רוּחַ יִשְׂרָאֵל סַבָּא

הרב ראובן אלבז
הרב ראובן אלבז
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ (א, א) לִכְאוֹרָה לֹא מוּבָן מַהוּ "אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ", וְכִי בְּכָל בַּיִת וּבַיִת וּבְכָל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה הָיָה נִמְצָא יַעֲקֹב אָבִינוּ? הֲרֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה רַק אֶחָד, וְכֵיצַד יִתָּכֵן שֶׁהָיָה מָצוּי בְּכָל בַּיִת וּבַיִת מִבָּתֵּי הַיְּהוּדִים שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם?

בֵּאֲרוּ הַמְפָרְשִׁים, שֶׁיֶּשְׁנָם שְׁנֵי סוּגִים שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ: יֵשׁ אֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ הַגַּשְׁמִי, הַפִיזִי, גּוּפוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, וְיֵשׁ אֶת נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. עַל אַף שֶׁבַּמְּצִיאוּת לֹא יִתָּכֵן שֶׁחֶלְקוֹ הַגּוּפָנִי שֶׁל יַעֲקֹב הָיָה בְּכָל בַּיִת וּבַיִת, אוּלָם חֵלֶק יַעֲקֹב הָרוּחָנִי שָׁכַן וְדָר בְּכָל בַּיִת וּבַיִת, וּבְכָל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מִמִּשְׁפְּחוֹת יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁיָּרְדָה לְמִצְרַיִם.

הַגּוּף הוּא אֶחָד בִּלְבַד, אַךְ הַנְּשָׁמָה, הָרוּחַ, אֵינֶנָּה מֻגְבֶּלֶת בְּמִסְפָּר, כָּל בַּיִת יְהוּדִי נָשָׂא עִמּוֹ אֶת רוּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, כְּלוֹמַר הֵם יִשְׂמוּ לְמַעֲשֶׂה אֶת הַהַדְרָכָה וְהַהַכְוָנָה אֲשֶׁר נָטַע בָּהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, בְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁבִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹת, בָּחֲנוּ קֹדֶם לָכֵן הַאִם דַּעְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב סַבָּא הָיְתָה נוֹחָה מִמַּעֲשֶׂה כָּזֶה, אִם הִגִּיעוּ לַמַּסְקָנָה שֶׁלֹּא – נִמְנְעוּ מִלַּעֲשׂוֹתוֹ.

כְּדֵי לְהָבִין זֹאת יוֹתֵר, נַמְחִישׁ: בָּא הַיֶּלֶד רְאוּבֵן הַקָּטָן וְשׁוֹאֵל אֶת אָבִיו: "אַבָּא, הַאִם אֶפְשָׁר לְעַרְבֵּב בַּכַּפִּית הַזּוֹ אֶת הֶחָלָב?".

"לֹא, בְּנִי הַיָּקָר. סַבָּא יַעֲקֹב לִמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁאָסוּר, כֵּיוָן שֶׁהַכַּפִּית הַזֹּאת בְּשָׁרִית, וְנֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: 'לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ' (שְׁמוֹת כג, יט), הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נָתְנָה לָנוּ צִוּוּיִים מְסֻיָּמִים כְּדֵי שֶׁנְּזַכֵּךְ בְּכָךְ אֶת גּוּפֵנוּ וּנְיַשֵּׁר אֶת אָרְחוֹתֵינוּ".

מַמְשִׁיךְ הַבֵּן וְשׁוֹאֵל: "אַבָּא, הַאִם בְּשַׁבָּת אֲנִי יָכוֹל לָקַחַת אֶת הַמִּסְפָּרַיִם וְהַפַּטִּישׁ וּלְטַלְטְלָם לְמָקוֹם אַחֵר?".

"לֹא, בְּנִי הַיָּקָר. סַבָּא יַעֲקֹב לִמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁאָסוּר לְטַלְטֵל מֻקְצֶה בְּשַׁבָּת, אַךְ אִם אַתָּה צָרִיךְ לָשֶׁבֶת בַּמָּקוֹם שֶׁהַפַּטִּישׁ וְהַמִּסְפָּרַיִם מֻנָּחִים – מֻתָּר לְךָ לְטַלְטְלָם, כֵּיוָן שֶׁהַטִּלְטוּל הוּא לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ [וּכְלִי שֶׁמְּלַאכְתוֹ לְאִסּוּר מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וּמְקוֹמוֹ, כַּמְבֹאָר בַּשּׁוּ"עָ סִימָן שח סָעִיף ג], אַךְ סְתָם לְטַלְטְלוֹ אָסוּר, וְכָל זֶה לְטוֹבָתֵנוּ וּלְתוֹעַלְתֵּנוּ, כְּדֵי שֶׁנַּרְגִּישׁ אֶת מְנוּחַת הַשַּׁבָּת, 'מְנוּחָה שְׁלֵמָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה בָהּ'".

