כדור שלג: גל מחאות בעולם

מפגינים גדשו השנה את רחובות צרפת וטייוואן, ניקרגואה וירדן • מחאות נרשמו גם באיראן ובהונגריה, בבלגיה ואפילו בקנדה • מחאת האפודים שכשלה בישראל, המאבק ב'חוק העבדות' ומחאות שהפכו למאבק אלים

מחאת האפודים הצהובים
מחאת האפודים הצהובים
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

לאחרונה שוטף את העולם גל מחאות סביב נושאים כלכליים, המחאה הראשונה לשנת 2019 התחוללה דווקא בבודפשט. קור, שלג ואלפי אנשים שיצאו לרחובות במחאה על "חוק העבדות" המאפשר למעסיק לדרוש מהעובד שלו לעבוד 400 שעות נוספות מדי שנה. קריאות נגד המשטר, השחיתות השלטונית והאופק הדיקטטורי. ההפגנה הזו, היא רק חלק מגל מחאות כלכליות־חברתיות ברחבי הגלובוס שהחל ב 2018 והגיע לשיא במחאת האפודים הצהובים בפריז, שיובאה גם לישראל.

המפגינים בצרפת מוחים מזה שמונה שבועות ברציפות. לראשונה מחו הצרפתים על עליית מחירי הדלק המתוכננת ונשיא צרפת ביטל אותה ויתרה מכך אף הכריז על הקצאת מיליארדים לעידוד השכבות פריפריאליות, אבל כשכדור השלג מתחיל להתגלגל והעוצמה מגלה את עצמה, ההמונים לא נוטשים את הרחובות, מבקשים צדק חברתי ודורשים את התפטרותו של מקרון. לאחרונה, למרות הירידה בכמות המפגינים כמה מפעילי "האפודים הצהובים" השחיתו יותר מ-60% ממצלמות המהירות הפרושות ברחבי המדינה.

מצרפת זלגו האפודים הצהובים לבלגיה הצמודה שם מחו המפגינים על העלאת מחירי הבנזין בטענה שההישרדות הכלכלית במדינה הפכה בלתי אפשרית, משם זליגה נוספת לסרביה פולין איטליה ושוודיה עד שנפרדו מהיבשת. גם קנדה, זו שישנה בדרך כלל שנת ישרים דווקא כשקורים דברים, בוערת כעת סביב נושא המס על הפחמן, ופתרון אין באופק. מחאת האפודים הצהובים התפשטה גם לאסיה והפגנה בת 10,000 משתתפים התחוללה בטייוואן סביב המיסוי.

בניקרגואה, המחאות החלו באפריל בעקבות רפורמות שהובילו להעלאת מסים וקיצוץ בפנסיות, בעקבות דיכוי אלים של המפגינים התפשטו המהומות לכל רחבי המדינה, במטרה להפיל את הנשיא המכהן. שם מאות נהרגו, עשרות אלפים ממתנגדי השלטון חיפשו מקלט מחוץ למדינה תוך מנוסה על נפשם.

גם האיראנים יצאו לרחובות. היחלשות המטבע המקומי פגעה ביצוא וביבוא במדינה והובילה לגל של עליות מחירים. גם באיראן המשטר דיכא את המחאה, בעיקר לאחר שנשמעו קולות שקוראים לאיראן להתחיל להתמקד בנושאי פנים ופחות להשקיע במדיניות חוץ.

פברואר, ירדן, גל של התייקרויות החל מחשמל, דלק, תחבורה, ביטול סובסידיות על מזון והעלאת מסים, הוציאו המונים לרחובות. אלפים הפגינו בעמאן בדרישה להחלפת הממשלה. ההפגנות התרחבו ויצרו עימותים אלימים של מפגינים עם הזרוע המשטרתית.

אם ננסה להבין את הכוח המניע זליגה רב יבשתית, המוציאה עשרות אלפי אנשים לרחובות נמצא כי מרבית ההפגנות החלו בשל מחאה על מחירי הדיור או יוקר המחיה אבל מספיק שבאחת מההפגנות האירוע יוצא משליטה ומצית אלימות מצד השוטרים כלפי המפגינים כדי להוציא עוד אנשים מהבתים שימחו כל אחד על כאבו, כך המעגלים מתרחבים ושליטת הממשל על המתרחש רחוקה מהישג יד.

זה מה שקרה בצרפת, מחאה על התייקרות הבנזין הפכה למאבק עיקש של אלו שכבר אין להם מה להפסיד, הנאנקים תחת עול המיסים. כשכעת המפגינים מבקשים את ראשו של מקרון ודורשים את התפטרותו.

כאן בישראל ב2011 החלה המחאה דווקא מחרדי, יוזם מחאת הקוטג' המפורסמת איציק אלרוב, והגיעה לממדים של מחאת ענק על יוקר המחיה יוקר הדיור וצדק חברתי. כשאנשים יוצאים לרחובות – המחאה יכולה לדעוך ולא לצבור תאוצה, כמו ההפגנות הקבועות תחת ביתו של היועמ"ש בדרישה לזירוז ההליכים בתיקי נתניהו, והיא יכולה גם להגיע ליבשת אחרת. למחאה אישיות משלה, דינמית כזו, שיכולה גם להביא לידי הקצנה וחוסר שליטה עד כדי הפלת ממשל.

השארת תגובה