שבת בשחקים: התקלות של אל-על

'טיסת השבת' החזירה אותנו למאבקים המתמשכים סביב שביתת חברת התעופה הישראלית בשבתות ומועדי ישראל • הוראת הגרי"ש אלישיב, הווטו של האדמו"ר מגור והחרם של ה'לב שמחה' והרב שך

ועדת הרבנים
ועדת הרבנים
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

את השבוע הנוכחי פתחנו עם שיטפון של מידע ואינפורמציה שתכליתם אחת: אירוע חריג התרחש בשחקים במהלך השעות שקדמו לכניסת השבת האחרונה. הסיפור נסוב אודות שתי טיסות של חברת 'אל על' שהתעכבו על מסלול ההמראה בשדה התעופה של ניו-יורק, בשל השלג העז שהצטבר על המרחבים וגם עיכב במקביל את בואם של צוות דיילי האוויר, שנתקעו בכבישים החסומים למשך שעות ארוכות.

הטיסה הראשונה הייתה אמורה לנחות לפי התכנון המקורי, בשעה 11:40 בבוקרו של יום השישי. אולם עיכוב בלתי צפוי, מחמת פגעי מזג האוויר כאמור, עיכב את ההמראה – מה שהביא לחשש כבד להזדחל לליבם של הנוסעים, שחישבו ומצאו כי הנחיתה תהיה בזמן הדלקת הנרות בארץ ישראל. מפאת כך ביקשו הנוסעים שומרי השבת, בתוכם רבנים וראשי קהילות והבולט שבהם ראש רשת הכוללים וישיבות 'עטרת שלמה' הגאון רבי שלום בער סורוצקין, לרדת מהמטוס ולעשות את השבת על אדמת ארה"ב.

צוות 'אל על' לא אפשר לנוסעים שחפצו בכך לשוב על עקבותיהם לאחור, אחר שכבודתם כבר הועמסה לבטן המטוס, מאחר וכך קובעים כללי הביטחון הנוקשים של החברה הישראלית, ועל כך גאוותה. הקברניט ערך תרגיל קצר לנוסעים שסירבו לשבת, והודיע שהוא שב לעמדת ההמתנה בכניסה לבית הנתיבות, זאת על מנת שהנוסעים יתיישבו על מקומותיהם. ברגע שזה קרה, לא היסס הטייס לרגע ומשך את הבואינג הענק למרומים.

וכך, כשהוא משייט בין ענני רקיע, התפתח ויכוח נוקב בין הנוסעים החרדיים לצוות, שסיומו היה בנחיתת המטוס בשדה התעופה שבאתונה בירת יוון, זמן קצר קודם כניסת שבת המלכה. את האירוח כיד המלך נטל על שכמו שליח חב"ד באתונה, הרב מנדל הענדל, שמיהר למלונות הסמוכים לשדה והספיק להכין את עשרות המנות לקהל מקדשי השביעי שעשה את השבת בבירה היוונית.

פיקוח נפש דוחה שבת

עם המטוס השני הסיפור היה שונה לחלוטין.

הוא מלכתחילה היה אמור לנחות סמוך לכניסת השבת, ומשום כך לא היו עליו נוסעים שומרי שבת כלל. השעה שהתאחרה הביאה לחשש של נחיתה בשבת קודש עצמה. כאן התעוררה הבעיה: לחברת 'אל על' יש הסכם חתום עם ערבויות כספיות, המאופסן בכספת במשרדו של עו"ד יעקב וינרוט ז"ל, שערך את החוזה בין החברה לבין ועדת הרבנים למען קדושת השבת שע"י מרנן ורבנן גדולי ומאורי ישראל זצוק"ל ויבדלחט"א. נחיתה תוך חילול שבת נחשבת להפרת ההסכם וטומנת בחובה קנסות כספיים כבדים. בכדי להימנע מהפרת החוזה היה על 'אל על' להנחית את המטוס בשדרה התעופה הקרוב ביותר ולהמתין עמו עד שתצא השבת בישראל.

בפועל זה לא קרה. המטוס נחת בנמל התעופה 'בן גוריון' בלוד אחר זמן כניסת השבת. הסיבה: חולת סרטן ששהתה עליו ונזקקה לטיפול רפואי מציל חיים.

