79 שנים אחרי: התגלה 'נר התמיד'

התגלה שריד יחיד מבית הכנסת שנחרב במהלך השואה בעיירה טרנוב בפולין – השריד, נר תמיד המסמל את הנר התמידי שדלק במקדש ונועד לעילוי נשמת הנפטרים, הוצב במרכז בית הכנסת והובא לאחרונה לארץ ידי שליחי המרכז הבינלאומי "שם עולם"

נר התמיד שהתגלה אחרי 79
נר התמיד שהתגלה אחרי 79

כשהגרמנים הרסו עד היסוד את בית הכנסת הגדול בעיירה טרנוב שבפולין בנובמבר 1939 הם הותירו שריד אחד לזיכרון- בימת בית הכנסת הגבוהה שנצבה במרכזו, בימה זו כוללת את עמודי התמך והכיפה שבראשם המסוככת על שולחן הקריאה בתורה שהיה מתחתם. את שאר הפריטים יקרי הערך הם בזזו, את הסידורים שרפו ואת המבנה החריבו עד היסוד. במשך עשרות שנים לא נמצא חפץ אשר שרד מתקופת פריחתו של בית הכנסת, עד לפני כחודש. הרב אברהם קריגר יו"ר המרכז הבינלאומי "שם עולם" קיבל טלפון מפולני, תושב העיירה טרנוב שביקש למסור לו מידע מצמרר. אביו של הפולני, שהיה בעל תפקיד רשמי ברשויות פולין בתקופת מלחמת העולם השנייה, אסף בזמן המלחמה פריטים, חפצים ומזכרות יקרות ערך שהותירו אחריהם היהודים או שנשארו בין חורבות ההרס של הגרמנים, כדי להשיבם לבעליהם ביום מן הימים. לאחר שהגרמנים החריבו את בית הכנסת, אביו ניגש למקום ההרס ומצא שם פריט נדיר בעל ערך מיוחד עבור העם היהודי- נר התמיד שהוצב בבית הכנסת והיה דולק כל הזמן, כזכר לנר שדלק תמיד במקדש ולזכר ולעילוי נשמת הנפטרים. גודלו של נר התמיד, מעיד על גודל בית הכנסת ועיצובו מיוחד ונדיר ביחס לאותן שנים. הפריט, שאינו עשוי מכסף או חומר יקר אחר, נזרק על ידי הגרמנים בין ההריסות וכך מצא אותו אביו של הפולני והחזיק אותו בביתו במשך עשרות שנים. הרב קריגר, התרגש לשמע המידע החדש ומייד יצר קשר עם שליחי המרכז שנמצאים בפולין כדי שיפגשו עם הפולני ויאספו ממנו את הפריט הנדיר "צריך להבין שמדובר בבית כנסת שלאורך עשרות שנים הייתה ידיעה ברורה שנהרס כליל. הגילוי הזה מצמרר ומרגש עד דמעות ונחשב לזיכרון היחיד של חיי הקהילה היהודיים שהתקיימו בטרנוב לפני המלחמה. לכן היה לי חשוב לשוחח עם שליחנו בפולין עוד באותו היום ולוודא שהמשימה מתבצעת בהקדם" מספר הרב קריגר.

שליחי המרכז הגיעו לביתו של הפולני שמסר את המידע והביאו את הפריט המיוחד יחד עם עוד שלל פריטים, חפצי יודאיקה וחפצים אישיים שנמצאו בביתו של הפולני ונשמרו במשך עשרות שנים, מאז המלחמה ועד היום.

העיירה טרנוב שבפולין מנתה לפני המלחמה, קהילה פעילה ושוקקת של 30,000 יהודים, רובם בעלי השקפה ציונית וקשר הדוק לנעשה בישראל, בשנים שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.

במרכז העיירה ניצב בית הכנסת הגדול ביותר- בית הכנסת הישן אותו פקדו מידי יום מאות יהודים ובימי שבת וחג, הכיל בקירוב עד ל-1000 מתפללים. גודלו של בית הכנסת העיד גם על הפאר שבו וזאת הסיבה שבגללה החליטו הגרמנים בראשית המלחמה להרוס את בית הכנסת עד היסוד ולתעד זאת דבר שלא עשו לגבי בתי הכנסת האחרים ששרפו בטרנוב. יהודי טרנוב נשלחו למחנה ההשמדה בלזץ' החל משנת 1942 בהדרגה. במקביל, המפקד הגרמני שהופקד על העיירה, נהג להוציא קבוצות של יהודים באקראי לכיכר העיר או ליער הסמוך ולהוציאם להורג בקברי אחים זאת כבר מראשית שנת 1940 וביתר שאת בשנת 1942. ביוני 1942 בוצע רצח המוני של ילדי העיירה שהוצאו להורג בירי בקבר אחים. עד סוף המלחמה, כל יהודי העיירה, למעט בודדים ששרדו, נספתה.

הרב אברהם קריגר התייחס להשבת הפריט לאחר עשרות שנים "לדאבוננו, רוב המקרים הם לא כאלה. רוב הפריטים שנמצאים כיום בפולין, נשמרים על ידי המקומיים שסוחרים בהם או פשוט שומרים אותם לעצמם. במקרים אחרים אין לנו את הרשות או שיתוף הפעולה לחפש במקומות בהם אנחנו יודעים שמוחבאים חפצים של יהודים מתקופת השואה ונמנעת מאיתנו הזכות הבסיסית להשיב את פיסות ההיסטוריה המעטות שנשארו לארץ ולשמר את הזיכרון".

תמונות- ארכיון "שם עולם"

השארת תגובה