השר כחלון, זוהי קריאה אחרונה

הוועדה שנועדה להציל את המצב "נקברה" טרם הוקמה, וכחלון מחפש פתרונות מהירים • נטו כאוס, נטו אוזלת יד, נטו חוסר מקצועיות, נטו גרירת רגלים, נטו משיכת יד, נטו ציפורניים

מחאת האפודים הצהובים
מחאת האפודים הצהובים

בצל מחאת יוקר המחיה הנמצאת בנקודת רתיחה חוצת מגזרים, שר האוצר נמצא בנקודת מבחן "זליכאית" ולא בטוח שהוא מודע לכך.

כדי להבין מה הוליד את המחאה החברתית עוד לפני שעלתה על הכיריים, נציין את נקודות הזמן לעליית המחירים הפומבית. נחזור לתחילת חודש יולי בו הגישה תנובה עתירה לבג"ץ בדרישה להורות לשר האוצר, משה כחלון, לחתום על צו עדכון מחירי מוצרי החלב המפוקחים. תנובה טענה כי הימנעותו מחתימה על צו המחיר מפירה את הוראות חוק המוצרים שבפיקוח.

לטענתה, לאור עליית מחיר החלב הגולמי והיעדר עדכון המחירים של המוצרים המפוקחים הביאו את החברה לנזקים משמעותיים מוכחים בהיקף של כ-150 מיליון שקל. עד כאן זה נשמע כאילו עוד רגע תצא בת קולו של כחלון ותאמר "אני לא מאשר לתנובה להעלות מחירים", אך שר האוצר בחר לגרור רגליים. הממשלה – שמעכבת זה חודשים ארוכים את עדכון המחירים של מוצרי החלב שבפיקוח, נוכח סירובו של שר האוצר להעלותם – מבקשת עתה מבג"ץ ארכה נוספת לטיפול בסוגיה. המדינה מבקשת משופטי בג"ץ "להמתין להשלמת הליכי החקיקה הנדרשים" ליישום המתווה לרפורמה במשק החלב, אף שמתווה זה גובש כבר לפני כחודש וחצי, ב-29 באוקטובר, והליכי החקיקה עדיין בתחילת הדרך.

נטו עליית מחירים

בתאריך 05.08 חברת תנובה לא מחכה לכחלון ומעלה את מחירי מוצרי החלב שאינם בפיקוח ב־1.5%-3.4%. החלטה שמגיעה כאמור על רקע סירובו של שר האוצר משה כחלון לאמץ את ההמלצה של ועדת הפיקוח על המחירים להעלות את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב 3.4%. תנובה סימנה לכחלון את מגבלות כוחו ורמזה לו "את קמפיין הבחירות שלך לא תנהל על גבנו". כחלון, באותה נקודת זמן הרשה לעצמו למתוח את החבל מכיוון שהוא יצא מנקודת הנחה שתנובה עדיין מלקקת את פצעי מחאת הקוטג', ולכן לא תעז להסתכן במשבר תדמיתי נוסף ותקבל בהכנעה את הימנעותו מחתימה על המלצת ועדת הפיקוח על המחירים. אבל זה לא עבד, כחלון זכר הכל חוץ מדבר אחד, כל עוד תנובה היתה בבעלות הקיבוצים, סביר שהיתה סופגת את ההתייקרות, אולם הדברים השתנו לאחר שעברה לשליטת ברייט פוד הסינית. מכאן הכל היסטוריה. כחלון מוביל את תנובה עד לקצה, תנובה מעלה מחירים ומסמנת את כיוון השוק.

בנקודת הזמן הזו כשבאוצר לא היו מספיק ברורים, טרה מעלה מחירים, המלח מתייקר, יצרניות המשקאות הקלים, קוקה קולה, טמפו ויפאורה-תבורי העלו את מחירי המשקאות הקלים וגם את מחירי הבירות בשיעור דומה בחודשים האחרונים. סוגת העלתה את מחירי האורז הפרסי בסמטי ויסמין. שסטוביץ' העלתה את מחירי הטונה, ויסוצקי ייקרה את חלק ממוצרי התה והמלח שלה, מוצרי הטואלטיקה והנייר התייקרו גם הם בכ-10%, אוסם מעלה מחירים, הלחם, ואפילו הקרמבו התייקר.

התוצאות של גל ההתייקרויות כבר נראות לעין והמחירים בסופר מטפסים לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2014. מנתוני חברת המחקר "סטורנקסט" עולה כי סל הקניות עבור משקי הבית התייקרו השנה ב-1.6 מיליארד שקלים, בהשוואה ל-2017. או שקנינו יותר או ששילמנו יותר, מה שבטוח שב – 2 האופציות המצב שלנו לא מי יודע מה. אם רכשנו יותר – מאיפה הכסף? אם שילמנו יותר – מישהו כאן נרדם בשמירה.

