משטרת ישראל מציגה: כל פרטי תיק '3000' – הצוללות

משטרת ישראל מציגה: הסתיימו החקירות בתיק '3000' – פרשת הצוללות – ויש המלצות לכתבי אישום: לא נגד ראש הממשלה

נתניהו, צוללת (לע"מ)
נתניהו, צוללת (לע"מ)
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

במשטרת ישראל הסתיימה חקירת הפרשה המכונה "תיק 3000 – פרשת הצוללות".

"תיק 3000" עוסק בעיקרו בחשדות לכאורה למסכת עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות נוספות, שבוצעו במסגרת רשת של מערכות יחסים שכללה עובדי ציבור, גורמים עסקיים ונושאי משרה בכירים, אשר התנהלו בין במישרין ובין באמצעות גורמים עסקיים ופרטיים אשר שימשו כמתווכים, במהלך השנים 2009-2017, וזאת במטרה לקדם אינטרסים עסקיים הנוגעים ברכש צוללות וכלי שיט עבור מדינת ישראל מאת התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" (THYSSENKRUPP), וזאת לצד קידום אינטרסים עסקיים נוספים.

בחודש נובמבר 2016 הורה היועץ המשפטי לממשלה, על פי המלצת פרקליט המדינה, על פתיחת בדיקה בחשד לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בכל הקשור לעסקאות שבין תאגיד "טיסנקרופ" (THYSSENKRUPP AG) לבין מדינת ישראל, וזאת בעקבות חומרים שהתקבלו ממספר גורמים ומקורות.

על-פי החלטת ר' אח"מ ור' להב 433 הבדיקה הוטלה על היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433. כן סייעה בחקירה יחידת החקירות של רשות המסים. החקירה לוותה מקרוב ע"י צוות פרקליטים מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

במהלך הבדיקה המשטרתית נגבו עשרות הודעות פתוחות ממעורבים שונים בפרשה, לצד פעולות בדיקה נוספות שבוצעו.

בעקבות ממצאי הבדיקה המשטרתית אשר העלו חשד לפלילים, הורה פרקליט המדינה בתאריך 27.2.17, על מעבר מהליך בדיקה לחקירה משטרתית.

החקירה הגלויה התבצעה בשלושה גלים עיקריים של מעצר חשודים וחקירת מעורבים, כאשר –
בחודש יולי 2017 התקיים גל א' במסגרתו נחקרו, בין היתר, האלוף (במיל') אליעזר "צ'ייני" מרום, סגן ראש המל"ל לשעבר אבריאל בר יוסף ואיש העסקים מיקי גנור;
בחודש ספטמבר 2017 התקיים גל ב' במסגרתו נחקרו, בין היתר, השר לשעבר ויו"ר קרן היסוד מודי זנדברג, ראש הסגל לשעבר של רה"מ ומזכיר חברת קצא"א דוד שרן, תא"ל (במיל') שי "שייקה" ברוש;
ובחודש נובמבר 2017 התקיים גל ג' במסגרתו נחקרו עו"ד דוד שמרון ועו"ד יצחק מולכו.

במהלך חודש יולי 2017, בעיצומו של גל א' של החקירה, נחתם הסכם עד מדינה עם החשוד מיכאל (מיקי) גנור, אשר שימש בתקופה הרלוונטית נציג התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" (THYSSENKRUPP) בישראל. בהסכם נקבע כי גנור יועמד לדין ויורשע בגין עבירות מס, ירצה עונש מאסר לתקופה של 12 חודשים, וישלם קנס בסך 10 מיליון ₪, ובמקביל ישתף פעולה עם המדינה וימסור כל הידוע לו על עבירות שבוצעו בפרשה.

במסגרת חקירה ענפה זו, נחקרו תחת אזהרה מספר חשודים, וכן נגבו מאות הודעות מעשרות רבות של עדים מעורבים. גם ראש הממשלה מסר עדות בפרשה זו. כמו כן נאספו ונותחו חומרי חקירה רבים, לרבות הקלטות שבוצעו בזמן אמת, מסמכים שנתפסו ממגוון משרדי ממשלה וגופי ממשל וביטחון, וכן הוגשו בקשות לסיוע משפטי שהועברו למדינות זרות (חיקורי דין מחוץ למדינת ישראל).

