הבחירות המונציפליות: היכן צדקנו והיכן לא

שנה אחרי, וכשסאגת הבחירות סופית מאחורינו, התיישב יוסי גיטלר ובדק מכל מה שנכתב מה אירע במציאות, מה לא התרחש והיכן היו הדיסוננסים הגדולים בין סוכות תשע"ח לחנוכה תשע"ט

יצחק פינדרוס בקלפי
יצחק פינדרוס בקלפי
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

רגע לפני שאנחנו צוללים לנבכי המתמודדים ושמות הערים, נקבע מקום של כבוד למי שהפיק את המוסף ההוא: העיתונאי אבי רבינא, יחד עם עמיתי במערכת, ישראל פריי ואלי רובין, שהוציאו תחת ידם מוסף מושלם ומקצועי.

וכעת לתוצאות.

ירושלים:

ציטוט: כפי הנראה כרגע, ראש העיר המכהן, ניר ברקת, ימשיך להחזיק במושכות גם בקדנציה הבאה. ברקת הצהיר על כוונתו להתמודד בזירה הארצית במסגרת מפלגת הליכוד. כפי הנראה כעת, ברקת לא ייקח סיכון להתמודד מול הגלדיאטורים הגדולים של הליכוד, בזירה בה הוא עלול להתרסק, אלא ימשיך לקדנציה נוספת בירושלים במקביל לפעולותיו בליכוד.

מציאות: כנראה שהגלדיאטורים הגדולים של הליכוד הפכו לפחות מפחידים. בכל מקרה, ניר ברקת, קיפץ אל הביצה הארצית. את המושכות הוא הפקיר לכל המעוניין. הוא היה רוצה שיהיה זו מישהו מאוד מסוים אבל מה לעשות וזה לא צלח.

ציטוט: המפלגות החרדיות ידעו מאבקים רבים מול ברקת בתחילת הקדנציה, ומי שהוביל את המאבק נגדו היו ראשי 'דגל התורה' שתמכו במשה ליאון, המועמד שהפסיד את הבחירות לברקת. היחסים מול 'דגל התורה' הליטאית ומול הסיעות החרדיות בכלל השתפרו בחודשים האחרונים והגיעו לשיאם בעת ההסכם שנחתם בין ועדת הרבנים של 'דגל התורה' לראש העיר על השכונות המעורבות בירושלים. דבר שעשוי להשפיע על תמיכתם בו באופן רשמי בבחירות הבאות. יחד עם זאת, הציבור החרדי לא יוכל להתעלם מעלייה משמעותית במספר מקומות הבילוי הפתוחים בשבת בקדנציה של ברקת, דבר אשר יקשה על תמיכה גלויה בו.

מציאות: לא בו ולא בממשיכו שכשל בעלייה לסיבוב השני – לא תמכו רבני 'דגל התורה'. בכלל, לא ברורה הייתה מידת הרלוונטיות שלהם במערכת הבחירות האחרונה. גם כאשר עמדתם הייתה לתמוך במועמד החרדי יוסי דייטש היא לא התקבלה בבתי גדולי ישראל שבבני ברק.

ציטוט: כל מועמד שינסה לגבור על ברקת צפוי לקרב אבוד מראש, מלבד זה שיצליח לקבל תמיכה חרדית מלאה וינסה לפצל את הקולות החילוניים בין מועמדים רבים. נתחיל באפשרות למועמד חרדי: ב'שלומי אמונים' לא אמרו את המילה האחרונה, יוסי דייטש הנציג הבכיר של 'אגודת ישראל' בעיריית ירושלים, שואף להתמודד לראשות העיר. עד כה מעולם לא הצהיר בגלוי על כך. דייטש יתמודד רק במידה ויצליח לאגד תחתיו את כל הקהילות החרדיות בעיר, דבר אשר נראה כבלתי אפשרי בשלב זה.

מציאות: הוא אכן התמודד ובכבוד רב. אבל כפי שנכתב כבר לפני שנה, לאגד את כל הקהילות החרדיות יחד הוא מעשה בלתי אפשרי. אבל אם הכוונה הייתה יותר לסיעה המרכזית וחסידות בעלזא, הרי שהיוצרות התהפכו ודווקא סיעות אגודת ישראל כולה התאחדו ושמרו אמונים לנציג 'שלומי אמונים'. האיחוד שכשל היה מול האחות הליטאית, אז הקטנה – היום הגדולה.

ציטוט: ב'דגל התורה' לא מפקירים את הזירה לשלומי אמונים, ובכירים בסיעה מסרבים להצהיר כי לא ישלחו נציג מטעמם לראשות העיר. יצחק פינדרוס משמש כיום כסגן ראש עיר וכנציג הבכיר מטעם סיעת דגל התורה. ב'דגל' טורחים להדגיש כי ההסכם בין שלומי אמונים ובינם על כך שבכל קדנציה אחת הסיעות תבחר ברוטציה מועמד לראשות העיר, הסתיים בפעם האחרונה וכעת אינם מחויבים במאום.

מציאות: ה'דיל' שנכרת בין 'דגל התורה' לתנועת ש"ס, הביא לתמיכה אקטיבית במועמדם משה ליאון שניצח בקושי גדול ובנס של הרגע האחרון. פינדרוס הוגלה מעיר הקודש מול המקום ממנו לא זזה שכינה לעיר המחלוקת (הפוליטית!) אלעד. את מה שקרה לו שם עיינו בערך אלעד, השורה התחתונה של כל זה שהוא הוחזר לירושלים וישובץ ככל הנראה בתפקיד שיהלום את מידותיו.

ציטוט: שני יריבים של ברקת לשעבר, משה ליאון ומאיר תורג'מן, הכריזו כי יתמודדו לראשות במידה וברקת לא יתמודד, לאחר שהבינו כי הסיכויים לנצח את ברקת אפסיים. במקביל ניתן למנות גם את עו"ד יוסי חביליו, לשעבר היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, שהודיע כי הוא שוקל להתמודד לראשות העיר ואת סגן ראש עיריית ירושלים עופר ברקוביץ שהודיע אף הוא שוקל את צעדיו בכל הנוגע לריצה לראשות.

מציאות: כל השלושה הכריזו. אבל חקירה משטרתית בעניינו של תורג'מן גדעה את החלומות באיבם. יוסי חביליו פרש ברגע שלפני האחרון וחבר לעופר ברקוביץ. משה ליאון נותר עד הסוף כשהוא מקבל את סך הקולות הרב ביותר בעלייה לסיבוב השני מול ברקוביץ ואז, בקושי רב, מנצח בדוחק על חודם של כמה אלפי קולות בודדים את יריבו, בלילה רווי תהפוכות.

ציטוט: יו"ר סיעת 'התעוררות' עופר ברקוביץ מייצג קהל חילוני ברובו, הדומה לקהל מצביעיו של ראש העיר ניר ברקת, באחרונה, הפך ברקוביץ ליריב של ברקת ועשוי להקשות על ברקת במידה ויתמודד לראשות העיר. לדבריו, יחליט בקרוב אם להתמודד לראשות ובכל מצב יגדיל את כוחו במספר המנדטים. ל'קו עיתונות' נודע כי עופר ברקוביץ פוזל גם לקהל החרדי, בעת האחרונה נפגש עם מספר אישים חרדים המזוהים עם החרדים העובדים בירושלים בניסיון לשלבם ברשימתו בבחירות הקרובות.

מציאות: מכמעט קוריוז הוא הפך למועמד מוביל ואף הצליח לגבור על השר זאב אלקין ולעלות לסיבוב השני מול משה ליאון. במועצת העיר הוא עשה את הבלתי יאומן וקצר לא פחות מ-7 מנדטים, מה שהביא את סיעתו לאחוז בתואר הסיעה הגדולה במועצה. את החיבוק לחרדים הוא התחיל עוד לפני הסיבוב הראשון, כאשר שילב ברשימתו במיקום ריאלי (עם רוטציה) חרדי בשם אמיתי כהן. את החיבוק החזק יותר, בעיקר למצביעי 'אגודת ישראל', הוא עשה לקראת הסיבוב השני בכדי לזכות בקולותיהם תוך ניצול מומנטום העלבון של החסידים מ'דגל התורה' שתמכה ביריבו ויריבתם משה ליאון.

את ה'גן' החסידי שלו, בהיותו נצר לשושלת סטמראית מפוארת, הוא ביטא כאשר התחייב מעל כל שידור ומיקרופון לדאוג לכבודם של האדמו"רים והציבור החסידי בירושלים. החיבוק, או יותר נכון הפחד מניצחון ליטאי נוסף, פעל את פעולתו, וחסידים רבים, בעיקר מחוגי 'שלומי אמונים', הצביעו אקטיבית לעופר ברקוביץ כשהיתר נותר בבית לקיים מצוות 'שב ואל תעשה'. זה כמעט ועזר לו להיבחר כראש עיר לנוכח הפער בן אלפי הקולות הבודדים בינו לליאון, שככל הנראה יצטמצם עוד יותר אחרי ספירת המעטפות הכפולות. פער שלא היה יכול להיות אם ב'אגודת ישראל' היו מגישים את הלחי השנייה ומצביעים למשה ליאון.

הקולות וההימנעות החסידית כמעט והביאו לעופר את הניצחון הנכסף, אולם ליאון גבר עליו בפער של 3,765 קולות בלבד (לאחר ספירת קולות החיילים והנכים), מה שהותיר אותו להתבוסס בטענות על זיופים רבים שערכו אנשי 'דגל התורה' בקלפיות. טענות דומות הועלו גם על ידי משקיפי 'הפלג הירושלמי' ו'אגודת ישראל', אולם לא נראה שיהיה מי שיקח זאת צעד אחד קדימה.

ציטוט: מועמד פוטנציאלי נוסף הוא ח"כ דודי אמסלם שאמר בעבר בראיון ל'קו עיתונות' כי הוא שוקל להתמודד לראשות העיר, כעת, נראה כי לא יתמודד וימשיך בתפקידיו בכנסת.

מציאות: וכך הווה.

