מחלל השבת שביקש תעודת כשרות

מי היה החכם הזקן שהתדפק על דלתם של 'הפעילים' כשילד עטוף בטלית בחיקו? מדוע נאלם דום איש העסקים בלב המרכז המסחרי? מתי הפסיקו המזגנים לפעול ותאונת דרכים פגעה באחד ממנהלי המסעדה?

הגר"ש מחפוד אצל הרב בסיס זצ"ל בימיו האחרונים
הגר"ש מחפוד אצל הרב בסיס זצ"ל בימיו האחרונים
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

יום שלישי פרשת וארא. מרכז מסחרי באחת מערי הדרום. אני בשיחה עם איש עסקים, תושב רעננה, ממוצא תימני. תוך כדי השיחה אני משחיל לו מילה על "הרב שלכם", הרב עזריה בסיס, שנפטר לילה קודם לכן והובא באותו היום למנוחות עולמים. היהודי מסורתי-חילוני, גלוי ראש וחסר כל סממן דתי. אבל הרגע שאני אומר לו שהרב בסיס נפטר מדליק אותו כאילו בישרתי לו על פטירת אחד משבעה קרוביו. הוא ממאן להאמין לי. אחרי טלפון אחד שהוא עושה פניו מתכרכמות. לא עוברות שניות ספורות והפה שלו קולח סיפורים ותיאורים על הצדיק מראש העין.

בין הדברים, אני מצליח להבין, שדי לאחרונה ביקש בר שיחי מהרב זצ"ל לכתוב לו ספר תורה. גילו המבוגר של הרב הביא אותו לסרב והיהודי שלנו מתקשה להירגע. "הייתי אצלו כל כך הרבה פעמים" הוא מתנה בגעגוע "הבן שלי גר בשכונה שלו, כל כך אוהב את הקהילה שלהם, היהודים הזקנים האלו של פעם". שלא תטעו, גם הבן אינו דתי. אבל את החיבור של בני העדה התימנית למורשת המפוארת, ל"מורי" המיתולוגי, קשה לנתק.

באותו רגעי מפגש אקראיים הבנתי, מה היה הרב עזריה בסיס זצ"ל, עבור העדה התימנית בארץ ישראל. לא רק תלמידיו ושומעי לקחו ההולכים בדרכיו, גם אנשים רחוקים, רחוקים מאוד, גם עבורם היה הרב בסיס מגן ומשענת, סמל לחיקוי ודמות מופת להערצה.

לפני שבוע הוא נפטר והם נשארו לבד. בודדים. יתומים נהיו בלי אב.

"אני מקדיש אותו לתורה"

ברדאע התימנית של שנת תש"ה, נולד רבי עזריה זצ"ל. לאביו רבי יחיא, שנחשב לתלמיד חכם עצום וכיהן כאחד מרבני העיר ואף היה חבר בבית הדין המקומי, ולאמו הרבנית שולמית ע"ה. בשנת תש"י עלו הוריו לארץ, במסגרת מבצע העלייה שלימים כונה 'על כנפי נשרים'. כאן השתקעו בני הזוג בסיס וילדיהם במושבה התימנית המתפתחת 'ראש העין'.

הילד עזריה שגדל והיה לנער, התחנך במסגרות המקומיות שהעמידה הקהילה הטרייה לרשות חבריה. אביו, שחפץ בחינוך משובח יותר לבנו שלח אותו לתלמוד תורה 'נחלת ראובן' בפתח תקווה. על הנסיבות שהביאו אותו למוסד הפתח-תקוואי סיפר הגר"ע זצ"ל לפני עשור. לפני שניגש לדברים שאמר הרב, נקדים בתיאור המעשה מצידו השני של המטבע.

וכך סיפר הגאון רבי יהושע שקלאר, מראשי 'הפעילים' שפעלו ועשו במסירות נפש להצלת עולמם הרוחני של עולי תימן, בשיחה עם מוסף 'זמן שמחתנו' של 'יתד נאמן' בשנת תשס"ט: "באחד הימים ישבתי על יד הרב יעקב ויסברג, יד ימינו של מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זי"ע, שהיה מראשי הפעילים להצלת יהדות תימן. שוחחנו בנושאי פעילות שעמדו אז על הפרק עם ילדי תימן. בעודי יושב לצידו נשמעו נקישות על הדלת ונכנסו שתי יהודים, אחד מהם היה חכם תימני נשוא פנים ולצדו ילדו הקטן.