בשעות שקדמו לנחיתה התרחשה דרמה לא קטנה. מחברת 'אל על' פנו למזכיר ועדת הרבנים למען קדושת השבת הרב יצחק גולדקנופף ושיתפו אותו במתרחש. בשלב הזה הועלתה הצעה להנחית את המטוס באחת ממדינות האזור, להוריד את הנוסעים ולהמשיך רק עם החולה, אולם לאחר שעורבו מומחים רפואיים שקיימו התייעצות רפואית יחד עם רופא 'אל על', הביעו הללו את חוות דעתם שסכנה נשקפת לחייה של החולה בכל עיכוב ולו הקצר ביותר.

אז עברה השאלה לרמה ההלכתית, והגיעה למעונו של הראשל"צ הגאון הגדול רבי יצחק יוסף ואל מעונו של רב מערב ב"ב הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן, שפסקו כל אחד לחוד, שחובה על הטייסים להמשיך לטוס גם בעצם יום השבת משום חשש פיקוח נפש. הדברים הובאו לידיעתו של הרב גולדקנופף  ולאישורו וכך אכן היה.

למחרת השבת הודיעה ועדת הרבנים על זימון מפגש מיוחד עם נציגי החברה ורב 'אל על' הרב חיות, שהיה מעורה בסוד העניינים במהלך כל ערב השבת, לשם בירור יסודי של העובדות ולהערכת מצב איך ניתן שלא לשוב על המשגים שהביאו לשני הדרמות המקבילות.

כעת, שבנו מעט לאחור, להיסטוריה הלא רחוקה של מאבקי השבת עם 'אל על', שבשיאם הגיעו לכדי חרם מוחלט של כלל היהדות החרדית שהדירה את רגליה ממטוסי החברה עד להשגת הסכם ברור, מספק ובר קיימא.

המטוסים בהסכם הקואליציוני

דברי ימיו של המאבק הם כמעט כשנות המדינה. כל ממשלות השמאל שכיהנו כאן מתש"ח עד תשל"ז, דחו שוב ושוב את דרישות 'אגודת ישראל' להפסקת פעילותה של 'אל על' בשבתות ומועדי ישראל. היו אלו השליטים המפא"יניקים: דוד בן גוריון, משה שרת, לוי אשכול, גודלה מאיר ויצחק רבין שטרפדו כל אפשרות להעלות את הנושא לסדר היום הקואליציוני.

המהפך של 77 הביא גם מהפך בתחום הזה.

היה זה מרן ה'לב שמחה' מגור זיע"א שעורר על החשיבות שבדבר והצהיר על נחיצותו בהוויה הישראלית המתגבשת. אחד הביטויים המפורסמים שטבע היה שאין לך חילול השם גדול מזה, שבשדות תעופה בינלאומיים ינחתו וימריאו מטוסים שעל כנפיהם סמל מדינת ישראל, תוך חילולו של היום הקדוש לעם ישראל.

בהסכם הקואליציוני שנחתם עם ראש הממשלה מנחם בגין אחרי בחירות תשמ"א, ביקש מרן ה'לב שמחה' מגור להוסיף סעיף ובו התייחסות ברורה להפסקת הטיסות בשבת. הבקשה קוימה כמובן, והנציגות החרדית בכנסת עמדה בתוקף על יישומה המלא.

היו אלו ימי מלחמת שלום הגליל, שלהי קיץ תשמ"ב. הנהלת החברה יצאה בקמפיין גוועלאד אימתני נגד הכוונה לאסור עליה לטוס בשבתות ומועדים. מחקרים שהוצגו לציבור הוכיחו נזקים בשווי של 30-40 מיליון דולר בשנה אם הדרישה החרדית תיאכף. בישיבה של אחת מועדות הכנסת שדנה בסוגיה, הוצגו נתוני סקר מהם עלה ש-73% מהציבור הישראלי מתנגדים להפסקת הטיסות בשבתות וחגים.

המלחמה בגליל שלהבה את הרוחות. שהתנהלה באותם ימים בלבנון. יו"ר של אחד מועדי העובדים של החברה התבטא אז "חברינו ובנינו משרתים בחזית, ואילו אנשי אגודת ישראל מגייסים אוגדות שלמות, כאשר היעד למלחמתם הוא חברת אל על".

