המרוקאי ביקש לעלות לארצות הברית דרך צרפת

הרב ראובן אלבז
הרב ראובן אלבז
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

בֵּין עִקָּר לְטָפֵל

וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם (ו, ג) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וָאֵרָא – אֶל הָאָבוֹת". וְלִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ, כְּלוּם לֹא יָדַעְנוּ שֶׁאֵלּוּ הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים? הֲרֵי הַדָּבָר מֻזְכָּר בִּמְפֹרָשׁ בְּהֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק! אֶלָּא, שֶׁשֹּׁרֶש תֵּבַת "אָבוֹת" הוּא מִלְּשׁוֹן "רָצוֹן", כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא אָבָה לְשַׁלְּחָם" (שְׁמוֹת י, כז), "לֹא אָבָה ה' הַשְׁחִיתֶךָ" (דְּבָרִים י, י).

הָרָצוֹן הוּא הַכֹּחַ הַמֵּנִיעַ אֶת הָאָדָם לַעֲזֹב אֶת הַבְלֵי הָעוֹלָם וּלְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת ה'. הָרָצוֹן הָעַז שֶׁפִּעֵם בְּלֵב הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, הוּא שֶׁהִנְחִיל אֶת הַכֹּחַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם וּלְכָל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים לְוַתֵּר עַל תַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם וְלִדְבֹּק בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה.

רַבִּי יַעֲקֹב גַּלִינְסְקִי זַצַ"ל הִמְחִישׁ אֶת הַדְּבָרִים בְּאֶמְצָעוּת מָשָׁל נִפְלָא: מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי תּוֹשַׁב מָרוֹקוֹ, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַגֵּר לְאַרְצוֹת הַבְּרִית. בְּדַרְכּוֹ לְאָמֵרִיקָה, הָיָה עָלָיו לִנְחֹת נְחִיתַת בֵּינַיִם בְּצָרְפַת, לִשְׁהוֹת בָּהּ בְּמֶשֶׁךְ שְׁבוּעַיִם, וּלְאַחַר מִכֵּן לָטוּס לְאַרְצוֹת הַבְּרִית. אָמַר אוֹתוֹ אָדָם בְּלִבּוֹ: 'אֵיךְ אָטוּס לְצָרְפַת, הֲרֵי אֵינִי יוֹדֵעַ מִלָּה אַחַת בַּשָּׂפָה הַצָּרְפָתִית, כֵּיצַד אוּכַל לְהִסְתַּדֵּר בַּמָּקוֹם?'

שָׂכַר הָאִישׁ מוֹרֶה פְּרָטִי שֶׁיְּלַמְּדוֹ אֶת רָזֵי הַשָּׂפָה הַצָּרְפָתִית. בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה יָשַׁב הָאִישׁ וְלָמַד וְלָמַד בְּטֶרֶם יֵצֵא לְדַרְכּוֹ. עַד שֶׁבְּיוֹם אֶחָד שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ רֵעָיו: "מַה קּוֹרֶה אִתְּךָ, לָמָּה אַתָּה לֹא יוֹצֵא כְּבָר לַדֶּרֶךְ?"

"רֵאשִׁית כֹּל עָלַי לָדַעַת אֶת הַשָּׂפָה הַצָּרְפָתִית עַל בֻּרְיָהּ, הֲרֵי אֲנִי עוֹמֵד לִשְׁהוֹת בְּצָרְפַת בְּמֶשֶׁךְ שְׁבוּעַיִם רְצוּפִים!" עָנָה הָאִישׁ. "וְאַנְגְלִית אַתָּה כְּבָר יוֹדֵעַ?!" תָּמְהוּ הַיְּדִידִים. "מוּבָן שֶׁלֹּא!" הֵשִׁיב הָאִישׁ.

"שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם!" זָעֲקוּ הַיְדִידִים, "לְצֹרֶךְ הַשְּׁבוּעַיִם הַבּוֹדְדִים שֶׁבָּהֶם תִּשְׁהֶה בְּצָרְפַת, אַתָּה טוֹרֵחַ לִלְמֹד אֶת כָּל מִכְמַנֵּי הַשָּׂפָה הַצָּרְפָתִית. אַךְ בַּעֲבוּר הַשָּׁנִים הָרַבּוֹת שֶׁבָּהֶם אַתָּה מִתְעַתֵּד לְהִתְגּוֹרֵר בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, לֹא טָרַחְתָּ לִלְמֹד וְלוּ מִלָּה אַחַת בַּשָּׂפָה הָאַנְגְלִית?!"

