ראיון מיוחד עם רבי יואל פרידמן

על הקשר עם גדולי ישראל, השאלות הציבוריות הרבות שעלו על שולחנו בשנים האחרונות הרחק מאור הזרקורים והפיכתו ל'ידא אריכתא' של גדולי ישראל • וגם: לאן מועדות פניה של 'דגל התורה' בעיר?

רבי יואל פרידמן
רבי יואל פרידמן
משאיר אבק לכווולם! המסלול המקיף ביותר בשוק של עיצוב גרפי ותקשורת חזותית

חג החנוכה, על שלל הניסים שקשורים בו, מסמל את מסירות נפשם של בני הדור ההוא שהלכו אחרי המכבים – שלחמו את מלחמתה של תורה, על אף שהיו מעטים נגד רבים. מסירות הנפש הזו וההליכה אחרי תופשי התורה, ציינה את עם ישראל מאז ומעולם. דומה כי אין מתאים מהעת הזו כדי ללמוד את הקמתה של 'ועדת הרבנים' שתנחה את דרכה של 'דגל התורה' בעיר.

את הגאון רבי יואל פרידמן, מי שנחשב כיום ל'זקן הרבנים' בציבור האשכנזי בעיר, דומה שאין צורך להציג. עשרים שנה של הרבצת תורה, שקדמו להם חמישים שנה של עמל ויגיעה בלתי פוסקים, הפכו את 'ר' יואל' לכתובת משמעותית לכל שאלה קטנה כגדולה.

בשבועות האחרונים נפל דבר: מרנן ורבנן גדולי ישראל – מרנן שר התורה הגר"ח קניבסקי וראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין יחד עם הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש, מינו את ר' יואל, יחד עם ידידו ורעו משכבר הימים – הגאון רבי יהודה סילמן כ'ועדת הרבנים של דגל התורה באלעד'.

המשימה שהוטלה על הוועדה, לנווט ולקבל את כל ההכרעות בקרב הציבור הליטאי בעיר, ההולך לאורם של גדולי ישראל, במודל דומה ל'ועדת הרבנים של דגל התורה' שהוקמה בירושלים לפני מספר שנים על ידי מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל.

יצאנו להתחקות אחר השתלשלות הדברים, והמסע היה מרתק בהחלט ואם נסכם זאת בקצרה, את עשרים השנים שרבי יואל עשה באלעד, ניתן לחלק לשלוש תקופות: תקופת ההצנע, תקופת המעורבות והתקופה הנוכחית.

רבי יואל הגיע לעיר בהיותה בערש הקמתה, ישר מכולל חזון איש, בו ישב ועמל בתורה מתוך הדחק עשרות בשנים. רבי יואל, שנחשב לעמקן במיוחד ול'גאון' בסדר גודל נדיר, נחשב עד עצם היום הזה לאחד מראשי החבורה ו'המזרח' של הכולל הוותיק והחשוב – שמרנן ורבנן גדולי ישראל זצוק"ל ויבחלט"א עמדו בראשו, ומשם היכרותו האישית והתורנית עמם.

הגר"נ קרליץ קרא לר' יואל לפני כשלושים שנה וביקשו להצטרף כדיין מן המנין בבית הדין שבנשיאותו. עד מהרה הפך 'ר' יואל' לאב"ד, בהרכב בו מכהנים גם הגר"א פוזן והגר"מ הייזלר, מההרכבים החשובים בבית הדין. במסגרת הדיונים, קנה ר' יואל ניסיון ושם של יכולת תפיסה מהירה, כושר ניתוח מיוחד, לצד יכולת 'לבודד' את הנקודה הבעייתית בכל ויכוח בין שני צדדים ולהביא להצעת הפשרה המתאימה ביותר, כשבמקביל לבית הדין הגר"י אף פותר ויכוחים רבים המגיעים לפתחו במסגרת 'בוררות פרטית' כדיין יחיד, כשבאלעד הדבר נעשה גם במסגרת מרכז 'דבר למשפט'.

