"לא היה לי הרבה חשק ללמוד"

הרב-אלבז-1
הרב-אלבז-1
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא (כח, יא) בְּמֶשֶׁךְ י"ד שָׁנִים לֹא שָׁכַב לִישֹׁן! עַל הַמִּלִּים "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" כָּתַב רַשִׁ"י: "לְשׁוֹן מִעוּט, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שָׁכַב, אֲבָל י"ד שָׁנִים שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּבֵית עֵבֶר לֹא שָׁכַב בַּלַּיְלָה, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה".

לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת מִיִּצְחָק, נֶאֱלַץ לִבְרֹחַ מִבֵּית אָבִיו, כֵּיוָן שֶׁעֵשָׂו בִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ. הֵיכָן יָכוֹל יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהִתְחַבֵּא מִפְּנֵי אָחִיו, וְלִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁעֵשָׂו לֹא יַגִּיעַ לְשָׁם? רַק בִּישִׁיבַת שֵׁם וָעֵבֶר. כַּאֲשֶׁר הוּא לוֹמֵד תּוֹרָה – אֵין עֵשָׂו יָכוֹל לִפְגֹּעַ בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יִצְחָק אָבִינוּ בְּדִבְרֵי בִּרְכָתוֹ לְיַעֲקֹב, שֶׁכַּאֲשֶׁר "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב", אֲזַי אֵין "הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו".

יַעֲקֹב שָׁהָה שָׁם אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּבְכָל אוֹתָן שָׁנִים לֹא שָׁכַב לִישֹׁן בַּלַּיְלָה. הַגְּמָרָא (נְדָרִים טו ע"א) אוֹמֶרֶת, שֶׁאִם אָדָם נוֹדֵר נֵדֶר שֶׁלֹּא לִישֹׁן שְׁלֹשָׁה יָמִים – מַלְקִים אוֹתוֹ וְיָשֵׁן לְאַלְתַּר, כֵּיוָן שֶׁאֵין מְצִיאוּת שֶׁאָדָם יוּכַל שֶׁלֹּא לִישֹׁן שְׁלֹשָׁה יָמִים רְצוּפִים.

לָכֵן בָּרוּר הַדָּבָר שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ יָשַׁן בְּאוֹתָן שָׁנִים שֶׁהָיָה בְּבֵית מִדְרָשָׁם שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר, אֲבָל הוּא לֹא נִשְׁכַּב בַּמִּטָּה לִישֹׁן. הוּא יָשַׁב וְלָמַד בִּרְצִיפוּת, לְלֹא הַפְסָקָה, וְנִרְדַּם כַּאֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן, וְזֹאת כָּאָמוּר כְּדֵי לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁיָּדָיו שֶׁל עֵשָׂו לֹא תּוּכַלְנָה לְהַשִּׂיגוֹ.

רָאִיתִי בְּעִנְיָן זֶה סִפּוּר מְיֻחָד שֶׁסִּפֵּר הַדַּרְשָׁן רַבִּי יַעֲקֹב גָּלִינְסְקִי זַצַ"ל: בִּצְעִירוּתוֹ הוּא לָמַד בִּישִׁיבַת "בֵּית יוֹסֵף" נוֹבְהַרְדּוֹק בָּעִיר בְּיַאלִיסְטוֹק, בְּרֹאשָׁהּ עָמַד רַבִּי אַבְרָהָם יָפֶהן זַצַ"ל. בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בָּעִיר, יָשַׁב יְהוּדִי זָקֵן, שֶׁלָּמַד יוֹמָם וָלַיְלָה בְּהַתְמָדָה. הוּא לֹא יָצָא מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ, אֶת הָאֹכֶל הָיוּ מְבִיאִים לוֹ לְשָׁם, וְכַאֲשֶׁר הָיָה עָיֵף, הָיָה מַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ וְנִרְדָּם בַּמָּקוֹם. רַק לִקְרַאת שַׁבָּת הָיָה יוֹצֵא לְבֵיתוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ.

כָּאָמוּר, הוּא הָיָה לוֹמֵד לְלֹא הַפְסָקָה, וְלֹא נִתָּן הָיָה לְדַבֵּר אִתּוֹ כְּלָל. רַק כַּאֲשֶׁר הָיוּ מְבִיאִים לוֹ אֹכֶל, הָיָה קָם מִמְּקוֹמוֹ לָלֶכֶת לִטֹּל יָדַיִם, וְאָז בְּאַחַת הַהִזְדַּמְּנֻיּוֹת, שְׁאָלוּהוּ הַבַּחוּרִים מֵהֵיכָן הוּא קִבֵּל אֶת הַחֵשֶׁק הַזֶּה לִלְמֹד תּוֹרָה בְּהַתְמָדָה כֹּה מֻפְלָאָה.