"החכם התימני נכנס בצעדים מדודים, התקרב עד השולחן ולאחר קבלת שלום אמר בהתלהבות ובקול חנוק מדמעות: 'אינני רוצה שהילד הזה ישאר במחנה..' הוא פרס טלית שהביא עמו, כיסה בה את הילד, ואמר בקול נרגש: 'אני מקדיש אותו לתורה!!! עשו נא עמנו חסד ורחמים, קחו אותו וסדרו לו מקום תורה'.

"התרגשנו מאוד נוכח המראה שאינו רגיל במחוזותינו" שחזר הרב שקלאר "אני והרב ויסברג הורדנו דמעות נוכח המראה המרגש שנגלה לנו. נסעתי עם הילד ל'נחלת ראובן', רשמתיו ללמוד תורה במוסד של הגר"ר כץ זצ"ל, ובכישרונותיו הברוכים היה למצטיין. סידרתי לו להמשיך בישיבת פוניבז' בבני-ברק, וגם שם היה מהמצוינים, ולאחר מכן בישיבה גדולה, בה גדל בתורה ויראה.

"והמרגש מכל" סיים הרב שקלאר "שלפני זמן מה, כעבור למעלה מיובל שנים, אותו ילד הגיע לביתי וישב לצידי, היה זה הגאון רבי עזריה בסיס שליט"א (זצ"ל) שגדל והתעלה בתורה וכיום מכהן כרב ראשי של ראש העין ומראשי עדת התימנים בארץ הקודש". כך שחזר לפני כעשור הרב שקלא ראת מה שאירע עמו לפני עשרות שנים.

מחלל השבת שביקש תעודת כשרות

בתגובה לסיפור הובאו גם דבריו של הילד הקטן שגדל והיה לרב, הגאון רבי עזריה זצ"ל. וכך אמר הרב בסיס לאותו גיליון: "אני זוכר שפעם אחת הגיע דוד בן גוריון לדבר לפנינו כשהתעטף בטלית. הם ניסו לרמות כאילו ממשיכים את המורשת המפוארת עליה גדלנו בתימן. רק בעזרת המלאכים האלו כמו הגר"י שקלאר, שחירפו נפשם לבוא לתוך המחנות ולהראות את האמת והשקר, יכולנו לדבוק בדת התורה והמצוות בלבד, במיוחד בארץ הקודש.

"אני חושב שלמדנו הרבה מעוז רוחם של אותם פעילים ראשונים" אמר הרב "ואודות לכך הקים הרב צפר בראש העין את 'משמרת השבת' יחד עם הרב חמדי, ובמסירות נפש נשכבו יהודים על הכביש בכדי שלא יסעו מכוניות בשבת בכבישי העיר. יכולתי להיות כאחד הריקים חלילה, ולשמחתי העצומה מצאתי עצמי נאמן לתורה ולמצוותיה.

"לפני שנים ספורות כשפתחו בעיר מסעדה בשבת" סיפר הרב "הלכנו בכניסת השבת להפגין מול המסעדה ושרנו שם שירי השבת, 'מזמור שיר ליום השבת' ו'יגדל אלוקים חי', זה הפריע להם מאוד. במוצאי שבת ארגנו מפגן גדול שהיה קידוש שם שמים במעמד רבנים והרבה מתושבי העיר ששמעו על כמה צריך למחות על חילולה של השבת, באו עמנו למחות על כבודה של השבת.

"באורח פלא באותו שבוע התקלקלו להם כל המזגנים והייתה תאונת דרכים קשה לאחד מראשי אותו מקום. לא שמחתי במפלתם חלילה, אך שמחתי מאוד בכך שכולם הבינו כי הכל מאת ה' והחליטו לסגור בשבת. בסייעתא דשמיא לאחרונה באו לבקש תעודת כשרות לעסק שלהם, עבורי זוהי סגירת מעגל מיוחדת שהביאה אותי לשמחה מושלמת.

כאמור, הרב זצ"ל למד בתלמוד התורה החרדי שבפח תקווה, משם הכיר את מרנן הגרמ"י ליפקוביץ והגראי"ל שטיינמן זצ"ל שעמדו בראש הישיבה בעיר. הדרך לפוניבז' הייתה קצרה, ושם עשה הגר"ע את עיקר עלייתו הרוחנית והשיגיו התורניים הכבירים, בצלו של ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצ"ל, שחיבבו וקרבו עד לאחת. עוד לפני שמלאו לו עשרים סיים העלם התימני את הש"ס הבבלי כולו.

