מויילס ועד קמינר: רעיון השיתופיות שעבר גיור

כמעט כל אחד מכיר את ויקיפדיה – האנציקלופדיה המקוונת שנכתבת על ידי רבבות משתמשים מכל העולם, אך בתקופה האחרונה תופס תאוצה מיזם חדש וכשר – המכלול • איזה צורך התעורר להקים מיזם שיתוף תוכן חרדי? מי עומד מאחורי הפרויקט הכביר? וכיצד נבחנים הערכים בראי ההקפה היהודית?

מרתון_כתיבת_ערכים_-צילום_רפי_קוץ
מרתון_כתיבת_ערכים_-צילום_רפי_קוץ
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

אי שם, בשנות התשעים של סוף האלף הקודם למניינם, מהנדס תוכנה אמריקאי בשם וורד קנינגהם החליט לפתח תוסף תוכנה שתקל על המתכנתים המבקרים באתר "מאגר תבניות פורטלנד", על מנת שיוכלו להחליף רעיונות ומידע. הפיתוח הצליח והתגלגל הלאה למחוזות נוספים, כאשר לאחר כמה שנים החל לשמש כמיזם אנציקלופדי שיתופי, שעם השנים התפתח לממדים ענקיים ובעשרות שפות.

נדיר למצוא אדם בעולם שלא שמע על ויקיפדיה וכמו רבים באוכלוסייה, לא פעם גם לי יצא לשוטט באנציקלופדיה השיתופית וללמוד על נושאים שונים, כשלא פעם הוא שימש לי כעזר ואף כמורה.

מעת לעת, כשלא מצאתי ערכים מסוימים על העולם החרדי ובעיקר כשמצאתי דברי כפירה הסותרים את הדת היהודית, צצה בראשי השאלה: "איך עד היום לא קם מישהו והקים גירסא ויקפדית ב'שפה' החרדית – הן מבחינת אופי התוכן והן מבחינת צורת כתיבתו והגשתו?"

לפני מספר חודשים אני מוצא את עצמי יושב מול הרב יוסף קמינר, חסיד גור בן 33, אדם משכמו ומעלה, איש חינוך, תלמיד חכם ובעל ידע נרחב ב'מחשבת ישראל', שהחליט לפעול, לבצע ולהביא בשורה ופשוט הקים אנציקלופדיה-מקוונת, מזוקקת ומלוטשת, כשהיא מוגשת בצורה המתאימה לאורח החיים החרדי. החלום הפך למציאות.

המכלול, כך קוראים לאתר ה'ויקי' החרדי, שפועל במתכונת דומה לשאר אתרי האנציקלופדיה האינטרנטית ומוגש בצורה מסוננת ומאיר פנים עבור המגזר החרדי, כשההבדל ביניהם שויקפדיה מוגשת על בסיס "האנציקלופדיה החופשית" כהגדרת מקימיו, לעומת 'המכלול' הפועל כ"אנציקלופדיה היהודית".

חכמת ההמונים

אבל קודם שנרחיב על הרעיון המבורך, נציין תחילה את השתלשלות העניינים ואת רעיון האנציקלופדיה השיתופית. כפי שצוין בתחילה, ויקפדיה היא אנציקלופדיה מקוונת הפועלת על רעיון השיתופיות ומתבססת על ידע עדכני אותו מזינים משתמשים שונים, הרוצים לתרום מידיעתם למשתמשים נוספים. "חוכמת ההמונים", כך היא מוגדרת, כאשר כל משתמש תורם מידיעתו למען השני.

למעט הבנייה הראשונית של האתר, ויקיפדיה – כמו גם המכלול – בשונה משאר אתרי הרשת, פועלים באופן עצמאי וכמעט אינם תלויים באישיות ספציפית. המתנדבים שיוצרים את הערכים (להלן העורכים), אחראיים בעצם לכל בניית הערך. התוכן עצמו שכמובן נכתב על ידם, הגרפיקה המעטרת את הערכים השונים (התמונות, הטבלאות והקישורים שנמצאים לאורך הערך), עריכה לשונית, הגהה וכמובן ניטור התוכן מהשחתות כאלו ואחרות, העשויות להתבצע על ידי גולשים שונים.

