האדמו"ר מקראלי זצ"ל למנוחות

האדמו"ר מקראלי זצ"ל
האדמו"ר מקראלי זצ"ל

באור לה' טבת התשע"ט ליוו המונים את הגה"צ רבי יצחק צבי משה מוזס זצ"ל האדמו"ר מקראלי למנוחת עולמים בהלוויה רווית צער ויגון על לכתו בטרם עת ובדמי ימיו של האדמו"ר מקראלי שהשפיע תורה וחסידות לרבים ממכריו ותלמידיו.

הגה"צ זצ"ל נולד בכ"ו תשרי תש"ח, בעיר קראלי שברומניה, לאביו הגה"צ רבי אביגדור זצ"ל רב העיר קראלי [תלמיד הרה"צ מביקסאד], שהתמנה לרב שם לאחר מלחמת העולם השניה, משך שלש עשרה שנה. ולאמו מרת בינה בת הרה"צ יצחק צבי גרינוולד ממשפחת בעל ערוגות הבושם. עוד בעירו קראלי למד בילדותו חצי יום בבית הספר הכללי שבעיר, ואחרי הצהרים היה בחיידר שהיה בעיר בניהולו של אביו רב העיר. היה הילד היחיד בעיר שהוציא את פאותיו בפומבי למרות שהגויים לעגו והקניטוהו לא פעם על כך, אביו היה משחד את מנהל בית הספר בבקבוקי בירה וויסקי כדי שלא יצטרך לבוא לבית הספר בשבתות ומועדי ישראל. בהיותו בגיל 10 גלה למקום תורה ללמוד בעיר סאטמאר בת"ת של הגה"צ רבי שמריהו יוסף דייטש זצ"ל רבה של העיר (ולימים בפ"ת), והתאכסן אצל דודו. כשהיה בגיל 12 עלתה משפחתו לארץ ישראל, שם שוכנו במושב גמזו, הגאון הרב אברהם ברוך רוזנברגר זצ"ל שהיה רב המושב מינה את אביו למנהל ואחראי על עניני הדת והחינוך במושב, בהמשך למד בת"ת סאטמאר בירושלים, שם אף זכה להיבחן על תלמודו אצל האדמו"ר הרה"ק רבי יואל מסאטמאר זצ"ל, שהתפעל מאוד מידיעותיו הרחבות ומהבנתו העמוקה, ואף שיבחו על כך אצל המנהל שם, ואף התבטא ש'עדיו לגדולות'.

אביו הגה"צ רבי אביגדור זצ"ל שימש את האדמו"ר רבי אהרן ראטה בעיירה צ'ערטעז כששהה שם כמה חדשים לפני המלחמה ומני אז נקשר בחבורת שומרי אמונים ברומניה וביתר שאת בארה"ק בירושלים ובב"ב.

האדמו"ר משומרי אמונים זצ"ל, קירב את משפחתם והיה לעזר רב בהיותם עולים חדשים, ופעל רבות על מנת להקל על התאקלמותם בארץ ישראל. ואף חגיגת הבר מצוה של היניק וחכים האדמו"ר זצ"ל התקיימה בבית מדרשו של האדמו"ר משומרי אמונים.

אנקדוטה מעניינת יש לציין, שהתפילין לבר מצוה שלו ניקנו על ידי שלוחא דרבנן הרב מנחם פרוש זצ"ל, שדאג רבות לילדי העולים החדשים, ובפרט לילדי הרבנים העולים.

בתור בחור למד בישיבת שומרי אמונים בירושלים, בראשות רבי חיים לייב אויערבך זצ"ל אחיו של הגרש"ז אויערבך זצוק"ל, שם היה ידוע בהתמדתו המופלגה, עשה לילות כימים בלימוד התורה, בבתי כנסיות באזור. בגיל 16 זכה לסיים את הש"ס, ובגיל 17 התעטר בכתר הוראה על ידי ראב"ד העדה החרדית רבי דוד יונגרייז זצ"ל וחברי הבד"ץ, רבים מבני גילו זוכרים אותו יושב לילות ארוכים והוגה בתורת השם בעיון ובהתמדה, ועם רבים מבחורי הישיבה אז קבע חברותות ללימוד קבוע באותם לילות הזהב כמו עם הגה"ח ר' קלמן לייב לוסטיג זצ"ל ועוד.

