האינטרנט גורם לילדים מחשבות אובנדיות

עמותת ער"ן לוועדה לזכויות הילד: ירידה בגיל הפונים במצוקה – במיוחד בשנה האחרונה

%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91-132x88
%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91-132x88
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו), קיימה היום (ג') דיון בנושא השפעת המדיה על דיכאון ואובדנות בגילאים צעירים, במסגרת יום למניעת אובדנות אשר צוין היום כנסת.

ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), יוזם היום המיוחד: "הנתונים מזעזעים, אבל לא בפוקוס הציבורי, כי לא אוהבים לדבר על זה. יש יותר מקרים של אובדנות מאשר הרוגים בתאונות דרכים. אם המדינה לא הייתה מתקצבת את מניעת תאונות הדרכים, כולם היו מסכימים שזו מדינה חסרת אחריות, והיום הזה הוא גם לברך על העשייה, אבל גם לבכות על כך שאנו נאלצים להיאבק על תקציבים והשקעה. השרים הרלוונטיים, אין להם אומץ להפסיק את התקצוב כלל, אבל הם פשוט נותנים לזה למות לאט לאט. אני משוכנע שאפשר למצוא במרדי הרווחה, החינוך והבריאות עוד ארבעה מיליון ₪, על הארבעה הקיימים, עוד לפני שהולכים לאוצר. זה אפשרי ורק לא רוצים. אני קורא לתקשורת לעסוק בנושא האובדנות, בצורה מושכלת, גם בשל חשיבות בכלל, וגם כי זה יעזור להשגת מקורות תקציביים. כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם מלא זו לא קלישאה, זו מציאות".  ח"כ ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): "ח"כ מרגי דיבר בסך הכל על ארבעה מיליון, וגם אם זה יציל ילד אחד אז זה כבר שווה".

ד"ר אבשלום אדרת, יו"ר עמותת "בשביל החיים": "המשרדים מגלגלים את האחריות לנושא התקציבי מאחד לשני ואנו רואים את הגוויעה כבר מן רב. החלטת הממשלה הייתה לשלוש שנים, ואלו נגמרו, ולא הובאה החלטה נוספת, ומישהו צריך לקחת אחריות על זה. זה לא שאין כסף, אנו יודעים שהועבר מהאוצר, אבל לא הגיע למקומות הנכונים, ונשמח מאוד אם האוצר 'יצבע' את הכסף כך שהמשרדים לא יוכלו לעשות בו שימוש לדברים אחרים".

עו"ד לירון אשל, המועצה לשלום הילד: "השעון הוא שעון חול בהקשרים האלה. שנת 2017 הייתה השנה עם הכי הרבה ניסיונות אובדניים של קטינים בחמש השנים האחרונות. כולם תמימי דעים שהתכנית הלאומית למניעת אובדנות היא מצילת חיים ולכן הכרחית. זה חשוב גם בנוגע לאלו אשר ביצעו ניסיונות אובדניים, וגם בנוגע לילדים אשר יש להם מחשבות אובדניות, וחשוב שכל הגורמים ידעו לנהל מולם שיח ראשוני מותאם".

יונה פרסבורגר, מנכ"ל עמותת "נתיבי רשת": "כולם יודעים שרשתות חברתיות הן כר פורה לשקיעה של ילדים. מחקרים רבים בעולם הראו שעודף זמן מול המסך אצל ילדים מוביל להפחתת האינטראקציה פנים אל פנים, וכן מוביל לחוסר שעות שינה. הוכח גם מחקירת שחוסר שינה אצל ילדים יכול להביא להתפתחות דיכאון, שזה שלב שיכול להביא לאובדנות. הפחתת זמן המסך חייבת להיות חלק מהתכנית למניעת אובדנות".

ד"ר שירי דניאלס, עמותת ער"ן: "יש ירידה בגילאי הפונים במצוקה, במיוחד בשנה האחרונה. בשנים האחרונות יותר ויותר אירועים בשדה של הרשתות החברתיות. עם זאת, משאלונים שלנו, ילדים שנפגעו ברשת מספרים שהיו מעדיפים לקבל עזרה גם דרך הרשת, כלומר, היא יכולה להיות מסוכנת, אך גם ערוץ ייחודי לתמיכה. נער ישראלי, ששיחק משחק רשת עם נער שבדי, שמע מהשבדי מחשבות אובדניות, יצר איתנו קשר, ואנו פנינו למשטרה, והם יצרו קשר עם הרשויות בשבדיה שהגיעו אל הנער לפני שניסה להתאבד".

