גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ

הרב ראובן אלבז
הרב ראובן אלבז
משאיר אבק לכווולם! המסלול המקיף ביותר בשוק של עיצוב גרפי ותקשורת חזותית

כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ (י, א) פַּרְעֹה מְקַבֵּל מַכּוֹת נוֹרָאוֹת בָּזוֹ אַחַר זוֹ, וּבְכָל זֹאת אֵינוֹ נִכְנָע. וּמַדּוּעַ לִבּוֹ קָשֶׁה כָּל כָּךְ? "כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ" – הַ'אֲנִי' שֶׁלּוֹ – "אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד" (יְשַׁעְיָהוּ מז ח), הוּא זֶה שֶׁמַּכְבִּיד אֶת לִבּוֹ.

מָה, שֶׁאֲנִי אֶכָּנַע? מַה פִּתְאֹם! בִּשְׁבִיל הַ'אֲנִי' הַזֶּה – הוּא מוּכָן לְאַבֵּד הַכֹּל. אִם רַק יוֹרִיד אָדָם מְעַט מֵהָ"אֲנִי" שֶׁלּוֹ, יִשְׁתַּנּוּ כָּל חַיָּיו לְטוֹבָה! בְּלֹא הַ"אֲנִי" שֶׁמַּכְבִּיד אֶת הַלֵּב יִסְתַּדְּרוּ בְּקַלּוּת כָּל הָעִנְיָנִים: שֶׁבֵּין הַבַּעַל לְרַעְיָתוֹ, בֵּין אָח לְאֶחָיו, בֵּין הָאָדָם לַחֲבֵרָיו…

הַ"אֲנִי" מַכְבִּיד אֶת לִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְעֻמָּתוֹ מַקְטִין אֶת הָ"אֲנִי" שֶׁבּוֹ וְאוֹמֵר: "מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה" (שְׁמוֹת ג יא) – מִי אֲנִי? גַּם כַּאֲשֶׁר מֹשֶׁה מִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל לְאַחַר חֵטְא הָעֵגֶל הוּא אוֹמֵר: "וְאִם אַיִן" (שְׁמוֹת לב, לב) – הֲרֵי אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל אַיִן!

אָמַר פַּרְעֹה הָרָשָׁע הַמְרֻשָּׁע: "ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי", וּלְאַחַר מִכֵּן הוֹסִיף "וְעַמִּי הָרְשָׁעִים" (שְׁמוֹת ט כז). עַל הַאֲנִי שֶׁלִּי אֵינִי מְוַתֵּר, וְעַמִּי – תַּעֲשֶׂה בָּהֶם כִּרְצוֹנְךָ.

לְוַתֵּר עַל הַ"אֲנִי" – זֹאת הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. כָּל חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם נָעִים סְבִיב הָ"אֲנִי" שֶׁלּוֹ, כָל הַמַּחֲלוֹקוֹת בָּעוֹלָם מִסְתּוֹבְבוֹת סְבִיב הַשְּׁאֵלָה אֵיפֹה "אֲנִי", מָה "אֲנִי", וּמִי "אֲנִי", וַאֲנִי וַאֲנִי וַאֲנִי… הַלְוַאי, שֶׁנִּזְכֶּה לְוַתֵּר עַל הַ"אֲנִי הִכְבַּדְתִּי" וְלַהֲפֹךְ אוֹתוֹ לְ"מִי אָנֹכִי", וּבְכָךְ נְטַהֵר אֶת לִבֵּנוּ וְנִפְתַּח אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּה כָּבֵד וְאָטוּם.

מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ (י, א) בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת הֵבִיא הָ"אוֹר הַחַיִּים" אֶת דִּבְרֵי מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא שֶׁהַלָּשׁוֹן: "כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה", הוּא מִלְּשׁוֹן "פִּלְאֵי פְּלָאוֹת", כְּלוֹמַר: הָעֻבְדָּה שֶׁהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא לָקוּ הִיא בְּגֶדֶר פִּלְאֵי פְּלָאוֹת. אַךְ פַּרְעֹה, בִּמְקוֹם לְהוֹדוֹת בַּפֶּלֶא הַגָּדוֹל הַזֶּה וְלִרְאוֹת בּוֹ אֶת יַד ה', פֵּרֵשׁ זֹאת בְּצוּרָה הֲפוּכָה בְּדִיּוּק: "לֹא יִתְלֶה כִּי ה' הִפְלִיא, אֶלָּא יִתְלֶה כִּי אֵין שְׁלִיטַת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל הוֹוֶה, וְזֶה יַגִּיד, ח"ו, הַשִּׁתּוּף, וְאֵין שְׁלִיטָה בַּכֹּל, וְזֶה הָיָה לוֹ מָקוֹם לְהַכְבִּיד לִבּוֹ. וְלָזֶה אָמַר מֹשֶׁה: 'יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי ה' אֱלֹקִים'. וְטַעְמוֹ כִּי 'וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ', וְעָשָׂה ה' פֶּלֶא זֶה לְחַזֵּק לֵב פַּרְעֹה כַּאֲשֶׁר אָמַר: 'וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת הָעָם'".