בבחרותו היה הולך לשמוע את דרשות המשפיעים התורנים רבי שבתי יודלביץ זצ"ל ורבי שלום שבדרון זצ"ל שהיו אומרים דרשותיהם בזכרון משה, וכשהם לא יכלו למסור דרשה אזי הוא היה אומר את הדרשה במקומם, וזאת עוד בבחרותו.

היה חברותא בישיבה של האדמו"ר משומרי אמונים בני ברק, והאדמו"ר מסטראפקוב, והאדמו"ר מז'ימיגראד.

נשא בשנת תשכ"ט את בתו של רבי ישראל צבי רוט, שהיה ראש ישיבה בהונגריה, בסידור קידושין כובד הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זצ"ל, שהיה זה סידור קידושין הראשון שלו בתור רב שכונת אגודת ישראל בבני ברק.

לאחר נישואיו התגורר בבני ברק, הוא היה האברך הראשון בבני ברק שהתהלך בגרביים לבנות בשבת ועשה זאת בגאון. עשה שימוש אצל רבי יעקב לנדא גאב"ד בני ברק, ואצל בעל שבט הלוי הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, ואצל הרב נתן גשטטנר זצ"ל, כמו כן למד אצל רבי שמואל טוביאס גאב"ד פיאטרא ניאמץ, שהכירו עוד מבורסק שברומניה שם היו מתאספים למעון הנופש כל רבני רומניה והיו דנים בבעיות השעה ובפתרונם.

היה מורה הוראה בבית המדרש שומרי אמונים בבני ברק, ועל פיו ישק כל דבר שבהלכה שהיה בבית המדרש, כמו כן היה רב מפקח בלשכת ההגהה של הרב לנדא זצ"ל רבה של בני ברק.

כשפתחו מאפיית מצות לפסח בשומרי אמונים, אמר האדמו"ר זצ"ל שהוא יתן את ההשגחה למאפיה, כמו כן הוא היה אחראי לחינוכם של בני האדמו"ר משומרי אמונים, ולמד עמם, ואף היה מקבל שיריים כל שבת מהאדמו"ר בזכות זאת.

למד בכולל נדבורנה של האדמו"ר ה'דבר חיים', שקירבו במיוחד וביאר לתמהים מדוע קירבו כ"כ, 'שיש לו פנים טהורות'.

מונה ע"י האדמו"ר מנדבורנה להיות החברותא של האדמו"ר מפיטסבורג, וכל פעם האדמו"ר מפיטסבורג אומר עליו שהוא מורו ורבו.

כשהאדמו"ר בעל 'אמונת אברהם' מפיטסבורג זצ"ל הגיע לארץ אמר שהוא שמח לראות שלבנו יש חברותא ירא שמים ומורם מעם, ואף הוסיף להתבטא: "אני חייב לך הכרת הטוב מיוחדת". וכן דיבר אתו בלימוד והתפעל במיוחד מידיעותיו הרחבות בתורה.

בשנת תש"ס זכה להיות מחותנו של האדמו"ר מצאנז זמיגראד, שראה בזה חשיבות מיוחדת להיות מחותנו של יהודי תלמיד חכם. [שלימד את בנו האדמו"ר מאנטווערפען יורה דעה].

מתורתו העניפה הדפיס בשנת תש"ס את ספרו שולחן משה על השו"ע בהסכמת ובהמלצת גאונו הדור שאף כתבו לו המלצות חמות ונדירות, והגר"ח קנייבסקי התבטא שגם הוא התחיל לכתוב חיבור כזה ואף הראה לו את המחברות בנדון אולם הוא לא סיים את העבודה הכבירה והנה הרב מוזס זכה לסיים עבודת קודש זו על השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו זצ"ל, כמו כן הדפיס קבצים ועלונים מדרשותיו בשם 'ויגד משה', אולם את עיקר תורתו וחידושיו השאיר בכתבי יד רבים מחידושי תורה, והשאיר כמאה חוברות וקונטרסים בכתב יד, חוץ מהגהות רבות שהשאיר על מאות ספרים בכל בית כנסת ובית כנסת וספריות שבהם ביקר והתפלל במרוצת ימי חייו.