מִצְטָרֶפֶת הַבַּת הַקְּטַנָּה רִבְקָה לַשִּׂיחָה, וְשׁוֹאֶלֶת אֶת אָבִיהָ: "אַבָּא, הַאִם מֻתָּר לָרוּץ וְלִקְפֹּץ בְּשַׁבָּת?".

"בִּתִּי הַיְקָרָה, סַבָּא יַעֲקֹב לִמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁבְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ צְרִיכִים אָנוּ לְהִדָּמוֹת לִבְנֵי מְלָכִים, וְלָכֵן אֵין לָנוּ לָרוּץ אֶלָּא אִם כֵּן הָרִיצָה הַזּוֹ הִיא לִדְבַר מִצְוָה, כֵּיוָן שֶׁכְּשֶׁרוֹאִים אָדָם רָץ בְּשַׁבָּת, חוֹשְׁבִים שֶׁהוּא רָץ לַעֲשׂוֹת מִסְחָר וְכַדּוֹמֶה, וְאֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לְמַהֵר וְלָרוּץ".

מַמְשִׁיכָה הַבַּת וְשׁוֹאֶלֶת: "אַבָּא, מַה מְבָרְכִים עַל שֻׁמְשׁוּם, מָה הַסַּבָּא יַעֲקֹב אוֹמֵר עַל כָּךְ?".

"בִּתִּי הַיְקָרָה, סַבָּא יַעֲקֹב לִמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁעַל שֻׁמְשׁוּם מְבָרְכִים בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, כֵּיוָן שֶׁהוּא גָּדֵל בָּאֲדָמָה".

רוּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ נִמְצֵאת וְשׁוֹכֶנֶת בְּכָל בַּיִת וּבַיִת יְהוּדִי, וְזוֹהִי כַּוָּנַת הַתּוֹרָה בְּאָמְרָהּ: "אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ" – בְּכָל בַּיִת וּבַיִת, וּבְכָל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה יִסְּדוּ לְעַצְמָם אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל הַסַּבָּא קַדִּישָׁא יַעֲקֹב אָבִינוּ, וְלֹא זָזוּ מִמֶּנָּה. לֹא עָשׂוּ צַעַד גָּדוֹל אוֹ קָטָן לְלֹא דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, אֶלָּא הָלְכוּ עַל פִּי דְּרָכָיו וְהַנְהָגוֹתָיו שֶׁהִנְחִיל לָהֶם לְדוֹרוֹת עוֹלָם וּלְנֵצַח נְצָחִים.

כֵּן יִרְבֶּה!

וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ… וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם. וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם (א, ו-ח) כָּתַב הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ, כִּי בְּמִיתַת כָּל הַדּוֹר הַהוּא הִתְחִילוּ הַמִּצְרִים לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּיִשְׂרָאֵל, וְזֹאת מֵחֲמַת "קִנְאָתָם, אֲשֶׁר רָאוּ הַפְלָגַת רִבּוּיָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְמַלֵּאת אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּהֶם".

בְּמָה הַקִּנְאָה? בַּהִתְפַּתְּחוּת הַנִּסִּית וְהַבִּלְתִּי טִבְעִית שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. הֵם הֵחֵלּוּ לִקְנוֹת דִּירוֹת בְּקַהִיר וּבְאַלֶכְּסַנְדְּרִיָה… הִתְפַּשְּׁטוּ בְּכָל הָאָרֶץ….

הַחֲרֵדִים הִתְפַּשְּׁטוּ! הִגִּיעוּ לְתֵל אָבִיב, לְפֶתַח תִּקְוָה, בְּרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן יֵשׁ שְׁכוּנָה חֲרֵדִית! מָה אַתָּה אוֹמֵר?! זֶה מַשֶּׁהוּ נוֹרָא! נוֹרָא וְאָיֹם! אֵיזוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת!

מָה עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַדְּאָגָה הַזֹּאת? הַפַּחַד הַזֶּה? הַחֲרָדָה הַזֹּאת? קִנְאָה! קִנְאָה אוֹכֶלֶת!

אֲבָל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲשׂוּ כְּדֵי לַעֲצֹר אֶת הַ"הִתְפַּשְּׁטוּת הַחֲרֵדִית" – לֹא יוֹעִיל. כְּבָר עָבַרְנוּ אֶת זֶה! עַם יִשְׂרָאֵל כְּבָר עָבַר גְּזֵרוֹת וְאִיּוּמִים שֶׁנּוֹלְדוּ כְּתוֹצָאָה מִ"וַּתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אוֹתָם", וּמָה אָמַר אָז הַקָּבָּ"ה?

