הַצַּדִּיקִים מְחַיִּים אֶת יְמֵיהֶם

הרב ראובן אלבז
הרב ראובן אלבז
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת (מז, כט) הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ, מְדַיֵּק בִּלְשׁוֹן הַפָּסוּק, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר 'וַיִּקְרַב יִשְׂרָאֵל לָמוּת' אֶלָּא "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת". הוּא מְבָאֵר, כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא קָרַב לָמוּת כְּלָל, אֶלָּא יָמָיו – הֵם שֶׁהִתְקָרְבוּ לְסִיּוּמָם, וְהֵם אֵלּוּ שֶׁהִצְטַעֲרוּ עַל כָּךְ שֶׁיִּשְׂרָאֵל סַבָּא מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם. כְּכָל שֶׁהִתְקָרֵב מוֹעֵד הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כָּךְ חָשׁוּ הַיָּמִים צַעַר, אֲבָל יַעֲקֹב אָבִינוּ עַצְמוֹ לֹא הִצְטַעֵר. רַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים, כִּי הָרְשָׁעִים יְמֵיהֶם מְחַיִּים אוֹתָם, וְאִלּוּ הַצַּדִּיקִים מְחַיִּים אֶת יְמֵיהֶם. פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים: לְכָל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ 'חַיּוּת' מִשֶּׁלּוֹ. אֲנַחְנוּ הַקְּטַנִּים לֹא מַרְגִּישִׁים בְּכָךְ, לְדִידֵנוּ אֵין מַמָּשׁוּת לַיָּמִים, אֲבָל צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים רוֹאִים אֶת הַיּוֹם עַצְמוֹ, אֶת הַרְגָּשׁוֹתָיו וּתְחוּשׁוֹתָיו.

יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאָה שֶׁיָּמָיו מִצְטַעֲרִים וּבוֹכִים, כֵּיוָן שֶׁהֵם חָשׁוּ כִּי הַצַּדִּיק, קְדוֹשׁ הָעוֹלָם, עוֹמֵד לָלֶכֶת מֵאִתָּם. כָּל עוֹד יַעֲקֹב אִתָּם, יֵשׁ לָהֶם תֹּכֶן עִלָּאִי, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הוּא יִסְתַּלֵּק מֵאִתָּם, יִהְיוּ אֵלּוּ יָמִים אֲחֵרִים. עַל כָּךְ הֵם בָּכוּ וְהִצְטַעֲרוּ. זֶהוּ שֶׁאוֹמֵר הַכָּתוּב: "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת", הַיָּמִים עַצְמָם חָשׁוּ בְּמִיתָתוֹ הַקְּרֵבָה וְהוֹלֶכֶת.

דָּוִד הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר בִּתְהִלִּים (קטז, טו): "יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו". אוֹמֵר הַ"יַּלְקוּט שִׁמְעוֹנִי": "קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְזֹר מִיתָה עַל הַצַּדִּיקִים". כַּמָּה טוֹב לָעוֹלָם כַּאֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים שְׁרוּיִים בְּתוֹכוֹ. "צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן נִקְרְאוּ חַיִּים" (בְּרָכוֹת יח ע"א). הַצַּדִּיקִים, שֶׁעָסְקוּ כָּל יְמֵיהֶם בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת, כְּבָר חָיוּ חַיֵּי נֵצַח כָּאן, בָּעוֹלָם הַזֶּה, לָכֵן גַּם לְאַחַר מוֹתָם נִמְשָׁכִים חַיֵּיהֶם. הַיָּמִים שֶׁלָּהֶם מֵתוּ, אֲבָל הֵם עַצְמָם עָבְרוּ לְיָמִים אֲחֵרִים, לִזְמַנִּים אֲחֵרִים. הָעוֹלָם הוּא זֶה שֶׁנִּפְרָד מֵהָאָדָם הַקָּדוֹשׁ, אֲבָל הוּא עַצְמוֹ עוֹבֵר לְמָקוֹם אַחֵר, לִזְמַן אַחֵר.

הָרוֹצֶה לִחְיוֹת – יָמִית עַצְמוֹ

אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדוֹן, הַמַּצְבִּיא הַגָּדוֹל שֶׁכָּבַשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם, חַי בְּסַךְ הַכֹּל שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה!  רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד (לב ע"ב) מְסַפְּרִים, כִּי הוּא שָׁאַל אֶת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל: "מַה יַּעֲבִיד אִינִישׁ וְיִחְיֶה?" – מַה יַּעֲשֶׂה הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה?

