הרבי דרש: כל הכסף לצדקה

נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

על הפסוק בפרשתנו: "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל" מבאר רש"י: כמו שהצבתי והעמדתי את הברית עלי לקיימה, לפיכך שמעתי את נאקת בני ישראל הנואקים וכו'. והשאלה היא, אם יש הבטחה לגאול את ישראל ויש ברית בין הבתרים, מה הצורך בנאקת בני ישראל ובתפילתם מעומק הלב, הרי מגיע לבני ישראל להגאל גם בלי הצעקה והנאקה?

הסבר לזה ניתן להבין על פי מה שמסופר על הבעש"ט הק' שביקש מכמה תלמידים להצטרף אליו לנסיעה במוצאי שבת קודש. אחרי נסיעה מייגעת הם הגיעו לביתו של כפרי אחד, וביקשו שיכין עבורם סעודת מלווה מלכה. הכפרי הניח להם מה שנשאר ממטעמי השבת, אך הבעש"ט אמר לו כי אין די בכך ועליו להוסיף עוד. פנה האיש לחפש עוד מאכלים בביתו ולא מצא. הוא לווה כסף מהשכנים על מנת לקנות אוכל, אך גם זה לא הספיק לבעש"ט הק'. הוא לא ידע את נפשו, ומרוב צער התכנס בפינת הבית והתחיל לבכות ולהתפלל: רבונו של עולם, עזור לי שאוכל לתת לאחרים. אחרי שהסעודה הסתיימה, חזרו הבעש"ט עם תלמידיו לביתם, כשהם תמהים על המעשה, אך מבינים שיש דברים בגו.

לשנה אחרת, לקח אותם הבעש"ט הק' לאותו כפרי, והנה התפלאו לגלות אדם עשיר מלא ברכת ה'. שאלו התלמידים את הכפרי, הכיצד? והשיב להם בשמחה כי החל מהביקור הקודם שלהם האירה לו ההצלחה פנים. שטחו התלמידים את פליאתם בפני רבם, אשר ביאר להם את הדבר: "מן השמיים רצו להשפיע על אותו יהודי טובה וברכה, אולם הייתה חסרה אפוא תפילתו ואני עוררתיו לכך. ועל ידי זה קיבל את הברכה אשר עיניכם רואות".

עם ישראל אשר להם זכויות רבות ועצומות של האבות הקדושים וברית בין הבתרים, יש את כל  הכלים לקבל את ארץ כנען, אך עדיין כל זה אינו מספיק ללא ה'מפתח' היחיד שהוא התפילה והנאקה מעומק הלב. כי בלי תפילה לא ניתן לקבל את הירושה ואת הזכות הגדולה לכל הטובות המגיעות לאדם.

מסופר שבאחד הימים הגיע להתאכסן בבית מלון יהודי קטן כ"ק רבי דוד מטאלנא זי"ע, ופתאום התחוור לבעל המלון כי אין חדר פנוי מכובד דיו בעבור הרבי. החדר שחשב להעמיד לרשות הרבי ניתן לסוחר יהודי. באין ברירה נקש על הדלת וביקש מהסוחר לפנות את החדר ולעבור לחדר אחר.

הסוחר הסכים בחפץ לב. בליבו שמח על ההזדמנות להכיר מקרוב את הצדיק הנודע. מימיו לא הכיר חסידים, והיתה בו סקרנות להתוודע לאורחותיהם. הוא העביר את חפציו לחדר שניתן לו, ועמד בחוץ, כשהוא מתבונן בהמוני היהודים שנהרו אל האכסניה בציפיה לראות את הרבי ולהתברך מפיו.

גם בעל המלון נכנס אל חדרו של רבי דוד והסתגר עמו לכמה דקות. לאחר מכן יצא והלך לשוחח עם רעייתו, שישבה במשרד המלון. הסוחר, שעמד בקרבת מקום, היה עד לוויכוח שניטש בין בני הזוג. התברר כי כאשר בעל המלון ביקש את ברכת הצדיק דרש ממנו רבי דוד לתת לו סכום עצום לצורכי צדקה. הסכום שדרש הרבי עמד על מאתיים רובלים. האישה טענה: "הלא אלה כל חסכונותינו, ששמרנו לעת סגריר!". ואילו הבעל אמר: "אם הרבי מבקש זאת מאתנו, עלינו לתת לו את הכסף בשמחה". תמיהה מהולה בכעס החלה לפעפע בלב הסוחר שהקשיב לוויכוח שבין בעל המלון לאשתו. הייתכן? חשב, בזעם גואה, הלוא זה עושק ממש!

לאחר כשעה קיבלה האישה את עמדת בעלה, והשניים החליטו למסור את כל כספם לידי הרבי. הסוחר, שהיה עד לכל זאת, לא ידע את נפשו מרוב תסכול. לרגע חשב לגשת אליהם ולהעמידם על טעותם; להתריע לפניהם שהם עומדים לאבד את כל כספם, אך הוא בלם את עצמו ונמנע מלהתערב בעניינם.

בשעת לילה מאוחרת החל הקהל הרב להתפזר. הסוחר, שעמד מהורהר ליד חלון חדרו, הבחין פתאום בשתי דמויות שיצאו אל חצר המלון. בנקל זיהה את הרבי ואת משמשו, והחליט להטות אוזן לדבריהם. ואז למרבה הפתעתו גילה שהטיול במתחם הוא לא פחות מסיור יזמוּת: הרבי הצביע על אזורים בשטח רחב הידיים, כשהוא מקצה לכל אחד ואחד מהם ייעוד: "כאן אפשר לבנות בית בן שתי קומות עם חדרים רבים, שם הקרקע מתאימה לאורוות סוסים", ועוד.