בְּדִבְרֵי הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ כָּתוּב יְסוֹד חָשׁוּב בְּיוֹתֵר: לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים יָרַד בְּתֵל אָבִיב בָּרָד כָּבֵד. כָּל פִּסַּת בָּרָד הָיְתָה בְּגֹדֶל שֶׁל גֻּלָּה גְּדוֹלָה. הַבָּרָד הֵסֵב נֵזֶק כָּבֵד לִשְׁמָשׁוֹת שֶׁל מְכוֹנִיּוֹת, לְחַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים וּלְדוּדֵי הַשֶּׁמֶשׁ. הַבָּרָד שֶׁבְּמִצְרַיִם לֹא הָיָה בְּגֹּדֶל גֻּלָּה. הָיוּ אֵלּוּ "בְּלוֹקִים" אֵימְתָנִיִּים שֶׁל בָּרָד וָאֵשׁ… פַּרְעֹה לֹא פָּחַד רַק מֵעֶצֶם הַבָּרָד, אֶלָּא גַּם מֵהַקּוֹלוֹת הַמְאַיְּמִים שֶׁלִּוּוּ אֶת נְפִילָתוֹ… לָכֵן בִּקֵּשׁ מִמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן: "הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְרַב מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹקִים וּבָרָד"! וְאָכֵן מֹשֶׁה מַבְטִיחַ לוֹ: "אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל ה' הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד". הֲרֵי שֶׁאֲפִלּוּ הַקּוֹלוֹת שֶׁלִּוּוּ אֶת יְרִידַת הַבָּרָד הָיוּ אֵימְתָנִיִּים, קַל וָחֹמֶר הַבָּרָד עַצְמוֹ שֶׁהָיָה נוֹרָא נוֹרָאוֹת.

וְהִנֵּה, פֶּלֶא פְּלָאִים! פַּרְעֹה לֹא נִכְנַע… כִּלְשׁוֹן הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ: "כִּי מִטֶּבַע אָדָם גַּם אִם יִהְיֶה לִבּוֹ קָשֶׁה כָּאֶבֶן – יִרְעַד וְיִפְחַד בִּרְאוֹתוֹ מַכַּת הַבָּרָד, וְזֶה הָאִישׁ עוֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּרִשְׁעוֹ"!

אֵיךְ נִתָּן לְהַסְבִּיר עֻבְדָּה זֹאת? הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ הִיא: "אֵין זֶה מִמִּדַּת אָדָם, אֶלָּא אֱלֹקִים גָּזַר עָלָיו לְהַקְשׁוֹתוֹ".

וּמַדּוּעַ הַקָּבָּ"ה נָהַג עִמּוֹ כָּךְ? הַתְּשׁוּבָה: "אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ" (מִשְׁלֵי ג, לד).

הַקָּבָּ"ה מִתְנַהֵג עִם הָאָדָם בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. פַּרְעֹה רָצָה לִכְפֹּר, אָז הַקָּבָּ"ה הִכְבִּיד אֶת לִבּוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלִכְפֹּר!

בְּעוֹד כָּל הָעוֹלָם רוֹאֶה אֶת יַד ה' בְּכָךְ שֶׁ"וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ", וּמְפָרֵשׁ אֶת הַתּוֹפָעָה כְּ"פִלְאֵי פְּלָאִים", פַּרְעֹה מְפָרֵשׁ אֶת זֶה בְּדִיּוּק הָפוּךְ! הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֻבְדָּה הַזֹּאת כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת מְדִינִיּוּת הַכְּפִירָה שֶׁלּוֹ.

אוֹמֵר הַקָּבָּ"ה: אִם אַתָּה רוֹצֶה לִכְפֹּר – אֶתֵּן לְךָ אֶת הַכֹּחוֹת לִכְפֹּר! לְצֹרֶךְ זֶה מַכְבִּיד הַקָּבָּ"ה אֶת לִבּוֹ! אִם הַקָּבָּ"ה מַזְהִיר מִישֶׁהוּ, פַּעַם אַחַר פַּעַם, וְהַלָּה לֹא רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ – הַקָּבָּ"ה מִתְנַהֵג אִתּוֹ בְּאוֹתָהּ מִדָּה: "נוֹתֵן לָרָשָׁע רַע כְּרִשְׁעָתוֹ".