אולם בגין היה נחרץ בדעתו לקיים את ההסכם. ועדי העובדים וקבוצות ליברליות כמו 'הליגה למניעת כפייה דתית' הפעילו לחץ מטורף על הממשלה שלא להסכים עם הדרישה. הדברים הגיעו לשיא כאשר באחד הימים היה ניסיון למנוע מיהודים חרדים לבוא בשערי הטרמינלים של שדה התעופה. גם שר התחבורה דאז, חיים קורפו, נחלץ בנס מאסיפה שערך עם הנהלת החברה, לאחר שהעובדים כיתרו את המבנה במחאה על ההסכמות המתגבשות עם חברי הכנסת של 'אגודת ישראל'.

ההתנגדות העזה של העובדים נבעה מסיבה פשוטה. המשכורת בימי מנוחה מזנקת במאות אחוזים ואין עובד שרוצה להפסיד את הסכומים הללו. כמובן שעבור תלוש המשכורת האישי הם גייסו את כל האלמנטים המוכרים של כפייה דתית והשתלטות חרדית על מרחב החיים הציבורי בישראל, דברים שנקלטו היטב בראש הישראלי.

בסופו של דבר רשמה 'אגודת ישראל' ניצחון מוחץ בקרב. לקראת ימי הרחמים והסליחות של תשמ"ג הצטמצמו הטיסות בשבתות ובאזור ימי החנוכה של אותה שנה הם הופסקו לחלוטין. ביני לביני גם הכריזו גדולי ישראל בראשות מרן ה'לב שמחה' ומרן הרב שך זכר צדיקים לברכה, על חרם שאסר את הטיסות בחברת 'אל על' עד שתקבל על עצמה לשמור את יום השבת, כפי שכן אירע.

"מתעסקים עם השבת"?

חצי יובל החזיק ההסכם ללא פרץ וללא צווחה. בשלהי שנת תשס"ה החלו להישמע חריקות. הייתה זו טיסה חד פעמית שיצאה מבנגקוק בירת תאילנד לישראל בעיצומה של השבת. הסערה שפרצה בעקבות כך ברחוב החרדי הביאה את מנכ"ל 'אל על' דאז, דוד מיימון, להתנצל בפני ועדת הרבנים למען קדושת השבת, ולהבטיח נאמנה כי מדובר במעידה חד פעמית שלא תחזור על עצמה יותר.

כעבור מחצית השנה, בחודש טבת תשס"ו, נערכה שביתה כללית במשק. במסגרתה הושבתו גם שירותי התעופה של מדינת ישראל. השביתה הסתיימה לקראת סוף השבוע וב'אל-על' נערכו לעומס רב של טיסות שאמורות היו למלא את החלל שהותירה השביתה בלוח הטיסות.

כבר לפני השבת היו מי שהתריעו על העומד להתרחש, ובימים שקדמו לשבת האמורה נערכה פעילות שתדלנית רחבת היקף למנוע את הטיסות בשבת.

מרן עמוד ההוראה הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהדברים הגיעו לשולחנו ביום חמישי, התבטא בחריפות: "אל-על מחזיקה בקו הכי מאוים בעולם, הם רוצים עכשיו להתעסק עם השבת"? בהוראת גדולי ישראל, מרנן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ולהבדיל בין חיים לחיים מרן האדמו"ר מגור, שהקימו את ועדת הרבנים למען קדושת השבת, בה ישב גם נציגו של מרן הראשל"צ הרב עובדיה יוסף זצ"ל (עד היום יש בוועדה ייצוג שווה (3 רבנים) לשלושת הזרמים והתנועות החרדיות: אגודת ישראל, דגל התורה וש"ס), התכנסה הוועדה לישיבת חירום כבר באותו ליל-שישי, לבחון את הנתונים ואת המידעים שזרמו משדה התעופה.

מזכיר הועדה, הרב יצחק גולדקנופף, מסר לכלי התקשורת כי הוא והרבנים חברי הועדה יכונסו בכדי לברר את כל הפרטים ולדעת מה בדיוק התרחש, כשהוא אינו שולל ישיבה של מועצת גדולי התורה שתתכנס בדחיפות לדון בנושא.

למחרת בבוקר אמר הרב גולדקנופף כי הוא מאמין שהפרשה תביא לפגיעה אנושה באמון הציבור החרדי בחברת אל-על. "החזקנו ממנה חברה שמקבלת את הערכים היהודיים, כחברה בינלאומית-ישראלית. אנחנו לא יודעים אם הייתה פגיעה בשבת גם בעבר שלא ידענו עליה. מי יודע אם לא הולכנו שולל במשך תקופה ארוכה?"