באותה עת שהצטרף לבית הדיין כיהן דיין נוסף גם המרא דאתרא הגרש"ז גרוסמן, שכמו כולם התפעל מדמותו ושיעור קומתו התורנית, ועם הקמת העיר היה אך טבעי שר' יואל יבוא לכהן בה כמורה הוראה, כשבהמשך אף יתבקש לכהן כדיין בבד"ץ אלעד ולאחר מכן כאב"ד.

עם הזמן ציבור האברכים והתושבים נחשפו לדמותו, ולפני כחמש עשרה שנה ביקשו אלו את הסכמתו לכהן כרב ביהכ"נ 'חניכי הישיבות' ברחוב רבי טרפון, הצמוד לבית ההוראה ובית הדין. משנענה לבקשת הרב חיים ברנשטיין, הוא הפך מ'אורח' בעיר – כהרגשתו, למעורה בנעשה בה, עד שהיה לחלק בלתי נפרד ממנה.

'ר' יואל', שהרבצת תורה ומסירת שיעורים היו לחם חוקו, החל למסור את שיעוריו גם ב'חניכי הישיבות', כשמאז הפכו שיעוריו לשם דבר באלעד והוא מוזמן באופן קבוע לכלל בתי הכנסת הליטאיים בעיר, המבקשים ללון בעומקה של הלכה ולהתענג על בקיאותו הגאונית בכל מקצועות התורה, כשהיא נמסרת בשפה צחה וברורה.

אם לשים את האצבע על נקודת הזמן בה, אולי, התחיל המעבר מתקופת ה'הצנע' לתקופת המעורבות של רבי יואל, היה זה כנראה בעת הקמת קופת 'עולם חסד' לפני למעלה מעשור. רבי יואל, שהכיר את ראשי הקופה באופן אישי ובעיקר המנהל הרב גרודקה, תמך ברעיון שעמד מאחורי הקופה החדשה ולפיו: 'לא עוד תמיכה כספית בלבד, אלא הקמת מערך שלם מקיף ועקבי עד לחילוץ המשפחה מן המיצר'. רבי יואל, שתמך בארגוני חסד שונים, הביע את תמיכתו גם בקופה החדשה באופן פומבי.

במהלך השנים, רבי יואל, הפך כתובת ייעוץ לרבים, ולא רק בשאלות הלכתיות, אלא גם בשאלות פרטיות, כמו חינוך, שלום בית, או מתן עצה באופן כללי, כשמכאן הדרך הייתה קצרה לפנות לרבי יואל גם לגבי תופעות ציבוריות שונות, אך למרות זאת הוא לא אבה להתערב בעניינים ציבוריים באלעד.

במשך כמה שנים פעל רבי יואל לחיזוק העיר מפני 'פגעי הטכנולוגיה'. לכל זכור כינוסי הענק שהתקיימו בעיר בשעתו – בעזרתו של הרב משה רבר שפעל לכך במלוא מרצו – לצד פעילויות נוספות, אליהן התמסר רבי יואל בכל כוחו. כך שימש רבי יואל כיו"ר ועדת הרבנים של ארגון 'קול ברמה – שמירה ויעוץ בעידן הטכנולוגי' שעסק בין השאר בהנגשת עזרה טכנית למניעת חשיפה לרשת, לצד יעוץ ומתן פתרונות לאלו שנזקקים לשימוש ברשת.

יודעי דבר בעיר מציינים, כי כבר בתקופה שקדמה לבחירות, ועוד לפני המינוי הנוכחי, ביקשו מרנן ורבנן גדולי ישראל לשמוע את דעתו של הגר"י פרידמן ברבים מהנושאים שעמדו על הפרק. גם מינוי הדיין הבכיר בתחילת הקיץ לדמות המכריעה מטעם דגל התורה בכל ענייני הבחירות, אושרה על ידי מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, לאחר שקיבל את דעתו של רבי יואל בעניין.