בעצם לכל משתמש ישנה את האפשרות לערוך וליצור ערכים. ההליך פשוט, עוברים הרשמה קצרה וכך יוצרים משתמש במערכת (בחלק מהגרסאות, ביניהם ויקיפדיה העברית, אפילו על הליך זה אפשר לוותר). מרגע זה ואילך, המשתמש יכול לעשות ברחבי האתר שינויים כרצונו, אך בשביל זה ישנו ציר פתוח המציג את השינויים האחרונים באתר, כאשר זה גלוי לכלל המשתמשים הרשומים ושאינם, בהתאמה.

דבר זה מאפשר לעקוב אחרי שינויים שבוצעו, כאשר לעורכים שצברו וותק באתר, ישנה הרשאה לסנן, למחוק ואף לבטל שינויים אחרונים שלשיטתם אינם תואמים למציאות וכדו'. אפשרות זו בעצם – של "כל הרוצה יבוא ויערוך", פותחת אפשרות של השחתה והיזק לערכים השונים, אך מעקב אלפי המשתמשים אחרי השינויים לא מאפשר זאת.

כיום, במצב שנוצר, כל שינוי עריכה שיעבור בויקיפדיה או במכלול יאומת בתוך מספר דקות ולעיתים אף שניות, כך ששינויים לקויים בכל ערכי הויקיפדיה כמעט ולא נמצאים, אך בעבר הרחוק יותר, היו שינויים זדוניים שבאו להפריע לפעילותה השוטפת של אנציקלופדיה זו וזמן רב לקח עד שתקנום.

נציין, כי על אף השינויים שעוברים הערכים השונים מעת לעת, כלל הגרסאות של כל אחד ואחד מהם נשמרים בקטגוריית 'גרסאות קודמות' ואף אפשר לצפות בהם, לחזות בשינויים שעברו מפעם לפעם ואף להחזירם למצבים קודמים. עובדה זו מנטרלת למעשה אפשרות של השחתת ערך, כאשר במידה וקורה דבר זה, אזי העורכים השונים שיהיו ערים לשינוי ידאגו לעדכנו ולהחזירו למצבו הקודם.

עם הזמן, כאמור, העורכים השונים צוברים ותק ואף מקבלים לידם סמכויות יתר על עמיתיהם בפרמטרים שונים, כשדבר זה ניתן לאחר מידת פעילות העריכות, יצירת ערכים עצמאיים, ניטור ערכים נוספים וכדו'.

בערכים שונים עליהם ניטש ויכוח רב בין העורכים, בעיקר בכאלו הנמצאים בעין מחלוקת ציבורית ובפרט באלו המסקרים נושא אקטואלי הנמצא עדיין בשיא התרחשותו, מתעוררים לעיתים רבות ויכוחים המתבטאים בשינויי גרסאות של הערכים השונים.

במקרים כאלו השתרש נוהג לנסות להגיע להכרעות בענייני עריכה באמצעות דיון בדף השיחה הנמצא מאחורי הערך הרלוונטי, כאשר החברים מציגים את טענותיהם עד להשגת פשרה. במקרה ולא מושגת הסכמה, בדרך כלל עורכים הצבעה בה רשאים להשתתף משתמשים בעלי ותק מסוים ועם רמת פעילות מינימלית. דיונים רחבים ועמוקים יותר מתנהלים בדף המכונה "מזנון" או "אולם דיונים", כל גרסה עם הכינוי שלה, וכאשר נדרשת הכרעה ברורה בסוגיה שנויה במחלוקת מגובשת "הצעת חוק" סדורה המובאת להצבעה בדף המכונה "פרלמנט".

במקרים מסוימים ישנה אפשרות של נעילת ערכים, כאשר עורכים מוסמכים רשאים להצמיד לערך כזה או אחר נעילה – השוללת אפשרות של עריכה ושינוי, עד למציאת הנוסחה המתאימה, או עד שיתבררו העניינים. רעיון זה של נעילת ערך נולד לאחר שבתחילת דרכה של ויקיפדיה, הושחת דף הבית פעם אחר פעם ובעקבות כך הוחלט לנעול אותו, כאשר את האפשרות לשינוי השאירו רק למפעילי המערכת.

