החרדית ב'עבודה': מיכל צ'רנוביצקי בראיון

מיכל צ'רנוביצקי, תושבת אלעד, מתמודדות בפריימריז של מפלגת 'העבודה' ומצפה להפוך לחברת כנסת • בראיון היא מדברת היא על שינויים חברתיים שתבקש לחולל והיחס המפתיע מצד הנציגים החרדיים

פריימריז במפלגת העבודה. צילום: עמוד הפייסבוק
פריימריז במפלגת העבודה. צילום: עמוד הפייסבוק
משאיר אבק לכווולם! המסלול המקיף ביותר בשוק של עיצוב גרפי ותקשורת חזותית

בפתח משרד קטן בבניין דרום תל אביבי שקט, נתלה באחרונה שלט עליו משורבט בכתב יד: "אנחנו עושים את שלנו – אלוקים יעשה את שלו". כשנכנסים פנימה, מגלים אינספור פעילים רכונים על רשימות וטלפונים, אלא שבניגוד למה שאפשר היה לדמיין, לא מדובר במטה מפלגת ש"ס או 'יהדות התורה' אלא במטה בחירות של מיכל צ'רנוביצקי, אישה חרדית המתמודדת לראשונה בפריימריז של מפלגת 'העבודה' על מקום בכנסת ה-21.

צ'רנוביצקי, תושבת אלעד ואם לארבעה, מוכרת היטב בזירה הציבורית. היא פעילה אקטיביסטית, מעורבת בארגונים חברתיים ומובילת מאבקים בעיקר בהגנה על זכויות העובדות החרדיות במערכת החינוך. אם תצליח לעשות את הבלתי יאמן, להתברג למקום בכיר ולהיכנס לכנסת, היא אמנם לא תוכל להתהדר בתואר "האישה החרדית הראשונה בכנסת" – הייתה זו צביה גרינפלד שכיהנה 3 חודשים בתפקיד, מטעם מר"צ – אך עדיין תעשה היסטוריה, כשתעמוד זקופת קומה במשכן, לצד חברי הכנסת החרדיים, שיאלצו להתמודד עם סיטואציה חדשה.

הרבה לפני שמדברים על חרדים, ימין או שמאל, לא ברור מה גורם לבן אדם מן היישוב לפצוח בקריירה פוליטית דווקא במפלגה שנמצאת בשפל היסטורי. "אף פעם אין זמן טוב להתמודד ואף פעם אין זמן טוב לא להתמודד פוליטיקה זאת פוליטיקה", מסבירה צ'רנוביצקי את הרציונל. "אם עליזה בלוך הייתה מחכה לזמן טוב, היא לא הייתה הופכת לראש עיריית בית שמש, אם עינת קליש רותם הייתה מחכה לזמן טוב – היא לא הייתה ראש עיריית חיפה, אם אבי גבאי היה מחכה הוא לא היה יו"ר המפלגה, אם אתה מחכה לזמן טוב – אף פעם הוא לא יגיע".

לפני כשנתיים, הקימה צ'רנוביצקי יחד עם דניאל יתיר את 'התא החרדי במפלגת העבודה', והשניים החלו לפקוד אנשים לשורותיה. היא מסרבת למסור נתונים מדויקים אבל לדבריה מדובר במאות חרדים שהתפקדו. "קבוצה מגובשת של מאות איש במפלגת העבודה זה כוח מאד גדול", היא אומרת.

למעשה, ההתמודדות הנוכחית היא לא טבילת האש הראשונה של צ'רנוביצקי בפוליטיקה. בבחירות המקומיות 2013 היא התמודדה למועצת העיר אלעד ברשימת נשים בשם 'עיר ואם' וזכתה ל-260 קולות בלבד. עבור מי שינסה להפוך אותה לקוריוז או להסיק מזה על יכולותיה הנוכחיות, היא ממהרת להבהיר: "זו הייתה הפעם הראשונה שנשים חרדיות התמודדו, פשוט קפצנו למים, הצטרפנו ברגע האחרון, ואפשר לומר שבהתמודדות, יחד עם קמפיין ה'לא נבחרות לא בוחרות', שם קם הפמיניזם החרדי. אישית, אני נמצאת היום במקום אחר. אני הרבה יותר מאורגנת עם הרבה יותר אנשים סביבי, המסקנה היא שצריך לעבוד קשה ולא לבוא לבד. פוליטיקה זו עבודה כמו כל עבודה אחרת".