הסיבוב בחצר ארך זמן רב, ובמהלכו דיבר הרבי כמשקיע שבאמתחתו הון רב. לאחר מכן שבו השניים למלון, וכעבור זמן קצר עלו על העגלה וחזרו לטאלנה.

הסוחר נותר בחדרו תמה ומסויג על הליכותיו של הרבי ומעשיו המוזרים. אם עד עתה התייחס לחסידים ולרבותיהם באדישות מסוימת, הרי עתה נהפך למבקר חריף.

שנים חלפו. יום אחד נזדמן הסוחר לאותו אזור, ושוב ביקש להתארח באותו מלון, אלא שלא הצליח למצוא אותו. הוא ניסה לאמץ את זיכרונו, מתוך מחשבה שטעה בדרכו, אך הגיע למסקנה שהוא עומד בכתובת הנכונה. ועדיין, בית המלון המוּכר לו אינו קיים. במקומו עמד שם מבנה דו – קומתי רחב וחדש, וסביבו עוד מבנים.

ואז הבזיק זיכרון במוחו: הטיול הלילי של הרבי בחצר המלון. לשונו נעתקה מתדהמה: הבניה החדשה תואמת להפליא את תכניתו של הרבי. הנה, כאן אורוות סוסים, ושם המבנה ההוא. כל מה שאמר הרבי לגבאי – התממש. וכמובן המלון עצמו גדול ומפואר פי כמה וכמה. כשהוא נרעש ומשתומם שאל הסוחר אצל בני המקום על דבר השינוי הגדול, והללו סיפרו לו כי בעלי המלון התעשרו מאד ובנו על אדמתם ממלכה שלימה. "ברכת הרבי התקיימה. והכסף שדרש מבעלי המלון הוחזר להם בכפל – כפליים", הרהר.

הוא החליט לשים את פעמיו לטאלנה, ולשאול את הרבי למה דרש סכום גדול תמורת ברכתו, שהרי אם בכוחו לחולל מופת שכזה – לשם מה נזקק לכסף? הביט בו הצדיק בעיניו הטובות, והשיב: "ראה, ברשותו של היהודי הזה היו מאתיים רובלים. מפעם לפעם היה אומר לרעייתו: 'מה נעשה אם נאבד את מקור פרנסתנו!'. אלא שמייד היה מתנחם ואומר: 'לפחות יש ברשותנו מאתיים רובלים. בעזרתם נשיג מקור מחיה אחר'. "בכל פעם שהתעוררה בליבם דאגה כלכלית, היו השניים משקיטים את פחדיהם בעזרת מאתיים הרובלים האלה. עד מהרה נעשו מאתיים הרובלים הללו משענת ביטחונם. במקום להשליך את יהבם על הקב"ה, בטחו בכסף. "הייתי חייב" המשיך הרבי, "לבטל את ה'עבודה זרה' הזאת כדי שאוכל לברכם ולגרום שהמזל יאיר להם פנים. או – אז, כאשר הצליחו להיפטר מהתלות המוחלטת בכספם, זכו לברכת ה' ולעושר הגדול שציפה להם".

גם בני ישראל נתנו עיניהם בהבטחות שקיבל אבי האומה מהקב"ה והתנתקו מבורא עולם, עד שהיו במ"ט שערי טומאה. משום כך הקב"ה גלגל שיזעקו מנהמת ליבם, ואז זכו לישועת ה'.

רעיון זה מסביר מדוע נסתלקה שכינה מיעקב אבינו עת רצה לגלות את הקץ לבניו, שלפי חלק מהמפרשים מדובר על גלות מצרים. כי הגאולה מותנית בתפילה וזעקה, ואם בני ישראל היו יודעים את מועד הגאולה לא היו מתפללים ואזי חלילה לא היו נגאלים. כמו שנאמר: "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם…וישמע אלוקים את נאקתם ויזכור…את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב (שמות ב, כג-כד). אמנם יש ברית והבטחה אך כדי שתועיל צריך לזעוק ולהתפלל.

הסבר נוסף לשאלה זו, מסופר שפעם אחת נכנס לחדרו של החתם סופר זי"ע אחד מגדולי הסוחרים בעירו וביקש את עזרת הרב: "ככל הידוע לרב, סוחר גדול אני, אולם כעת נקלעו עסקי לצרות, ומבקש אני מהרב שיברך אותי ובחכמתו הרבה ייתן לי עצה איך לצאת מן המיצר". "אכן, ידוע לי מצבך הקשה", אמר הרב, "אולם עוד יודע אני, שאחיך עני ואביון שצריך עזרה בפרנסתו, ואילו אתה מתעלם מלהושיט לו עזרה". "יסלח לי כבוד הרב", ענה העשיר במבוכה, "אבל כרגע עסקיי אינם מרשים לי לעזור. אולם אם אצא מן המיצר, בוודאי שאעזור לו"…

השיב לו החתם סופר: "בפרשת השבוע אומר הקב"ה: 'וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל', מה פירוש המילה 'גם', מי עוד שמע את נאקתם? אלא, בשעה שבני ישראל נאנקו ונאנחו תחת עול מצרים, שמע כל אחד מהם גם את אנחת רעהו ככל יכולתו, ובשכר שמיעה זו שמע גם הקב"ה את אנחתם והושיעם. עזור גם אתה לאחיך ולאחרים למרות מצבך הלא טוב, ובוודאי יושיעך ה' מכל צרותיך".

כוחה של תפילה וגמילות חסדים עם האחר פותחת שערי שמים להשפעת השפע המבוקש על ידינו ומילוי משאלות ליבינו לטובה.

השארת תגובה