שורה של עליות מחירים

חשמל 8.1% 0 מים 4.5% מוצרי המזון עלו בין 2% ל 4.5%  הסלולר מטפס לבין 10% ל 15% הארנונה ב 2%.

הפגנת האפודים הצהובים

יום שישי, ערב שבת קודש, 400 איש באפודים צהובים ומגאפונים חסמו את ציר עזריאלי ומחו על יוקר המחייה, כחלון מתעורר מוציא תכניות מגרה ומפריח כותרות על "הועדה לבחינת יוקר המחייה", שכאילו יצאה לפגרה מתחילת הקדנציה של כחלון מבלי לשים לב איך הריביות על המשכנתאות עולים, בלי לשים לב לעליית מחירים יזומה של רשתות המזון, בלי לשים לב איך שהיצרניות הקטינו את האריזות  – כמה מפתיע ככה צפוי. פרופסור ירון זליכה החשב הכללי באוצר לשעבר, נקרא לדגל ומפריח הבטחות – "באתי להוזיל את החשמל ב 20%", כחלון בשלב הזה כבר יודע שהיועמ"ש של האוצר לא מאשר את המינוי בשל ניגוד עניינים של זליכה עם הועדה, אבל מה אכפת לו למלך ה"נטו כותרות".

לחץ ב"כולנו" מיוקר המחיה

שר האוצר כחלון מנסה להילחם בעליית מחירי מוצרי הלחם שבפיקוח בכ־3.5% שהם כ-15 אגורות לכיכר, עליית מחירים שהוסכמה בין ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והכלכלה, ועדה שהתכנסה לבקשת המאפיות לעדכון המחיר המפוקח בשל עליית תשומות היצור. במקביל הוא מתייעץ עם ראשי משרדו בדבר הארכת הצווים כ"הוראת שעה" לעוד שנה ומודיע כי יאריך בשנה את הורדת המסים על יבוא נעליים, אביזרי סלולר, משקפיים, טקסטיל ומוצרי תינוקות. החלטה שתעלה לתקציב המדינה מגביית מיסים שלילית כ-  1.5 מיליארד שקל – מה שעלול להעמיק את הגירעון. מחד – הבשורה לצרכנים על פי הערכה, ירידה של כ-0.3% במדד המחירים לצרכן. מאידך – קופת המדינה משלמת את קמפיין הבחירות של כחלון. גאוני.  לדברי כחלון: "בכל מקום שתהיה עליית מחירים לא מוצדקת – נפחית מכסים ונגדיל את התחרות בשוק. כל מי שיעלה מחירים לציבור הצרכנים, שלא בצדק, יתחרט על כך במהרה".

המלחמה הפרטית של פרופסור זליכה

פרופ' ירון זליכה לא מוותר והוא מבקש שימוע אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר שהציעה לזליכה לעזוב את הלקוחות הפרטיים ולנטרל בכך את ניגוד העניינים, אולם זליכה סירב. זליכה טוען ובצדק, כי מגיעה לו זכות השימוע לכל הפחות כדי להסביר מדוע יוכל לשמש כראש ועדה ציבורית לבחינת יוקר המחייה ובמקביל להמשיך לייעץ ללקוחותיו הפרטיים, בהם ועדים גדולים של רשתות מזון ובנקים.

כשזליכה גירד לכחלון את הניגוד עניינים

כשזליכה השיב להצעת כחלון "כן" ויצא לתקשורת עם הבטחה להוזלת מחירי הגז ב 50% השמועות אומרות שכחלון קיבל טלפון מחברו לניגוד העניינים ממתווה הגז ובשל כך החליט שלא לשכב על הגדר לכניסתו של זליכה אל הועדה לבחינת יוקר המחיה.

אם נביט לאחור ונראה את הליך ההתבגרות של זליכה אפשר לאמר אובייקטיבית שהוא האיש הנכון במקום הנכון והוא הנכס האזרחי האחרון שיכול להציל את הקדנציה של כחלון, קדנציה שהצליחה לדרדר אותו ל"נטו כמעט", אלא  שבשביל זה כחלון יצטרך להוציא ציפורניים, לא עוד כותרות, לא עוד אשליות, אם כחלון לא יצליח במערכת "זליכה" כנראה שעדיף לכולנו – להרים ידיים.

השארת תגובה