הבריח סמים ומואשם בריגול

נועם קוריס
נועם קוריס
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בעתירה שהוגשה בפניו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב – cafe.themarker.com

העתירה שהוגשה, עתירה לגילוי ראיה לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

לפי כתב האישום שהוגש נגד העותר, הלה עמד בראש חוליה שפעלה להברחת סם מסוכן מסוג חשיש ממצרים לישראל בשלוש הזדמנויות. עקב מידע שקיבל מחייל צה"ל לשעבר, ידע העותר כי צה"ל הציב מצלמות אבטחה לאורך הגבול וכי אלו עלולות לחשוף את פעולות החוליה. לפיכך, בכל אחת משלוש הפעמים, הנחה העותר אדם אחר לחתוך את כבל התקשורת המאפשר את פעולת המצלמות. יצוין כי באחת הפעמים נכשל ניסיון הברחת הסם לאחר שכוח צה"ל עבר במקום. בפעמיים הנותרות עלה בידי החוליה להשלים את ההברחה ולהכניס כמות גדולה של הסם לשטחי מדינת ישראל. בגין אלה יוחסו לעותר עבירות של ריגול לפי סעיף 112(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), יבוא סם מסוכן וניסיון ליבוא סם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 ובצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, פגיעה ברכוש לפי סעיף 108(ג) לחוק העונשין.

ביום 7.8.2018 חתם שר הביטחון על תעודה בדבר ראיות חסויות משיקולי ביטחון המדינה. החיסיון הוטל על מקורות מידע של שירות הביטחון הכללי (להלן: שב"כ) לרבות כל פרט או תוכן מידע שיש בו כדי לחשוף אותם; על שיטות ודרכי פעולה, פעילות מבצעית, נהלי עבודה ודרכי השגת מידע של השב"כ המתייחסים לאיסוף מידע מחוץ ובמסגרת חקירה, לרבות תוכן מידע העלול להביא לחשיפת שיטות ונהלים אלה; על אמצעים טכניים של השב"כ להשגת חומר מודיעיני וחומר חקירה, לרבות החומר אשר נאסף באמצעים אלה; על תפקידים, שמות ומשימות של עובדי השב"כ לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לגלות או לחשוף בדרך כלשהי את זהותם; על רשימת החומר והמידע החוסים תחת תעודת החיסיון, לרבות כל פרט מזהה לגביהם או שיש בו כדי להעיד על מהותו, היקפו וכמותו של החומר החסוי, ולמעט העובדה שמדובר במידע מודיעיני וחומר חקירה חסוי.

לטענת העותר, אי העברתם של חומרי החקירה החסויים פוגעת באורח ממשי בהגנתו ובאפשרותו לממש את זכותו להליך הוגן. העותר מציין כי הראיות היחידות המעידות על מעורבותו לכאורה הן ההודאות שמסרו המעורבים בפרשה הקושרות אותו לאירועים. לטענתו, הודאות אלו נמסרו עת היו אותם מעורבים מנועי פגישה עם עורך דין וטרם זכו להיוועץ עמו. זאת ועוד, חוקרי השב"כ הפגישו במתקן החקירות בין הנחקרים לבין לשני שייחים בעלי מעמד מבחינתם – סלים דנפירי ודחלאלה אבו קרדור (להלן: השייחים) – כדי שהשייחים ישדלו את הנחקרים למסור גרסתה ולדובב אותם, כך העותר. העותר מדגיש כי גם צעד זה נעשה בטרם התאפשר לנחקרים להיוועץ בעורך דין שיכול היה לייעץ להם לשמור על זכות השתיקה. לטענת העותר, מהלכים אלה מעוררים שאלות של ממש ביחס לטיב ההודאות שנמסרו לבסוף. משכך, ומשמדובר בראיות היחידות בתיק, הכרחי להעביר לעיונו כל מידע הנוגע למסכת הקשרים בין השב"כ לבין השייחים, התדרוך שקיבלו טרם כניסתם למתקן החקירות, תמורות שהובטחו להם וכיוצא בזה מידע שיכול להעיד על התנאים שהובילו למסירת ההודאות.