ב'יתד נאמן' הופיעה באותו בוקר מתקפה חריפה על חילולי השבת של חברת 'אל על', בה נכתב בין היתר: "לאחר שאל-על נאלצה להתנצל פעמיים בשנתיים האחרונות על טיסות שביצעה בשבת בשל 'אילוצים', והתחייבה בפומבי כי לא תטוס יותר בשבתות, צפויים הערב – עם כניסת השבת – ובמהלך השבת, להתבצע חילולי שבת המוניים על ידי החברה שתטיס אלפי נוסעים".

מ'אל על' נמסר אז בתגובה: "מאז ומעולם נהגה החברה לעשות כל שביכולתה על מנת להביא את נוסעיה ליעדם בזמן ובמועד המתוכנן. במידה וחלים עיכובים בטיסות אל-על, עקב אילוצים כגון השביתה הכללית אשר הייתה במשק, השיקול המרכזי של אל-על היה ונשאר הבאת הנוסעים ליעדם בזמן ובמועד שנקבעו מראש. החברה תפעיל היום ומחר (חמישי ושישי) כשבעים טיסות נכנסות ויוצאות. החברה תיתן מענה לשומרי השבת בכדי שלא ייקלעו לחשש לחילול שבת". כשהיא מרמזת בהתחמקות כי אכן תפעיל טיסות ביום השבת.

"גם במחיר הפסד ממון"

הפרת הסיכומים הובילו לשורה של צעדי מחאה חריפים מצד הציבור החרדי. את המאבק הוביל מרן האדמו"ר מגור יחד עם מרן פוסק הדור עמוד ההוראה הגרי"ש אלישיב זצ"ל. הביטוי המעשי הראשון ניתן כשבוע לאחר אותה שבת, אז פרסמה ועדת הרבנים קריאה בעיתונות החרדית הרשמית שלא לטוס יותר עם חברת 'אל על' בשל חילולי השבת.

לקריאה צורף נוסח חריג שכתב מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל: "אין זה כבוד שמיים ואין ראוי לטוס בחברת אל על גם במחיר הפסד ממון". על הכרוז הנדיר והחריג חתמו גם מרן האדמו"ר מגור, מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל, מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, מרן פוסק הדור ה'שבט הלוי' הגר"ש הלוי וואזנר זצ"ל מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל ושאר חברי מועצות גדולי וחכמי התורה ועוד מגדולי ישראל.

אין מה להרחיב על השפעתו של כרוז מסוג זה על העולם החרדי. תוך ימים ספורים התרוקנו כליל המטוסים מבעלי חזות חרדית. החרם תפס תאוצה והחל להשפיע על מאזן הכספים של חברת התעופה.

כמה שבועות ארך המו"מ בין מזכיר ועדת הרבנים הרב יצחק גולדקנופף לנציגי חברת 'אל על', במהלכם עלתה דרישת גדולי ישראל למסמך חתום בעל תוקף משפטי, שיחייב את החברה שלא לטוס בשבת, עם סנקציות משמעותיות במקרה של הפרה. מי שהופקד על הפן המשפטי וריכז את הטיפול בסוגיה, היה עו"ד ר' יעקב וינרוט ז"ל, שזה עתה הלך לעולמו והיה נאמן על גדולי ישראל לשמש כבא כוחם מול חברת 'אל על'.

שלושה שבועות אחרי שפרצה הסאגה ושבוע לפני שבאה לפתרונה, כבר נוסח מסמך וגובשו הסכמות ברורות בין עו"ד וינרוט והרב גולדקנופף להנהלת החברה. לרגע היה נראה שהנושא כבר מאחורינו, אולם כאשר הובא המסמך לעיונו של מרן האדמו"ר מגור התנגד הרבי להסכמות ודרש לשלב את הסעיפים הכוללים ערבויות כספיות כבדות במקרה של חריגה וקבלתו של רב מוסמך שתהיה לו זכות וטו בכל החלטה.

בהסכמות הראשוניות הללו נאמר שהחברה "תתייעץ עם רב", אולם הדרישה של גדולי ישראל הייתה לזכות וטו מוחלטת, כמו כן סירבה החברה להפקיד ערבויות ורק סוכם כי תוקם ועדת הידברות של 'אל על' והציבור החרדי.