כמו כן, במהלכה של החקירה על שלביה השונים נתפסו נכסים וכספים המיועדים לחילוט של חלק מהחשודים בפרשה, בסך של מיליוני ש"ח.

תיק 3000 – תמצית הראיות והחשדות

על-פי ממצאי החקירה, במהלך השנים סיפק התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" למדינת ישראל חמש צוללות, אשר נמצאות בשירות פעיל כחלק ממערך הצוללות של חיל הים, כאשר עד שנת 2009 תא"ל במיל' ישעיהו (שייקה) ברקת, שימש כנציג התאגיד מול מדינת ישראל.

במהלך שנת 2009 הוחלף במפתיע ברקת באיש העסקים מיכאל (מיקי) גנור, אשר נכנס בנעליו של ברקת והחל לשמש כנציג התאגיד והמתווך לעניין רכש ושירותים של התאגיד מול מדינת ישראל. ממצאי החקירה מגלים, כי למפקד חיל הים דאז האלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום ולמשנה לראש המל"ל דאז אבריאל בר יוסף, הייתה מעורבות דומיננטית בבחירתו של גנור לשמש כנציג המספנה במקומו של ברקת וזאת מתוך ציפייה לכאורה לקבלת תמורה מגנור במעלה הדרך עבור פועלם ונקיטת פעולות מצדם למימוש ציפייה זו.

יודגש, כי שכרו של הנציג משולם ע"י התאגיד ומדובר בסכומי כסף משמעותיים ביותר המחושבים על-פי אחוזים משווי העסקאות.

בתקופה בה שימש גנור נציג התאגיד – בין השנים 2009 ועד לימי החקירה הגלויה במחצית שנת 2017 – הושלמה עסקת רכש כלי שייט מהתאגיד בשווי של מאות מיליוני אירו, והתקיימו מגעים לרכישת כלי שייט נוספים בשווי כספי רב עוד יותר.

לאורכה של החקירה עלו חשדות, כי במהלכה של התקופה הרלוונטית כאמור, שורה של עובדי ציבור ונושאי משרה בכירים, בעבר ובהווה, לצד גורמים עסקיים ופרטיים – כולם או חלקם – לקחו ו/או דרשו טובות הנאה מאיש העסקים מיקי גנור, בין במישרין ובין באמצעות מתווכים; בין בתשלומי שוחד במזומן ובשיקים ובין בכסות של חוזי ייעוץ פיקטיביים; בין בעבור ביצוע פעולה הקשורה בתפקידם ובין על מנת להניע עובדי ציבור אחרים; בין בהקשר לעסקאות הצוללות וכלי השיט שנרקמו בין תאגיד טיסנקרופ לבין מדינת ישראל כמפורט לעיל ובין בהקשר למיזמים עסקיים אחרים, עכשוויים ועתידיים, אשר קרמו עור וגידים בארץ ובחו"ל בשותפות עם גנור – וכל זאת תוך הימצאותם בניגודי עניינים מובהקים וחמורים בין תפקידם והאינטרס הציבורי עליו הופקדו ובין קידום ענייניהם העסקיים והפרטיים.

עיקרי החשדות שנחקרו ביחס למעורבים המרכזיים בפרשה:

• תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף – בתקופה הרלוונטית שימש בתפקיד מנהל וועדת חוץ וביטחון של הכנסת ובהמשך כיהן כמשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) ואף היה מועמד רה"מ לראשות המל"ל. על-פי החשד בר יוסף הוא שהציע לגנור לסייע בידו להפוך לנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת; סייע ודחף בפועל למינויו אל מול גורמי ביטחון וממשל; ופעל במסגרת תפקידו לאורך התקופה הרלוונטית לקידום עסקאות הרכש של כלי שייט; וזאת תוך דרישה לקבל תמורה מגנור כנגזרת מעמלות הסוכן שקיבל מהתאגיד – בין במישרין, בין באמצעות מקורבו תא"ל (מיל') שייקה ברוש, ובין באופנים אחרים.