אָמַר לָהֶם הַזָּקֵן: "נְעָרִים חֲבִיבִים, בּוֹאוּ וַאֲסַפֵּר לָכֶם. בִּצְעִירוּתִי לָמַדְתִּי בִּישִׁיבַת ווֹלוֹזִ'ין, הָיִיתִי בָּחוּר מֻכְשָׁר מְאֹד, אֲבָל לֹא הָיָה לִי הַרְבֵּה חֵשֶׁק לִלְמֹד. הָיִיתִי לוֹמֵד אֶת הַגְּמָרָא מַהֵר, מֵבִין אֶת מַה שֶּׁכָּתוּב, וּלְאַחַר מִכֵּן יוֹשֵׁב וּמִתְבַּטֵּל וּמְדַבֵּר עִם בַּחוּרִים שֶׁיָּשְׁבוּ לְצִדִּי.

"יוֹם אֶחָד נִגַּשׁ אֵלַי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וְאָמַר לִי: 'הַמִּשְׁנָה בְּאָבוֹת (ג, ב) אוֹמֶרֶת: 'מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר? שֶׁנֶּאֱמַר (אֵיכָה ג, ב): 'יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו'. הֲרֵי שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, הַקָּבָּ"ה יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד אִתּוֹ וְנוֹתֵן לוֹ שָׂכָר עַל כָּךְ. וְאִם שְׁנַיִם לוֹמְדִים תּוֹרָה, אוֹמֶרֶת שָׁם הַמִּשְׁנָה שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם. וְהִנֵּה בְּעֵת שֶׁאֵינְךָ לוֹמֵד – הִנְּךָ מְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה, וְכַאֲשֶׁר אַתָּה מְבַטֵּל מִלִּמּוּד אֶת הַיּוֹשְׁבִים לְיָדְךָ, הִנְּךָ מְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה גַּם מִבֵּינֵיהֶם. אֵיזֶה צַעַר אַתָּה גּוֹרֵם לַקָּבָּ"ה, וְאֵיזֶה נֵזֶק אַתָּה גּוֹרֵם לְעַצְמְךָ, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָכוֹל לִלְמֹד עִם הַשְּׁכִינָה, וְאֵינְךָ עוֹשֶׂה זֹאת!'

"לְאַחַר שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, הֵבַנְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר אֲנִי לוֹמֵד תּוֹרָה הֲרֵינִי יוֹשֵׁב עִם הַשְּׁכִינָה, וְאָז הֶחְלַטְתִּי שֶׁיּוֹתֵר אֵינֶנִּי מְבַטֵּל אֶת הַלִּמּוּד עִם הַקָּבָּ"ה. קִבַּלְתִּי מְתִיקוּת בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַפְסִיק מִלִּמּוּד אֲפִלּוּ לְרֶגַע אֶחָד. וּמֵאָז שֶׁאִשְׁתִּי נִפְטְרָה, אֵינֶנִּי עוֹזֵב אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ כָּל הַשָּׁבוּעַ, וְרַק בְּשַׁבָּת יְלָדַי בָּאִים לָקַחַת אוֹתִי אֲלֵיהֶם".

כַּאֲשֶׁר אָדָם מַרְגִּישׁ אֶת מְתִיקוּת הַתּוֹרָה, הוּא לֹא יָכוֹל לַעֲזֹב אֶת הַלִּמּוּד אֲפִלּוּ לְרֶגַע. הֲרֵי כָּךְ אוֹמֵר הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ (דְּבָרִים כו, יא): "אִם הָיוּ בְּנֵי אָדָם מַרְגִּישִׁין בִּמְתִיקוּת וַעֲרֵבוּת טוּב הַתּוֹרָה, הָיוּ מִשְׁתַּגְּעִים וּמִתְלַהֲטִים אַחֲרֶיהָ, וְלֹא יֵחָשֵׁב בְּעֵינֵיהֶם מְלֹא עוֹלָם כֶּסֶף וְזָהָב לִמְאוּמָה, כִּי הַתּוֹרָה כּוֹלֶלֶת כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם".

לֹא כָּל אֶחָד זוֹכֶה לְמַעֲלָה זוֹ, אֲבָל עָלֵינוּ לְהִתְפַּלֵּל שֶׁהַקָּבָּ"ה יְזַכֵּנוּ לָחוּשׁ אֶת מְתִיקוּת הַתּוֹרָה. וְעַיֵּן עוֹד לְעֵיל בְּ'מָשְׁכֵנִי' בְּרֵאשִׁית ח"א (עַמּוּד רלד).

סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא רַק כְּשֶׁאָדָם מִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ (כח, יא) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם – לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב בְּאֵיזֶה מָקוֹם, אֶלָּא בַּמָּקוֹם הַנִּזְכָּר בְּמָקוֹם אַחֵר, הוּא הַר הַמּוֹרִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: 'וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק'".