בהגיעו לפרקו נישא לאשתו הרבנית רומיה. בשנותיו הראשונות כיהן כרב שכונה בעיר מגוריו ראש העין ולאחר מכן מונה לרבו של היישוב בית דגן. עם פטירת רבה הראשי של ראש העין, הרב דוד חג'בי זצ"ל, עלה הגר"ע בסיס לכהן תחתיו כרב העיר. כמו כן נבחר כחבר במועצת הרבנות הראשית לישראל וכיהן בה במשך שני עשורים רצופים. בכל שנות חייו העיקריות עמד בראשות ונשיאות מוסדות 'אבי העזרי'. ספריו שהוציא נקראו בשם 'בית העזרי' כרמז על שמו הפרטי.

מדברנא דאומתיה

אחד האנשים שהכיר מקרוב את הגאון רבי עזריה זצ"ל וחפץ בעילום שמו, מתאר בשיחה עם 'כל ישראל' את התרשמותו מענק הענקים: "הוא מלך ברבנותו ביד רמה, בכשרות, במקוואות, בעמידה על חומות הדת, עד שחלה ל"ע בחודשים האחרונים" הוא אומר "היה גאון עולם, הבהירות שלו בל נושא והיקף ידיעותיו היה מבהיל. תעיין בתשובותיו 'בית העזרי'" הוא מציע "ותקבל מושג על היקף ידיעותיו ובקיאותו".

הוא ממחיש את מדת הענווה שהייתה טבועה בדמו של הגר"ע זצ"ל. "ענוותנותו היתה ידועה ומפורסמת, כתב לי יהודי חשוב, שפגש היום יהודי שסיפר לו כי לפני תקופה פגש במו"ר הגר"ע בסיס זצוק"ל בבני ברק, שירד מן האוטובוס, עם גלימא דרבנן ומגבעת פשוטה לראשו, ודיבר עמו כמה מילים, והרגיש את גודל ענוותנותו, שאינו נותן את ההרגשה למי שמדבר עמו כאלו הוא קטן ממנו, אלא כדבר איש על רעהו, ובזה היה גדלותו".

הרב איתמר חיים כהן, הוא האיש שעמד על מלאכת הדפסת ספרי הרב זצ"ל, שו"ת 'בית העזרי', בשנים האחרונות. "הגרא"ח כהן סיפר" הוא אומר "כי כמה פעמים כשהעיר לו על דברים מסוימים שכתב בספר, היה מודה על האמת ומקבלם. ולא עוד, אלא שכאשר היה ברור להגר"ע בסיס כי יש טעות בהערה והצדק עימו, לא היה אומר לו טעית אלא כותב לו כמדומה שיש ראיה לדברי מסימן פלוני וכו'. ואף לפני שנים רבות עוד בטרם היה בקשרי תורה עם הגר"ע הגיע כמה פעמים למעונו והרב ממרום גילו ומעמדו התורני קיבלו בחביבות והארת פנים כאילו הם חברים".

הוא מרחיב על קשריו של הגר"ע בסיס עם יתר גדולי ומניהיג יהדות תימן. "היה בקשר אמיץ עם כל רבני תימן, בראשם הגר"י רצאבי, שכסדר היו מתקשרים אחד לשני ומשוחחים בדברי תורה.

"סיפר לי הגאון הרב איתמר חיים כהן, כי עוד לפני עשרות שנים, בעת שהוציא את ספרו 'אוצרות תימן' התייעץ עם מרן הגר"י רצאבי ממי לקחת הסכמות, אמר לו לך להגר"ע בסיס, אך הגרא"ח העדיף להביא הסכמות מרבני הדור הקודם. וידועה החביבות שהייתה ביניהם כל השנים בדברי תורה ובהלכה, וכידוע שבקונטרס 'נר יו"ט' שהוציא הרב רצאבי, צירף מכתב נלהב מהגר"ע בסיס, בו גם נגלית גדלותו ואחריותו לכלל עדת קודש תימן".