• תא"ל (מיל') שי (שייקה) ברוש – מקורבו וחברו הקרוב של בר יוסף, שימש בתקופה הרלוונטית איש עסקים פרטי, כאשר עפ"י החשד "הוכנס" בכוונת מכוון על-ידי בר יוסף, כגורם מתווך בין בר יוסף לגנור במהלכה של עסקה לרכישת כלי שייט, וזאת על מנת לטשטש את הקשר השוחדי בין השניים. בהמשך, לפי החשד, נחתם בין גנור לברוש הסכם ייעוץ פיקטיבי על סך 120 אלף אירו, אשר נועד להוות כסות להעברת כספי השוחד כאמור.

• אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום – עפ"י החשד בעת שכיהן כמפקד חיל הים פעל ביחד עם בר יוסף לכך שגנור ימונה כנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת; כן פעל במסגרת תפקידו בעניין עסקאות רכש מהתאגיד. לאחר שחרורו משירות צבאי קיבל מרום כתמורה, לכאורה, כספים מגנור וזאת בכסות של שירותי ייעוץ שלכאורה סיפק לגנור, בסך מצטבר של כ- 600,000 ₪ (כ- 120 אלף אירו).

• עו"ד דוד שמרון – שותפו של עו"ד יצחק מולכו במשרד עורכי דין, קרוב משפחתו של רה"מ נתניהו ועורך דינו הפרטי של רה"מ ורעייתו. עפ"י החשד, עו"ד שמרון פעל בשליחותו של גנור בהיותו נציג התאגיד הגרמני, על מנת לקדם את עסקת ספינות המגן בין ישראל לתאגיד, תוך שהוא עושה שימוש במשתמע במעמדו ובקרבתו לרה"מ, אל מול גורמי ממשל ועובדי ציבור מולם פעל – ובהם יועמ"שים במשרד הביטחון, מנהלת הרשות לשת"פ תעשייתי והשקעות זרות במשרד הכלכלה ושותפו למשרד עו"ד מולכו, בהקשר לתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של רה"מ בעניינים מדיניים – וכל זאת מבלי שדיווח על כך ליועמ"שית משרד רה"מ ובניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עוה"ד. בתמורה לפעילותו כאמור בשליחותו של גנור, קיבל עו"ד שמרון עפ"י החשד מגנור תשלומים שהוגדרו כ"שכר הצלחה" במספר פעימות ובסכום המצטבר לכדי כ- 270,000 ₪, כאשר תשלומים אלה ניתנו הלכה למעשה עבור "פתיחת הדלתות" והשפעה על עובדי הציבור למען קידום ענייניו של גנור בעסקה לרכישת כלי השייט, ועל כן מעשיו עלו לכאורה לכלל "תיווך לשוחד".
בנוסף, עפ"י החשד פעל עו"ד שמרון בשליחותו של גנור לקידום עסקת השקעת כספי קרן גרמניה-ישראל למדעים בסך 100 מיליון דולר בבנק "קרדיט סוויס" השווייצרי, בכך שנכנס בנעליו של גנור כמתווך פיקטיבי על מנת להסוות את מעורבותו של גנור בעסקה לאור ניגוד עניינים שחל בינו לבין יו"ר הקרן עתליה רוזנבאום – תוך שעו"ד שמרון מציג מצג שווא בפני גורמים בנקאיים בארץ ובחו"ל אודות מעורבותו האמיתית בעסקת ההשקעה. בתמורה לכך, על פי החשד – קיבל עו"ד שמרון במרמה עמלת תיווך בשיעור 20% מכספי ההשקעה, אותה העביר לגנור (בקיזוז 20% שכ"ט), וזאת כנגד הנפקת חשבוניות פיקטיביות עבור שירותי "ייעוץ" שלכאורה גנור סיפק למשרד עוה"ד.

