחושת הנרדפות התקשורתית שהחרדים חווים על בשרם מימי קום המדינה.

ש"ס זיהתה את המגמה והיא מחבקת את נתניהו כל כך חזק עד שאפילו בבלפור שמעו את הקנאק, אך דומה שאין די בקיבוע נורת האיתות על הנתיב הימני. לפני הכל מן הראוי לסלול דרך מהירה לעבר המטרה של דאגה לצרכי האזרח הקטן. תהליך שלום ברשויות המקומיות הוא הכרח לעבודה משותפת של הפעילים, אך חשובה לא פחות קביעת תוכנית עבודה סדורה בנושאים שמציקים כל כך לרבבות חרדים ובראשם: מצוקת הדיור.

המפלגות החרדיות, כמו כחלון במערכת הבחירות הקודמת, חייבות להתחיל ולדבר ישירות לפלח הבוחרים שההזדהות הטבעית שלהם היא עם נתניהו ולא עם הנציגים המגזריים המתקוטטים. ערב הבחירות האחרונות, הציג כחלון תוכנית עבודה סדורה להורדת יוקר המחיה וטיפול במצוקת הדיור. לנישה הזאת, הנציגות החרדית חייבת להשתחל ולהבהיר לבוחר כי פתרונות אמיתיים יימצאו עבורו ועבור ילדיו, רק בבית החרדי ולא בבית הלאומי.

השארת תגובה