רגע לפני שנעבור משאלת הראשות לזירת המפלגות, חשוב להעיר הערה חשובה: מסיכום ברור של התוצאות ניתן לקבוע בוודאות, שאם 'דגל התורה' הייתה חוברת ל'אגודת ישראל', מה שהיה כופה על ש"ס לעשות את אותו הצעד, הרי שיוסי דייטש היה נבחר לעמוד בראשות העיר ירושלים כבר בסיבוב הראשון. כל התירוצים ששולפים כעת ב'דגל' לא מחזיקים מים. הסתה לא הייתה ואם היה מי שעורר אותה, הרי שאלו דווקא אנשי 'דגל' בין שני הסיבובים ואיחוד בין המועמדים היה גם היה בסיבוב השני וליאון גבר עם סך קולות שווה למאגר החרדי שהוכח בבחירות האחרונות.

מה עוד, שטענת חוסר הסיכוי בה נופפו ב'דגל' כל הזמן, שבה אליהם עתה כבומרנג. התברר שדווקא המועמד הדתי שהם הריצו, בשותפות עם ש"ס, הוא זה שהיה כמעט חסר סיכוי. התוצאה שמראה את ההפרש הכה שברירי של 3,765 קול, מוכיח שכפסע היה שדווקא בגלל התעקשותה של 'דגל התורה' יוכתר בירושלים ראש עיר חילוני. הנתונים מראים שליאון לא מחזיק במאגר קולות משמעותי מאחוריו, ודאי לא בסדר הגודל של 30,000 עליו דיבר גבוהה לפני הבחירות, אלא במשהו שמסתכם בכרבבה בודדת בלבד, מה שהופך אותו למעמד חרדי קלאסי, ומשכך אין כל הבדל בינו לדייטש.

כשוך אדי השמחה (לאיד?) נצפה מ'דגל' וש"ס לתשובות ברורות יותר.

שוב להשוואת העבר מול ההווה.

ציטוט: השאיפה החרדית היא להגדיל את מספר חברי המועצה החרדים ולשנות את מאזן הכוחות בקדנציה הבאה. בעוד ב'אגודת ישראל' קוראים לשלומי אמונים לריצה משותפת בערים בהן היה פיצול הסיעות בבחירות האחרונות, ב'דגל התורה' בטוחים כי הדבר הנכון הוא דווקא להתפצל מ'אגודת ישראל' הירושלמית, בשל קיפוח וחוסר איזון. ב'דגל התורה' אומרים בצורה חד משמעית כי אם לא יוסכם על הגדלת מספר הנציגים לסיעה, הרי שלראשונה המפלגה תתמודד ברשימה עצמאית למועצת העיר. על פי נתונים שמחזיקים במפלגה, מרבית המצביעים ל'יהדות התורה' בירושלים משתייכים לסיעה הליטאית, כך שאין הצדקה שההסכם המיתולוגי ברשימה הארצית ישפיע על הרשימה המקומית בירושלים. נציגי 'דגל התורה' הירושלמים שוחחו עם 'קו עיתונות' והודיעו פה אחד כי המצב הקיים לא יכול להמשיך. לדבריהם, תיערך התייעצות והחלטה מחודשת בבתי גדולי ישראל.

מציאות: ואכן אחר התייעצות בבתי גדולי ישראל התקבלה הכרעה להתמודד בנפרד. ההחלטה התבררה כאחת המוצלחות שקבלה 'דגל התורה' מאז יוסדה. התוצאה הדרמטית של 6/3 לטובתה הכתבה בהלם גם את האופטימיים שבקרבה ששאפו לחמישה מנדטים לכל היותר, כמו גם את העמיתים מ'אגודת ישראל', שהצביעו על עריקת המוני מצביעים חסידיים וישיבה של הגדר של עוד רבים נוספים.

ציטוט: בתקופה האחרונה דווח על מגעים שהתקיימו בין חבר מועצת העיר ירושלים אריה קינג הנחשב לאיש ימין מובהק, ובין יו"ר תנועת 'יחד' אלי ישי  לריצה ברשימה משותפת  בירושלים. על פי הדיווחים, קינג יעמוד בראשות הרשימה – בה ישובצו נציגים מטעמו של אלי ישי. בשיחה עם אריה קינג הוא אומר ל'קו עיתונות' כי התקיימו מגעים כאלה, "נערכו פגישות, שיחות טלפון, אך בשלב זה אין החלטה וגם לא סיכומים בעל פה". קינג מעריך שבקרוב הנושא יובא שוב לדיון בין הצדדים אך כרגע המגעים לא הבשילו לכדי החלטה. 20 אלף קולות קיבל אלי ישי בבחירות הארציות בירושלים, את הקולות הללו צפוי אלי ישי לתרגם בבחירות הבאות בקלפי – או ברשימה נפרדת, או כאמור ברשימה משותפת עם אריה קינג.

מציאות: בסופו של דבר המגעים כן הבשילו לכדי החלטה. פעיל הימין ואיש השכונות, יוני יוסף, שובץ במקום השני ברשימת 'מאוחדים' של קינג כנציג תנועת 'יחד'. המפלגה גרפה שני נציגים והכניסה את נציגו של ישי למועצה, אולם סך הקולות – כ-12,000 במספר – היה פחות מאשר השיגה 'יחד' בבחירות הארציות ב-2014. בנוסף הייתה זו 'מאוחדים' היחידה שתמכה במועמדותו של איש 'אגודת ישראל' יוסי דייטש לראשות העיר, מלבד מפלגת האם שלו כמובן.

ציטוט: ישי ינגוס בקולותיה של ש"ס, המפולגת בלאו הכי ומתיחות רבה שוררת בין החברים בעיריית ירושלים. מפלגת ש"ס שעמדה בבחירות הארציות על כ-30,000 קולות תמצא עצמה בקרב עקוב מדם מול מפלגתו של אלי ישי שינגוס בקולותיה. חמישה חברים היום לש"ס במועצת העיר: צביקה כהן, פיני עזרא, אברהם בצלאל, שמואל מרציאנו וחיים כהן. הערכות בחדרים הסגורים מדברות על ריענון מרבית הרשימה בבחירות הבאות, כאשר ההנחה היא שפיני עזרא ואברהם בצלאל, הנחשבים לכוח הצעיר והמחובר לשטח בסיעה הירושלמית, ישודרגו ויקבלו תפקידים בכירים יותר בקדנציה הבאה.

מציאות: כאן נמוגו כל התחזיות הקודרות שניבאו לא יותר משלושה מנדטים לתנועה הקדושה. בקלפי הכתה ש"ס את הסוקרים והחוזים וזכתה שוב בכל אותם שלושים אלף קולות שהכניסו את החמישייה הנבחרת למועצת העיר. גם בגזרת הרשימה לא נרשמו זעזועים מיוחדים, כל מרכיביה נותרו כשהיו, מלבד הקדמתו של חיים כהן מהמקום הרביעי (הספק ריאלי – אז) למקום השני והבטוח.

בני ברק:

ציטוט: זהות המועמד שיבוא ככל הנראה משורותיה של 'דגל התורה' – תוכרע על ידי גדולי ישראל, בשל הסכם רוטציה בין 'דגל התורה' לאגודת ישראל' המעניק את ראשות העיר בני ברק ל'דגל התורה'.

מציאות: וכך הווה.

ציטוט: עד כאן הכול נראה פשוט? אז זהו שלא, עיני הכול נשואות לחזו"א 5 ולרשב"ם 23, שם תיקבע זהות המועמד הבא משורותיה של 'דגל התורה'. ואם שאלתם, הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן. רובינשטיין או שפירא? שאלה שתהדהד ותישאל אין ספור פעמים במסדרונות העירייה לקראת הבחירות. המועמדים הפוטנציאליים לרשת את חנוך זייברט בראשות העיר הם אברהם רובינשטיין מ"מ ראש העיר וסגן ראש העיר מנחם שפירא. רובינשטיין המשמש בכובעו השני כמזכיר מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה' נחשב לאחד האנשים החזקים בבית מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי, הגר"ח אף הכתיר אותו לא פעם 'המלך' של בני ברק. לעומתו, יש את מנחם שפירא, מהאנשים החזקים ב'דגל התורה'. שפירא מכהן גם כמנהל המחלקה המוניציפאלית של 'דגל' והוא הוצנח לעיר בני ברק לבקשת גדולי ישראל, לאחר ששימש כחבר מועצה בעיר מודיעין עילית.

מציאות: מלך נותר מלך. ואברהם רובינשטיין הוכתר ברוב של 82% מהמצביעים.

לגופו של עניין, הדילמה בין שני הסגנים נפתרה בצורה אחרת וכואבת. תאריך ההכתרה המקורי של רובינשטיין הוא בכלל, כ"ד כסלו, יום הסתלקותו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל. מאז ניתנו מושכות ההנהגה בידי מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי – תכולתו האנושית של הבית ברחוב חזו"א 5 עברה אמנם לרחוב ראב"ד 17, מעונו של מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, אולם מוקד קבלת ההחלטות הועתק לרשב"ם 23. אם עד לחודש האחרון היו עוד שפקפקו בכך, הגיעה טרפת הבחירות האחרונות והראו בעליל מי הבעל הבית החדש של התנועה. משכך, לא היה כבר ספק בדבר שאת המינוי הרם יקבל נאמן הבית ומזכיר ה'מועצת', אברהם רובינשטיין.

ציטוט: עם זאת, למרות שראש העיר הבא – יהיה אשר יהיה – ייתמך ככל הנראה על ידי כל הסיעות החרדיות הגדולות, לא מן הנמנע שבני ברק תלך לבחירות, זאת בשל דרישת מפלגת הליכוד בעיר לקיים בחירות דמוקרטיות. מי שיתמודד מטעם הליכוד הוא יו"ר הסניף הנבחר יעקב וידר.

מציאות: זה כבר באמת היה קשה לחיזוי, אבל בדיוק זה מה שקרה. ביממה האחרונה לפני פתיחת הקלפיות עסק מזכיר המועצת הנכנס, יעקב ולצר, באינטנסיביות רבה, לגבש גוש מאוחד ברשימה למועצת העיר. בשליחות ולבקשת מרנן האדמו"רים מגור וויז'ניץ שביקשו לבטל לחלוטין את מתח הבחירות בעיר התורה והחסידות.