"אָמְרוּ לֵיהּ: יָמִית עַצְמוֹ". כְּלוֹמַר, אִם אַתָּה רוֹצֶה לִחְיוֹת חַיִּים אֲמִתִּיִּים, הַדֶּרֶךְ הָאַחַת וְהַיְחִידָה הִיא: "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" (בַּמִּדְבָּר יט, יד). רַק מִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, יָכוֹל לִזְכּוֹת לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים. כָּךְ גַּם מִי שֶׁתּוֹמֵךְ בַּתּוֹרָה – "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (מִשְׁלֵי ג, יח). סִפֵּר לִי יְהוּדִי שֶׁהֵחֵל לֹא מִכְּבָר לִלְמֹד תּוֹרָה. מְדֻבָּר בְּאָדָם שֶׁמְּסֻדָּר כַּלְכָּלִית, וְרַק עַתָּה הֵחֵל לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּר תּוֹרָה שֶׁמּוֹסֵר אַבְרֵךְ מֵהַיְשִׁיבָה בְּתֵל אָבִיב. הוּא אָמַר: "הַאֲמֵן לִי שֶׁיֵּשׁ לִי הַכֹּל, אֲבָל עַד עַתָּה לֹא הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי חַי. רַק לְאַחַר שֶׁהִתְוַדַּעְתִּי לְשִׁעוּר הַגְּמָרָא שֶׁל אוֹתוֹ אַבְרֵךְ, הִתְחַלְתִּי לִחְיוֹת, הָפַכְתִּי לְאָדָם אַחֵר. אֲנִי מוּכָן לְוַתֵּר עַל הַכֹּל, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד שִׁעוּר. הַגְּמָרָא פָּשׁוּט נָתְנָה לִי חַיִּים!".

הָאָדָם יָכוֹל לִבְחֹר כֵּיצַד יֵרָאוּ חַיָּיו

הַגְּמָרָא (שַׁבָּת לג ע"ב) מְסַפֶּרֶת, כִּי כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וּבְנוֹ מִן הַמְּעָרָה, וְרָאוּ אֲנָשִׁים הַחוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים אֶת אַדְמָתָם, אָמְרוּ: "מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה?!". הֵם לֹא הֵבִינוּ כֵּיצַד יָכוֹל הָאָדָם לַעֲזֹב אֶת נִצְחִיּוּת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ – הָעוֹלָם הַבָּא, וְלַעֲסֹק בְּחַיֵּי שָׁעָה – חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. מֵעַתָּה נָבוֹא וְנִשְׁאַל, אִם אָכֵן עִקַּר הַחַיִּים הֵם בְּעוֹלַם הָאֱמֶת, מַדּוּעַ קָשֶׁה בְּעֵינֵי הַקָּבָּ"ה סִלּוּקָן שֶׁל צַדִּיקִים? מַה טַּעַם "יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו", אִם לְאַחַר פְּטִירָתָם הֵם בָּאִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְעוֹלַם הָאֱמֶת?

אֶלָּא, תַּכְלִית הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא הַקָּבָּ"ה אֵינָהּ רַק כְּדֵי שֶׁאָדָם יַגִּיעַ לְגַן עֵדֶן. לְשֵׁם כָּךְ לֹא הָיָה צָרִיךְ לִבְרֹא עוֹלָם מֻפְלָא שֶׁכָּזֶה. תַּכְלִית הַבְּרִיאָה הִיא שֶׁהָאָדָם יִחְיֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, וּבְכָךְ יְקַדֵּשׁ אֶת גּוּפוֹ וְחַיָּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיַהֲפֹךְ אוֹתָם מִגַּשְׁמִיִּים לְרוּחָנִיִּים. לָכֵן כַּאֲשֶׁר הַצַּדִּיק שֶׁהִגִּיעַ לַמַּעֲלוֹת נִשְׂגָּבוֹת אֵלּוּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, קָשֶׁה הַדָּבָר עַל הַשֵּׁי"ת.