באופן כללי כל המשתמשים שותפים באכיפת ההחלטות, שחזור השחתות וטיפול בערכים שהושחתו, אך במקרים קיצוניים ישנה שכבת עורכים הפעילים במיוחד בנושא ולרשותם עומדים כלים המקלים עליהם בהגנה על ערכים.

בראש מדרג ההרשאות ניצבים הביורוקרטים ותחתיהם ישנם מפעילי מערכת – שמתמנים על ידי הביורוקרטים על פי המלצת הקהילה. למפעילים אלו אין זכויות יתר רשמיות בהכרעה בענייני עריכה והחלטות משמעותיות באתר, אך יש להם יכולת לחסום משתמשים שונים וכן כתובות IP מסוימת, על מנת לשלול אפשרות של עריכה בוויקיפדיה, בכדי להגן על דפים שונים. כמו כן, הם יכולים לשחזר השחתות ערכים בזריזות, למחוק דפים ולשנות את ממשק האתר.

ראוי לציין, כי כמו כל הפעולות הנעשות בויקיפדיה ובמכלול, גם פעולות אלו מתבצעות באופן שקוף וגלוי, ובעצם עומדות לביקורת העורכים וקהילת הגולשים באתר. מלבד התפקידים המצוינים ישנם גם עורכים הנחשבים למנטרים, דיילים ועוד, כשלאלו תפקידים נוספים ומגוונים, כשבסופו של דבר הכל מתחבר לפאזל אחד שתקפידו לשמר אנציקלופדיה זו.

ויקפדיה מדורגת כאחד האתרים הגבוהים מבחינת חשיפה וכמות הכניסות אליה. ויקיפדיה העברית – המכילה 236,886 ערכים נכון לשעת כתיבת השורות – גורפת לדוגמה קרוב לעשר מיליון כניסות בחודש. רק בשביל לשבר את האוזן, כ90% מחיפושי הרשת באנגלית מגיעים בסופו של דבר לויקיפדיה ובדומה לכך גם בעברית, ויקיפדיה מובילה בתוצאות שעולות בגוגל.

על פי הדירוג של חברת "אלכסה", נכון לנובמבר 2018, ויקיפדיה מדורגת כאתר האינטרנט החמישי הנצפה ביותר ברחבי העולם והחמישי מבין האתרים אליהם גולשים במדינות ישראל וארצות הברית.

בדומה לכך, גם המכלול מדורג במקום של כבוד מבחינת היקף הטראפיק שלו – עם קרוב לחצי מיליון כניסות בחודש, זאת על אף היותו אתר חדש יחסית, כאשר למי שיש חלק לא מבוטל בהצלחה זו אלו חברות הסינון השונות, הרואות ב'מכלול' תחליף הולם לוויקיפדיה ובהתאם לכך האתר פתוח על ידם לגלישה, כשאף אפליקציית המכלול מופיעה בכל חנויות האפליקציות הכשרות, אודות לחברת 'הדרן' שנרתמה למיזם זה ויצרה באופן עצמאי אפליקציה לאתר זה ותרמה אותה לכלל המשתמשים.

הגדילה לעשות חברת הסינון 'נטפרי', שהגדירה למשתמשים בסנן שלה המבקשים לצפות בערך מסוים באתר ויקיפדיה לעבור אוטומטית לערך מקביל באתר המכלול, כאשר גם בית הדין של חב"ד, המפקח על הסינון דרך חברת 'נטספרק', יצר ניתוב דומה. 'נטפרי' אף יצרה תוסף ייחודי המשמש כלי עזר לעריכה במכלול ולייבוא מהיר של ערכים מויקיפדיה אל המכלול. מהירתמות זו ניתן להבין כי גם חברות הסינון מכירות מקרוב את כי הדבר נצרך והמכלול נותן לו מענה הולם ואיכותי.