בשבועות האחרונים, מאז התפרסם דבר המינוי, מגיעים לר' יואל עשרות גבאים ומנהלי מוסדות, לצד רבנים וראשי ישיבות, המבקשים לגעת בנקודות שלדעתם יש לתת עליהם את הדעת, בין השאר לקראת המו"מ הקואליציוני.

"יתכן", אומר אחד ממקורביו, "שאחת מהסיבות לכך שגדולי ישראל סומכים על ר' יואל, זה ה'הצנע לכת'. הוא מצידו לא מבקש כלום לעצמו ודי לו בקב חרובים. נכון שכיום כל ראשי המפלגות נמצאים עימו בקשר, מתוקף תפקידו, אבל כל תושב ותושב שבא להתייעץ עם ר' יואל רואה שר' יואל מדבר איתו 'בגובה העיניים'. ואולי סיבה נוספת: הרמת קרנה של העיר, מקומה הרוחני והתורני, קרובים מאוד לליבו של ר' יואל. הוא פועל בהם במסירות ובאופן אקטיבי, הוא לא מחכה שיבואו אליו".

אחרי כל זה, ביקשנו גם אנו לשמוע מר' יואל על תכניות דגל התורה לקראת הקדנציה שלפנינו וגם קצת לשמוע על וועדת הרבנים שהוקמה – עליה הסביר ר' יואל, כי "אלעד, יש בה הרבה מעלות ביחס לריכוזים חרדים רבים. באופן כללי אלעד עיר שלווה מחד וקרובה למרכז מאידך. לעומת זאת יש יותר מהרגשה שבכל מה שקשור לתחומי הדת וצביון העיר, יש הרבה מקום ומה לשפר ולקדם את העיר, דבר שבסופו של יום גם מתבטא בתדמית שלה. אלעד, מבחינת הפוטנציאל שבה, יכולה בהחלט להיות סמל דוגמה לאחיותיה החרדיות במגוון תחומים ואנו מקווים להתקרב למצב זה ככל האפשר".

מה בעצם היה חסר עד שהגיעה ועדת הרבנים?

"ברמה המקומית דבר לא חסר. הנציגים, בראשות הרב אבי שטרן, עושים ויעשו עבודה נפלאה בתחומים רבים. הייתה בעיה ב'מבנה' של דגה"ת באלעד, שגורמים שונים – לא מהעיר – עירבו שיקולים שונים, שבגלל אותם שיקולים נמנעה התפתחות של העיר בכמה תחומים, בסופו של יום. את זה היה צורך לשנות, וזו המשימה שמרנן ורבנן גדולי ישראל הטילו עלינו".

יש שמועות שדגל התורה מתכננת ללכת לאופוזיציה, האם זה נכון?

"יש היום ברחוב האלעדי כל כך הרבה שמועות, חלקן מופצות על יד בעלי עניין שונים ורובן נובעות מחוסר ידע והכרת המציאות. אני יכול לומר חד משמעית שרוב ככל המידע הרלוונטי אינו ידוע כלל לציבור, כך שגם אנשים שאומרים לפעמים דברים 'מידיעה' ומפיצים שמועות כאלו ואחרות, בדרך כלל בשורה התחתונה הם מגיעים למסקנות שגויות. ולגופו של עניין, אין מטרה כזו שנקראת 'אופוזיציה', חד משמעית לא. מצד שני לא ברור אם צריך להיכנס לקואליציה 'בכל מחיר'. אני מניח שאם ראש העיר באמת ירצה אותנו כשותפים – זה יועיל לכולם. מאידך יש כאן גם שיקולים מפלגתיים ארציים, שיתכן שיושפעו גם מהתפתחויות בערים חרדיות אחרות. מדובר בסוגיה כבדת משקל, כשעל הכל נקבל את הכרעתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל, לטובת העיר, עתידה והתפתחותה. ואל דאגה, הציבור יהיה מרוצה מאוד, בעזרת השם".

השארת תגובה