"אָמְרָה לָהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: אַתֶּם אוֹמְרִים פֶּן יִרְבֶּה, וַאֲנִי אוֹמֵר כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" (מִדְרַשׁ אַגָּדָה שְׁמוֹת א, י).אַתָּה צוֹעֵק – מַה זֶּה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יְלָדִים? חֲמִשָּׁה עָשָׂר יְלָדִים עַל חֶשְׁבּוֹן הַמְּדִינָה? מַה זֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת? אַתָּה אוֹמֵר פֶּן יִרְבֶּה, וַאֲנִי אוֹמֵר כֵּן יִרְבֶּה.

לִפְעָמִים מְנַסִּים לִגְזֹר מָוֶת עַל תִּינוֹקוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלְדוּ. "הַתִּינוֹק הַזֶּה יִהְיֶה פָּגוּעַ, לֹא כְּדַאי שֶׁיִּוָּלֵד". אֲבָל אֵין שׁוּם הֶתֵּר! שׁוּם הֶתֵּר בָּעוֹלָם! וּמַה יִּהְיֶה? מַה שֶּׁהַקָּבָּ"ה רוֹצֶה, זֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה. כְּבָר רָאִיתִי אֵינְסְפוֹר מִקְרִים שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁאָמְרוּ לָהֶם דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, וְנוֹלַד פֶּרַח שֶׁל יֶלֶד…

הִתְקַשְּׁרָה אֵלַי אִשָּׁה מֵרַמְלָה, בּוֹכָה וּמְבֹהֶלֶת כֻּלָּהּ – הָרוֹפְאִים אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לַתִּינוֹק שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם! הֵם לֹא דָּתִיִּים כָּל כָּךְ, אֲבָל בְּכָל זֹאת, רוֹצִים לִשְׁאֹל לִפְנֵי שֶׁעוֹשִׂים צַעַד כָּזֶה, לִטֹּל חַיִּים שֶׁל מַמָּשׁ… מְבַקְּשִׁים שֶׁאֲבָרֵךְ אוֹתָם.

אָמַרְתִּי לָהֶם: אַתֶּם תַּעֲשׂוּ מַה שֶּׁהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת, וְיִהְיֶה לָכֶם טוֹב בְּעֶזְרַת ה'. אֵין לָהֶם כֹּחַ. הֵם מַרְגִּישִׁים שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִתְמוֹדֵד עִם נִסָּיוֹן כָּזֶה. "קַבְּלוּ בְּאַהֲבָה אֶת מַה שֶּׁה' נוֹתֵן לָכֶם. הַכֹּל זֶה מַתְּנַת הָאֱלֹקִים", עוֹדַדְתִּי אוֹתָם.

"מָה, גַּם צַעַר?"

"כֵּן, גַּם צַעַר".

הֵם עָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן. לְאַחַר תְּקוּפָה נוֹלְדוּ לָהֶם תְּאוֹמִים! הָיִיתִי סַנְדָּק וּמוֹהֵל לִשְׁנֵיהֶם. מַה קָּרָה? הַתְּמוּנָה הָיְתָה מְעֻוֶּתֶת, הָרֶגֶל הַשְּׁלִישִׁית הָיְתָה שַׁיֶּכֶת לַתִּינוֹק הַנּוֹסָף… בָּרוּךְ ה', הֵם הִתְחַזְּקוּ מְאֹד בְּעִקְּבוֹת הַסִּפּוּר הַזֶּה, וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. לֹא הָיָה זֶה מִקְרֶה בּוֹדֵד. שׁוּב וָשׁוּב הָרוֹפְאִים מֻפְתָּעִים לְגַלּוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ יְלָדִים בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, יְלָדִים שֶׁהֵם עַצְמָם גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם מִיתָה.

בֵּין אִם הַנִּסָּיוֹן הוּא רַק בַּפַּחַד וּבַדְּאָגָה, וּבֵין אִם אָכֵן יֵשׁ בְּעָיָה הַדּוֹרֶשֶׁת הִתְמוֹדְדוּת, תָּמִיד עָלֵינוּ לִזְכֹּר: "טוֹב לְהֹדוֹת לַה'… לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" (תְּהִלִּים צב, ב-ג). אִם הָיְתָה לְךָ אֱמוּנָה בִּזְמַן הַלַּיְלָה, בִּזְמַן הַצַּעַר, תּוּכַל לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר – "חַסְדֶּךָ".

(נלקט ממשכני אחריך שמות- פנינים).

השארת תגובה