מאגר תבניות ואנציקלופדיה מקוונת

מי שיזם את הקמת ה'ויקי' הוא מהנדס תוכנה אמריקאי בשם וורד קנינגהם. בשנת 1994 החליט קנינגהם לפתח תוכנה שבמקור יועדה לשמש כתוסף עבור האתר שלו "מאגר תבניות פורטלנד" – לתיעוד תבניות עיצוב בהנדסת תוכנה, בכדי להקל על המתכנתים המבקרים בו על מנת שיוכלו להחליף רעיונות ומידע.

השם שהוא נתן לתוכנה היה 'ויקי', כשאת ההשראה לכך קיבל מאוטובוס שפעל בנמל התעופה הבינלאומי בהונולולו (בירת הוואי ארה"ב), שנקרא בשפת ילידי המקום "ויקי ויקי" ובתרגום לעברית "מהר מהר", כשכוונתו הייתה לאפשר למבקרים באתר מסוג זה לערוך את התוכן באופן שיתופי, מהיר וקל.

לימים סיפר קנינגהם, במהלך ראיון שנערך עמו ב-2006, שכאשר הגה לראשונה את רעיון ה'ויקי', שקל לרשום עליו פטנט, אך נמלך בדעתו, מאחר ובאותה העת נראה היה שאיש לא ישלם לו כסף על תוכנה המאפשרת עריכה פתוחה של התוכן, לכלל המשתמשים וללא הגבלה.

רעיון ה'ויקי' עשה את שלו, כאשר במשך מספר שנים הוא שימש למטרות שונות לפני שהאנציקלופדיים 'התלבשו' עליו. כך למשל הוא שימש לשיתוף ידע בתוך חברות מסחריות, חלופה למערכות פורומים ועוד.

בתחילת שנת 2000 החליט ג'ימי ויילס לייסד אנציקלופדיה בשם "נופדיה". מטרתו הייתה כי זו תהיה אנציקלופדיה חופשית, כאשר כל החפץ יעשה בה שימוש, אך מנגד שתיכתב באופן מקצועי על ידי מומחים. לצורך כך הוא מינה לעורך את לארי סאנגר – פילוסוף אמריקאי – אך הרעיון לא תפס תאוצה ומלבד כמה עשרות ערכים בודדים המיזם לא הצליח להתרומם.

כשסאנגר הבין שאין עתיד לאנציקלופדיה כזו הוא החליט לייסד אנציקלופדיה משלימה, אמנם פחות איכותית אך יותר אפקטיבית. על תוכנת ה'ויקי' הוא שמע לראשונה כאשר שוחח עם מהנדס מחשבים ואיש אשכולות מקליפורניה בשם בן קוביץ. האחרון היה משתתף באתר תבניות העיצוב של קנינגהם וסיפר לסאנגר על כך. הוא נהנה מהרעיון והחליט להשאילו לטובת האנציקלופדיה המקוונת.

לארי סאנגר הגיע עם הרעיון למעסיקו ג'ימי ויילס ורתם אותו ליוזמה של הקמת אנציקלופדיה שיתופית – "ויקיפדיה". ויילס הסכים להקצות את השרתים של "נופדיה" לויקיפדיה, ובתחילת 2001 ויקיפדיה בשפת האנגלית החלה לפעול.

מאותו הרגע ג'ימי ויילס נכנס למיזם שתפס תאוצה והפך לרוח החיה בו, תוך שיוזם רעיון האנציקלופדיה השיתופית, לארי סאנגר, נדחק הצידה. בתחילת סנגר היה אחראי לפעילות השוטפת של ויקיפדיה ואף לחלק אינטגרלי ממכתבי המדיניות של ויקיפדיה, כאשר באופן לא רשמי שימש כבורר בוויכוחים שפרצו בין עורכים שונים, אך שלושה חודשים לאחר שהאתר הוקם, המימון למשרתו אזל ויחד עם העובדה שהוא לא הסכים עם ויילס על הכיוון העתידי של המיזם, הוא התפטר מהאתר בשנת 2002.