באורח פלא, התמודדותה של אישה חרדית בעיר חרדית, לא נתקלה בהתנגדות קולנית. "תראה, היו אז בחירות מאוד סוערות בין פרוש לקריספל, הם היו מאד עסוקים בזה, מה גם שאלעד, מכל הערים החרדיות, היא יותר פתוחה וליברלית, כך שדברים עברו בשקט. יש גם הבדל בין אם את המגיע מחסידות גור או כמוני, מהציבור הליטאי-מודרני". אם לא די באי התנגדות, מסתבר שהנציגים החרדיים הפתיעו את מיכל גם ביחס חיובי: "למרות שלא נכנסנו, עבדנו בשיתוף פעולה נהדר עם חברי מועצה מכל המפלגות, מחבר מועצה המזוהה עם עץ ועד חברי מועצה חסידי, החוויה שלי הייתה טובה".

את פורצת מוסכמות, קוראת תיגר, מעלה סוגיות מודחקות, יש לציבור החרדי מה לפחד ממך?

"אם אתה מדבר על הממסד החרדי, אז אכן, אולי לא הייתי מגדירה זאת 'פחד' – אולי עוד כמה שנים – אבל כן, אני מייצגת קול של חלק מאוד גדול במגזר, של צעירים, כאלה שיצאו להשכלה ולתעסוקה, חרדים מודרניים, חדשים או איך שלא קוראים להם. אומרים לי שאני מגזימה, אבל לפי כל החוקרים מדובר על מגזר של מאות אלפי אנשים. אז נכון, לא כולם ילכו מחר להצביע לעבודה, אבל הבחירות המוניציפאליות הוכיחו לפוליטיקאים החרדים שמשהו בשטח קורה".

כהוכחה לשינוי שכבר מתרחש, היא מציגה את עמיתה מהעבר השני של המתרס, החרדי של מפלגת 'הליכוד' יעקב וידר, שהצליח להכניס מנדט לעיריית בני ברק, כמו גם הצבתו של משה מורגנשטרן, נציג החרדים העובדים, ברשימת 'יהדות התורה'. "כולי תקווה שמתוך הפעילות שלי ואחרים, משהו בפנים ישתנה. בסוף הכל קורה".

אבל לא רק חרדים חדשים נמצאים על ראש שמחתה. חלק גדול מהמאבקים שהיא הובילה או מבקשת להוביל, עוסקים בהתארגנות של עובדות חרדיות, ובמצבה של מערכת החינוך. "זה רמת הכשרה נמוכה של עובדים במערכת החינוך, תיקון האפליה, מצב המבנים הירוד והתת תנאים של התלמידים. הכי הזוי זה גני ילדים, הרי בכל הגנים יש לימודי ליב"ה מלאים, אז למה הם לא גנים עירוניים? למה הכל הולך דרך עמותות? אלו דברים ש-100% מהמגזר החרדי יודעים, ואני אומרת בקול".

בשנים האחרונות, הפכה המילה "'שמאל" לכמעט מילת גנאי וה"שמאלנים" הפכו, באווירת הסתה, לשם נרדף לבוגדים ועוכרי ישראל. גם הציבור החרדי עשה תזוזה ימינה, והרושם הנוצר הוא שמרביתו מזדהה עם הצד הימני של המפה הפוליטית. הנציגה החרדית במפלגת השמאל לא מתכחשת לתהליכים אבל מבקש להעמיד אותם בפרופורציות.

"יש שמאל חרדי, תמיד היה, בטח ברמה הרבנית ובתקשורת הישנה", היא אומרת. "אם נרד לשטח, אני חושבת שרוב הציבור החרדי הוא מרכז, אם זה בנושא מדיני, אין להם בעיה להחזיר שטחים רק חושבים שאין פרטנר. בנושאים כלכליים אין ספק שהחרדים מחזיקים הרבה יותר בעמדות שמאל, בעד מערכת רווחה ושירותי בריאות חזקים. דווקא במאבקים החברתיים-כלכליים, שזה בסוף מה שמעסיק את החרדי בחיי היום-יום, השותף היותר נאמן הוא פעיל השמאל. מבחינת הפוליטיקה החרדית, היא תמיד הולכת עם מי שחזק, אם מחר באיזשהו תסריט מוזר השמאל מביא 50 מנדטים, אז הם יהיו איתם".

