הרבי התנה: סעודת מצווה כראוי

נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

עוד קודם שהחלו גזרות השמד של היוונים, עמדו וגזרו על איסור לקיום מצוות ביכורים ומצוות הבאת העצים למערכות (תענית כח, א). מה המיוחד במצוות אלו שביקשו היוונים לבטלן בראשית גזירותיהן על עם ישראל שמטרתן היתה 'להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך'?

מפרש המהרש"א שם: שהם ביקשו ראשית לכל לעקור את שתי המצוות האלו הנחגגות ברחובה של עיר בשמחה פורצת גבולות ובשירה אדירה. הצלילים הנרגשים שעלו ובקעו מן הדרכים המובילות לירושלים. החיבור העמוק של אנשי האדמה הפשוטים, וברק האושר בעיניהם על הזכות להעלות ביכורים ולהביא עצים למערכה- הם רצו ליטול. אנטיוכוס הבין שבראש ובראשונה יש לקחת מעם ישראל את ההנאה הרוחנית הצרופה ואת עומק החוויה. לצנן את הלהט ורגשות הקרבה העמוקים, ותחתם למלא את ליבם בריגושים זרים.

בצד ירושלים הספוגה בניחוחות הקטורת, בשירת הלוויים הקסומה ונגינה שובת לב, יהיה עמה בצוותא חדא רוח זרה. בתי תיאטראות, קרקסאות, מגרשי משחקים וספריות. הם מרחו בהערצה בראשי חוצותיה שמות שחקנים וזמרים להערצה, וחנויות פאר קסומות נפתחו בה בקול רעש גדול. זאת הייתה תוכנית זדונית, מתוכננת וערוכה לפרטי פרטים מבית היוצר האנטיוכי. ההוראה שנתקבלה הייתה חד משמעית: לנתק את הקשר האישי בין כל יהודי לאביו שבשמיים, להפריד אותם זה מזה לנצח. "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק ונחלה באלוקי ישראל".

אנטיוכוס שכבש מדינות רבות ועמים רבים היו כפופים לו, עדיין לא הגיע אל האושר שעליו חלם.  העם היושב בציון איים להטריף את דעתו. הוא לא יכל לסבול את העם שנושם כל רגע מחייו את מציאות בוראו ואת אהבתו אליו, חבוק ודבוק בו.

משום כך ביקש להטביע אותם בחיי חיצוניות שלא הכירו עד היום הזה, בילויים וכדומה. לתת להם אשליה שבהם מצוי כובד ומשקל החיים. לא נתנגד שיברכו על מאכלים ויניחו תפילין. אולם הלב, הלהט וסליל המחשבה יהיו עמוק בבוץ הנוצץ. אט אט ידמה להם כל הקדוש והיקר לרחוק ומנוכר, שמור לסבתא הצדקת ולרבי הקדוש. מנגד יהיו מצויים בשפע בהישג יד חוויות ורדידות מופלגת. וכך כתב ה'שפת אמת': "והיוונים רצו לעשות הטפל עיקר שיתדבקו בני ישראל ח"ו בזה ולהשכיחם הפנימיות, והקב"ה הצילנו מהם".

מסופר שבעיר ברדיטשוב לא היה איש מבני העיר אשר לא הזמין את הצדיק רבי לוי יצחק זי"ע, ליטול חלק בכל שמחה שהיא- גדולה כקטנה, אשר פקדה את משפחתו. אך תמיד כשהיה אחד מתושבי העיר בא להזמין את הצדיק לברית מילה, נוהג היה רבי לוי יצחק להשיב לאב המאושר: "מוכן אני לבוא, אך בתנאי אחד. שתערוך סעודת מצווה כראוי!"

הכירו בני העיר את תשובתו זו של רבם, ותשובה זו הייתה לפלא בעיניהם. מה לו, לצדיק, ולסעודה הגונה? הן מאכלים ומשקאות למיניהם אינם תופסים כלל מקום אצל צדיק כרבי לוי יצחק? אך מעולם לא העזו לשאול את רבם על זאת.

ויהי היום, ולאחד העזים והאמיצים שבתושבי העיר נולד בן. כשהגיע להזמין את הרבי, מיד שאלו הרבי ודרש ממנו כרגיל: "הבטח לי שתערוך סעודה כיד המלך!" היהודי, שלא היה כשאר העם, לא הבליג ושאל את הרבי לפשר התנאי.

נענה רבי לוי יצחק ואמר: "מאבקים קשים יש לי נגד השטן, אשר בכל עת מחפש דרכים לקטרג על ישראל. ולעומתו טוען אני טענה ניצחת זו, כי כשאדם מישראל מקיים מצווה כלשהי הוא עושה זאת בשמחה וברצון. ואילו כאשר נכשל יהודי בעבירה גורם לו הדבר עצב עמוק, עד כי ליבו נשבר בקרבו. לשמע דברי, מבקש השטן שאוכיח לו את צדקתי", המשיך רבי לוי יצחק, "ולי אמנם יש הוכחה: הנה, מעולם לא ראינו יהודי, ויהא זה הגרוע שבגרועים, שיערוך סעודה לרגל עבירה שעבר. לעומת זאת, כאשר מזדמנת ליהודי מצווה- ברית מילה, בר מצווה, סיום מסכת, חגים ושבתות-אז הוא שש ושמח , ואף עורך סעודות לרגל מצוות אלו".

"אמור לי אתה", פנה רבי לוי יצחק אל היהודי הניצב מולו, "כלום אין זו הוכחה ניצחת כנגד דברי הקטרוג של השטן? ואכן, השטן יודע את הדבר ועל כן מנסה הוא בכל כוחו ויכולתו למנוע מן היהודי לערוך בשמחה והדר את סעודת המצווה. ומדוע? כדי שתהיה לו סיבה מספקת לקטרג על עם ישראל. מסיבה זו", סיים הצדיק, "מתנה אני את השתתפותי בכל שמחה- ברית מילה, בר מצווה וכיוצא בזה, בכך שבעלי השמחה יכינו לקראתה סעודה ראויה לשמה!"

"שמחה של מצווה" היא העדות לדבקותנו בבורא עולם. את זה ביקשו היוונים לקעקע, ומשום כך רצו בראש ובראשונה לבטל את מצוות הביכורים והבאת עצים למערכה.

בבני ברק היו אחים ר' יחיאל ור' יששכר בנדיקט ז"ל. ר' יחיאל נכנס פעם אל ה'חזון איש' זצוק"ל וביקש ממנו סגולה לזכות לבנים צדיקים ותלמידי חכמים. ענה לו ה'חזון איש': אין לי עסק בנסתרות וסגולות. תיסע לתל אביב לכ"ק האדמו"ר מבעלז זצוק"ל ותשאל אותו. אך אשמח אם תספר לי לאחר מכן מה אמר לך.

נסע ר' יחיאל אל הרבי מבעלז זי"ע ושאל אותו מה הסגולה לזכות ובנים צדיקים ותלמידי חכמים? השיב לו הרבי: להסב בשולחן שבת עם המשפחה ולשיר זמירות ותשבחות לקל חי. זו הסגולה לזכות לבנים צדיקים ות"ח. שב ר' יחיאל ל'חזון איש' זי"ע וסיפר לו את תשובת הרבי מבעלז. אמר לו ה'חזון איש' רק אדמו"ר חסידי יכול להשיב כך.

שמחה של מצוה היא ערבות לקיומה הנצחי של תורתנו. ובאמצעות ניתוב השמחה ממצווה לתענוגי העולם ביקשו היוונים לנתק את עם ישראל מתורתנו ואמונתנו.

השארת תגובה