למעשה היוצרות התהפכו, ג'ימי ויילס שדגל תחילה בכתיבת אנציקלופדיה מקצועית, נשאב לקסם השיתופיות, בעוד ולארי סאנגר שדווקא יזם את השיתופיות פרש והחל לבקר באופן עקבי את מיזם ה'ויקיפדיה', שלטענתו לקה ולוקה בחוסר אמינות, כשאחת הסיבות לכך היא, לטענתו, מאחר ולא ניתנת עדיפות למומחים בתחומים השונים. ב-2006 אף הכריז סנגר על הקמת סיטיזנדיום במטרה להקים אנציקלופדיה מקוונת ואמינה.

השם שניתן – ויקיפדיה, זהו צירוף של שתי מילים 'ויקי' ו'פדיה'. ויקי על שם התוכנה שבמקור נקראה כך ו'פדיה' על שם המילה היוונית שתרגומה חינוך או הדרכה ובעצם נמצאת כבר במילת המקור אנציקלופדיה.

ויקיפדיה העברית נוסדה ב-2003, כאשר הערך הראשון שנכתב בה היה על הויקיפדיה עצמה. בדומה ללארי סאנגר גם בישראל היה מי שהעדיף ללכת על משהו יותר קטן אך גם יותר מקצועי וכך הוקמה לה 'אנציקלופדיה ynet', כאשר זו התבססה על אנציקלופדיה קודמת ועל כעשרה עורכים מקצועיים שעבדו במשך מספר שנים, בשכר כמובן, על מנת לייצר ערכים שונים, אך אלו לא עלו על כמה אלפים בודדים, לעומת ויקיפדיה שהלכה והתמלאה בעשרות אלפי ערכים.

בעקבות התרחבות מיזם 'ויקיפדיה' העולמית – כאשר נכון להיום פועלת ויקיפדיה ב-292 גרסאות פעילות בשפות שונות – הוקמה 'קרן ויקימדיה', ארגון גג שמטרתו להגדיל ולפתח את רעיון המידע השיתופי בשפות שונות, במטרה לאפשר גישה חופשיות לתוכן זה באמצעות האתרים המופעלים על ידה: ויקיפדיה, ויקימילון, ויקיציטוט, ויקישיתוף ועוד.

הקמת הקרן, שבראש חבר נאמניה עמד עד לשלהי 2006 מייסד ויקיפדיה ג'ימי ויילס – נעשתה ללא מטרות רווח והתקנון שלה מגדיר כי היא תפעל לאיסוף ופיתוח תוכן לימודי בכדי להפיצו ברחבי העולם, מתוך מטרה לסייע ולפעול להנעת אנשים ברחבי העולם בפיתוח ואיסוף תוכן לימודי ברישיון חופשי או ציבורי. הקרן מצידה נותנת את שירותי המעטפת לקיום האתר, אך אינה מתערבת בניהולה ומאפשרת לקהילת הגולשים לקבל החלטות עצמאיות בנושאי התוכן.

הקמת ה'מכלול'

האנציקלופדיה המקוונת התעצמה והתרחבה עם השנים וכפי המצוין היא פעילה בעשרות שפות שונות, ביניהם ויקיפדיה העברית. באופן טבעי רבים מתוך הציבור החרדי מצאו עצמם נעזרים בכלי זה לעיתים קרובות וחלקם אף נשאבו לקסם השיתופיות והחלו לתרום מידיעתם.

מטבע הדברים ובשל קהילת העורכים והגולשים המגוונת, המשתמשים החרדים לא תמיד הרגישו כי זהו המקום האידאלי להם, בשל התנגשויות שונות עם ערכים עליהם גדלו, הן מבחינת השקפת עולם ויחד עם זאת מאגר ערכים דל על העולם החרדי והתורני.

להקים פלטפורמה נוספת כזו, שתתאים להווי החברה החרדית, היה נראה חלום רחוק. אולי דמיון. אבל גם זה בסופו של דבר קרה. את הקפיצה למים הרותחים עשה הרב יוסף קמינר, אברך חסיד גור בן 33, שלפני קרוב לחמש שנים החליט להקים אתר ויקי חרדי והביא בשורה לציבור היראים.