את החיבורים הנרקמים בין צעירים חרדים לבין פעילי הימין הקיצוני כמו ברוך מרזל, מחריגה צ'רנוביצקי מסוגיית ימין-שמאל, ומשייכת לתופעת לאומנות שצומחת בשולי החברה הישראלית. "אצלנו רואים את זה בעיקר בנוער בסיכון, יש מי שאוסף אותם מהרחובות, כמו בנצי גופשטיין, ואתה רואה לאן לוקחים אותם. זו בעיה קשה ועוד משהו שהממסד החרדי מעלים עין ממנו ואני לא חושבת שמישהו שם מרוצה מהתופעה".

אישית, צ'רנוביצקי סבורה שאפשר לחתום על הסכם שלום עכשיו ממש. "לא רק אפשר אלא חובה על המנהיגים להיכנס לחדר ולצאת ממנו עם הסכם חתום. אם נשב לחכות לפרטנר המושלם, לתנאים מדהימים, זה לא יקרה. לא אכפת לי מי המנהיג אצלנו ואצלם – שבו בחדר ותעשו את זה, הרי זה לא ישתנה עוד 10 שנים ובסוף זה יגיע. כל השאלה כמה נשלם בדרך".

לפחות על פי התרשמות חיצונית, כניסתם של חרדים למפלגת 'העבודה' התקבלה על ידי הח"כים והפעילים בזרועות פתוחות. הם מפרגנים לצ'רנוביצקי, משתתפים בכינוסיה ומביעים בה תמיכה ואהדה. "כשאתה בא בתור חרדי למקומות כאלה, זה עלול להיתפס כגימיק, כמשהו לקשט את הרשימה ולומר 'הנה אנחנו לא רק מפלגה של אשכנזים חילונים', אבל זה נהיה הרבה מעבר. יש כוונה אמיתית, חוצת מחנות, לשבור את החומות ולהגיע לקהלים חדשים. זה מאוד מעסיק אנשים ולא רק מהשפה ולחוץ".

לאיזה מקום את שואפת להגיע בפריימריז?

"לא רוצה להיכנס לזה אבל כמה שיותר גבוה. יש פוטנציאל להיות הפתעת הבחירות".

מאמינה שיו"ר מפלגתך אבי גבאי מסוגל להיות ראש ממשלה?

"אבי גבאי הוא המועמד שלנו לראשות הממשלה, אני חושבת שאנחנו ממש חייבים חיבור ומאמינה שיהיו חיבורים בתוך מחנה השמאל-מרכז, אחרת זה יגמר בשברי מפלגות".

כמה כסף את משקיעה בקמפיין לפריימריז?

"התקציב לא סגור. לפי החוק החדש אפשר לקחת הלוואה, תקרת ההוצאה סביב 200,000 ₪. אבל זה לא רק כסף. בתקופה הזאת אתה לוקח חל"ת מהחיים, יוצאים מהבוקר לפגישות עם אנשים חזקים ומשפיעים על נפקדים, חוגי בית, חוזרים בלילה מאוחר, אנחנו שמחים שהפריימריז נפרסים על תקופה קצרה של 5 שבועות ולא 3 חודשים".

בעוד כחודש, יתכנסו כ-60,000 מתפקדי 'העבודה' לבחור את מועמדיהם ברשימה לכנסת. לאחר מכן, תצטרך המפלגה לצלוח את מערכת הבחירות ולנסות לשנות את המגמה העגומה שהסקרים מנבאים לה.

תארי לך שעשית את זה, ואת ניצבת בכנסת ישראל כחברת כנסת, מה תגידי בנאום הראשון שלך?

"בעיקר בוכה ובוכה… האמת שאני לא עפה על עצמי ומתכננת כבר נאומים אבל נראה לי אדבר על השותפות והתקווה לשבור את החלוקה הפוליטית האוטומטית שבודקת מאיזה מגזר באת, יש או אין לך כיפה. תהיה גם מילה על הנערה שיושבת אי שם, שתדע שאפשר לשנות דברים".

השארת תגובה