כַּאֲשֶׁר הִסְפִּיד מָרָן הָרַב שַׁךְ זַצַ"ל אֶת הַמַּשְׁגִּיחַ שֶׁל יְשִׁיבַת פּוֹנִיבֶז', הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יְחֶזְקֵאל לְוִינְשְׁטֵין זַצַ"ל, אָמַר כִּי מִי שֶׁמֵּבִין אֶת מַשְׁמָעוּת הַחַיִּים, יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשְׁנָן שְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת: בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִחְיוֹת חַיִּים חוֹלְפִים, וְגַם אִם יִחְיֶה מֵאָה שָׁנָה וְיוֹתֵר, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יָמָיו קְצוּבִים, וְעִם פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם חוֹלְפִים הַחַיִּים וְהַכֹּל נִגְמָר. אֲבָל בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִחְיוֹת חַיִּים נִצְחִיִּים כָּאן, בָּעוֹלָם הַזֶּה, חַיִּים שֶׁאֵינָם מִסְתַּיְּמִים לְעוֹלָם. הַהַכְרָעָה הַגּוֹרָלִית הַזֹּאת בֵּין שְׁתֵּי צוּרוֹת הַחַיִּים, נְתוּנָה בִּידֵי הָאָדָם. הוּא זֶה הַמַּכְרִיעַ כֵּיצַד לִחְיוֹת כָּאן בָּעוֹלָם. הַאִם הוּא מַשְׁקִיעַ בַּחַיִּים הַחוֹלְפִים, הַזְּמַנִּיִּים, אוֹ שֶׁהוּא מַשְׁקִיעַ בַּחַיִּים הַנִּצְחִיִּים.

הַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לְחַיֵּי נֵצַח, כְּרוּכָה בַּהֲבָנַת הַמֻּשָּׂג 'נֵצַח'. הַמֻּשָּׂג 'נֵצַח' אֵין פֵּרוּשׁוֹ זְמַן קָצוּב, אֶלֶף אוֹ אַלְפַּיִם שָׁנָה, אֶלָּא אֵין לוֹ גְּבוּלוֹת. נֵצַח נְצָחִים. אָדָם חַי בָּעוֹלָם הַזֶּה תִּשְׁעִים שָׁנָה, מֵאָה שָׁנָה, וּלְאַחַר מִכֵּן הוּא עוֹבֵר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם, אֲבָל מִי שֶׁמֵּבִין שֶׁהוּא יָכוֹל לִרְכֹּשׁ כָּאן בָּעוֹלָם חַיֵּי נֵצַח, הוּא לֹא יַחְלִיף אוֹתָם בַּחַיִּים הָרִגְעִיִּים, הַזְּמַנִּיִּים. הוּא אֵינוֹ מַשְׁקִיעַ אֶת זְמַנּוֹ הַקָּצוּב בְּעִנְיָנִים גַּשְׁמִיִּים, אֶלָּא מְנַצֵּל אֶת הַחַיִּים לְמַטָּרָה מְרוֹמֶמֶת יוֹתֵר. הוּא חַי 'לְמַעְלָה מִן הַזְּמַן'. הוּא חַי חַיֵּי נֵצַח, עוֹד טֶרֶם נִפְרְדָה נִשְׁמָתוֹ מֵהַמַּלְבּוּשׁ הַגַּשְׁמִי שֶׁלָּהּ כָּאן, בָּעוֹלָם הַזֶּה. מִי שֶׁחַי בַּמַּטָּרָה הַזֹּאת, דָּבָר לֹא יַפְרִיעַ לוֹ לְהַשִּׂיגָהּ. לֹא עֹנִי, לֹא מַחֲלָה, לֹא מִלְחָמָה וְלֹא כָּל קֹשִׁי אַחֵר. הוּא כָּל הָעֵת דָּבוּק בַּשְּׁכִינָה, מְחֻבָּר לְבוֹרֵא עוֹלָם. כָּךְ הוּא מַרְגִּישׁ הִתְעַלּוּת אֲמִתִּית.