היוזמה כמעט והבשילה, כאשר לראשונה ניתנה הסכמה עקרונית מביתו של מרן שר התורה להכליל גם את תנועת 'בני תורה' ברשימה. גם בש"ס הסכימו להעניק מקום למפלגת 'יחד' המקומית – 'הן'. אולם מי שעצר את החיזיון המופלא היה דווקא מי שהיה אמור לשוש עליו הכי הרבה: יעקב וידר, שמקומו לא היה מובטח, ובהסכם המתגבש שוריין עבורו מקום. אבל הזכות הדמוקרטית גברה אצלו על כל שיקול אחר ומערכת הבחירות המשעממת ביותר יצאה לדרכה.

ציטוט: סיעת ש"ס בעיר שידעה לא מעט דרמות טרום הבחירות הקודמות, צפויה לזעזוע נוסף בשל האפשרות כי הגאון רבי מאיר מאזוז, לו יש כוח חזק בקרב תושבי בני ברק הספרדים, יורה להריץ רשימה חדשה מטעמו, שתהיה מזוהה ככל הנראה עם אנשי אלי ישי. בש"ס בבני ברק הלך הרוח לא נקבע ללא התייעצות עם המועצת המקומית, המורכבת מהרבנים בן שמעון, הרב פחימה והגר"ש בעדני. על פי המסתמן, הרשימה תהיה עם שינויים מהותיים במקומות הריאליים. החברים כיום הם אליהו דדון סגן ראש העיר, גדליהו בן שמעון, יהודה טוויל, נתן בצלאל, אברהם פרטוש ודרור בן אפרים. במקום הראשון ככל הנראה ימשיך לכהן אליהו דדון, יו"ר ש"ס בבני ברק, כשקיימת אפשרות קלושה כי ח"כ לשעבר יגאל גואטה ישובץ במקום זה. נציגים נוספים הם נתן בצלאל נציגו של הגאון רבי שלמה מחפוד וגדליהו בן שמעון בן משפחתו של נשיא מועצת החכמים הגאון רבי שלום כהן. דרור בן אפרים נציגו של הרב מאזוז ימשיך לקדנציה נוספת במסגרת רשימת ש"ס – רק במידה ויוחלט על ריצה משותפת עם נציגי הרב מאזוז. לעומתם, יהודה טוויל, נציגו של חבר מועצת החכמים הגאון רבי משה מאיה, וכמו גם יאיר שוקרון ואברהם פרטוש, ספק אם יישארו בעירייה לקדנציה נוספת.

מציאות: הזעזוע לא אירע למרות שכל האינדיקציות בימים שקדמו לפתיחת הקלפיות אותתו שמפלגת 'הן' בראשות מרן הגר"מ מאזוז צפויה לזכות בשלושה מנדטים, ובגוש המאוחד הוסכם להעניק לה 2 מושבים, בפועל קיבלה המפלגה מנדט בודד לראש הרשימה, ניר אריאל, שהתמודד גם לראשות העיר. סיעת ש"ס שמרה על כוחה עם 6 מנדטים, מה שנחשב להצלחה מסחררת המצטרפת למקבילותיה בשאר ערי הארץ.

בראש הרשימה נותר אלי דדון, למרות ניסיונות של גורמים רבים להדיחו, כשהבולטת מביניהם היא הקמת המפלגה המתחרה של מוסדות 'אור דוד' בראשות הרב דניאל זר, שרק בשבועות האחרונים לפני הבחירות הודיע על הסרת הרשימה ותמיכה חסרת פשרות בש"ס המקומית.

בתוך הרשימה התחדשה ש"ס עם פנים רעננות ומבטיחות, כמו יעקב זכריהו (3) וישראל בן ששון (4). אברהם פרטוש ונתן בצלאל נותרו על מושבם.

ציטוט: 'דגל התורה' צפויה להחליף את מרבית הרשימה. מלבד מנחם שפירא ואברהם רובינשטיין נראה כי מרבית החברים יודחו. שלמה שטרן נציג 'דגל התורה' שהיה אמור להיות מודח בעבר ונשאר לקדנציה נוספת בשל בקשה אישית של כמה מחברי מועצת גדולי התורה, הפעם נראה כי ימצא את מקומו בחוץ. יעקב וירז'בינסקי, נציג 'דגל התורה' הממעט להגיע לישיבות המועצה בשל עיסוקיו הרבים כמנהל רשת מוסדות 'אורחות תורה' וכמנהל משרד רואי חשבון יוקרתי, ימצא את עצמו מודח מהתפקיד, זקן חברי המועצה הוא נתן צבי כהן, מקורביו אומרים כי עשוי לפרוש על דעת עצמו לאחר שנים רבות של עשיה. לעומתם, מיכאל קקון המייצג את 'מרביצי בני התורה הספרדים' (הרב עדס) צפוי ככל הנראה להישאר בתפקידו. נציג נוסף הוא ישראל משה פרידמן המייצג את חסידות בעלזא אך יושב על מקום של 'דגל התורה', לא פעם התעוררה ביקורת על וויתור המקום עבור נציג בעלזא, אך תפקידו כמנכ"ל תודעה וקשריו בבתי גדולי ישראל, סביר להניח כי ישאירו את המצב הקיים על כנו.

מציאות: בגזרת פרידמן וקקון ההערכות הגשימו את עצמם. אצל קקון המייצג את סיעת 'קד' של 'מרביצי', הדברים לא היו ברורים עד לישורת האחרונה בה הם חברו ל'דגל התורה' לאחר שהובטחו להם שני המקומות המסורתיים.

ציטוט: ב'אגודת ישראל' ישנם נציגים שצברו כוח בקדנציה האחרונה וצפויים לשדרוג במעמדם. במסדרונות העירייה אומרים לכתב 'קו עיתונות' כי נציגי 'שלומי אמונים' פרץ אברמוביץ המייצג את חסידות ערלוי, ושלמה קוסטליץ המייצג את חסידות נדבורנה, צפויים לקידום בתפקידם. בסיעה המרכזית (גור) נראה כי לא צפויים שינויים מהותיים, זייברט המחזיק בתפקיד הבכיר בסיעה יכהן ככל הנראה כסגן ראש עיר בשכר, מנגד, בסיעה המאוחדת (ויז'ניץ) צפויים שינויים בשל הדרישה להכניס כוח צעיר ורענן למועצת העיר.

מציאות: קידומים מהותיים לא נרשמו. בגור אכן נותרה התמונה כפי שהיא כעת. זייברט סגן ומ"מ בשכר, שטיצברג והפטקה חברי מועצה. בויז'ניץ הזעיקו את העסקן יהושע מנדל מירושלים שהחליף את הסגן המיתולוגי מנדל איזנברג שנבעט ללשכת סמכנ"ל החינוך העצמאי, בצעד שקשה לא להפריז בדרמטיותו והשפעתו על הרכב הכוחות בתוך המוסד המדובר, אולם עבר תוך דממת אלחוט תקשורתית. לא ברור איך ולמה.

מודיעין עילית:

ציטוט: דרמה של ממש התחוללה בתחילת הקדנציה של ראש העיר המכהן עת התקוטטו טוביה פריינד (אגו"י) ומרדכי גולדברג (דגה"ת) על תפקיד הסגן בשכר. הסוגיה צפויה להיפתח בקדנציה הבאה ומציתה את העימות מחדש כבר בשלב זה. אלא שהקרב האמיתי יתחולל בתוך 'אגודת ישראל' בין אנשי ח"כ מאיר פרוש לאנשי השר יעקב ליצמן. בעוד טוביה פריינד הנמנה על חסידי קרלין ומאנשיו של ליצמן ידרוש את תפקיד הסגן בשכר, הרי שבשלומי אמונים, להם יש כוח רב בקרב הקהילות החסידיות בעיר, יטענו כי הגיע זמנם לקבלת התפקיד. גוטרמן, שהיה לצד 'אגודת ישראל' במאבק הסגנות האחרון, ייאלץ להכניס את ראשו ולהכריע במאבק הפנים חסידי, בעוד באמתחתו יש רק 2 סגנים בשכר.

מציאות: אתם יכולים לנשום עמוק, גוטרמן לא נאלץ לחלק מהאנרגיות שלו בין הקרבות הפנימיים ב'דגל' לטובת פישור בין הצדדים הניציים באגודה. רוחות הפיוס והאחדות בין כלל מרכיבי 'אגודת ישראל' נשבו עד למודיעין-עילית ודווקא אחד מבכירי 'שלומי אמונים' המתגורר בעיר, נחמן בנשעייה, היה זה שדרש את התפקיד עבור פריינד. דרש וקיבל. בהבטחה חתומה.

בשלב מסוים של המו"מ, שוגר איום מצדה של 'ועדת השמונה' של אגו"י לעברה של 'דגל התורה', בגזירה שווה עילית-עילית, האומרת כך: אם לא יענו לדרישה במודיעין-עילית הרי שדודי זלץ, היו"ר הטרי של 'דגל התורה' בביתר-עילית, יכול לשכוח ממשרת הסגן אותה אייש קודמו, יצחק רביץ. בסופו של יום יושבים בשלום, זלץ ופריינד, על סגנותם.

ציטוט: ברשימת ש"ס במודיעין עילית צפויים שינויים בקדנציה הקרובה. ביקורת רבה נשמעה על מקום מגוריו של סגן ראש העיר הרב אבנר עמאר בעיר אשדוד, לאחר שהוצנח על ידי יו"ר ש"ס אריה דרעי למודיעין עילית והעביר כתובת לעיר 'בשביל הפרוטוקול'. בש"ס המקומית דורשים מבכירי התנועה להעמיד בראשה אדם מתוך הקהילה שמעורה בחיי היום יום וידאג לצרכיה.

מציאות: לא עזר כלום. הרב עמר נשאר בראשות ש"ס המקומית.

