צ'אד: אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר

אחרי 40 שנות נתק – מסתמנת התפתחות ביחסי ישראל והמדינה האפריקאית, המוסלמית ברובה • הכירו את צ'אד, מדינת ענק המורכבת מיותר מ-200 קבוצות אתניות וסובלת מבעיות כלכליות קשות

ראש הממשלה עם נשיא צ'אד, צילום: עמוס בן גרשום לע"מ‎‏
ראש הממשלה עם נשיא צ'אד, צילום: עמוס בן גרשום לע"מ‎‏
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

נשיא צ'אד ביקר השבוע בישראל אחרי 40 שנות נתק ובשנים האחרונות ניסיונות חיזור מצד ישראל – כחלק מהמסע המדיני אותו לקח על עצמו ראש הממשלה ובמסגרתו, נוצרו שיתופי פעולה רבים עם מדינות מוסלמיות. הביקור הינו צעד ראשון בקיום יחסי דיפלומטים עם ישראל, אך הנשיא כבר טרח להודיע כי לא יתקיימו היחסים ללא פתרון לבעיה הפלסטינית. מה שכן, עסקים בין המדינות, התקיימו ויתקיימו. אך מי היא בכלל המדינה האפריקאית?

צ'אד היא מדינה ללא מוצא לים, השוכנת בצפון-מרכז אפריקה. שטחה כ-1,284,000 קמ"ר. אורך גבולותיה הכולל (עם לוב, קמרון, הרפובליקה המרכז אפריקאית, ניז'ר, ניגריה וסודאן) הוא 5,968 ק"מ. ישנם מספר אזורי-אקלים בצ'אד: צפונה מדברי, מישורי וצחיח ברובו, מערבה – הררי ויבש (הנקודה הגבוהה ביותר: הר אמי קוסי, 3,415 מ'), ואילו דרומה מישורי וטרופי. פחות משלושה אחוזים מאדמות המדינה ניתנים לעיבוד, ואין גידולי קבע כלשהם. מפגעים סביבתיים כוללים סופות אבק חמות ויבשות בצפון, בצורות תקופתיות וכן נחילי ארבה. בנוסף, אחוז ניכר ממי השתייה של צ'אד הוא מזוהם, בעיה הגורמת למקרי כולרה רבים. אגם צ'אד, הנמצא בתחומי צ'אד, ניגריה וקמרון, היה בעבר האגם השני בגודלו באפריקה, ואולם בעשורים האחרונים הצטמק באופן ניכר, וגודלו הנוכחי הוא עשרה אחוזים מכפי שהיה בעבר. עם זאת, זהו גוף המים החשוב ביותר באזור הסהרה.

יותר ממאתיים קבוצות אתניות שונות קיימות בצ'אד. אלה השוכנות בצפון המדינה ובמזרחה הן מוסלמיות ברובן (סה"כ: 53% מאוכלוסיית המדינה), ואילו הדרומיות – נוצריות (35%) או אנימיסטיות (7%). רבים מתושבי האזורים המזרחיים והתיכוניים של צ'אד עברו תהליך הדרגתי של שיערוב בעקבות יחסיהם הדתיים והמסחריים עם סודאן ומצרים: רובם דוברים ערבית ומקיימים מנהגים תרבותיים ערביים. ערבית וצרפתית (צרפת שלטה שם שנים רבות) הן השפות הרשמיות במדינה, אף שקיימים כ-120 לשונות ודיאלקטים אחרים השגורים בפי הקבוצות השונות החיות בה.

בצא'ד ישנם כ-15 מיליון אזרחים וכשלושה רבעים מאוכלוסיית צ'אד (74.8%) מתגוררים באזורים הכפריים של המדינה. כלכלתה החקלאית והענייה של צ'אד זוכה בשנים האחרונות לעידוד משמעותי כתוצאה ממיזמי נפט שונים במדינה. כשמונים אחוזים מאוכלוסיית המדינה נשענים על חוואות לצורכי-קיום ועל גידול צאן לצורכי פרנסה, ולמעשה חיים מתחת לקו העוני. צ'אד מייצאת בעיקר כותנה, בקר וגומי ערבי, ומשנת 2004 החלה בייצוא מפוקח של נפט. עם אוצרות הטבע של צ'אד נמנים מצבורי אורניום, אשלגן, קאולין (טין לבן) ודגה.

כלכלתה של צ'אד סבלה זה שנים לנוכח היעדר מוצא לים, עלויות חשמל גבוהות והיסטוריה של היעדר יציבות כללית. פיגורה הכלכלי של צ'אד מתבטא גם בתשתיתה התקשורתית והתחבורתית; נכון ל-2002, מספר קווי הטלפון בצ'אד לא עלה על 12,000, כ-15,000 בני אדם בלבד חוברו לרשת האינטרנט, רק 267 ק"מ מרשת הכבישים במדינה (כ-33,400 ק"מ בסך הכל, נכון ל-1999) נסללו, ולא פועלת בה כלל רשת רכבות. צ'אד מוסיפה להישען על סיוע חוץ ועל הון חיצוני, המממנים את מרבית ההשקעות במגזר הפרטי והציבורי כאחד.

יחסים עם ישראל

ישראל כוננה יחסים דיפלומטיים עם צ'אד במהלך שנות השישים, במסגרת ניסיונותיה הכלליים להתקרב ליתר מדינות אפריקה. כינון היחסים עם צ'אד, שבה רוב מוסלמי ברור, נתפס כאלמנט שיביא לכך שהסכסוך המדיני בין ישראל לערבים לא יהפוך לסכסוך בעל אופי דתי עם העולם המוסלמי כולו.

עיקר פעילותה של ישראל בצ'אד, כמו במדינות אפריקניות רבות, התרכז בהכשרת כוחות הביטחון והמשטרה במדינה. צ'אד הייתה אחת משלושים המדינות האפריקניות אשר ניתקו יחסיהן עם ישראל בראשית שנות השבעים. למעשה, עוד לפני מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973), בעקבות ביקורו של המלך הסעודי פייסל, פיתוייו הכספיים של נשיא לוב מועמר קדאפי ולחץ הרוב המוסלמי, הביאה צ'אד לקץ יחסיה עם ישראל.

על אף ניתוק היחסים הרשמי, הוסיפו מומחים ישראליים לסייע לממשלת צ'אד בענייני צבא וביטחון גם במהלך שנות השמונים, על רקע מלחמת האזרחים שזעזעה את המדינה. האלוף אברהם טמיר אף ערך ביקור בצ'אד בתקופה זו. עסקאות נשק שונות נערכו בין שתי המדינות.

בשנת 2005 פורסם כי צ'אד שוקלת לחדש את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, אך מהלך זה לא יצא לפועל. לאור הקשר המיוחד של צ'אד עם ישראל, הנפיקה צ'אד בשנת 2008 גיליונות זיכרון לציון שישים שנות עצמאות לישראל. בינואר 2011 אמר נשיא צ'אד שלכבוד יום העצמאות ה-50 לצ'אד "אנחנו שוקלים לחדש את היחסים עם ישראל".

בשנת 2016, בחודש יולי, ביקר מנכ"ל משרד החוץ אצל נשיא צ'אד אידריס דבי בכפר הולדתו ושם דיברו השניים על חידוש היחסים בין שתי המדינות. בנוסף, בירך ושיבח נשיא צ'אד את צבא הגנה לישראל ואף הצהיר שהוא מעוניין להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו – פגישה שהתקיימה השבוע.

השארת תגובה