וְהַנִּמְשָׁל: אָדָם מַגִּיעַ לָעוֹלָם הַזֶּה לְפֶרֶק זְמַן קָצָר שֶׁל שְׁמוֹנִים אוֹ תִּשְׁעִים שָׁנָה, וּלְשֵׁם כָּךְ הוּא טוֹרֵחַ וְלוֹמֵד את שְׂפַת הָעוֹלָם, שֶׁהִיא שְׂפַת הַסַּחַר, הָעֲסָקִים וְכַדּוֹמֶה. אֲבָל יַחַד עִם זֹאת אֵינוֹ מִתְאַמֵּץ לִלְמֹד אֶת הַשָּׂפָה הָאֲמִתִּית, שְׂפַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהּ יִצְטָרֵךְ לְדַבֵּר בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, לֹא בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה עַשְׂרוֹת שָׁנִים, אֶלָּא לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים!

"אָנָּא, לַמְּדִי אוֹתִי אֶת הַשָּׂפָה!"

לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, נִפְטְרָה בִּירוּשָׁלַיִם אִשָּׁה בַּת עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה, שֶׁהוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ שְׁלֹשָׁה יְלָדִים רַכִּים בַּשָּׁנִים. אַחֶיהָ וְאַחְיוֹתֶיהָ שֶׁל הַנִּפְטֶרֶת הָיוּ יִרְאֵי שָׁמַיִם וְשׁוֹמְרֵי מִצְווֹת קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה. אוּלָם הִיא עַצְמָהּ הִשְׂתָּרְכָה בְּעִקְּבוֹת בַּעֲלָהּ, וְעַל אַף שֶׁהָיְתָה בַּעֲלַת חֶסֶד גְּדוֹלָה, וּמָסְרָה אֶת נַפְשָׁהּ עֲבוּר הַזּוּלָת, לֹא הִקְפִּידָה עַל שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת כָּרָאוּי עַל פִּי הַהֲלָכָה. שְׁבוּעַיִם לְאַחַר פְּטִירָתָהּ, הִתְגַּלְּתָה הָאִשָּׁה בַּחֲלוֹם לַאֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה וּבִקְּשָׁה: "אָנָּא מִמֵּךְ, לַמְּדִי אוֹתִי בְּבַקָּשָׁה אֶת הַשָּׂפָה!"

הָאָחוֹת, שֶׁלֹּא הֵבִינָה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, פָּנְתָה לְפוֹתֵר חֲלוֹמוֹת, וְהוּא יָעַץ לָהּ לְהַדְלִיק נֵר וְלָתֵת צְדָקָה לְעִלּוּי נִשְׁמַת אֲחוֹתָהּ. אוּלָם כַּעֲבוֹר שְׁבוּעַיִם חָזְרָה הַנִּפְטֶרֶת וּבָאָה לַאֲחוֹתָהּ בַּחֲלוֹם, וּבְפִיהָ הַשְּׁאֵלָה: "לָמָּה אַתְּ לֹא מְלַמֶּדֶת אוֹתִי אֶת הַשָּׂפָה?!". הָאִשָּׁה חָזְרָה לְפוֹתֵר הַחֲלוֹמוֹת, שֶׁחָזַר עַל עֲצָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה. בְּרַם מִסְפַּר יָמִים עָבְרוּ, וְהַנִּפְטֶרֶת בָּאָה בַּשְּׁלִישִׁית אֶל אֲחוֹתָהּ וְקָרְאָה בְכַעַס: "מַדּוּעַ אֵינֵךְ מְרַחֶמֶת עָלַי וּמְלַמֶּדֶת אוֹתִי אֶת הַשָּׂפָה?!"

בְּשָׁלָב זֶה הוּבָא הַמִּקְרֶה לִידִיעָתִי עַל יְדֵי אֲחִי הַנִּפְטֶרֶת, שֶׁסִּפֵּר לִי עַל הַחֲלוֹמוֹת הַמּוּזָרִים שֶׁפּוֹקְדִים שׁוּב וָשׁוּב אֶת אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה.  "הַשָּׂפָה בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הִיא שְׂפַת לִמּוּד תּוֹרָה", אָמַרְתִּי לָאָח, "הֱיוֹת וְהַנִּפְטֶרֶת הָיְתָה בַּעֲלַת חֲסָדִים גְּדוֹלָה, הִיא זָכְתָה לְגַן עֵדֶן, אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִקְפִּידָה כָּרָאוּי עַל קִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, הִיא אֵינָהּ מְבִינָה אֶת הַשָּׂפָה שֶׁבָּהּ מְדַבְּרִים בְּעוֹלַם הָאֱמֶת!"

"אָז מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?" שָׁאַל אֲחִי הַנִּפְטֶרֶת בִּמְבוּכָה.