ציטוט: נציג נוסף במועצה הוא גולן חסידי, בתפקידו השני מנהל תלמוד תורה בעיר, בכירים בש"ס מטילים ספק באשר להמשך כהונתו לקדנציה נוספת.

מציאות: לא רק שלא המשיך, אלא שהתמודד במסגרת רשימה עצמאית בשם 'איחוד בני התורה הספרדיים', רשימה, שכרעותיה, לא צלחה את מבחן אחוז החסימה.

ציטוט: גם במודיעין עילית תוגש רשימה מטעם 'בני תורה' (הפלג הירושלמי). בבחירות הקודמות קיבלה המפלגה שני מנדטים, ונציגיה ישבו באופוזיציה. המפלגה שלחה מועמד מטעמה (אבי ברגר) להתמודד לראשות העיר למרות חוסר סיכוייו, במטרה להוכיח את קיומם. כעת, משהקרבות הפנים חרדיים שככו במקצת, נראה כי יסתפקו שם בהתמודדות למועצת העיר. נציגיהם במועצה: יהודה שם טוב ושמוליק אלישיב, וככל שמסתמן כרגע – ללא שינויים.

מציאות: אז דווקא כן היו שינוים. בראש הרשימה הוצב מנכ"ל 'הפלס' שמוליק אלישיב שגם רץ לראשות העיר במרוץ חסר כל סיכוי מול גוטרמן שזכה ברוב חסר תקדים של 90%!, והבא אחריו היה אברהם הכט, שהחליף את נציג 'מרביצי', יהודה שם-טוב, שביכר להתפטר.

אלעד:

ציטוט: על הנייר, ראש העיר המכהן ישראל פרוש אמור להתחיל באריזת פקלאותיו לקראת עזיבתו את התפקיד, שהלא, לפני הבחירות האחרונות נכרת הסכם חד משמעי: תמורת תמיכת 'דגל' בפרוש, תעניק אגודת ישראל את תמיכתה במועמד 'דגל' בבחירות שאחריהן, תהא זהותו אשר תהא. על אותו נייר, ניתן היה גם לרשום בטבעיות כי ש"ס תאזור בעוז מותניה לקראת הבחירות הקרובות, תנסה בכל מחיר להשיב את מושכות השלטון לידיה, ותעשה כל אשר לאל ידה על מנת להחזיר לעצמה את העיר החטופה. אלא שבמציאות העכשווית, בריא לכל דרדק, שלא כך הם פני הדברים, ותחילה לדגל: למרות ההסכם החתום שבידיה, על פי הערכה גורפת, בתנועה הליטאית מישירים מבט מפוקח ולא מתיימרים לכבוש את העיר בסערה, בעיקר בגלל שזה נראה בלתי אפשרי. למרות מאמציה הרבים, 'דגל' לא הצליחה לגדל מועמד בולט שיזכה להערכה עד כדי ליכוד סביבו חוגים נרחבים. אפילו בינה לבין עצמה ההנהגה הדגלאית המקומית מתחלקת בין צמד חברי המועצה הבכירים אבי שטרן ושמואל גרוסברד, כשסוגיית הנאמנות והשייכות הפנים ליטאית תמיד מרחפת בחלל האוויר.

מציאות: 'דגל' דווקא הפתיעה והעמידה מועמד בשם יצחק פינדרוס מירושלים, מועמד שנפסל בסופו של דבר בביהמ"ש. את החשש מחוסר היכולת לכבוש את הראשות נטרלו ב'דגל' באמצעות חבירה לציר חדש עם ש"ס, ועל כך בהרחבה בסעיפים הבאים.

ציטוט: וכעת לש"ס: על פי עדויות בשיחות פנימיות שעורך דרעי עם מקורבים, הוא נשמע סקפטי על גבול המיואש מהסיכוי לקבל בחזרה את ראשות העיר. זכר הבחירות האחרונות לצד הכרת המצב בשטח והערכת סיכון בהתבזות נוספות, לא מוסיפות חשק ליו"ר התנועה, ומקדירות כל הערכת מצב ורודה שעולה על ידי מקורביו.

מציאות: ש"ס לא הריצה אכן מועמד, אך הייתה שותפה יחד עם 'דגל' בייבוא מועמד חיצוני משותף שיתמודד מול פרוש. הדמות המעודפת על ראשי ש"ס, היה הנציג הספרדי של 'דגל' בביתר, יוסי שטרית, בעיקר בגלל המוצא. אבל גם אחרי שבבני ברק החליטו להנחית על ראשם את פינדרוס חשקו בש"ס את השפתיים ותמכו בו אקטיבית.

פסילת ביהמ"ש שטרפה את הקלפים הביאה את ש"ס לתמוך בדלית ברירה במועמד התימנים ויו"ר סיעת 'ישי', ברק צברי, שצבר יותר מ-40% אחוזי תמיכה, בתוכם גם קולות רבים של מצביעים המזוהים עם 'דגל התורה' שסיעתם לא החליטה עד לשעות הצהריים במי תתמוך לראשות העיר, וגם אז היה זה תיעוד עצמאי של מרן הגרמ"ה הירש המורה על דעת מרנן הגרי"ג אדלשטיין והגר"ד לנדוי להצביע לישראל פרוש, תלמידו משכבר הימים.

ציטוט: הדמות הדומיננטית בש"ס, הלא הוא צוריאל קריספל, זוכה להערכה חסרת תקדים מצד תושבים בעיר. בניגוד גמור לעצות חבריו, שדרשו ממנו להוביל קו לעומתי לראש העיר, בחר קריספל להניח מאחור את המשקעים ולעבוד תחת פרוש.

מציאות: כמה הפכפכה הפוליטיקה. אותו קריספל הפך למבקר הראשי של ישראל פרוש במהלך כל מערכת הבחירות.

ציטוט: מלבד האתגר של התלכדות סביב מועמד ש"סי, ישנו נציג התימנים, סגן ראש העיר ברק צברי שחולש על בנק קולות נכבד ביותר, ושהפעם לא מתכוון להעניק את תמיכתו לאי מי מלבדו. הסיטואציות המורכבות איתן מתמודדות המפלגות בתוך עצמן בצירוף נתונים נוספים, גוררים את העיר אלעד כולה למחוזות ה'דילים'.

מציאות: אכן לא נתן את תמיכתו לאי מי מלבדו. כמה מדויק.

ציטוט: פרק הדילים למרות שהדרך עדיין לוטה בערפל, מרבית הבוחשים בקדירה הפוליטית מסכימים להתערב על התוצאה הבאה – ישראל פרוש הוא ראש העיר הבא של אלעד. איך זה יקרה? כאן כבר צריך לברור בעדינות בין מהלכים שקולים ואמיתיים לבין משאלות לב. השאיפה הברורה והלא מוצהרת של ראשי המפלגות החרדיות, היא להגיע להסכמות משותפות של עיר תמורת עיר, עם חלוקה ברורה של איזו מפלגה מקבלת איזה עיר, ובכך למנוע עימותים פנימיים, דרמות מורטות עצבים, וגם סיכונים לא מעטים. השאלה המרכזית היא מי יעשה יד עם מי: האם שלומי אמונים סוגרת על תיאום עם המרכזית, האם ש"ס צועדת בתיאום עם דגל התורה, או שמא שלומי אמונים היא זו שתצעד עם ש"ס. למרות סיכוי גבוה לדיל כללי, קיימת היתכנות סבירה של סגירת דילים בצירים מקבילים, שלא ע"י אותן מפלגות, ע"פ אינטרסים ספציפיים. הערים שמככבות ביותר בשיחות בלתי רשמיות, הן אלעד ובית שמש.

מציאות: לא קרה. אף דיל ארצי בין כלל המפלגות לא קרם עור וגידים. היחידים שיצאו לדרך משותפת בחלק מהערים הם 'דגל התורה' וש"ס. המפלה באלעד הוציאה את העוקץ מרווחיה של 'דגל' מהציר והותירה את ש"ס המרוויחה הגדולה עם בחירתו, על חודם של אלפי קולות בודדים, של משה ליאון לראשות העיר ירושלים.

ציטוט: ברמת המפלגות, ישנו נעלם גדול, סביב כוונותיהם הפוליטיות של אנשי הפלג הירושלמי בעיר. בבחירות האחרונות, לא הריצו אנשי הפלג רשימה מקומית, אך במידה וההחלטה הפעם תשתנה, יש בה סימן שאלה סביב המועמד הבכיר של 'דגל' כיום שמואל גרוסברד, הנחשב למזוהה עמם.

מציאות: 'הפלג הירושלמי' הריץ רשימה עצמאית, שכפסע היה בינה לבין כניסה למועצה. גרוסברד שהוסר מרשימת 'דגל התורה' לא הוצב בה, מי שהיה אמור להיכנס הוא בנימין מינצר.

ציטוט: גורם חדש שצפוי להיכנס בסערה לזירה המקומית, הוא יו"ר ש"ס לשעבר ויו"ר 'יחד' בהווה אלי ישי. בבחירות האחרונות לכנסת, הצליח ישי להפתיע עם סכום בלתי מבוטל של כ-2,100 קולות מקרב תושבי העיר אלעד, ועם נקודת פתיחה שכזאת, לאף אחד אין ספק שהוא ינסה למנף את ההצלחה לרשימה מקומית. בתקופה האחרונה מגשש ישי את דרכו בעיר, ומחפש מועמד הולם שיישא את כתר מפלגתו. בין היתר, נערכים חיזורים רבים אחרי חבר המועצה אבי דיין, שמסתמן כדמות שיכולה להביא למפלגה הרבה ערך אישי מוסף. כזכור, דיין ערק מסיעת ש"ס לטובת קואליציית פרוש, צעד שבעיני הש"סניקים הוא בלתי נסלח.

מציאות: וכך הווה. אבי דיין הוביל את רשימת 'יחד' ואת התמיכה בראש העיר ישראל פרוש, מה שהביא לו את ברכת והוראת הגר"מ מאזוז שליט"א והגר"ש קורח זצ"ל. חיבור זה בין פרוש לדיין היה אבן הנגף שהכשיל את המו"מ בליל הגשת הרשימות בין פרוש לש"ס, בסלונו של דרעי ברחוב הקבלן בירושלים.

