אפשר גם אחרת / פולי ברונשטיין

עצרת לזכר רבין
עצרת לזכר רבין
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

תודתנו לעשרות האלפים שמילאו את הכיכר במוצ"ש, משפחות, בני נוער, בוגרים וקשישים, שהתקבצו יחד סביב הזיכרון מליל הרצח הנורא של רה"מ יצחק רבין ז"ל.

ישראלים וישראליות שהגיעו בהמוניהם כדי לזכור את רבין, את תרומתו ואהבתו למדינת ישראל, מורשתו וההסתה שהובילה להירצחו. ההמונים שהתייצבו בכיכר הגיעו כדי להעביר מסר: בכדי שלא נגיע שוב לשפל כזה, אסור לנו לאפשר למחלוקות בינינו להפוך לשנאה. דווקא במועד זה בשנה, יום חשבון הנפש של הדמוקרטיה הישראלית, יצרנו במה שאפשרה להשמיע דעות שונות והראתה שאפשר גם אחרת.

זיכרון הרצח יכול להיות אתוס מכונן של כל החברה הישראלית, שכל מי ששותף לתחושה שרצח ראש ממשלה על ידי יהודי הוא אסון – יכול וצריך להיות שותף לו. אנחנו גאים בכך שהצלחנו להעמיד עצרת מרגשת ועוצמתית ולצידה לעורר דיון סוער וחשוב, על האופן בו ראוי שאנחנו כחברה נזכור את רצח רה"מ רבין.

לא נשלה את עצמנו, לצד המילים המנחמות והמאחדות, היה זה גם ערב טעון. הפצעים העמוקים שנפערו בינינו וחוסר האמון בין המחנות בישראל, תוצאה של שיסוי ופילוג מתמשכים, לא בקלות יתאחו. בחלקים מסוימים בכיכר, בחלק מן הנאומים, קמה קול צעקה. אפשר להסתכל עליה כאל צעקת התרסה מבישה ואפשר להסתכל עליה כאל צעקת כאב אמיתית של ישראלים וישראליות שאוהבים את ישראל ורוצים בטובתה.

השר צחי הנגבי הפגין אומץ כשהיה היחיד בממשלה שנענה להזמנתנו להופיע בכיכר, ואנחנו רוצים להודות לו על עמידתו על הבמה חרף הצעקות והשריקות שנשמעו בקדמת הבמה. המשימה שלקחנו על עצמנו בעת הזו אינה פשוטה. השיח על עתידה של החברה הישראלית נוקב ומקוטב מתמיד. דווקא בעת זו חשוב להזכיר לכולנו את המכנה המשותף לרוב הישראלים. את הסיפור המשותף שלנו. היום יותר מתמיד, הגיע הזמן להתארגן, לחזק ולהגביר את קולו של הרוב המתון.

הכותבת הינה מנכ"לית 'דרכנו'

השארת תגובה