מקבץ נוסף של טענות נוגע למעורבותו של אדם אחר, סלימאן שליבי (להלן: שליבי), שלקח חלק בהסגרת המעורבים לידי השב"כ בתחילת הפרשה. נטען כי שליבי הביא את המעורבים להסגיר עצמם לאחר שהבטיח להם הבטחות שונות ביחס לאופי כתב האישום המתגבש. על רקע זה מתבקש כל חומר החקירה העוסק בקשר בין שליבי לבין השב"כ, הבטחות שניתנו לו, תדריכים שקיבל וכיוצא באלה. גם בהקשר זה סבור העותר כי טיב ההנחיות, ההבטחות וטובות ההנאה אשר ניתנו לשליבי בקשר לפעילותו רלוונטית להערכת ההודאות שנמסרו לבסוף.

ביום 15.11.2018 קיים בית המשפט העליון דיון בעתירה, תחילה במעמד הצדדים ובהמשך דיון חסוי במעמד המשיבה ונציגיה בלבד. בדיון הגלוי חזר העותר על טענותיו האמורות ובנוסף ביקש להורות להעביר לעיונו הנחיה של פרקליט המדינה [נמחק עקב צו איסור פרסום] ואת סעיף 4ב לנוהל משטרתי [נמחק עקב צו איסור פרסום] שנועד ליישם את ההנחיה האמורה. כך, בשים לב להחלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד [נמחק עקב צו איסור פרסום] (שערעור עליה יישמע בבית משפט זה במועד קרוב). המשיבה מצדה טענה כי אין בחומר החסוי כדי לסייע להגנת העותר, וודאי שאין בו ראיה חיונית להגנתו. לאחר מכן, בדיון במעמד צד אחד עיין בית המשפט העליון בחומר החסוי וקיבל הבהרות לגביו. בתום הדיון, לאחר שיח ושיג עם נציגי המדינה וגורמי הביטחון, ולאחר עיון בחומר החסוי שהועמד לעיון קיים בית המשפט העליון ביום 27.11.2018 דיון נוסף במעמד המשיבה ונציגיה בלבד לצורך קבלת הבהרות נוספות. בסיכומם של דיונים אלה הסכימה המשיבה למסירת שתי פרפראזות נוספות:

דיון והכרעה

כידוע, הוצאת תעודת חיסיון לפי סעיף 44 לפקודת הראיות מטעמי ביטחון המדינה חורגת מעיקרון היסוד בהליך הפלילי שלפיו הנאשם זכאי לעיין בכל חומר החקירה הנוגע לענייננו כדי לנהל את הגנתו כראוי ולהגשים את זכותו החוקתית להליך הוגן. לפיכך, משהוצאה תעודת חיסיון וזו נתקפת על ידי הנאשם במסגרת עתירה לגילוי ראיה חסויה, שומה על בית המשפט לשמש לו עיניים ולבחון את חומר החקירה החסוי בקפידה יתרה, ככל הניתן מנקודת מבטו של סניגור התר אחר "כל בדל ראיה שיש בה, ואפילו בדוחק – כשהיא לעצמה או אם ראיות אחרות – לסייע לנאשם" (בש"פ 9086/01 רביב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 163, 172 (2002)). אם במסגרת עיון זה נתקל בית המשפט בראיה חיונית להגנת העותר הנושאת בחובה "פוטנציאל מזכה" שבכוחה לעורר ספק סביר באשמתו, יורה בית המשפט על גילוי הראיה, גם במחיר פגיעה באינטרס הביטחוני שבגינו הוצאה תעודת החיסיון לכתחילה. מובן כי בנסיבות אלו שמורה לתביעה האפשרות לחזור בה מכתב האישום או לתקנו באופן שייתר את הצורך בחשיפת הראיה החסויה. ביחס לשאר הראיות החסויות נדרש בית המשפט לאזן בין התועלת לנאשם מחשיפתן – בשים לב למשקלן ולחשיבותן של הראיות הנדונות – לבין הפגיעה האפשרית באינטרס הביטחוני שבגינו הוצאה תעודת החיסיון. אגב כך תיבחן האפשרות להורות על חשיפה חלקית של הראיות החסויות, אם במישרין ואם בדרך של פרפראזה (בש"פ 3091/18 אבו אלחמאם נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (28.5.2018)). לבסוף, בית המשפט יורה גם על גילוי מידע המגלם פוטנציאל לטענות פסול בהתייחס לחקירת הנאשם (בש"פ 5315/10 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (14.10.2010)).