ביתר עילית:

ציטוט: קהילת 'שלומי אמונים' בעיר ביתר עילית מהווה את הנתח הגדול ביותר מול 'דגל התורה' וש"ס אך גם בתוכה קיימות עשרות קהילות, מתוכן מיוצגות בעירייה רק החסידיות הגדולות. לדברי יקי הרשקופ, חבר מועצה בקואליציה, יש קהילות שמרגישות מקופחות ובכוונתו להתמודד ברשימה חדשה במקביל לזו של 'יהדות התורה', כשהוא מתכנן בעיקר לעבוד מול אותן קהילות קטנות. לדבריו, היותו חב"דניק לא מחייב כי הוא מייצג את חב"ד ואינו נציג מטעם.

מציאות: הרשקופ אכן התמודד במסגרת עצמאית 'אנשים' יחד עם ישראל פכטר ('טוב' לשעבר), אבל לא כי ייצוג הקהילות הנידחות בער בעצמותיו, אלא כי הוא פשוט הודח ממקומו על ידי העיתונאי החב"די משה כהנא בפריימריז הפנימיים שנערכו בקהילה המקומית.

ציטוט: מפלגת 'דגל התורה' מחזיקה בשני מנדטים ומקווה להגדיל את כוחה לשלושה מנדטים. נציגיה במועצה הם יצחק רביץ, סגן ומ"מ ראש העיר ויוסי שטרית. בשיחה עם רביץ הוא אומר ל'קו עיתונות' כי "אילו הבחירות נערכות היום, ברור כי רובינשטיין לוקח את הבחירות בהליכה". לדברי רביץ: "רובינשטיין סיפק את הסחורה באופן טוטאלי ונתן ל'דגל התורה' את מבוקשה".

מציאות: רביץ כבר לא יכול לדברר את 'דגל' המקומית, לאחר שגם הוא הודח בפריימריז הפנימיים שנערכו בקרב גבאי בתי הכנסת המזוהים עם המפלגה הליטאית. היו"ר החדש, דודי זלץ, הביא את המפלגה – שרצה בנפרד, בשונה מ-2013 אז התמודדו אגודה ש"ס ו'דגל' ברשימה מאוחדת, זאת עקב רצונו של ראש העיר מאיר רובינשטיין לחסל עד כמה שניתן את קיני ההתנגדות למנהיגותו – להישג חסר תקדים, בדמות הכפלת כוחה מ-2 ל-4. הרבה מעבר למצופה.

גם התמיכה האוטומטית לרובינשטיין לא הייתה מובנת מאליה. בשלומי אמונים גררו רגליים באשר להתחייבויות מול 'דגל', כספיח מהמתח הכלל-ארצי בין המפלגות, וזלץ לא התכוון להמשיך במסורת קודמו. השיא היה כאשר הושמט שמו של רובינשטיין מקריאת הקודש של מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה', ובאגודה איימו שלא לתמוך ברובינשטיין השני, הליטאי מבני ברק, לראשות העיר. התזה של 'רובינשטיין תמות רובינשטיין' הוכיחה את עצמה ורגעים ספורים לפני שרכבו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי גלש לעצרת התמיכה המרכזית ברשימת 'כן' של 'דגל התורה', חתמו רובינשטיין וזלץ על מזכר הבנות, מה שסלל את דרכו של ראש העיר להתברך אצל מרן הגר"ח על במת הכבוד באירוע.

ציטוט: מול מאיר רובינשטיין צפוי חבר המועצה ויו"ר האופוזיציה מנחם זיידה להתמודד שוב לראשות העיר, כך שהבחירות  בביתר לא ייערכו רק למועצה. להערכת זיידה שקיבל בבחירות האחרונות 2 מנדטים, הוא צפוי להגדיל את כוחו בבחירות הבאות.

מציאות: לא בדיוק הצליח החישוב. כנראה שהצעד של רובינשטיין לפזר את מפלגות האם הצליח, וזיידה נכנס בגפו למועצת העיר.

ציטוט: זירת קרב נוספת תהיה בין מפלגת ש"ס, לה הצביעו בבחירות הארציות כחמשת אלפים מצביעים, לבין מפלגתו של אלי ישי המחזיק לפחות כאלפיים וחמש מאות קולות פוטנציאליים. בסביבתו של אלי ישי, שם שוקלים לרוץ במספר מוקדים ברשויות המקומיות, רוצים להציג נוכחות גם בביתר, מה שיקשה על מערכת הבחירות, שתהיה לא קלה בלאו הכי.

מציאות: ש"ס הציגה הישג יפה בדמות 4 מנדטים ו'יחד' לא התמודדה בעיר. מי שכן התמודדה וקולות בודדים בלבד הפרידו בינה לבין הכנסת נציג (כמו באלעד) היא מפלגת 'בני תורה', שלפני שנה עוד לא נסקרה כלל באופציות.

בית שמש:

ציטוט: בבחירות הקרובות, לא צפויים שינוים דרסטיים בחלוקת המנדטים, מלבד דגל התורה שצפויה לגדול לחמישה על גבול השישה נציגים, זאת בשל אכלוס רמה ג' שרוב תושביה נמנים על המגזר הליטאי.

מציאות: 'יהדות התורה' המאוחדת נשאה בחיקה את כלל תתי הסיעות. ראשונים היו אגו"י ו'כח' של 'שלומי אמונים' להתאחד, ובכך יישרו קו עם האחדות האגודאית הכללית. אחרונה, ממש בשעת השי"ן של הגשת הרשימות, הייתה 'דגל התורה'. המפלגה המאוחדת זכתה ב-8 מושבים מול 7 שהיו לה יחד בקדנציה הקודמת. אם מנכים את קולות הקנאים (שלא הצביעו הפעם) וחב"ד (שחברה ל'יחד' ו'טוב' ברשימת 'נץ') שהביאו ל'כח' את המנדט השני בסיבוב הבחירות החוזרות, הרי שמדובר בעלייה של שני מושבים.

ככלות הכול היו שתלו דווקא באחדות המכניסה לשלווה ושאננות את כל הגורמים, את נפילתה של העיר בידי עליזה בלוך הדתית-לאומית.

ציטוט: בגוש הלא חרדי לא צפוי שינוי מיוחד, לכל היותר שינויים פנימיים קלים ואולי אף איבוד מקום במועצה לטובת החרדים.

מציאות: אכן.

ציטוט: במשך הקדנציה הנוכחית, חזר שוב ושוב ראש העיר משה אבוטבול על המנטרה הבאה: "אני חושב שמן הראוי שראש עיר לא יכהן יותר משתי קדנציות, ואני אומר את זה בתור ראש עיר בקדנציה שנייה שלו", אולם בחודשים האחרונים הוא שינה גרסה והחל אומר כי בנוגע לקדנציה שלישית הוא יעשה את מה שהרבנים יורו לו. אבוטבול רומז על כוונתו לקדנציה שלישית ומסתבר כי אין זה בגדר חלום רחוק. נכון לרגע זה, אין אף מועמד שהודיע על התמודדות מולו. בשנה הקרובה נשמע על שמות אפשריים, ודבר אחד כבר בטוח: גם אם השורה התחתונה תהיה צילום המצב הנוכחי, הרי שהדרך הולכת להיות קשה ומייגעת. בשלומי אמונים כבר הכריזו שוב ושוב על כוונתם לתמוך באבוטבול לקדנציה שלישית, כך גם שר הבריאות ואיש המרכזית יעקב ליצמן, המצהיר על כך מעל כל במה. אם כן איפה, המפלגה היחידה שמהווה איום על אבוטבול נכון לרגע זה, היא דגל התורה. אז מה צפוי לנו בעוד כשנה? אפשרות ראשונה: אבוטבול מועמד מוסכם על כולם, ממילא אין בחירות לראשות העיר (פיצוי על מערכת הבחירות הקודמת…). אפשרות שנייה: בדגל התורה לא מוותרים ומחליטים להריץ מועמד משלהם (גרינברג או מונטג זו שאלה קשה כשלעצמה, אם כי גרינברג מחזיק בטייטל של סגן ראש העיר ונחשב מועמד חזק יותר בקרב צעירי התנועה) נגד אבוטבול. במקרה כזה יש שלוש אופציות: 1) אבוטבול פורש מהמרוץ. 2) הגוש הלא חרדי תומך באחד המועמדים, או שהתמיכה מתפצלת לשניהם. 3) הגוש הלא חרדי מחליט להריץ מועמד שלישי מטעמו ומתלכד יחדיו מאחוריו. במקרה כזה, הציבור החרדי יבין כי הוא עלול לאבד את כס הראשות וממילא אחד המועמדים יאלץ לפרוש. אפשרות שלישית: מגיעים לסיכום על רוטציה בין דגל התורה לש"ס, כשבמקרה כזה שוב אין בחירות לראשות, אלא אם מועמד חילוני יבחר לרוץ. דיל כזה בין דגל לש"ס שלא יכלול את החסידים, עשוי להיות חלק ממערך כולל של דיל שיכלול גם את ביתר ואלעד, ולחילופין דיל שייסגר בהסכמה גם עם נציגי 'אגודה' ויעניק להם תופינים שונים לאחר הבחירות או ויתורים בערים אחרות.

מציאות: אוי, לך תסביר מה קרה בסוף. טוב, אז האפשרות הראשונה יצאה אל הפועל. אבוטבול היה מועמד מוסכם. (אגב, התמיכה הברורה של 'שלומי אמונים' ממש לא הייתה כזו עד הרגע האחרון, וי"א גם לאחריה), בניגוד לעמדת רבים בצמרת 'דגל התורה'. הוא אפילו מוקם ראשון ברשימת 'יהדות התורה' לאחר שטפסי הגשת רשימתו העצמאית 'דרך השמש' נפסלו ע"י פקיד הבחירות.

