ויהי בחצי הלילה

נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

יציאת מצרים בפועל הייתה ביום, כנאמר: "בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים" (שמות יד, כא). אולם מכת בכורות הייתה בחצי הלילה כפי שנאמר: 'ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השבי…(שמות יד, כ"ט) ואז מיד קם פרעה לחפש את משה ואהרון, כמו שנאמר: "ויקרא למשה ולאהרון לילה, ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את ה'…" (יב , לא). מדוע א"כ בני ישראל לא יצאו מיד באותו לילה והמתינו רק לבוקר? ואם הקב"ה רצה להוציא את בני ישראל לאור יום כדי להוכיח למצרים שאין חכמה ואין תבונה נגד ה', מדוע לא נעשתה מכת בכורות גם היא בעלות השחר בסמוך לעצם היום הזה?

מסופר שאל ארמונו של מלך ספרד הגיעה קבוצת אנשים שבפיהם הייתה האשמה חמורה: בביתו של יהודי נמצא הרוג מבני העיר! בטרם הספיק המלך להשיב דבר למתלוננים, פצה פיו יועצו של המלך, שהיה שונא יהודים מושבע, ומפיו נטפו דברי ארס ושיטנה נגד היהודים. דבריו של היועץ עודדו את המתלוננים והם אמרו: "אם המלך לא יעשה משפט ביהודים- נלך אנחנו בעצמנו אל שכונת היהודים, ושם נהרוג כל יהודי שנמצא!"

לשמע דבריהם אמר המלך: "ידוע לי כי אין בפיכם אלא עלילת שקר בלבד. הישארו כאן ועד מהרה תיווכחו בדבר, כי עלילה חרשתם על יהודי עירנו". נותרו המתלוננים בהיכלו של המלך, והמלך שלח לקרוא לאותם יהודים, עליהם סיפרו המתלוננים כי בביתם נמצא ההרוג.

"אמרו לי את האמת", פנה המלך אל היהודים שנכנסו לחדרו, "מה הייתה כוונתו של דוד המלך שאמר בתהילים: "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל"? שמעתי מחכמים הבקיאים בלשון הקודש, כי לתנומה ולשינה יש משמעות זהה. אם כך, מדוע יש כפל בפסוק? היהודים שתקו אל מול המלך, הם לא ירדו לסוף כוונתו. המלך המשיך ואמר: "אתם שותקים, אינכם יודעים להשיב, אבל לי יש הסבר לפסוק, ואותו הבנתי לאחר מה שראו עיני בלילה האחרון".

המלך החל בסיפורו: "בלילה התהפכתי על משכבי ולא הצלחתי להירדם. משנקפו השעות החלטתי לקום ולצאת לחצר. טיילתי בחצר לאור הירח המלא, ופתאום ראיתי מבעד לאשנבי הגדר המקיפה את חצרי, קבוצת אנשים רצה ברחוב. קרבתי אל אחד האשנבים והבטתי החוצה. ומה רואות עיני? אחד מן האנשים הרצים החזיק אדם על כתפו… בוודאי יש דברים בגו. נחפזתי לשלוח שלושה מעבדי בעקבות הרצים. וציוויתי אותם לעקוב חרש אחר האנשים ולוודא האם האיש שנושאים הם על כתפיהם חי או מת?

ואכן, עבדי עמדו במשימה. הם עקבו אחר האנשים הרצים ונוכחו שנושאים הם אדם מת על כתפיהם ומניחים אותו בחצר ביתם של אותם היהודים העומדים כאן בחדר…

"ומי היו האנשים שנשאו את המת?" הרעים המלך בקולו, "הללו היו אותם אנשים שיושבים כאן בחדר, אותם בני בליעל חרשו מזימה נגד יהודי העיר! עתה מבינים אתם את כפל הלשון בפסוק: "לא ינום ולא יישן". ה' אלוקי ישראל, היושב בשמיים לא ינום, וגם לא יניח לאחרים לישון, כאשר יש הכרח בדבר. וכך גרם לי בלילה האחרון לנדודי שינה, כדי שאראה את הדברים במו עיני והעלילה תתבטל".

הקב"ה רצה ללמדנו שהוא שומר על בני ישראל בכל עת, ולשם כך הוא לא מניח לאחרים לישון. כך עשה לפרעה, ולאחשוורוש כנאמר במגילת אסתר: "בלילה ההוא נדדה שנת המלך", ואחרים. משום כך הנס החל בלילה, למרות שהיציאה הייתה: בעצם היום הזה.

השארת תגובה