כַּאֲשֶׁר אָדָם נוֹהֵג עִם רֵעֵהוּ בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, בְּרַחְמָנוּת, בְּהַכְנָעָה, בְּוִתּוּר – בְּאוֹתָהּ מִדָּה הַקָּבָּ"ה נוֹהֵג גַּם אִתּוֹ. גַּם אִם עַל פִּי דִּין מַגִּיעַ לוֹ עֹנֶשׁ עַל עֲבֵרוֹת שֶׁעָשָׂה, הַקָּבָּ"ה נוֹהֵג עִמּוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, שֶׁהֲרֵי גַּם הוּא נָהַג בַּחֲבֵרוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וִתֵּר לוֹ וְרִחֵם עָלָיו.

"לַעֲנָוִים" – גַּם אִם עַל פִּי דִּין אֵין מַגִּיעַ לָהֶם – מִכָּל מָקוֹם "יִתֶּן חֵן"! מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה הֵם מְקַבְּלִים חֵן מֵאֵת ה', וְהוּא נוֹהֵג עִמָּהֶם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים.

וְחָלִילָה גַּם לְהֵפֶךְ: אָדָם קָשׁוּחַ הָעוֹמֵד עַל הַדִּין וְאֵינוֹ מוּכָן לְוַתֵּר – הַקָּבָּ"ה מִתְנַהֵג עִמּוֹ בְּמִדַּת הַדִּין, וּמִי יִצְדַּק לְפָנֶיךָ בַּדִּין? הָאָדָם בְּעַצְמוֹ קוֹבֵעַ עַל יְדֵי הִתְנַהֲגוּתוֹ אֶת צוּרַת הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט שֶׁיֵּעָרֵךְ לוֹ בַּשָּׁמַיִם!  הַאִם מִשְׁפָּטוֹ יִהְיֶה בְּמִדַּת הַדִּין אוֹ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים? בְּיָדוֹ תָּלוּי הַדָּבָר!

הָעִקָּר – דּוֹר הַהֶמְשֵׁךְ

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנוּ (י, י) מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְפָרֵט מִי וָמִי הַהוֹלְכִים – "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ, בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ"… פַּרְעֹה הָרָשָׁע מִתַּמֵּם וְטוֹעֵן לְעֻמָּתוֹ: "לֹא כֵן, לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה'". אַתֶּם רוֹצִים לַעֲבֹד אֶת ה'? בְּסֵדֶר גָּמוּר, אֲבָל הַיְלָדִים אֵינָם צְרִיכִים לָבוֹא עִמָּכֶם לַעֲבֹד אֶת אֱלֹקֵיכֶם.

הַזְּקֵנִים יֵלְכוּ לְבָתֵּי הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל, אֵלּוּ שֶׁיָּצְאוּ לְפֶּנְסְיָה יֵלְכוּ לִשְׁמֹעַ שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, אֲבָל הַיְלָדִים – טוֹעֵן פַּרְעֹה הָרָשָׁע – מַה הֵם מְבִינִים בַּעֲבוֹדַת ה'? בִּשְׁבִיל הַצְּעִירִים תִּבְנוּ אִצְטַדְיוֹנִים וּמִגְרְשֵׁי סְפּוֹרְט…

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עוֹנֶה לְפַרְעֹה בְּאֹפֶן נֶחֱרָץ – הָיֹה לֹא תִּהְיֶה, "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ"! גַּם הַנְּעָרִים וְהַיְלָדִים יָבוֹא עִמָּנוּ לַעֲבֹד אֶת ה'!

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אַף מַקְדִּים לְעִנְיָן זֶה אֶת הַנְּעָרִים לַזְּקֵנִים, שֶׁכֵּן צָרִיךְ לְהַקְדִּישׁ תְּשׂוּמֶת לֵב מְיֻחֶדֶת לַחִנּוּךְ שֶׁל צְעִירֵי עַם יִשְׂרָאֵל. אִם אֵין גְּדָיִים, אֵין תְּיָשִׁים, וְאִם ח"ו לֹא יֵדְעוּ הַצְּעִירִים אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, לֹא תִּהְיֶה הֶמְשֵׁכִיּוּת לָאֻמָּה הַיְּהוּדִית.

 

השארת תגובה