אבל פיצוי ממש לא היה כאן. בצד החילוני העמידו מועמדת חדשה-ישנה, הגברת עליזה בלוך מ'הבית היהודי'. בהתחלה היא נתפסה כקוריוז, עם קבלת תוצאות האמת היא הפכה את הציבור החרדי בעיר לקוריוז. בהפרש של 500 קולות גברה על אבוטבול שהודיע על הנחת המפתחות וירידה מהבמה הציבורית.

מי שלא נסקרים כאן הם 'הפלג הירושלמי', שהריצה וגם זכתה במקום במועצה לנציגה מלאכי כי-טוב שהתמודד גם לראשות העיר עד לרגע האחרון, אז הסירה לטובת אבוטבול, שהיה ראש העיר היחיד שסגר דיל קואליציוני עם 'דגל' ו'הפלג' במקביל.

קרית יערים:

ציטוט: רוזנטל נחשב לאחת הדמויות המוכרות והוותיקות בשורותיה של 'דגל התורה' והוא צפוי להתמודד לקדנציה נוספת אם הדבר תלוי בו. לדבריו, הניסיון והוותק שצבר בניהול המועצה מעניקים לו את הזכות להתמודדות נוספת.

מציאות: התמודד וזכה. על הדרך רצופת הקשיים בהמשך.

ציטוט: לרוזנטל אין חיים קלים והוא סופג ביקורת קשה מבית. באופוזיציה יושב חבר המועצה החרדי דב בקשט, המייצג בעיקר משפחות מודרניות המאכלסות את טלז סטון. בבחירות האחרונות. לקראת הבחירות הבאות, נראה כי סיכוייו של בקשט לכבוש את ראשות המועצה גדולים בשל ריבוי המשפחות שבאו להתגורר בעיר בשנים האחרונות ודורשים הנהגה אחרת. בשיחה עם 'קו עיתונות' אומר בקשט כי כבר בימים אלו נערך לבחירות, "בבחירות הבאות נהיה הרוב ונכריע את הבחירות לראשות המועצה המתנהלת כמו שטיבל", הוא אומר.

מציאות: האיום הפך לבשורה. אותו בקשט חבר לרוזנטל לאחר שהאיום האמיתי עליו הגיע דווקא מסיעתו שחישבה להריץ מולו את יצחק רביץ, שהפסיד לזלץ בביתר (ע"ע). בתחילה עלה שמו של מנהל ישיבת חברון הרב שלמה קרלינשטיין, אולם הוא חזר בו לאור הסערה שנוצרה.

לרגעים היה נראה שהיישוב השקט עומד להיקרע בין רוזנטל לרביץ, שטענו שתיהם לתמיכת מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי במועמדותם. ברגע האחרון ממש סוכם על מתווה שכלל פרישה של רוזנטל בעוד כשנה, כשרביץ יכהן כסגנו, ואז יערכו בחירות בהם יתמודד רביץ לראשות. בפועל לא נערכו כלל בחירות בטלז-סטון.

בשבוע האחרון התבשר עם ישראל בבשורה הקשה על לכתו בטרם עת של הרב רוזנטל ז"ל. בני משפחתו ומקורבים תלו את פטירתו שאירעה כתוצאה מדום לב פתאומי בלחצים שהופעלו עליו וברדיפות שעבר מצד גורמים ב'דגל התורה' בחודשים האחרונים. היו גם מי ששלפו את המכתב ששלח רוזנטל לחברי הכנסת ורבני התנועה לפני תקופה בה התאונן על שממררים את חייו.

פתח תקווה:

ציטוט: איציק ברוורמן צפוי להתמודד לקדנציה שניה ואף יותר מכך. למרות היותו ראש עיר מכהן, לברוורמן ממתינה עבודה קשה מול הציבור החילוני שספג הרבה הסתה נגדו בקדנציה האחרונה. מול ברוורמן יתמודדו בשלב זה שוב אורי אוהד ורמי גרינברג. 'יהדות התורה' המאוחדת, 'דגל התורה' ו'אגודת ישראל', מחזיקה בשני נציגים בעירייה – אליהו ברוכי וישראל פרידמן, לעומת ש"ס שמחזיקה בארבעה מושבים ושואפת להגדיל את כוחה לחמישה מנדטים בבחירות הבאות.

מציאות: ברוורמן התמודד והפסיד לרמי גרינברג. איתי שונשיין ועוד כמה קיקיונים עמדו מולם. 'יהדות התורה' גירדה בנס את המנדט השני וחסכה מעצמה שברי רוטציות. ש"ס עשתה את הבלתי יאומן והכפילה את כמות מצביעיה מ-6,000 ל-12,000, ביטוי מעשי לא ניתן לכך, בשל אחוז ההצבעה הגבוה נותר המפלגה עם ארבעת מנדטיה בלבד.

ציטוט: סגן ראש העיר אוריאל בוסו אומר כבר בשלב זה כי יתמכו באיציק ברוורמן לקדנציה נוספת. "אין אף מועמד שיכול לנצח את כל הגוש הדתי ביחד, אנחנו שותפים של איציק ברוורמן הוא יתמודד לקדנציה נוספת ונצעד אתו יחד". ב'יהדות התורה' נראה כי מצפים יותר מראש העיר המכהן. אמנם הם מחזיקים בשני מנדטים בלבד אך במהלך הקדנציה הנוכחית ניסה ראש העיר לרצות אותם והעניק להם במפתיע ולמורת רוחם של חברי מועצה רבים את ראשות ועדת הכספים. פנינו לחבר מועצת העיר אליהו ברוכי עם הצהרתו של בוסו כי יתמכו פעם נוספת בברוורמן, אך זה סירב להגיב. גורם ב'יהדות התורה' אמר ל'קו עיתונות': "אנחנו לא בכיס של אף אחד".

מציאות: צחוק הגורל, דווקא בוסו עזב את הגוש הדתי והודיע על תמיכה מוצהרת ברמי גרינברג, מה שהביא לו בוודאות את הניצחון. דווקא 'יהדות התורה' הפסידה את הראשות, כאשר הודיע על תמיכה בברוורמן, בשל הכרת הטוב וההימור התברר ככושל ביותר.

חיפה:

ציטוט: בורסת השמות בחיפה רותחת: כבר לאיש אין ספק שהבחירות הקרובות יעמדו בסימן שינוי בזהות ראש העיר. אחרי שלוש הקדנציות של יהב, בצירוף תסיסה בציבור החיפאי ממצב העיר והצורך בריענון דחוף שלה, נדמה כי השינוי קרוב מתמיד לעיר.

מציאות: והוא בא. אוהו שהוא בא.

ציטוט: מועמדים כבדי משקל בודקים את השטח, חבירות אפשריות נבדקות כל העת. הציבור החרדי, המונה את הסיעה הגדולה במועצת העיר, יושב על הגדר וממתין להתפתחויות. אם לפני כמה חודשים עוד דיברו על ניצחון בטוח ליונה יהב לקדנציה רביעית והזכירו את הישגיו, היום כבר צופים קרב מורט עצבים בינו לבין כל מועמד חזק שיתמודד מולו – הציבור החרדי, כך נראה, סיים את דרכו הפוליטית עם ראש העירייה המכהן. חבר המועצה מיכי אלפר שבחודשים אלו היו אמור לשבת על כיסאו כ"סגן ראש עיר בשכר" אך בשל מלחמה עיקשת שמנהל מול יהב על צרכי הציבור החרדי – לא זכה לתפקיד הנכסף, נלחם בשיניו יחד עם בכירי 'דגל התורה' להציב מועמד חזק מול יהב שיטרוף את הקלפים.

לרשימה החרדית המאוחדת בחיפה יש 4 מנדטים, אילו זה תלוי באלפר, האחדות תימשך גם בקדנציה הרביעית בתקווה לקבל חמישה מנדטים. לדבריו, "הציבור החרדי היה שווה 10 אלף קולות בבחירות הקודמות, בבחירות הבאות נביא לפחות 13 אלף קולות, בימים אלו אנו עסוקים במיפוי הקולות, נלך למערכת בחירות מאוד מאורגנת".

בתוך הסיעה החרדית בוקה ומבולקה – מקומם של נציגי ש"ס עודד שבזי ואהרן כהן מוטל בספק, ובקרב חברי 'יהדות התורה' נראה כי המתיחות בין אלפר לבליטנטל על רקע הקרב מול יונה יהב, משמעותית, ועשויה להשליך על ההחלטה להיפרד ולהתמודד ברשימות עצמאיות בקדנציה הבאה.

מציאות: האחדות לא המשיכה. דרישתו של אלפר שאגודת ישראל לא תצהיר על תמיכה ביונה יהב נענו בשלילה, וזו הביאה לפירוק הגוש החרדי והליכה עצמאית של אגודת ישראל (1) דגל התורה (2) וש"ס (1).

ציטוט: מקומו של בלינטנטל (אגודת ישראל) בקדנציה הבאה אינו מובטח בשל דרישותיהן של החסידויות הגדולות בעיר לנציג חסידי במועצה.

מציאות: השורד הנצחי נשאר. אחרי קדנציה במהלכה ייצג את הסיעה המרכזית עבר בליטנטל  לייצג את חסידות סערט-ויז'ניץ, כשנציג חסידות גור, ראובן כץ, מוקם אחריו ברשימה.

ציטוט: בין המתמודדים הצפויים לראשות העיר מול יונה יהב ישנו את סגן השר ירון מזוז (ליכוד) שהצהיר בשיחה עם 'קו עיתונות' כי נפגש עם יו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני וכי בכוונתו לאחד את המגזר החרדי תחתיו ולקחת את הבחירות.

מציאות: לא קרה.

ציטוט: למרות דבריו, ב'דגל התורה' בודקים אפשרות למועמד חזק שיצליח בוודאות להכניע את יונה יהב. בש"ס מיישרים קו עם 'דגל התורה'. בכיר במפלגה אמר ל'קו עיתונות' כי אין הבטחה לתמיכה באף מועמד בשלב זה, אך היו מצפים ליותר מיהב בקדנציה הנוכחית. הערכות הן כי שיתוף הפעולה ברמה הארצית בין ראשי המפלגות דרעי, ליצמן וגפני יוביל להחלטה משותפת בתמיכה במועמד אחד מול יונה יהב.