חֲזַ"ל (סַנְהֶדְרִין צה ע"ב) אָמְרוּ, כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ כְּבָר הִגִּיעַ לְחָרָן, כְּפִי שֶׁכָּתוּב בַּפָּסוּק הַקּוֹדֵם "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה". כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְחָרָן, אָמַר: אֶפְשָׁר שֶׁעָבַרְתִּי בַּמָּקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בּוֹ אֲבוֹתַי, וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי בּוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִרְהֵר בְּדַעְתּוֹ לָלֶכֶת לְשָׁם, מִיָּד קָפְצָה לוֹ הַדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ לַמָּקוֹם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם", וְאֵין 'פְּגִיעָה' אֶלָּא לְשׁוֹן תְּפִלָּה.

יַעֲקֹב אָבִינוּ אָמַר לְעַצְמוֹ: הַר הַמּוֹרִיָּה הוּא הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ בּוֹ נֶעֱקַד יִצְחָק אָבִי, מִשָּׁם הִשְׁתִּית הַקָּבָּ"ה אֶת כָּל הָעוֹלָם, שָׁם עָתִיד לְהִבָּנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, זֶה הַמָּקוֹם הָרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ, כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁעָבַרְתִּי לְיַד מָקוֹם זֶה, וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי?!

מֶה עָשָׂה הַקָּבָּ"ה? הֵבִיא אֶת הַר הַמּוֹרִיָּה אֶל יַעֲקֹב אָבִינוּ. אֲנַחְנוּ לֹא מְבִינִים כֵּיצַד אֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר אֶת הָאָרֶץ, אֲבָל הַקָּבָּ"ה שֶׁבָּרָא אֶת הַבְּרִיאָה, יָכוֹל לְשַׁנּוֹת סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית וּלְהָבִיא אֶרֶץ שְׁלֵמָה אֶל יַעֲקֹב אָבִינוּ.

שְׁאֵלָה עֲצוּמָה שָׁאַל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאֵלֵבִיץ זַצַ"ל: מַדּוּעַ בְּעֵת שֶׁעָבַר יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא הִשְׁקִיעַ הַקָּבָּ"ה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלֵּל שָׁם? מַה הַטַּעַם שֶׁהַקָּבָּ"ה הִמְתִּין עַד שֶׁיַּעֲקֹב יַגִּיעַ לְחָרָן, וְרַק אָז עָשָׂה לוֹ קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ, כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתָיו?

וְאָמַר יְסוֹד נִפְלָא: אִם אֵין הִתְעוֹרְרוּת מִצַּד הָאָדָם עַצְמוֹ, אֵין לוֹ אֶת הַסִּיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא! צָרִיךְ תְּחִלָּה 'אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא' – הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה, לִפְנֵי 'הָאִתְעֲרוּתָא דִּלְעֵילָא' – הִתְעוֹרְרוּת מֵהַשָּׁמַיִם. אִם הָאָדָם מִתְעוֹרֵר לַעֲבֹד אֶת הַקָּבָּ"ה, לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו – הוּא זוֹכֶה לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. הַבָּא לְהִטַּהֵר מְסַיְּעִים לוֹ, אֲבָל תְּחִלָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ.

רַק לְאַחַר שֶׁהִגִּיעַ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְחָרָן וְהִתְעוֹרֵר עַל כָּךְ שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל בְּהַר הַמּוֹרִיָּה – אָז זָכָה לִקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ, וְהַקָּבָּ"ה הִשְׁקִיעַ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלֵּל בַּמָּקוֹם. כַּאֲשֶׁר עָבַר יַעֲקֹב אָבִינוּ לָרִאשׁוֹנָה לְיַד הַר הַמּוֹרִיָּה וְלֹא נָתַן דַּעְתּוֹ לְהִתְפַּלֵּל, לֹא שָׁקְעָה לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, אֲבָל בָּרֶגַע בּוֹ בִּקֵּשׁ לַחְזֹר לְשָׁם, זָכָה לִקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ.

יֵשׁ לָנוּ מִכָּאן לִמּוּד מוּסָר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי אִם רְצוֹנוֹ לִזְכּוֹת לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, מִחוּץ לְדֶרֶךְ הַטֶּבַע, תְּחִלָּה עָלָיו לְהִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכּוֹתֵב רַבֵּנוּ יוֹנָה בְּפֶתַח סִפְרוֹ "שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה": "וְהִתְבָּאֵר בַּתּוֹרָה, כִּי יַעֲזֹר ה' לַשָּׁבִים כַּאֲשֶׁר אֵין יַד טִבְעָם מַשֶּׂגֶת וִיחַדֵּשׁ בְּקִרְבָּם רוּחַ טְהוֹרָה לְהַשִּׂיג מַעֲלַת אַהֲבָתוֹ…" הַיְנוּ, אִם הָאָדָם מִתְאַמֵּץ מֵעַצְמוֹ וְנוֹתֵן דַּעְתּוֹ לַחְזֹר, אֲזַי הוּא זוֹכֶה לְסִיּוּעַ מִמָּרוֹם, אַף לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע.

(מתוך "משכני אחריך" בראשית חלק ב').

השארת תגובה