לִפְעָמִים הוּא יוֹשֵׁב בַּקֹּר וְלוֹמֵד תּוֹרָה, וְאֵין הוּא חָשׁ בַּקֹּר כִּי הוּא דָּבוּק בַּשְּׁכִינָה. חֲזַ"ל (יוֹמָא לה ע"ב) מְסַפְּרִים עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁלֹּא הִכְנִיסוּהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהוּא עָלָה עַל הַגַּג כְּדֵי לְהַאֲזִין לְשִׁעוּרָם שֶׁל שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. הַקֹּר הָעַז וְהַשֶּׁלֶג הַכָּבֵד שֶׁכִּסָּה אוֹתוֹ, לֹא הִפְרִיעַ לוֹ. הוּא לֹא חָשׁ דָּבָר, כִּי הוּא חַי חַיֵּי נֵצַח. הוּא עָבַר מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְעוֹלָם אַחֵר. הוּא כֻּסָּה בְּשֶׁלֶג בְּגֹבַהּ שְׁתֵּי אַמּוֹת, כָּל גּוּפוֹ קָפָא, אֲבָל הוּא נִמְצָא בְּאוֹתָהּ עֵת בָּעוֹלָם אַחֵר.  זוֹ הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל בְּחִירָה בַּנִּצְחִיּוּת. מִי שֶׁבּוֹחֵר בַּחַיִּים הַלָּלוּ, אֵין דָּבָר שֶׁיַּעֲמֹד בְּפָנָיו לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת וְלִלְמֹד תּוֹרָה.

יְהוּדִי הַמִּתְגּוֹרֵר בְּאֵילַת סִפֵּר לִי שֶׁבֶּעָבָר, בֵּית הַכְּנֶסֶת בּוֹ הִתְפַּלֵּל הָיָה רָחוֹק מִבֵּיתוֹ מֶרְחָק שֶׁל יוֹתֵר מִשָּׁעָה הֲלִיכָה. גַּם בְּחֹם הַקַּיִץ הַכָּבֵד בְּיוֹתֵר הוּא הָיָה הוֹלֵךְ כָּל שַׁבָּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל. הַיּוֹם בָּרוּךְ ה' יֵשׁ לְמַעְלָה מִשְּׁלוֹשִׁים בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת בְּאֵילַת, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ.  יְהוּדִי אַחֵר הַמִּתְגּוֹרֵר בְּקָנָדָה סִפֵּר לִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָבֵר שֶׁהוּא מוֹהֵל. לִפְעָמִים הוּא מֻזְמָן לָמוּל בְּשַׁבָּת, בִּימֵי הַחֹרֶף, כַּאֲשֶׁר הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה יְכוֹלָה לָרֶדֶת עַד עַשְׂרוֹת מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס. עִם זֹאת, הוּא עוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ בָּרֶגֶל לְקַיֵּם מִצְוַת מִילָה. הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁעוֹד רֶגַע קָט וְהוּא קוֹפֵא, הַקֹּר הָעַז חוֹדֵר לְעַצְמוֹתָיו, אֲבָל אָז הוּא נִזְכַּר בַּמִּצְוָה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְקַיֵּם וְגוּפוֹ מִתְחַמֵּם, שׁוּב אֵין הוּא מַרְגִּישׁ אֶת הַקֹּר.  זוֹ הַבְּחִירָה הַנְּתוּנָה בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֵילוּ חַיִּים הוּא רוֹצֶה לִחְיוֹת.

רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה

בַּתַּאֲרִיךְ י"ג בְּטֵבֵת תשנ"ו, נִפְטַר מָר אָבִי, רַבִּי דָּוִד אֶלְבָּז בֵּין אַיְזָה זַצַ"ל. הוּא הָיָה דֻּגְמָא וּמוֹפֵת לִיהוּדִי שֶׁחַי בָּעוֹלָם הַזֶּה חַיֵּי נֵצַח. הוּא נוֹלַד בְּמָרוֹקוֹ וְעָבַר שָׁם תְּלָאוֹת רַבּוֹת. בְּקֹשִׁי רַב הָיִינוּ מַצְלִיחִים לִדְלוֹת מִמֶּנּוּ פְּרָטִים עַל הָאֵרוּעִים שֶׁעָבַר בִּצְעִירוּתוֹ. תָּמִיד הָיָה אוֹמֵר: "זֶה הָיָה בֶּעָבָר, עַכְשָׁיו צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל הַהוֹוֶה".

בְּמָרוֹקוֹ הָיָה אָבִי זַצַ"ל עָשִׁיר. הָיוּ לוֹ שִׁטְחֵי מִרְעֶה גְּדוֹלִים וּפוֹעֲלִים עַרְבִיִּים הָיוּ עוֹשִׂים אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה. הֵם הָיוּ מְבִיאִים לוֹ סְחוֹרָה, וְהוּא הָיָה מוֹכְרָהּ. הָיְתָה לוֹ גַּם חֲנוּת גְּדוֹלָה שֶׁל בַּדִּים, וְרָגִיל הָיָה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים מְכֻבָּדִים, כְּמִנְהַג הָעֲשִׁירִים שָׁם.