בית המשפט עיין בחומר החסוי הרלוונטי לעניינו של העותר, בחלק מן החומר הגלוי ובפרפראזה שנמסרה לעיונו. יאמר מיד כי לא נמצא בחומר החסוי ראיה חיונית להגנת העותר הנושאת בחובה פוטנציאל מזכה. עם זאת, לאחר עיון, ובשים לב לאיזונים האמורים, הוסכם – בעקבות דין ודברים עם המשיבה כמפורט לעיל ­–למסור לעותר את הפרפראזות המפורטות להלן.

ראשית, ביחס למעורבותו של שליבי בפרשה תימסר הפרפראזה הבאה:

"במסגרת המאמצים לאיתור החשודים – סאלמה  טוחי,  סלימא ןאבו גרדוד, תאופיק אבו גרדוד,  סוילם אלוג', סאלם אבו עסא, פעל סלימאן שליבי לתווך בין החשודים ובני משפחותיהם לגורמי הביטחון על מנת להביא להסגרתם מרצון.

במהלך השיחות שנוהלו עם שליבי הובהר לו כי החקירה תנוהל ללא משוא פנים וכי אין כל כוונה להאשימם בדבר שלא ביצעו. עוד הובהר בכל הקשור לקנסות ולהתראות הנוגעות לצווי הריסה אשר הוטלו על ידי גורמי אכיפה שונים ובכלל זה החרמת כלי הרכב כנגד החשודים ובני משפחותיהם, נפעל לסייע ככל הניתן".

המכונה 'זיאד'"

שנית, בנוגע למפגש בין השייחים לבין בני משפחות הנאשמים יימסר כך:

"ביום 26.4.18 סביב השעה 16:30 נערך מפגש בביתו של השייח סאלים אל דנפירי בהשתתפות נציגי משפחות החשודים – אבוגרדוד, אבו עסא, טוחי ואלוג, ורכזי השטח (המכונים זיאד, טאהר וחוסני – הח"מ).

במהלך המפגש נמסר לנוכחים כי אירוע הפגיעה במצלמות הצבא על הגדר הינו חציית קו אדום ואירוע ביטחוני לכל דבר ועניין.

הנוכחים גינו את המעשה בכל תוקף וטענו כי חמשת החשודים טרם הסגירו את עצמם בשל החשש להיחקר על ידי שב"כ.

נמסר לנוכחים כי על חמשת החשודים להסגיר את עצמם במידי, אחרת ינקטו כנגדם וכנגד תושבי ביר הדאג' צעדי ענישה חמורים.

משפחות החשודים ביקשו אורכה עד ליום 28.4.2018 בשעה 12:00 על מנת לפעול להסגרת החשודים. נמסר כי ככל שלא יוסגרו, נפעל למעצרם של החמישה, גם ללא סיועם".

המכונה 'חוסני'"

לבסוף, בית המשפט לא ראה להיעתר לבקשת העותר ליתן לו פירוט של החומר החוסה תחת תעודת החיסיון שכן יש בכך כדי לחתור תחת עצם החיסיון (בש"פ 3490/14 לנדסברג נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (19.6.2014)).

בית המשפט גם לא מצא עילה בדין להורות על מסירת חומר חסוי נוסף ואף לא על מסירת הנחית פרקליט המדינה והנוהל המשטרתי הנזכרים לעיל.

בכפוף למסירת הפרפראזות כאמור, העתירה נדחתה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

השארת תגובה