  • "הַאִם יֵשׁ לָהּ בָּנִים?"
  • "כֵּן!"
  • "הֵיכָן הֵם לוֹמְדִים?"
  • "בְּבָתֵּי סֵפֶר מַמְלַכְתִּיִּים!"
  • "נָא הַזְמֵן אֵלַי אֶת בַּעֲלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה", בִּקַּשְׁתִּי, "עָלַי לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ!" לְאַחַר מִסְפַּר יָמִים פָּגַשְׁתִּי אֶת הַבַּעַל וְאָמַרְתִּי לוֹ: "אֵין סָפֵק כִּי אַתָּה רוֹצֶה שֶׁלְּרַעְיָתְךָ עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם יִהְיֶה טוֹב בְּעוֹלַם הָאֱמֶת!"

"בְּוַדַּאי!" הִסְכִּים הָאִישׁ, "בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַשִּׁבְעָה שָׁמַעְתִּי דְּרָשׁוֹת וְדִבְרֵי תּוֹרָה לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ!"

"יָפֶה מְאֹד", שִׁבַּחְתִּי אוֹתוֹ, "אֲבָל אֵין דַּי בְּכָךְ. עָלֶיךָ לְהַכְנִיס אֶת בָּנֶיךָ לְתַלְמוּד תּוֹרָה!"

"אֲבָל מִי יַסְכִּים לְקַבֵּל אוֹתָם?" פִּקְפֵּק הָאִישׁ.

"אַל תִּדְאַג!" אָמַרְתִּי, "אֲנִי אֲטַפֵּל בְּכָךְ!" הִצְמַדְתִּי לַיְלָדִים שְׁנֵי אַבְרֵכִים, שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָם וְסִיְּעוּ לָהֶם לְהַשְׁלִים אֶת הַפַּעַר הַלִּמּוּדִי, וְכַעֲבוֹר תְּקוּפָה לֹא אֲרֻכָּה הֵם הִתְקַבְּלוּ לְתַלְמוּדֵי תּוֹרָה מְעֻלִּים.

לְאַחַר זְמַן מָה בָּאָה הַנִּפְטֶרֶת אֶל אֲחוֹתָהּ בַּחֲלוֹם, וְאָמְרָה לָהּ בְּפָנִים מְאִירוֹת: "תּוֹדָה רַבָּה שֶׁלִּמַּדְתֶּם אוֹתִי אֶת הַשָּׂפָה!" שְׂפַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא הַשָּׂפָה הָאֲמִתִּית. ה' יְזַכֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לַהֲגוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד וְלַהֲבִינָהּ כָּרָאוּי.

זְהִירוּת בִּכְבוֹד הַזּוּלָת

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶֽל אַֽהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם (ו, יג) אֲשֶׁר הַקָּבָּ"ה שׁוֹלֵחַ אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, הוּא מְצַוֶּה אוֹתָם בִּשְׁנֵי צִוּוּיִים: "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – צִוָּה עֲלֵיהֶם לְהַנְהִיג אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחַת וְלִסְבֹּל אוֹתָם. "וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם" – לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד בְּדִבְרֵיהֶם (רַשִׁ"י שָׁם).

וּכְפִי שֶׁשָּׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ (בְּמִדְרַשׁ אַגָּדָה): "אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חִלְקוּ כָּבוֹד לַמֶּלֶךְ, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בּוֹ דִּין, לְפִיכָךְ נָהַג מֹשֶׁה בּוֹ כָּבוֹד, שֶׁאָמַר לוֹ: 'פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב' (שְׁמוֹת ה, ג), שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר פֶּן יִפְגָּעֲךָ, אֶלָּא שֶׁנָּהַג בּוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד". וּבֵאֵר הַ"חֲתַם סוֹפֵר" זַצַ"ל, שֶׁאִם הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְבַזֶּה אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, הַבִּזָּיוֹן וְהַיִּסּוּרִים הַגְּדוֹלִים הַלָּלוּ שֶׁפַּרְעֹה הָיָה סוֹפֵג, הָיוּ מְמָרְקִים אֶת עֲווֹנוֹתָיו, מְמַלְּאִים אֶת מִכְסַת יִסּוּרָיו וּמוֹנְעִים מִמֶּנּוּ אֶת עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת שֶׁרָצָה הַקָּבָּ"ה לְהָבִיא עָלָיו. לָכֵן צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה לִנְהֹג בְּפַרְעֹה בִּכְבוֹד מַלְכוּת וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ.

נִתְבּוֹנֵן וְנִלְמַד עַד הֵיכָן צְרִיכָה לְהַגִּיעַ זְהִירוּתֵנוּ בִּכְבוֹד כָּל נִבְרָא! נָבִיא בְּעִנְין זֶה סִפּוּר נוֹרָא עַל רַבִּי יְשַׁעְיָה פִּיק זַצַ"ל בַּעַל מָסֹרֶת הַשַּׁ"ס.  הוּא הָיָה גְּאוֹן עוֹלָם וּבָקִי בְּכָל מִכְמַנֵּי הַתּוֹרָה, הָיְתָה לוֹ יְשִׁיבָה בָּעִיר בֶּרְלִין – עִיר מְלֵאָה תּוֹרָה – וּבָהּ הָיָה מַרְבִּיץ תּוֹרָה לַתַּלְמִידִים, וְלִמְּדָם הוֹרָאָה עִם פִּלְפּוּל וְעַמְקוּת נוֹרָאָה.  כַּאֲשֶׁר נִפְטַר, הִסְפִּידוּהוּ כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וְקָבְרוּ אֶת גּוּפוֹ הַטָּהוֹר.