מציאות: רחוק מאוד מהמציאות. ש"ס, במהלך שנחשב לאצבע בעין של 'דגל התורה', חברה ל'אגודת ישראל' ותמכה רשמית ביונה יהב. על ליצמן אין צורך להרחיב: 'אגודת ישראל' התייצבה כאיש אחד בלב אחד בעד יונה יהב.

ציטוט: מתמודדת נוספת לראשות העיר היא חברת המועצה מהאופוזיציה, עינת קאליש רותם, שהצהירה כי בכוונתה להתמודד. בחיפה מעריכים כי סיכוייה קלושים בשל סיבוך משפטי בו היא שרויה לכאורה.

מציאות: סיבוכים משפטיים היו מנת חלקה של קליש-רותם לאורך כל הדרך. אבל בסוף היא עשתה את זה ובענק. פרצי השמחה והריקודים ברחובה של עיר הסבירו לכל מי שעוד הטיל ספק מה חושב הציבור החרדי בעיר על יהב. אם עדיין לא הבנתם: ד"ר עינת קליש-רותם נבחרה לעמוד בראשות העיר. מה שקצת העיב על החגיגה, היו הריקודים המלבבים של צעירים ומבוגרים סביב הגברת הנבחרת שבאה לאירוע הניצחון החרדי באולמי 'תפארת ישראל'. לא מתאים. לא ראוי.

ציטוט: יו"ר סניף הליכוד בחיפה שמשון עידו אמר אף הוא בשיחה עם 'קו עיתונות' כי הוא שוקל להתמודד לראשות העיר.

מציאות: לא קרה.

מי שכן התמודד היה מנדי זלצמן יו"ר נמל חיפה ודוד עציוני, עוזרו לשעבר של השר כחלון, שחבר ברגע האחרון למנצחת קליש-רותם.

צפת:

ציטוט: לא פחות משבעה מועמדים הודיעו עד כה כי הם שוקלים להתמודד לראשות העיר צפת. הראשון הוא ראש העיר המכהן אילן שוחט שמתמודד מטעם רשימת 'ישראל ביתנו', זאת למרות החקירות נגדו והודעת הפרקליטות על העמדתו לדין (שנסגרה). עוד במתמודדים: שלמה חדד שיתמודד מטעם מפלגת נר (ירד), ויקי אלקבץ מועמדת מטעם העבודה (כנ"ל), ישי מימון (הפסיד בראשון), אליעזר לזר מטעם 'יהדות התורה' (עצמאי בסוף – מפלגת 'ריסט' שזכה להישג נאה אך לא העפיל לסיבוב השני), עו"ד תמיר סבאן ושוקי אוחנה. עד כה נראה כי איש מבין הרשימה אינו חזק מספיק להתמודד מול ראש עיר מכהן.

מציאות: אפילו לסיבוב השני לא עלה ראש העיר המכהן.

ציטוט: כבר חודשים ארוכים נשמעים קולות של בחירות במסדרונות העירייה, שמות עולים ונופלים, אך לנציגות החרדית ברור כי שוחט הוא מועמד ריאלי מבחינתם לקדנציה נוספת. בשיחה עם 'קו עיתונות' אומר גלבך ממקום מושבו בקואליציה כי החרדים בעיריית צפת קיבלו בשנות כהונתו של שוחט מה שלא קיבלו קודם, לכן, מעריך גלבך כי יתמכו בו לראשות העיר לקדנציה נוספת במידה ויצא זכאי מהאשמות נגדו.

מציאות: בסופו של תהליך התמודד גלבך דווקא מול שוחט והביס אותו בהפרש זעום בעלייה לסיבוב השני, שבסיבוב השני העביר את תמיכתו, בתחילה בגלוי ובסוף בשקט לגלבך.

ציטוט: לעומת זאת ב'דגל התורה' לא ממהרים להכריז על זהות המועמד מטעמם לראשות העיר, לדבריהם, היחס של שוחט לקהילה החרדית היה משפיל בחצי הקדנציה הראשונה, העיר הייתה במשבר חמור בשלושה חודשים האחרונים, "אנו עסוקים כעת בלתקן את מה שאפשר לאחר הטלטלה שעברה העיר". יחד עם זאת מצהירים ב'דגל' כי אין סיבה לתת את ראשות העיר למועמד חילוני בעור מרבית מתושבי העיר הנם חרדים.

מציאות: איך שגלגל מתהפך. 'דגל התורה' היא זו שהתנגדה לתמיכה בנחמן גלבך בסיבוב השני וגם לא תמכה בו בסיבוב הראשון בניגוד לש"ס. במקום זה היא, יחד עם 'יחד', תמכה במועמד 'הליכוד' החילוני שוקי אוחנה שניצח בהפרש גדול את גלבך, לאחר שדיל 'דין צפת כדין ירושלים' לא יצא לפועל. אם לשפוט לפי הנתונים הרי שגם אם 'דגל התורה' הייתה חוברת לגלבך קשה לראות ניצחון של גלבך, מה שיכול לנקות אולי במעט את מצפונה של התנועה הליטאית שנאלצה לעמוד בשער ולהסביר מדוע בירושלים איסור חמור ונורא להצביע עבור מועמד חילוני מול דת"ל ואילו בצפת מצווה לפעול עבורו מול חרדי חסידי.

טבריה:

ציטוט: ראש העיר טבריה יוסי בן דוד צפוי להתמודד לקדנציה שניה, זאת למרות שסיכוייו לא גדולים בשל קואליציה שברירית, במהלך הקדנציה הסתכסך עם סגנו ממפלגתו דודיק שטרית שעזב לאופוזיציה, מלבד זאת סופג בן דוד מתקפות חריפות מהפעיל הפוליטי רון קובי שמתסיס את הרשתות החברתיות והעיתונות המקומית נגד ראש העירייה, בטענה כי נותן יחס מועדף לחרדים בעיר טבריה ומביא להתחרדות העיר.

מציאות: וזה מה שהביא אותו בסופו של דבר לכס ראשות העיר למגינת לב.

ציטוט: לש"ס יש שני נציגים בעירייה, אליהו זיגדון ויוסי אוקנין, ל'דגל התורה' נציג אחד, דוד אוחנה, ולאגודת ישראל הנציג פנחס וקנין. הנציגות החרדית לא תמכה ביוסי בן דוד בבחירות האחרונות ולאחר מכן זגזגה ותמכה חלקית במועמדותו. למרות זאת נכנסה לבסוף לקואליציה של בן דוד. מספר מועמדים צפויים להתמודד מול יוסי בן דוד. במידה ומפלגת הליכוד תתאחד מאחורי מועמדותו של ציון פיניאן, סביר להניח כי זה יחסל את סיכוייו של בן דוד לניצחון נוסף.

מציאות: לא קרה.

ציטוט: הנציגות החרדית מסרבת לומר בגלוי במי תתמוך בשלב זה, אך ההסתברות היא כי במידה והליכוד יריץ מועמד מול יוסי בן דוד הרי שהנציגות החרדית תתאחד מאחוריו. כך או כך, נציגים מהאופוזיציה הודיעו כי יתמודדו לראשות העיר, ריבוי המתמודדים עלול לגרור את העיר טבריה לבחירות שיובילו אותה לסיבוב שני בשל פיצול הקולות בין מועמדים רבים.

מציאות: לא היה סיבוב שני, ורון קובי נבחר כאמור. החרדים התפצלו בין המפלגות הממסדיות שתמכו ביוסי בן דוד לקהילתו של הגר"ד קוק שתמכה בדודיק אזולאי שאף שריין לנציגו של הרב מקום.

אשדוד:

ציטוט: הבחירות בעיר אשדוד מורגשות היטב. שנה לבחירות, ותמונת המצב באשר לראשות העיר נראית ברורה: ראש העיר יחיאל לסרי הודיע כי יתמודד לראשות העיר בפעם השלישית, ובשלב זה אין מועמד חזק שהצהיר על התמודדות מולו, מלבד מספר חברי אופוזיציה שהודיעו ריצה. לסרי עצמו שמר על קשרים טובים עם המגזר החרדי וסביר להניח כי יקבל את תמיכתם בו לכהונה נוספת.

מציאות: פשוט זה לא היה. חסידות גור נשארה על הגדר עד הרגע האחרון, חילולי השבת שהתרבו באשדוד בתקופתו הפריעו לראשי החסידות להצהיר על תמיכה בו. ברגע האחרון הודיעה הוועדה בראשותו של הרה"ג אברהם בנימין זילברברג על תמיכה בלסרי, שהתבררה כנחוצה ביותר וד"ר לסרי נבחר ברוב דחוק של 41.8% לראשות העיר.

ציטוט: 'יהדות התורה' חיזקה את כוחה בבחירות האחרונות ועלתה במנדט, תנועת ש"ס ידעה מאבקים פנימיים רבים מול תנועת 'קול הלב' שנגסה בקולותיה ובכל זאת היא עומדת על ארבעה מנדטים. החברים ברשימת ש"ס הם עמרם כנפו, אבי אמסלם, חיים אמסילי ומאיר בן סימון. ממידע ראשוני שהגיע ל'קו עיתונות' עולה כי מרבית רשימת ש"ס תודח לקראת הקדנציה הבאה. כנפו שנמצא בהליך משפטי לא יכהן קדנציה נוספת ובן סימון ואמסילי צפויים אף הם לזוז מהרשימה. המפלגות החרדיות שצמחו בקדנציה האחרונה שואפות להגדיל את כוחן עוד בבחירות הבאות, בבחירות הקרובות קיימת סבירות שש"ס תתפצל לשתי מפלגות, זאת בשל מספר קולות לא מבוטל שקיבל אלי ישי בעיר בבחירות הארציות. אופציה כזו צפויה להגדיל את הכוח החרדי בעיר ולהקטין את כוחה של ש"ס שבמקרה כזה לא תקבל מעבר לשני מנדטים.