על פניו יצירת מצב של הנעה בו גולשים שונים ישתפו פעולה עם רעיון זה, היה נראה חסר סיכוי. שלא כמו ויקיפדיה העברית, המכלול אומנם היה חדשני מבחינת סינון התוכן שלו, אך לא מבחינת הידע שהכיל, בפרט בשלביו הראשוניים – כאשר הוא הסתמך על ערכי הויקיפדיה העברית בלבד, ומאחר וכך, היה נראה כי סיכויי הצלחה לרעיון זה שואפים לאפס. אך הרב קמינר לא אמר נואש, על אף שבסביבתו כמעט ולא היה בנמצא מי שהאמין בהצלחתו.

מה שהביא אותו בעצם להקמת הרעיון, היה לא מעט סיפורים בהם נתקל, כאשר הבין כי ערכים מסוימים בויקיפדיה לא עולים בקנה אחד עם ערכי הדת היהודית. הידע הנרחב שרכש במהלך שנותיו בישיבה ובמשך בכולל, בכל חלקי התורה ובפרט בענייני 'מחשבה', מגנטה אליו אנשים רבים שראו בו ככתובת לשאלותיהם השונות. הוא שמע מעוד ועוד שהתנתקו או שהתקררו עקב השימוש בויקיפדיה וכך ביום בהיר גמלה בליבו ההחלטה להקים את האנציקלופדיה-המקוונת-החרדית לראשונה, כאשר זו תשמש כאלטרנטיבה חרדית לויקיפדיה.

לאחר שגיבש עמדה הוא נפגש עם מומחים בנושא, 'ויקיפדים' מומחים, אנשי קרן ויקימדיה וכמובן עם רבנים שונים שנתנו הסכמה למיזם. הרעיון יצא לדרך ולשם כך הוא הקים לפני קרוב לחמש שנים את 'מכון המכלול', כתשתית להקמת 'אתר המכלול'.

מטרת המכון היא בעצם לבנות ולקדם ידע עדכני בפרספקטיבה תורנית המותאמת לחברה החרדית, ולכלול מארג רחב של תחומי ידע הנדרשים לחרדי בן זמננו. "לאורך הדורות השתמשה היהדות הנאמנה רבות דווקא בכלים שבאו לכאורה לנגח בה, לצורך התבססות עצמית ולהתייעלות", מסבירים במכון ובעצם הודפים מראש ביקורת על הקמת מיזם אינטרנטי עבור הציבור החרדי.

"באופן בולט נשנה הדבר בעת החדשה, כאשר עמדה היהדות במלחמה רב חזיתית מול תנועות ההשכלה, הציונות, הבונד וכיוצא בהם, באמצעות מיסוד תנועות ואגודות (כמו תורה עם דרך ארץ, אגודת ישראל ותנועת המוסר), או דרך פתיחת מיזמים ומפעלים דוגמת הקמת הישיבות ותלמודי התורה כמוסדות מאורגנים, עיתונות חרדית, בתי הספר של בית יעקב, מכונים תורניים וכתבי עת, ספרות תורנית בשפה עכשווית, ספרות פרוזה חרדית, ועוד רבות", מוסיפים להסביר בטוב טעם במכון.

האות ניתנה. לפני ארבעה שנים בדיוק הוקם המכלול ובחנוכה לפני שנתיים הושק האתר בבית השגריר הבריטי במעונו הרשמי ברמת גן, כאשר הרב יוסף קמינר, ראש המכון והיוזם של המכלול, הציג בפני סגן השגריר הבריטי בישראל, טוני קיי, את הפרויקט.

בדברים שנשא אמר הרב קמינר, כי המאבק עם חכמת יוון הוא לא רק דבר שהיה בימים ההם, אלא נמשך גם בדורנו בזמן הזה. הוא ציטט את בעל ה'שפת אמת' המבאר, כי "כל הבעייתיות של 'חכמת יון' היא לא בעצם החכמה גופה, אלא במעטפת התרבותית של 'תרבות יוון' שהחכמה נתונה בה. חכמת יוון כשלעצמה, כשהיא מחולצת מהקליפה הטמאה שעוטפת אותה, היא טובה וראויה ואנו מברכים עליה ברוך שנתן מחכמתו האלוקית לבשר ודם".