יְשִׁיבָתוֹ הִתְיַתְּמָה. לְאַחַר הַהַלְוָיָה שָׁבוּ הַבַּחוּרִים הַמֻּפְלָגִים וְהָאַבְרֵכִים הַמְסֻלָּאִים בְּפָז לַיְשִׁיבָה וְהִתְיַשְּׁבוּ לִלְמֹד. וְהִנֵּה לְמָחֳרָת, רוֹאִים הַתַּלְמִידִים אֶת רַבָּם, שֶׁאֶתְמוֹל הִסְפִּידוּ וְקָבְרוּ – נִכְנָס לְפֶתַע לַיְשִׁיבָה. כֻּלָּם הִתְאַבְּנוּ בִּמְקוֹמָם, הֵם לֹא הֵבִינוּ מַה קּוֹרֶה כָּאן: הַאִם בְּטָעוּת קָבְרוּ אוֹתוֹ בְּעוֹדוֹ חַי, וְהוּא הֵרִים אֶת הַמַּצֵּבָה וְקָם, אוֹ שֶׁהִגִּיעַ זְמַן תְּחִיַּת הַמֵּתִים?!…

פָּנָה הָרַב לְאַחַד הַתַּלְמִידִים וְהוֹרָה לוֹ לֶאֱסֹף אֶת כָּל הַקָּהָל, כֵּיוָן שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לִמְסֹר שִׂיחָה.  עָלָה הָרַב לַבִּימָה, נֶעֱמַד לְיַד הַסְּטֶנְדֶּר, וְכָל הַתַּלְמִידִים רוֹאִים וּתְמֵהִים, מַמְתִּינִים בְּחִיל וּבִרְעָדָה לְמוֹצָא פִּיו… אַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת פָּתַח הָרַב וְסִפֵּר, שֶׁאָכֵן הוּא כְּבָר מֵת וְהִגִּיעַ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. שָׁם הֶרְאוּ לוֹ אֶת חֶלְקוֹ הַגָּדוֹל הַשָּׁמוּר לוֹ, "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ" (יְשַׁעְיָה סד, ג) – שָׂכָר עָצוּם עַל הַרְבָּצַת הַתּוֹרָה הָאַדִּירָה וְעַל זִכּוּי הָרַבִּים הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו. אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא לִמֵּד וְדָרַשׁ בְּעִנְיְנֵי מוּסָר וּבֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, הֲרֵי, קָדְמָה לַתּוֹרָה – לֹא נָתְנוּ לוֹ לְהִכָּנֵס לִמְקוֹמוֹ!

הִמְשִׁיךְ הָרַב וְסִפֵּר, כִּי נִתְּנָה לוֹ הָאֶפְשָׁרוּת לָרֶדֶת שׁוּב לָעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לְלַמֵּד וּלְהַרְבִּיץ מוּסָר בְּעִנְיַן הַזְּהִירוּת בִּכְבוֹד כָּל יְהוּדִי, וְעַל הַחוֹבָה לַעֲזֹר לַזּוּלָת וְלִתְמֹךְ בּוֹ, לְקַבֵּל כָּל אֶחָד בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּלְקַלֵּס אֶת דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ. וְכָךְ, בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה אָמַר לִפְנֵי כָּל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה דִּבְרֵי מוּסָר וְהִתְעוֹרְרוּת הַנּוֹקְבִים אֶת הַנְּשָׁמָה, דְּבָרִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ כְּמוֹתָם, עַד שֶׁכֻּלָּם גָּעוּ בִּבְכִיָּה.

גָּמַר בַּעַל מָסֹרֶת הַשַּׁ"ס אֶת שִׂיחָתוֹ הַנּוֹקֶבֶת, וּבְאֹפֶן פִּתְאוֹמִי נֶעְלַם כְּלֹא הָיָה- לֹא יָצָא דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת אֶלָּא פָּשׁוּט נֶעְלַם, וְאֶת הַמַּחֲזֶה נוֹרָא הַהוֹד הַזֶּה רָאוּ עַשְׂרוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים גְּדוֹלִים, וְהֵבִינוּ מִכָּךְ כַּמָּה גָּדוֹל כְּבוֹד הַזּוּלָת!

(מתוך "משכני אחריך" פנינים לפרשת וארא).

השארת תגובה