במסגרת ההסכם שהתגבש, נאמר כי חברת 'אל על' תמשיך במדיניותה עד כה שלא לטוס בשבת כלל, וכאשר ייווצר מצב של פיקוח נפש, תקבל חברת התעופה את החלטתו של רב שיפסוק בנושא. זהות הרב הייתה אמורה להיות הרב הראשי הספרדי: הראשל"צ. באותם ימים היה זה הגרש"מ עמאר (כיום רבה של ירושלים). כיום, כפי שאירע השבוע, היה זה הגר"י יוסף.

לפי ההסכם שהתגבש, 'אל על' לא תחתום על ערבויות בנושא זה, כך שבאם החברה תחלל שבת בעתיד לא תאלץ לשלם קנס. עם זאת, החברה התחייבה לפצות את כל הנוסעים החרדיים שרכשו ארוחות 'גלאט כשר' באם תחלל שבת והנוסעים החרדים יבטלו את הטיסות.

בנוסף סוכם כי תוקם ועדת הידברות בין ראשי 'אל על' ורבני הציבור החרדי, שיעסקו במשך חצי שנה במכלול שאלות בנושאים הקשורים בשירות 'אל על' לציבור החרדי, בעיקר בנושא של שבת, אולם גם בנושאים נוספים.

בכך למעשה ממשיכה 'אל על' במדיניותה שלא לטוס בשבת כלל, אולם היא תחמיר את הנהלים במקרים יוצאי דופן.

באחת הפגישות עם ועדת הרבנים התבטא מנכ"ל 'אל על', חיים רומנו, "אם עד עכשיו שקלתי 50 פעמים אם לעלות טיסה בשבת או לא, היום אני יכול להבטיח לכם שאשקול זאת 180 פעם".

שושביני המהלך כבר סובבו בין בתי גדולי ישראל לאשרור ההסכם, אולם – כאמור – במעונו של מרן האדמו"ר מגור נמשכה הדרישה לערבויות ברורות וזכות וטו לרב.

קרן תרופות מכרטיסי טיסה

כעבור שבוע הגיעו הצדדים להסכמות, וב'אל על' נכנעו לדרישת גדולי ישראל והסכימו להעניק זכות וטו לרב הראשי וכן ניאותו למתן ערבויות כספיות משמעותיות.

ביום שישי ה-5/1/2007 נחתם ההסכם הסופי עם 'אל על'. בהודעה משותפת של ועדת הרבנים ודוברות 'אל על' נכתב: "במסגרת ההסכמה הודיעה חברת אל על כי בכוונתה להמשיך את שמירת השבת כפי שהונהגה בחברה מאז ההסכם שקיבלה בשנת 82' וכפי שהחברה הודיעה בעבר".

מזכיר הוועדה למען השבת, הרב יצחק גולדקנופף, מסר אז ל-ynet: "ההסכם הושג לאחר שהובא בפני גדולי ישראל שנתנו את אישורם לתוכנו".

עו"ד יעקב וינרוט שישב על ההיבט המשפטי של ההסכם מסר כי: "הושג הסכם לשביעות רצונם של שני הצדדים. יש הסכמה מוחלטת בין אל על לציבור החרדי".

הערבויות ניתנו בצורה מחוכמת, כך שלא ניתן יהיה לטעון לשחיתות ולמעשי גניבה של מי מהצדדים. בעל הון יהודי-חרדי המתגורר בארצות הברית פתח קרן צדקה לתרופות שאינן בסל הבריאות, בה הפקיד חצי מיליון דולר ובמידה ואל על תפר את ההסכם, יועבר הכסף מכרטיסי הטיסה לקרן זו. עוד נקבע כי מי שיחליט על התרופות בהן יושקע הכסף יהיו פרופסור גבי ברבש ומנהל בית החולים הדסה עין כרם דאז, פרופסור איתן מור יוסף.

מאז, במשך עשור ומחצה, לא נרשמו חריגות מהתקן מצד 'אל על'. השבוע היה זה אך כפסע שהדבר יקרה חלילה, ועל כך כונסה ועדת הרבנים בכדי לבחון את הפרטים ולוודאות כי אכן לא נפל פגם בהתנהלותה של החברה ואין צורך במימוש הערבויות האמורות.

 

 

השארת תגובה