על הכסף האחים לא כעסו – רק על הבגדים

נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

כאשר יוסף הצדיק נפרד מאחיו לקראת נסיעתם לארץ כנען להביא את יעקב אבינו למצרים, הוא מעניק להם מתנות. וכך נאמר: "לכולם נתן… חליפות שמלות, ולבנימין נתן שלוש מאות כסף וחמש חליפות שמלות" (בראשית מ"ה,  כ"ב).

הגמרא במסכת מגילה (ט"ז, ב) שואלת: "וכי אפשר, דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו"? שהרי בזה שנתן יעקב ליוסף כתונת פסים יתר על אחיו גרם קנאה בין האחים, ואיך חזר יוסף ועשה אותו דבר, כשהוא נותן לבנימין חמש חליפות יתר על האחים? ומתרצת הגמרא: א"ר בנימין בר יפת, רמז לו שעתיד לצאת ממנו בן שיצא מלפני המלך בחמישה לבושי מלכות שנאמר: "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב ותכריך בוץ וארגמן". ויש להבין תירוץ זה. הרי הקושיה בעיניה עומדת, שהרי במציאות גורם יוסף לקנאה  בנותנו חמש חליפות שמלות לבנימין יותר מאחיו? הלא גם ליעקב הייתה סיבה טובה מאד לתת ליוסף כתונת פסים, ובכל זאת נגרם בפועל קנאה ושנאה במה שנתן ליוסף יתר על האחים?

אלא שיש להבדיל בין נתינה לנתינה. כאשר משבחים ומבליטים לטובה אדם על השגיו בעבר הרי זה גורם קנאה, וההשלכות לכך קשות, כמו שאמרו חז"ל שהקנאה מוציאה את האדם מן העולם. אך אם משבחים אותו כדי להעמידו על עתידו וכוחותיו בעתיד אין זה גורם לקנאה, שהרי כל אחד יכול מעתה לממש כוחותיו לפי תכונותיו. וזה מה שמבארת הגמרא שמה שנתן לו חמש חליפות הוא לא על "העבר" אלא על "העתיד ", להעמידו שיש בו כח חבוי שממנו יצא מרדכי הצדיק.

עידוד ודרבון בנים ותלמידים באופן שיצמיח אותם ויגרום להם לגלות את כוחותיהם באופן ראוי, הוא אומנות מיוחדת שצריכה להיעשות ברגישות הנכונה. לפעמים הנער מרגיש מכה בקדקוד ולא מבין שזה מלאך שאומר לו 'גדל'.

תפקידנו כהורים וכמחנכים להעמיד את הנערים על הכוחות הפנימיים, על מנת שיפעילו אותם. כך פירשו צדיקים את פירושו של התוספות (קידושין כ"ו, א) על אופן קנין הגבהה לחיה הגדולה- פיל . לרש"י מעלים אותו בכח על גבי מקום גבוה. אולם תוספות פירשו שמקרבין לאפו תלתן ריחני והוא קופץ מחמת זה, וזה הגבהתו. כלומר שהדרך הטובה אינה להרים  ילד בכוח, אלא להטעים לו את נועם עול תורה ומצוות ואז יקפוץ ויגביה את עצמו.

האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור זצ"ל סיפר שכשלמד עם אביו ה'אמרי אמת' זצ"ל מסכת מגילה, הגיעו לדברי הגמרא בענין החליפות היתרות על האחים שנתן לבנימין, והרמז שיש בזה למרדכי היהודי שיצא ממנו. והמהרש"א שם שואל, שזו תשובה למה שנתן חליפות שמלות לבנימין, אבל הרי גם נתן שלוש מאות כסף, ועל זה שוב יכולים להקשות ואיך  לא חשש מקנאת האחים? איזה סיבה יש כאן שהעדיף אותו על אחיו ולא חשש מקנאה?

ותירץ אביו: שאולי הכסף שנתן לבנימין היה "דרשה גישאנק", דהיינו מתנת חתונה. שהרי יוסף לא היה בחתונת בנימין לאומת חתונת שאר האחים, ומסתבר שלכל חתונה נתן מתנה כמקובל, וכעת השלים את מה שלא נתן לבנימין בחתונתו…

אמרתי לפניו – המשיך ה'בית ישראל', שאפשר ליישב באופן נוסף: כסף ניתן להטמין בכיס, כך שאף אחד לא יראה מה שאין כן חליפות שמלות. ולכן מסתבר שאת הכסף שנתן יוסף לבנימין בצנעה הטמין בנימין בכיסו ואחיו לא ראוהו כלל ולא היה בזה שום קנאה. ולכן שואלת הגמרא רק על חליפות. "אבי"- סיים הבית ישראל נהנה מאוד ואמר: "תירוצך יפה משלי, ניכרים דברי אמת".

תירוץ נוסף נמצא בין כפלי גנזי כתבי ידיו של "הנער שמואל בהמנוח בער המבורג סג"ל ממענץ" שנרשמו בשנת תקמ"ד, ששמע מפי מורו הגאון הנודע רבי פינחס הלוי הורביץ מפראנקפורט זי"ע, בעל 'ההפלאה' (הובא בקובץ עץ חיים וגם בספרו הקדוש פנים יפות על פרשתינו). שיוסף הצדיק ערך חשבון הלכתי צרוף, ומצא שעשרת אחיו חבים לו חוב עתיק- יומין בסכום עתק של אלפי שקלי כסף. שכן, חז"ל קובעים כי "המוכר עבדו לעובד כוכבים קונסים אותו עד מאה בדמיו" (גיטין מ"ד). שווי דמיו של עבד מן השורה נאמד ב- 30 שקלי כסף, כמו שנאמר: "אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו". ובתחשיב מהיר- פי מאה מסתכם ב-3,000 שקלים.

מכיוון שהחוב של 3,000 שקל מוטל בשותפות על כתפי כל עשרת האחים שנכחו במכירתו, הרי לנו חוב של 300 שקלים לכל אחד מהם. אך יוסף הצדיק בטוב לבו, לא נטר חלילה טינה כלשהי ולא פילל לרגע לגבות את דמי פדיונו מן האחים הקדושים. בלב שלם ובנפש חפצה מחל על החוב ולא אבה לקבל מהם אגורה שחוקה. כך שיצאו אפוא האחים מלפניו, ובאמתחתם רווח נקי של 300 שקלי כסף. וא"כ עתה נוצרה בעיה הפוכה: הן בנימין הצעיר לא נטל חלק בפרשת המכירה ואין שום חוב רובץ על כתפו מדוע יפסיד הוא את 300 השקלים שהרוויחו אחיו זה עתה? נטל יוסף שלוש מאות שקלי כסף והעניקם לו, ודווקא בזאת פתר את תחושת האיפה ואיפה שהייתה עלולה להיווצר… ולכן על הכסף לא שאלו חז"ל אלא רק על השמלות.

יהי רצון שנדע להטעים את הדרך לבנינו ולכוונה להוציא את הפוטנציאל שבהם ולדורות אחריהם.

השארת תגובה