בני זוג שביקשו להתגרש נתקלו בסוגיא קשה: תסמונת הניכור ההורי.
אם הילדות ביקשה לנתק את בעלה לשעבר מבנותיהם המשותפות, היא הגישה תלונות נגד האב ובני משפחתו. הציגה בבית הדין צווים ואף הצהירה על קיומם של אחרים נוספים.
הרכב בית הדין התכנס ודן פעם אחר בתלונות ו'בקשות' חדשות לבקרים, עד כי קבע בית הדין שמעשיה עולים בכדי ניסיונות להשגת מטרה פסולה של ניתוק הקשר בין הילדות לאביהן.
כשהעובדות הסוציאליות הפריכו את טענות האשה והצהרותיה בשמן – ביטל בית הדין את ההגבלות שהוטלו על האב וקבע: הבנות ישהו בחזקת האב ומשמורתו.