על משמר יחוד כרם בית ישראל

לצד גאונותו האדירה ובקיאותו המדהימה בכל חלקי תורתנו הקדושה, הוכר הרב בסיס זצ"ל כאיש מלחמות הגודר גדר ועומד בפרץ. הרב זצ"ל גילם את מאמר הכתוב על רב ודיין "ולא תגורו מפני איש כי המשפט לאלוקים הוא". בעמדו על משמר השבת הכשרות וקדושת המחנה לא חת הרב מאף גורם שעמד בדדרכו. לחם מלחמות ה' ווכשהיה צורך שלף את חרבו מתערה נגד צורריך.

לפני עשור חולל הרב סערה ציבורית כאשר תקף בשצף מקומות עבודה המעסיקים בני מיעוטים ויהודיות כאחד. הרב שראה בכך פרצה העלולה להביא להתבוללות חמורה, הכריז על מערכה ואסר את הכניסה לחנויות שיעסיקו ערבים ויהודיות. ידיעה שפרסם באותם ימים ניצן ינקו ב"מיינט פתח-תקווה" מאפשרת להבין את הצורה בה נתפס הרב בעין הציבוריות הכללית.

"הוא משמש 18 שנה כרב העיר ראש העין. נחשב לפוסק הלכתי חשוב ורואה את עצמו כאחראי על שמירת דין תורה. מיהו הרב עזריה בסיס, שנחשב לעילוי בקרב הציבור הדתי אך שנוי במחלוקת בקרב הציבור החילוני?" נפתחה הכתבה.

"ראש העין סערה בשבוע החולף בעקבות קריאה של רבה הראשי – שאיים להטיל חרם על כל בית עסק שיעסיק ערבים ויהודיות. כל מי שמכיר את הרב עזריה בסיס לא הופתע מעמדותיו הקיצוניות. אחרי הכל, מדובר ברב שבשנים האחרונות שם לו למטרה, בשם מניעת ההתבוללות כמובן, ליצור הפרדה מוחלטת בין יהודים לערבים.

"הרב בסיס בן ה־65, נשוי לרומיה ואב לשישה, נולד בשנת 1945 בתימן. הוא נחשב נצר לשושלת רבנים, ואביו היה רב גדול במחוז ראדע שבתימן. בתחילת שנות ה־50 עלה לארץ והתחנך בראש העין הצעירה, שהייתה אז יישוב צעיר וחלוצי אליו נשלחו עולי יהדות תימן בכדי להפריח את השממה.

"התחזקותו בדת החלה עם התבגרותו והפיכתו לנער צעיר, עת למד בישיבה הליטאית פונוביץ' בבני ברק, והיה אחד מתלמידיו של הרב אליעזר שך. במהלך לימודיו התגלה בסיס כעילוי בתורה וכבקיא מאוד בכל נבכי ההלכות מהתלמוד ועד שולחן ערוך, מה שיצר לו שם גדול בעולם התורני, בעיקר בזכות הזיכרון הפנומנלי שבו ניחן. "בגיל צעיר הוא נשאל שאלות, וציטט את ההלכות בעל פה. הוא ידע בעל פה את ספר ההלכה 'שולחן ערוך', אותו כתב רבי יוסף קארו. הרב בסיס סיים את כל התלמוד בגיל 19 בהצטיינות, דבר נדיר במחוזותינו", מספר אחד ממקורביו" כך נכתב בכתבה.

"לתפקידו הנוכחי הגיע הרב בסיס בשנת 1992. מיד לאחר פטירתו של הרב הקודם דוד חג'בי, הועלה שמו של הרב בסיס, ששימש כרב היישוב בית־דגן, כמועמד לכהן במשרה הבכירה. הידע שלו בהלכה היהודית הביא אותו לקשרים טובים מאוד עם רבנים גדולים כמו הרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של ש"ס, אשר הורה לתמוך בו בבחירתו לתפקיד הרב הראשי של ראש העין. בין השאר, הוא היה חבר טוב של הרב ברוך שמעון סלומון ז"ל, הרב הראשי של פ"ת, שנחשב לקפדן גדול בתורה וגם הוא המליץ על הרב בסיס. מכאן שבנושאי דת סמכו עליו בעיניים עצומות" מציין הכתב.