יונתן בייסקי, המועצה לשידורי כבלים ולווין במשרד התקשורת: "בעידן הסמארטפונים, אין יותר מחסום בין ילדים לבין תכנים של פורנו, סיגריות, אלכוהול וכו'. תכנים של דימויי גוף בלתי אפשריים למשל, עוד לפני שיש להם את ההבנה שהכל זה פוטושופ. אחד הנושאים שהכי חשוב לקדם, בשל כך, זו אוריינות תקשורת, לדעת לצרות תקשורת בעין ביקורתית. בשבועות הקרובים נגיש תקציבים להפקת תשדירים לשנת 2019 על דימוי גוף, צריכה חכמה וכדומה, אבל זה חייב להיות מלווה בפעולות משלימות מצד משרדי ממשלה אחרים – כמו למשל להפוך זאת לנושא חובה במערכת החינוך – ותקצוב לטובת הסברה נוספת".

עמיר גפן, מנהל תחום קהילה במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (105): "אנחנו עוסקים בפגיעות ברשת, אבל מעודדים פניה אלינו כמוקד חירום. אנו מנטרים אתרים, אפליקציות ורשתות חברתיות, ואם מזהים מצוקה, מפעילים טיפול עם כל יכולות המשטרה, עד לרמת שליחת ניידת אל המפרסם".

תמי אומנסקי, מנהלת תחום משרד החינוך ב-105: "אני מודה שסברנו שהמוקד יהיה רק גורם מפנה לתמיכה במערכות הקהילתיות, אך בפועל אנו נדרשים לשיחות ארוכות של מתן תמיכה. כבר היו מקרים שעדכנו את בית הספר על ילד במצוקה, והם גלל לא ידעו שהוא במצב זה. בשבוע הבא יצאו עלונים לכל ילדי בתי הספר, מכתבים להורים וסדנאות בבתי הספר, כך שכולם יהיו מודעים".

ד"ר יוכי סימן טוב, מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ ומשבר במשרד החינוך: "אנו שמחים מאוד על כל איתור, אבל חשוב לזכור שלא תפקידו של מוקד 105 לתת טיפול. אנו במערכת החינוך עושים הכשרות לעובדי המערכת, בכדי שילדים ירגישו בנוח לבקש עזרה. רק 84 ישובים נכללים בתכנית הלאומית, אותה מביל משרד הבריאות, והשנה לא קיבלנו מהם כלל תקציב".

יו"ר הוועדה, ח"כ שאשא ביטון, שאלה אודות הקרנת סדרה העוסקת בהתאבדות במערכת החינוך, והאם זו החלטה נכונה, והשיבה לה רחל אברהם, מהיחידה להתמודדות במשרד החינוך: "הילדים לא חיכו לנו כדי לראות אותה. אנחנו צפינו בהם גם כן, ניתחנו את הבעייתיות, ועורכים איתם צפייה מודרכת בדיוק כדי לטפל בנושא".

יו"ר הוועדה ביקשה הבהרות ממשרד הבריאות על הטענות לאי העברת הכסף, והשיבה לה שושי הרוש עזרן, מנהלת היחידה למניעת אובדנות במשרד כי נמסר לה מהנהלת המשרד שהתכנית בהיקף ארבעה מיליון ₪ נמצאת בשיח בין מנכ"לי המשרדים.

יו"ר הוועדה, ח"כ שאשא ביטון, סיכמה את הדיון: "אחד הדיונים שלנו כבר עסק בנושא השיח על אובדנות, והגענו למסקנה שהגיע הזמן לדבר על זה בצורה גלויה, מושכלת ומותאמת וללא פחד. ההורים הם שותפים מאוד משמעותיים לכך, גם בשיח על הנושא, וגם בלשים גבולות מבחינת גילאים וזמן מול המסך. יחד עם זאת, ברור לכולנו שלא ניתן לחסום את הגישה למדיה, זה לא נכון ולא ריאלי, ולכן יש לחנך לצריכה נכונה וביקורתית של המידע. ההכשרה של צוותים חינוכיים גם לזיהוי מצוקה וגם לנהל שיח בנושא חשובה אף היא, ורצוי שהתקציבים יעברו אל השטח לשם כך. הוועדה מבקשת לקבל בתוך חודש תשובה ברורה ממשרד הבריאות מדוע לא הועבר התקציב, וכן ממשרד התקשורת עדכון על קמפיין אוריינות התקשורת שעלה כאן. כמו כן, תפנה הוועדה למשרד האוצר לבחון אפשרות של הפיכת התקציב המוקצה לבלעדי לנושא זה ללא יכולת שימוש בו לנושאים אחרים".

השארת תגובה