"גם בימינו הבעייתיות היא לא בעצם הידע הגלובאלי עצמו, אלא במעטפת התרבותית המערבית שהידע נתון בו, ו'המכלול' פועל לחלץ את כל הידע הגלובלי מהמעטפת הבעייתית שבו הוא נתון, ומציג אותו בנקיותו וטהרתו כטפל ובטל לאמיתות ומרכזיות התורה", הוסיף קמינר.

השקפה וסינון

המכלול המשיך והתפתח בקצב מפתיע ובשנים שחלפו עד לתקופה האחרונה התמקדו בעיקר ביבוא וסינון של ערכים מויקיפדיה העברית, כשאלו עברו את השינויים הנדרשים והותאמו לאופי האתר. ערכים שנמצאו בעיתיים או שלא תאמו לאתר הופנו לטיפול עריכתי ובינתיים בתוצאות החיפוש הם מוצגים ככאלו שהועברו ל'דף טיפול' או 'דף מותאם' המודיע כי הערך דורש תיקון ולא ניתן להציגו.

בנקודה זו נציין, כי הרעיון של יבוא ערכים שנוצרו במקום אחר הוא לא דבר תקדימי של ה'מכלול' ונעשה כבר בעבר בראשית דרכה של הויקיפדיה האנגלית, כאשר זו הוקמה בעזרת יבוא של ערכים רבים מאנציקלופדית 'בריטניקה'.

גם הבכורה של רעיון התאמת אנציקלופדיה לעקרונות האמונה לא נתון ל'מכלול', כאשר אנציקלופדית בריטניקה עצמה – האנציקלופדיה האנגלית הראשונה, שגרסתה הראשונה ראתה אור בשנת 1768 כתשובה דתית ל'אנציקלופדיה הגדולה' של דני דידרו, בנויה על אותה אנציקלופדיה.

דידרו, שהיה סופר ופילוסוף צרפתי, דגל בדעה המנוגדת למסורת הדתית של צרפת בזמנו, כשאף במשך הזמן נכלאה בשל כך. עורכי ה'בריטניקה', שהיו שמרנים, רצו להעתיק את רעיון האנציקלופדיה, אך בד בבד לנטרל ממנו את הממד המהפכני וכך הסתמכו על השלד של ה'אנציקלופדיה הגדולה', תוך שערכו אותה מחדש.

האנציקלופדיה המקוונת בגרסתה החרדית עובדת בצורה דומה ל'ויקיפדיה' אך בשינויים קלים. בשונה מויקיפדיה, במכלול האפשרות להוסיף ערכים ו/או לערוך שינויים בערכים קיימים אינה נתונה לכל גולש מזדמן, אלא מתאפשרת רק לאחר יצירת משתמש, כאשר גם מבחינת ניהול הדבר לא נתון במאה אחוז להחלטת ההמונים, אלא כפוף לוועדה הרוחנית של המכלול.

על אף הרצון ליצור אנציקלופדיה שיתופית, ב'מכלול' יש צורך בכללים מגבילים בתחום ההשקפה החרדית, כאשר הדרך הנכונה ליישום הרעיון ולאיזון בין הקצוות הללו נבחן ומתגבש כל העת. המגמה היא כמה שפחות להתערב באופן סמכותי, כאשר רעיון השיתופיות נשאר ערך מרכזי כמו בויקיפדיה והסמכות הרוחנית מופעלת רק במקום ההכרח.

גם בנקודה זו יש לציין כי המכלול אינו ייחודי במגרש וכי הכללים בו נוקטים יוזמי ומקימי האתר נחשבים מתונים, בהתחשב במקרים שונים אחרים. כך למשל בטורקיה נחסמה לפני קרוב לשנתיים האפשרות לגלוש בוויקיפדיה בכל השפות, בשל הוראת רשות טכנולוגיות המידע והתקשורת הטורקית, בשל טענות שונות של הממשל.