"18 שנה חלפו מאז, והרב בסיס עדיין שם. מקורות חייו ניתן להסיק על איש שאינו זז מפסיקותיו, גם אם הן עלולות לגרום לעימות עם ציבורים שלמים. "יש לו סבר פנים יפות, הוא אדם מאוד צנוע ועניו. ביתו פתוח 24 שעות ביממה לקבלת קהל", אומר מקורבו וסגן ראש עיריית ראש העין לשעבר, חנניה צפר (כיום יו"ר המועצה הדתית ואיש ש"ס. י"ג.). "הוא עובד קשה, ועונה לאנשים ביום ובלילה. הרב בסיס עורך חופות לכל מי שפונה אליו. הוא פותר הרבה בעיות הלכתיות מסובכות, שלא כל רב יכול לפתור אותן אם נקלע אליהן".

"לרב בסיס חצר של מאות חסידים אדוקים שיעשו כל מה שיאמר להם. מלבדם, יש לו עוד אלפי מאמינים בכל הארץ שתומכים בו, במעשיו ובפסיקותיו. את אהדתו בציבור צבר כשהיה רב שכונה בראש העין, רב בית דגן, וכן חבר במועצת הרבנות הראשית. "הוא אדם א־פוליטי, כולם אוהבים אותו מכל גווני הקשת. אשכנזים, ספרדים, חילונים, דתיים. הוא 'עמך' ובהתאם הפסיקות שלו לא פוליטיות. הוא נתמך על ידי כל גווני הקשת: ש"ס, אגודת ישראל, עבודה, ליכוד, כולם", מסנגר צפר.

אחד מחבריו הקרובים של הרב בסיס הוא הרב יחיאל הינדי, שמשמש כרב השכונות החדשות בראש העין ב־20 השנים האחרונות. לחלוק על דעותיו? לא בבית מדרשנו. "איך אפשר לחלוק על הרב בסיס? הרב פוסק הלכה, וכולם הולכים אחרי הרב. אנחנו הולכים אחרי התורה, והתורה זה מה שמחייב", אומר הינדי בנחרצות.

אתה תומך בפסיקה שלו, שאסור להעסיק ערבים עם יהודיות?

"אני לא בסדר גודל כזה שפוסק הלכות. אני יודע שהיחסים בין ערבים ויהודיות באמת גלויים, ואני רואה את זה בחומרה. זה התבוללות, זה לא חס ושלום נגד הערבים. לי אין שום דבר נגד ערבים. גרנו בגולה עם ערבים וזה בסדר. הבעיה היא שלא מסתדרים יחד. ערבים הם אנשים טובים מאוד. גם הרב בסיס לא נגד ערבים. פשוט מאוד צריך לשמור על הייחוד שלנו כדי שלא תהיה התבוללות. יש בדברים שלו מן האמת".

"במהלך השנים בהן הוא משמש כרב הוא לקח חלק בכמה פרשות מעוררות מחלוקת. באופן קבוע הוא מתנגד לאירועים בהם מעורבים נשים וגברים יחד, כמו פסטיבל התימנה שבו מופיעות זמרות ואירועי יום העצמאות. הוא גם התנגד לחוף הים המלאכותי ולהקמת בית כנסת רפורמי בעיר. במהלך אירוע משותף לנשים יהודיות וערביות, שהתקיים לפני כשנתיים וחצי, הוא עמד בראש הפגנה גדולה שכללה מאות תושבים. המפגינים, חמושים בשופרות ובשלטים, ניסו לפרוץ בכוח את המתחם בפארק לב העיר, והמשטרה בלמה אותם בכוח.

"הוא חרד לגורל בני הנוער שלנו, ופועל על פי פסקי ההלכה", מסביר צפר. "זו דאגה הלכתית. הרמב"ם כתב על זה דברים מפורשים. היות וזה מופיע בפסקי הלכה מחובתו להרתיע. המציאות מראה לנו שיש פה אכן חשש מהתבוללות והוא כרב העיר מחויב להודיע לציבור ההורים שיש פה סכנה. הוא חייב להתריע שהאש מתקרבת גם בעניין דירות להשכרה וגם בעניינים האחרים". עד כאן נקודת מבטו של איש תקשורת חילוני על מלחמות הדת של הרב עזריה בסיס זצ"ל.

בן יכבד אב

‏כשבועיים לפני הסתלקותו, קרא הגר"ע בסיס זצ"ל לחבר מועצת העיר אלעד מש"ס, צוריאל קריספל, וביקש למנותו כשליח ולהביא את צוואתו ובקשתו, בקשת שכיב מרע, למרן הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הגאון רבי יצחק יוסף, בה הביע את שאיפתו שבנו, הרב יחיאל בסיס שיבדל לחיים, יכהן תחתיו כרבה הראשי של ראש העין.