אַךְ בְּבוֹא הָעֵת, עָזַב הַכֹּל וְעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הַגּוֹיִים שֶׁהָיוּ צָרֵי עַיִן בְּהַצְלָחָתוֹ, טָמְנוּ פְּצָצָה בַּחֲנוּתוֹ. הוּא נִפְצַע בַּהִתְפּוֹצְצוּת, וְנִקְטְעוּ כַּמָּה מֵאֶצְבְּעוֹתָיו. כַּמָּה רְסִיסִים חָדְרוּ  לְגַבּוֹ וְנוֹתְרוּ שָׁם עַד יוֹם מוֹתוֹ. הִגִּיעַ לָאָרֶץ חֲסַר-כֹּל, וְעָבַד בָּעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת. בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא הִסְכִּים לְקַבֵּל תַּקְצִיבִים בְּשֶׁל אֲחוּזֵי הַנֵּכוּת שֶׁהָיוּ לוֹ, בְּאָמְרוֹ תָּמִיד: "הִגַּעְנוּ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְזֶה שָׁוֶה הַכֹּל. מַה שֶּׁיִּתְּנוּ לִי לַעֲשׂוֹת פֹּה בְּאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, אֲנִי מוּכָן לַעֲשׂוֹת".  הָיָה בָּז לַכֶּסֶף. כָּל מַה שֶּׁהִרְוִיחַ הָיָה מֵבִיא לְאִמִּי ע"ה וְאוֹמֵר לָהּ: "קְחִי, זֶה כֶּסֶף שֶׁלָּךְ, וְאִם אַתְּ רוֹצָה שֶׁאֶקְנֶה דְּבַר-מָה, תָּבִיאִי לִי קְצָת כֶּסֶף…"

הָיָה רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לְכָל דָּבָר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה. אֲפִלּוּ שֶׁהִגִּיעַ הַבַּיְתָה עָיֵף וְרָצוּץ מֵהָעֲבוֹדוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁעָבַד, לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הָיָה הָרִאשׁוֹן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. קֹדֶם הַתְּפִלָּה הָיָה אוֹמֵר תְּהִלִּים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל אֶת הַתְּפִלָּה מֵרֵאשִׁיתָהּ. בַּתְּחִלָּה לֹא הָיָה לוֹ מַפְתֵּחַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הוּא הָיָה עוֹמֵד בַּחוּץ וּמַמְתִּין לַגַּבַּאי, בַּקַּיִץ וּבַחֹרֶף, בַּחֹם וּבַקֹּר, מְקַיֵּם אֶת הַפָּסוּק (תְּהִלִּים נה, טו): "בְּבֵית אֱלֹקִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ" – 'בְּרָגֶשׁ', רָאשֵׁי תֵּבוֹת – בָּרָד, רוּחַ, גֶּשֶׁם, שֶׁלֶג. רַק לְאַחַר תְּקוּפָה, נָתַן לוֹ הַגַּבַּאי מַפְתֵּחַ, כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת.

בְּשָׁעָה אַחַת בַּצָּהֳרַיִם כְּבָר הָיָה מִתְכּוֹנֵן לִתְפִלַּת מִנְחָה. לֹא הָיָה מוּכָן לְוַתֵּר עַל תְּפִלָּה בְּמִנְיָן. הַתְּשׁוּקָה שֶׁהָיְתָה לוֹ לְקַיֵּם מִצְווֹת וּזְרִיזוּתוֹ בְּקִיּוּמָן, הָיְתָה דָּבָר מַפְלִיא.  הוּא הָיָה מֵאוֹתָם אֲנָשִׁים נְדִירִים שֶׁחָיוּ כָּאן בָּעוֹלָם חַיֵּי נֵצַח, יְהוּדִים מִדּוֹר קוֹדֵם, עֲלֵיהֶם אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶת דִּבְרֵי הַכָּתוּב בִּתְהִלִּים (טז, ג): "לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה".

(מתוך "משכני אחריך" בראשית חלק ב')

השארת תגובה