בשנת תשנ"ח לאחר פטירת אביו הכתירו האדמו"ר מזמיגראד למלא מקום אביו באדמורו"ת קראלי. ואז פתח מוסדות על שמו ולזכרו של אביו. רשת כולל אברכים, כולל ש"ס כולל להוראה וכולל בבית שמש, מפעלי חסד, ומכון תורני. כן הקים בביתו ספריה ענקית, שבה אלפי ספרים בכל מקצועות התורה. שבהם נכתבו אלפי הערות והארות בכל נושא ומקצוע.

היה בקי נפלא בתורתם של הרה"ק הדברי יואל מסאטמאר זצ"ל, הרה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל, בעל השפע חיים מצאנז זצ"ל, וכן בתורתו של בעל הבן איש חי זצ"ל. ובתורתו של הרה"ק רבי אהרן ראטה זצ"ל ובנו הרה"ק החוקי חיים משומרי אמונים זצ"ל.

כל זמן שהיה חלש ולא היה בכוחו להתייגע בתורה, היה שומע קלטות של הרה"ק מסאטמאר ושל הרה"ק מצאנז.

כל ערב הי' כולל ערב בביתו, היו מתכנסים כל בני המשפחה והיה מוסר להם שיעור משבע וחצי עד עשר ורבע. גם בערב שבת היה לו שיעור קבוע עם חתנו שעה לפני שבת. היה זמין בכל שעות היום והלילה, כל מי שרצה לדבר איתו בלימוד או בשאלה בהלכה, היה עונה במאור פנים. בליל שישי היה מוסר חבורה לבחורים מישיבת שומרי אמונים, שנים ארוכות שימש כראש כולל בעלי בתים בשומרי אמונים, והיה מוסר להם שיעור קבוע. כל פעם שהיו מחפשים מקורות לדברי חז"ל היו פונים אליו והיה יודע מיד לומר כל דבר היכן מקורו. מסר נפשו שילכו בלבוש החסידי האוטנטי, ושידברו בשפת האידיש. בטוב ליבו לימד את מלאכת הסופרות לאנשים בחינם ללא שום תמורה.

לפני כעשרים שנה קבע את מושבו ותפילותיו בבית הכנסת שטפנשט בבני ברק שם מסר דרשות ושיחות מוסר תמידין כסדרן והיה מורה הוראה להמוני השואלים והפונים מכל מקום ומקום, והיה ידוע בכוח הפסק המיוחד שלו ובמיוחד בכח דהתירא שלו כאשר על הכל היה מביא על אתר מקורות ואסמכתאות בגאונות ובבהירות מדהימה.

בהיכל הכולל שפתח לימים חתנו הדומ"צ הרב רוזנטל ברחוב ראב"ד 18 בבני ברק היה מוסר שיעורי עיון והלכה תמידין כסדרן והאברכים היו מתענגים על גאונותו ומסירותו לכל.

בנוסף לסבל ויסורים שהיו מנת חלקו כל ימי חייו, חלה לפני כשנה במחלה הידועה ואז התגלו כוחות הנפש הרוחניים שלו, כאשר למרות הטיפולים הקשים והמרים לא פסק פומיה מגירסא ומלחזק ומלעודד את סובביו שהכל לטובה וכי לא אבדה תקווה להבריא ולצאת מכל המחלות כאשר הרופאים והמלוים עמדו משתוממים מאמונתו ומתקוותו שלא פסה אף ברגעים הקשים.