מציאות: הניצחון הגדול של הבחירות האלו באשדוד היא סיעת ש"ס, שגדלה מ-4 ל-6 מנדטים, בעוד מתחרתה 'קול הלב' שחברה ל'יחד' לא עברה את אחוז החסימה. המנצח הגדול הוא היו"ר החדש של הרשימה אבי אמסלם.

ציטוט: ב'יהדות התורה' לעומת זאת המצב שונה, שם עדיין מלקקים את הפצעים ממערכת הבחירות הקשה האחרונה, עת באו לעימות נציגי הכלל חסידי מול נציגי חסידות פיטסבורג בקרב על ייצוג הולם ברשימת 'יהדות התורה'. כעת, נראה כי לא מן הנמנע קרע פנים חרדי אשר יוביל לפיצול בין הקהילות בעיר. יהדות התורה בעיר אשדוד מורכבת כמו הרשימה הארצית לכנסת – מאגודת ישראל, שמורכבת על פי כמות המשפחות – מחסידות גור שנציגה בעירייה הוא מרדכי ליברמן, מקום שני של חסידות בעלזא אותה מייצג אפרים וובר ומקום שלישי לחסידות ויז'ניץ אותה מייצג יעקב טסלר. העימותים הגיעו על רקע השאלה מי יזכה במקום הרביעי. חסידות פיטסבורג טוענת מתוקף וותיקותה בעיר לה מגיע המקום הרביעי. לעומתם, נציגי החסידויות בעיר טוענים כי הנציג צריך להיות מתוך "הכלל חסידי". כיום, יושב על המקום הרביעי עזרא שור נציג חסידות פיטסבורג, זאת למרות הפריימריז שנערכו בעיר בהן זכה יהושע טננהויז כנציג ה"כלל חסידי". לאחר לחצים שהופעלו מצד ראשי חסידות פיטסבורג בגיבוי הסיעה המרכזית (גור) הוחלט לבטל את הפריימריז ולשריין את המקום הרביעי עבור נציג חסידות פיטסבורג.

לקראת בחירות 2018 מכריזים נציגי הכלל חסידי מלחמה ומבהירים: "לא נגיש את הלחי השנייה, בעוד אנחנו מהווים נתח מכובד המכפיל כמותית את משפחות חסידות פיטסבורג". בבחירות הקודמות יצאו נציגי הכלל חסידי כאשר ידם על התחתונה. חסידויות ערלוי, סלאנים, ביאלה, שומרי אמונים ועוד, נותרו ללא ייצוג. גורמים בכירים בקהילת ה"כלל חסידי" טוענים כי "עכשיו, כשהכלל חסידי לא בתמונה ונותר ללא ייצוג, המקום מגיע חזרה לנציג מטעם החסידויות ללא פריימריז".

מציאות: הוועדה החדשה שהוקמה הצליחה ליישר את ההדורים. השיבוץ היה כלדהלן: במקום הרביעי עליו ניטשה בפעם הקודמת המלחמה, הוצב הפעם בכלל מועמד הסיעה המרכזית, אברהם מרדכי פלר. גודלה של חסידות גור בהחלט מעניק לה שני מקומות בחמישייה הפותחת, אולם בכדי לא לקפח אף קהילה הוסכם שבאם תזכה הסיעה לארבעה מושבים, כפי שאכן אירע, יתפטר פלר כעבור שנה מתפקידו והוא יועבר ברוטציה של שנה ומחצה לשור מפיטסבורג ושנתיים ומחצה לטננהויז מ'שלומי אמונים'. במקרה והסיעה הייתה זוכה לחמישה מושבים הרי שפלר היה מכהן קדנציה מלאה ופיטסבורג ושלומי אמונים היו חולקים אותה שווה בשווה.

גם ברשימה נרשמו שינוים. את מקומו של נציג המרכזית הוותיק, מרדכי ליברמן, החליף הרב יחיאל וינגרטן, מנאמניו של מרן האדמו"ר מגור, ואת מקומו של נציג המאוחדת, יעקב טסלר, המיועד לרשת את ח"כ מוזס בכנסת הבאה, החליף שמואל שוק.

ציטוט: 'דגל התורה' המחזיקה אף היא בכמה מאות משפחות לא דורשת ייצוג ברשימת 'יהדות התורה' זאת מתוקף היותה הקהילה הקטנה ביחס לקהילות החסידים. אך למרות זאת, קיבלה 'דגל התורה' את ראשות המנהלת הקהילתית ברובע ז' בעיר, תפקיד עם אחריות וכוח משמעותי.

מציאות: בצעד חריג חברה 'דגל התורה' לרשימת ש"ס המקומית והיו"ר אבי אמסלם אף נכנס לברכה במעונו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, יחד עם רב הקהילה הגרי"ב שרייבר. ב'פלג הירושלמי' – קהילת גרודנא, הצהירו על תמיכה ב'אגודת ישראל'.

רכסים:

ציטוט: את המהלך אותו ניסתה לעשות ש"ס, מנסים כעת בכירים ב'דגל' התורה להוביל. על פיו יישאר איצ'ה רייך לקדנציה נוספת ולש"ס יינתן תפקיד סגן בשכר, מהלך אשר ייעשה בתיאום מוחלט עם תנועת ש"ס. מועצת רכסים עד היום לא הייתה זכאית לתפקיד "סגן בשכר" בשל מספר התושבים המועט שלא אפשר זאת. אך כעת תזכה המועצה בתפקיד הנכסף בבחירות הבאות, בשל כך מתכוונים גורמים בכירים ב'דגל התורה' להציג את המהלך להשארתו של רייך בראשות לקדנציה נוספת לצד נציג ש"ס בתפקיד ה"סגן בשכר". לרייך יש דלת פתוחה בבתי כל גדולי ישראל ואוזן קשבת אצל שרי הממשלה מכל המפלגות, בימים אלו נבנית כיכר חדשה בעיר אשר תיקרא על שמו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, זאת במקביל לפעילותו של רייך וקשריו הטובים אם הקהילות הספרדיות ברכסים. בין רייך לדן כהן שוררת ידידות פוליטית עמוקה וידועה, והשניים אף משמשים כיום בתפקידים זה לצד זה במועצה. נראה כי אף גורם לא יצליח לתקוע טריז בין השניים, כל החלטה שתתקבל תהיה משותפת לכל הצדדים ומקובלת על רייך וכהן יחדיו.

מציאות: זה כמעט קרה במסגרת ה'דיל' הארצי בין המפלגות, אבל בסוף בש"ס התנגדו. הדרמה התעצמה כאשר ב'דגל' הטילו וטו על דן כהן ונסמכו על סעיף בהסכם הדורש הסכמה של 'דגל התורה' לזהות המועמד הש"סי שיוצב לראשות המועצה הצפונית.

גם כאן, זמן קצר לפני מועד הגשת הרשימות, וכאשר היה נראה שהסכסוך המקומי יעיב על השלום הארצי, הודיעו בש"ס שהם מוכנים להחליף את דן כהן ובתמורה תיאלץ 'דגל התורה' לסלק את נציגה הבכיר, איצ'ה רייך, מהנהלת המועצה כליל. לכך כבר לא הסכימו בקהילה הליטאית והקרב הוכרע לטובתו של כהן שיכהן כראש המועצה ללא בחירות. "ידידות פוליטית עמוקה" כבר לא ידוע הבין השניים.

רחובות:

ציטוט: בקרעטשניף עושים חשבון נפש ומעדיפים לא להסתמך על חבריהם מ'דגל' מש"ס ומהבית היהודי, ולנסות להכניס נציג  למועצה בזכות עצמם. על פי הערכות הם 'שווים' לפחות כ-600 קולות. בקרעטשניף חותרים לצרף לגוש אחד קהילות נוספות מ'אגודת ישראל' מחסידויות ויז'ניץ, דז'יקוב וחב"ד. זאת למרות הכעס ששורר ב'אגודת ישראל' על בכירים בחסידות קרעטשניף, שלדבריהם, "גררו אותם להסכם כושל עם הבית היהודי".

מציאות: ואכן קרעטשניף הימרו ובהצלחה רבה. נציגם פנחס הומינר נכנס למועצה – למרות הפרחת סקרים שקריים בהם היא לא עוברת את אחוז החסימה – בידי המתחרה שס"ד, שאף נקנסה בשל כך על ידי ועדת הבחירות המרכזית.

ציטוט: נראה כי רשימת שס"ג שהחזיקה מספר קדנציות בעבר לא תשוב עוד וכי כל סיעה תתמודד בנפרד.

מציאות: לא. ש"ס ו'דגל' אוחדו לרשימת שס"ד. לעומת אגודת ישראל הרי ש'דגל התורה' נחלה כישלון חרוץ, ונציגה הממוקם במקום השלישי ברשימת שס"ד לא נכנס למועצה ורק שני נציגי ש"ס הממוקמים ראשונים נכנסו. זאת למרות פעילות אינטנסיבית מוגברת שכללה אפילו כינוס בראשותו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שהגיע לעיר בצעד נדיר ויוצא דופן.

גבעת זאב:

ציטוט: התקווה לאחדות מנצנצת שוב בגבעת לקראת בחירות 2018. לאחר הפיצול המתוקשר בבחירות 2013 יהדות התורה וש"ס לא החזיקה מעמד וברגע האחרון התפצלו המפלגות והתמודדו כל אחת בנפרד, זאת לאחר שיו"ר ש"ס אריה דרעי פוצץ את ההסכם בשל הצבת המועמד מטעמו, יוסי מועלם, רק במקום הרביעי.

מציאות: הישוב הירושלמי ידע גם הוא דרמה לא קטנה, כאשר בדגל התורה הצניחו את יו"ר הסניף הירושלמי לשעבר של המפלגה, איציק ברנר, לעמוד בראשות המפלגה המקומית. בעזרת חיבורים טובים הצליח ברנר לאגד את כל הקהילות האשכנזיות לגוש אחד, מה שלא היה נראה בר קיימא לפני תקופה.

ש"ס התמודדה בנפרד ובכינוסיה נשמעו אי אלו דברי תרעומת על העמיתה האשכנזית.

השארת תגובה