• עו"ד יצחק מולכו – שותף-מנהל במשרד עורכי הדין שמרון-מולכו. עפ"י החשדות שנחקרו, בעת ששימש בתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של רה"מ נתניהו לעניינים מדיניים ולמו"מ עם הפלשתינאים, נפגש עו"ד מולכו במהלך שנת 2012 עם גנור, לקוח המשרד, לבקשתו של שותפו למשרד עו"ד שמרון. עפ"י החשד במהלך מפגש זה דנו עו"ד מולכו וגנור בדרישת גרמניה להסרת חסמים מדיניים כתנאי לקידום מתן המענקים לטובת מימוש עסקה לרכישת כלי שייט ועסקאות כלי שיט עתידיות. עפ"י החשד עו"ד מולכו לא דיווח על הפגישה ליועמ"ש משרד רה"מ בניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עוה"ד מתוקף תפקידו הציבורי האמור, ולכאורה אף היה מעורב בניסיונות להסרת חסמים מדיניים כאמור בהקשר לפלשתינאים.

• השר (לשעבר) אליעזר (מודי) זנדברג – עפ"י החשד בעת שכיהן כיו"ר קרן היסוד, פעל לקידום ענייניו של גנור כנציג התאגיד הגרמני בישראל, תוך ניצול תפקידו ומעמדו הציבורי בעבר ובהווה, לצורך "פתיחת דלתות" עבור גנור וקבלת מידע מעובדי ציבור ומנבחרי ציבור בהקשר לעסקאות כלי השיט – וזאת בתמורה לכספי שוחד שקיבל מגנור במספר פעימות ובסך המצטבר לכדי למעלה מ- 100,000 ₪.

• דוד שרן – בתקופה הרלוונטית שימש ראש המטה של שר האוצר דאז יובל שטייניץ, ובהמשך כראש הסגל של רה"מ בנימין נתניהו, ולסירוגין כיהן בתפקידים בכירים בחברת קצא"א. על פי החשד, פעל שרן לטובת האינטרסים של גנור בעסקאות כלי השיט, וקיבל ממנו בין השנים 2013 – 2016 סכומי כסף במספר פעימות בסך מצטבר של כ- 130,000 ש"ח, וזאת באמצעות מתווכים עסקיים המקורבים לשרן, אשר הוצבו ע"י שרן במטרה להסוות ולטשטש את הקשר השוחדי בינו לבין גנור.
בנוסף נחשד שרן בגיוס תרומות דרך אנשי קש, לקמפיין הבחירות של השר שטייניץ, בשנת 2012.

סיכום תיק 3000- ממצאים ומסקנות:

עם סיום החקירה עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה בתיק זה תשתית ראייתית לכאורית כדלקמן:

• תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע.

•תא"ל (מיל') שי (שייקה) ברוש – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בצוותא, קשירת קשר לביצוע פשע, הוצאת חשבונית שלא כדין ועבירות הלבנת הון.

•אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מע"מ (הוצאת חשבונית שלא כדין).

• עו"ד דוד שמרון – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של תיווך בשוחד ("שוחד הנעה") בכל הנוגע למערכת יחסיו עם גנור, ועבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון בהקשר למעורבותו בפרשת "קרדיט סוויס".

• השר (לשעבר) ויו"ר קרן היסוד אליעזר (מודי) זנדברג – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והוצאת חשבונית שלא כדין.

• דוד שרן – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות על פי חוק מימון מפלגות ובחירות.

• עו"ד יצחק מולכו – לא נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות.

• במסגרת החקירה נתגבשה תשתית ראייתית לכאורית מספקת לביסוס חשדות גם כנגד מעורבים נוספים בפרשה, לרבות אנשי עסקים פרטיים שאינם נושאים במשרות ציבוריות.

במהלך ניהול החקירה ואיסוף הראיות נתגלו ליקויים בכל הנוגע לסדרי מינהל בקרב גופים שונים, אל מול גורמים עסקיים ופרטיים, וזאת בכל הנוגע לרכש ביטחוני ואסטרטגי למדינת ישראל. ליקויים אלו מחייבים הפקת תובנות ולקחים על-ידי הגורמים המוסמכים לכך, על מנת לשפר ולייעל את הליכי הרכש הביטחוני במדינת ישראל ולהגן עליהם מפני אינטרסים זרים והשפעות פסולות במבט צופה פני עתיד. בכוונת המשטרה לפנות לגורמים הרלוונטיים ולהביא בפניהם מסקנות אלה.…

השארת תגובה