בשבת קודש פרשת וישב, ביקש לישב בשלווה וקפץ עליו רוגזה של המחלה הארורה, בליל שבת הופיע לראשונה בבית הכנסת עם מלויו בכיסא לתמיכה, ובשבת בבוקר לא עמדו לו כוחותיו והוא הובהל לבית החולים בילינסון בפ"ת, מאז במשך שבועיים ימים מצב בריאותו הורע והידרדר פלאים, בנר שלישי של חנוכה ערכו לו מתפללי בית הכנסת שטפנשט מסיבת חנוכה בה התאמץ לירד מהמיטה ולהדליק נר חנוכה בשמחה ובמסירות, לאחר ההדלקה שהעירה את כל יושבי המחלקה בבית החולים שוררו ניגוני החג ואח"כ את כל ניגוני יתר החגים כביכול הוא מבקש להפרד מכל חג וחג בפרטות. לאחר ההדלקה בירך בחום ובאריכות את כל משתתפי המסיבה ולכל אחד אמר ברכות ודברי פרידה מתאימים ואישיים.

בבוקרו של יום רביעי ד' טבת התשע"ט ונר אלוקים טרם יכבה התאספו לצד מיטתו כל צאצאיו ורבים מתלמידיו, לאחר תפילת שחרית נרגשת, מעט אחר חצות היום נאסף אל עמיו לקול קריאת שמע וצידוק הדין נרגשים, שבע מצוות ומעשים טובים ותורה ביגיעה ובטהרה, אך צעיר לימים ובשיא כוחו ופריחתו הרוחנית והוא אך בן ע"א שנים למגינת כל מכריו ותלמידיו. השאיר אחריו בנין וחתנין רבנן, בניו יוסף, ורבי מרדכי חתנו של האדמו"ר מז'מיגרד זצ"ל, חתנו הגדול רבי צבי רוזנטל ראש בי"ד זיו יהודה וראש הכולל, חתנו הרה"ח רבי מאיר גרויז מחשובי המחנכים ובנו של הגרש"י גרויז רב ביהכ"נ סאדיגורא באשדוד.

בהלוויה רבת משתתפים בראשות אדמורי"ם רבנים תלמידיו מכריו ובני משפחתו הרבים יצאה המיטה מהיכל כולל קראלי שיסד בחייו ועברה דרך תחנות חייו בהם חי ולמד בעשרות השנים האחרונות דרך רחובות ראב"ד, רבי עקיבא ומהרש"ל שם הובאה המיטה לתוככי בית הכנסת שטפנשט ונערך לו מספד מר בהם ביכו הרבנים והאדמו"רים את גודל האבדה שאין לה תמורה, הספידוהו תמרורים ריעו וידידו להבחל"ח האדמו"ר משומרי אמונים מב"ב, האדמו"ר מטמעשואר, הגרש"א שטרן גאב"ד מערב העיר ב"ב, הגר"י טוביאס גאב"ד שכון ו' ב"ב הגר"א שפירא גאב"ד פרדס כץ, הגרא"י סלמון רב קהל שטפנשט, הגר"י צין רב קהילת ויז'ניץ באשדוד, הגרי"י כהן מו"צ שטפנשט, הגר"י טורצין, הגר"ל ליפשיץ בשם מתפללי ולומדי ביהכ"נ שטפנשט, בשם המשפחה הספידו חתנו הדומ"צ הגר"צ רוזנטל ראש הכולל וראש בית הדין זיו יהודה, ובניו יוסף ורבי מרדכי.

לקראת חצות אור לה' טבת נטמן הגה"צ זצ"ל בהתאם לצוואתו בחלקת הרבנים שבבית העלמין סגולה, בסמוך לאהלו של הרה"ק אדמו"ר ה'אמרי יוסף' מספינקא, ובסמוך לציון חותנו זצ"ל.

עם הסתלקותו נעקרה מנופה של בני ברק ומעולם התורה והחסידות דמות מופת של מרביץ תורה וחסידות אשר שילב גאונות בתורה עם גינוני אדמורו"ת, נועם הליכות וקיום המשנה והוי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ויהיה זה גדול וקטן רב או אדמו"ר או ילד ובחור. יהי זכרו וזכר משפחתו וגאוני קראלי אותם הנציח כל ימי חייו נצור לעד בלבות תלמידיו ומכריו, וזכותו הגדולה תהי מליצת יושר לפני כיסא הכבוד להחיש את גאולת ישראל ופדותו ברחמים אמן, זכתו תגן עלינו ועל כל ישראל ות.נ.צ.ב.ה.

השארת תגובה