מלבד זאת, גם בסין ויקיפדיה – על כל גרסאותיה ושפותיה – נחסמה מעת לעת, כשלפני קרוב לשנתיים אף הודיעה ממשלת סין כי החליטה להקים אנציקלופדיה אינטרנטית-חינמית, אותה יכתבו עשרים אלף אנשי אקדמיה שנבחרו – בניגוד לוויקיפדיה שבה כל אחד יכול לערוך – כאשר הערכים שייכתבו יעברו בחינת וועדה עליונה שתשקול האם התוכן עובר את חוקי הצנזורה.

ימי עיון וזכויות יוצרים

ומהצנזורה הסינית לצנזורה המכלולאית. אחרי שהוסבר והובהר כי המכלול לא רשם תקדים בהיבט זה של סינון והתאמת התכנים, נרחיב קצת על 'מודל הפעילות השוטף' של האתר השיתופי. בדומה לויקיפדיה, גם במכלול ישנו חבר עורכים – מכלולאים, הפועל בדומה לויקיפדים בוויקיפדיה, כאשר מלבד התווית קו הפעילות השוטף השאיפה במכלול היא לפעול ברוח דברי חכמים: "איזה הוא חכם הלומד מכל אדם".

'מכון המכלול' חוקר את נושאים האנציקלופדיים הבעייתיים ומפלס דרכים לחלץ את הידע ממעטפת הכפירה ולשבצו מחדש במבט ואספקלריה יהודית. כמו כן הוא מקיים בתדירות ימי עיון בנשאי האספקלריה התורנית הקשורים לערכי המכלול, כאשר רבים שהשתתפו בימי העיון סיפרו כי הנושאים שנידונו היו יסודיים ומעמיקים ופתחו דרכים חדשות לכתיבתם במכלול.

אגב, נקודה מעניינת לציון ולא רק ב'מכלול' אלא בכל אתרי הויקיפדיה, זוהי הנקודה כי כל הפעילות נעשית ללא מטרות רווח, לא של העורכים הזוטרים, לא של הבירוקרטים, מפעילי המערכת וכדו' ואפילו לא למי שניצב בראש הפירמידה. החלטה זו התקבלה בראשית הדרך על ידי ג'ימי ויילס שהכריז, כי לעולם לא יציג פרסומות מסחריות בוויקיפדיה אותה יסד. החלטה זו השתרשה כאידאולוגיה ויקיפדית ובשל כך באתרי הויקיפדיה מגייסים תרומות מעת לעת, בכדי לממן את הוצאות השרתים וכדו'.

משהו ייחודי למכלול זהו החלק של זכויות היוצרים. שלא כמו בויקיפדיה, התוכן שנוצר במכלול עצמו אינו חופשי והזכויות על התכנים שנוצרים בו שומרים למכון – הפועל כמוסד ללא כוונות רווח ומעמיד את כל תכני המכלול לשימוש הציבור ללא תשלום, לעומת ויקיפדיה שם התוכן עצמו חופשי, בהתאם למדיניות 'קרן ויקמדיה' ובכפוף לרישיון הויקיפדי המקורי.

בהתאם לרשיון הויקיפדי, במשך השנים בוצע יבוא אינטנסיבי של עשרות אלפי ערכים מויקפדיה למכלול, תוך שינויים מתבקשים ואף עריכת חלק מהם מחדש. לאחרונה יצאו במכלול במבצע "מכלול העולם החרדי" ובמסגרתו אף נערך במתחם ביזמקס בירושלים מרתון ליל שישי לכתיבת עשרות ערכים חדשים בין לילה.

היעד היה מאה ערכים חדשים, אך בסופו של לילה מרתק ומאתגר יצרו העורכים – אברכים ובעלי דעה מהמגזר, מבוגרים וצעירים גם יחד – 128 ערכים שונים ומגוונים, על רבנים, עסקנים, המאבק בשבועונים, קווי נייעס, האישה המפרנסת ועוד נורמות ומושגים שונים שרק המגזר החרדי מבין או מכיר בהם.

נכון להיום 'המכלול' זהו אתר ה'ויקי' השני בגודלו בישראל אחרי ויקפדיה העברית. כרבע מיליון גולשים בו מידי חודש ונמצאים בו 156,855 ערכים שנכתבו, יובאו וסוננו עבור הגולש החרדי על ידי חלק נרחב מ-1,565 משתמשים רשומים.

השארת תגובה