וכה היו דבריו במכתבו החריג: לכבוד רבה דעמיה מדברנא דאומתא מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א ממשיך דרכו של מרן מלכא הגאון רבינו עובדיה יוסף זצוקלה"ה.

כנהר שלו' והנחל שוטף ברכות לעד.

אחר מבוא השלום והברכה למעלת הוד כבוד תורתו, בהיות ולצערי (עקב מחלה) במוקדם או במאוחר הנני פורש מתפקידי, ומשאלתי שטוחה לפני מעלת כבוד תורתו שבני היקר הרה"ג יחיאל שליט"א יכהן אחרי, תלו"ת עבר את כל המבחנים ברה"ר ובקי במנהגי העדות וביזמתו הוצאו לאור שו"ת בית העזרי, שערכן והאיר עד שיצא לאור, גם הוא נעים הליכות כנאה ויאה להנהיג את העיר, במיוחד שהיה צמוד אלי וראה כיצד להתייחס לכל עניין בדרכי נועם, ולמותר לציין למע"כ שכן פסק הרמב"ם בפ"א הלכות מלכים דין ט' והרמ"א והערוך השולחן וכו' והרבה אחרונים אשר לא נעלם ממעכת"ר – ולא נצרכה אלא כלפי החוק שצריך הליך של בחירה כידוע.

הנה כי כן הנני מבקש שיעמוד לימין בני שיבחר, זכור אזכור את מעלת כבוד אביו זצוק"ל שבזכותו ופסיקתו שאבחר וכך היה ואף באותו ערב ברכני על הבחירה בטלפון, תהא מנוחתו כבוד.

אני תקוה ותפילה לפני השי"ת שתענה משאלתי זו בחיוב, ושכרו כפול מהשם אלוקי'

מנאי מוקיר ומכבד,

עזריה בסיס.

הגר"ע בסיס זצ"ל מסר בידיו של מקורבו, יו"ר ש"ס באלעד צוריאל קריספל, מכתב נוסף הממוען ליו"ר ש"ס שר הפנים אריה דרעי, בו ציין בהתרגשות כי אותו עצמו מינה בזמנו אריה דרעי, שגם השתתף בטכס ההכתרה.

וכך נכתב במכתב הצוואה השני: לכבוד ידידנו היקר רחים רבנן איש חיל ורב פעלים כבוד השה"ט הנעלה לש"ט ולתהילה השר אריה דרעי שליט"א.

כנהר שלום וכנחל שוטף ברכות לעד, אחר עתרת החיים והשלום, אודיע לחכים רזא, דהבא ופזא, כי אני עומד לפרוש מתפקידי כרב ראשי בראש העין במוקדם או במאוחר, והנני מגלה את אוזן כבוד מעלתו, כי משאלתי לפני השי"ת שבני הרה"ג יחיאל בסיס יכהן אחרי, תלי"ת עבר את כל המבחנים ברה"ר, ונעים הליכות ובקי במנהגי העדות והוצאת הספרים בית העזרי ג"ח לע"ע הכל היה ביזמתו ובעריכתו.

הנה כן בקשתי שטוחה לפני מע"כ לעשות כל אשר ביכולתו שיבחר, זכור אזכור בזמנו שגם כבודו עזר בבחירתי לראש העין וגם הופיע בהכתרתי, למותר לציין דברי הרמב"ם בפ"א הלכות מלכים ה"ט שאם הוא חכם וממלא מקום אבותיו "בחכמה, וביראה.  היה ממלא ביראה – אף על פי שאינו ממלא בחכמה – מעמידין אותו במקום אביו, ומלמדין אותו; וכל מי שאין בו יראת שמיים – אף על פי שחכמתו מרובה, אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל".

ועיין ערוך השולחן והרבה אחרונים כתבו כן, ולא נצרכה אלא כלפי החוק שצריך הליך בחירה. אני תקוה ותפילה שתעשה כל אשר ביכולתך שיבחר ושכרך כפול מה' אלוקי' וכסאך ירום ונשא, מנאי הצב"י,

עזריה בסיס.

ת.נ.צ.ב.ה.

השארת תגובה