כשל מתמשך: מי נתן מיליארדים לטייקונים?

דו"ח סיכום ביניים של ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת כשלי האשראי לטייקונים מעלה שאלות קשות שנוגעות לכסף של כולנו • הממונה על שוק ההון הפתיע את החברים: "עד 2012 כלל לא נאסף מידע על האשראי שנתנו לטייקונים" • יו"ר הועדה, חבר הכנסת איתן כבל: "יצאנו עם יותר שאלות מתשובות"

הבורסה בניו יורק
הבורסה בניו יורק
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

מינוי פקידים מהאוצר ומבנק ישראל לבכירים בבנקים היא תופעה ישנה – גליה מאור, שהייתה המפקחת על הבנקים בשנות ה–80 בתקופת ויסות מניות הבנקים, מונתה מאוחר יותר לתפקיד מנכ"לית לאומי. אלי יונס היה החשב הכללי במשרד האוצר ומשם התגלגל לתפקידי מנכ"ל הפועלים ומנכ"ל מזרחי טפחות. איתן רף שכיהן בתפקיד החשב הכללי במשרד האוצר מונה ליו"ר לאומי. ד"ר יוסי בכר מונה ליו"ר דיסקונט לאחר שכיהן כמנכ"ל משרד האוצר וגם הדור שקדם להם סחר בצד השני.

ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת כשלי האשראי לטייקונים החלה את עבודתה לפני כשבועיים והציפה את המושג "ניגוד עניינים" – כחלק מהמחדל עליו שילמנו ובוודאי עוד נשלם מקופת הפנסיה שלנו, עת יזכו הטייקונים ב"תספורת". מוקדם לדעת מה יהיו המלצותיה של הוועדה, ועד כמה בכוחה להביא לשינוי במחדל המעבר של פקידים בכירים ממשרד האוצר ובנק ישראל לעבודה בבנקים, או המעבר של מנהלים בכירים בבנקים לעבודה בחיק הטייקונים. לתופעה הזו יש תועלות, אך ישנו גם מחיר שקל יחסית לחשב אותו, בעיקר אם אתה מנכ"ל בנק: הפגיעה שתופעת הדלת המסתובבת וכשלי האשראי לטייקונים גרמו לבנקים – פגיעה באמון הציבורי במערכת הבנקאות. בעיית האמון באה לידי ביטוי בעיקר ביחס הציבורי לבנקים ולבנקאים, והיא הגשימה את עצמה ביוזמת החקיקה שהובילו שר האוצר משה כחלון, ח"כ שלי יחימוביץ' ושר האוצר לשעבר יאיר לפיד, להגבלת שכר הבנקאים ל-2.5 מיליון שקלים בשנה.

בתחילת השבוע התכנסה ועדת החקירה הפרלמנטרית זה השבוע השלישי והפעם עם דגש על חלקה של רשות שוק ההון בכשל האשראי לטייקונים. הממונה על רשות שוק ההון הנכנס, ד"ר משה ברקת וסגנו יואב גפני התייצבו בתחילת השבוע בפני ועדת החקירה ונשאלו על הפער בין הפיקוח של בנק ישראל על הבנקים לפיקוח שהפעילה הרשות על הגופים המוסדיים והדהימו את הקהל בתגובתם כי "עד 2012 כלל לא נאסף מידע על האשראי שנתנו אותם גופים לטייקונים". השאלה על כמה מהתספורות עלתה הרשות מראש ועל כמה לא, נותרה ללא מענה וראש הרשות החדש אף העיד ש"יש הרבה מה לתקן".

כבל: "למדנו היום שהפיקוח של רשות שוק ההון חלש מאוד – כשבבנקים כבר הבינו שהטייקונים בצרות הם המשיכו לקבל כספים משוק ההון, והממונה החדש אף העיד שיש הרבה מה לתקן, יצאנו עם יותר שאלות מתשובות".

יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית חבר הכנסת איתן כבל פתח את הישיבה ואמר כי הוא סבור שהממונה הקודמת, דורית סלינגר, שגתה שגיאה קשה כשלא התייצבה בפני הוועדה. הוא הוסיף כי הוועדה שוקלת בכובד ראש לזמן את בכירי המערכת הבנקאית שהיו מעורבים בקבלת החלטות ב"זמן אמת" וסיימו את תפקידם זה מכבר. "קיבלנו פנייה בנושא גם מהתנועה לאיכות השלטון ואנחנו מאמינים כי בהחלט יש לכך מקום ולכן הוועדה מקיימת התייעצויות בנושא", אמר.

באשר למוסדיים אמר כבל כי הם מנהלים כ-1.6 טריליון שקל, סכום הגדול פי 1.2 מהתוצר של מדינת ישראל, ומשק בית ישראלי ממוצע מחזיק כ-560 אלף שקלים בתיקים בפיקוח רשות שוק ההון. לדבריו, "לוועדה חשש כבד כי הבעיות באשראי, שבעבר – גם לדעת הבנקאים עצמם – היו מרוכזות אצל הבנקים, עברו גם למוסדיים. ולכך יהיו השלכות על כל אחד ואחת מאתנו – כולל על הגב' כהן מחדרה".

במהלך הדיון הביעו הכלכלנים שאת נפש מהנתונים שהוצגו בפניהם ומצאו פער בהיקף ועוצמת הפיקוח של רגולטורים שונים, המנוצלים על ידי שחקנים בשוק לטובת קידום האינטרסים שלהם, כאשר החשש הוא שהלווים הגדולים קיבלו מהמוסדיים הלוואות ביתר קלות מאשר מהבנקים. מה שנקרא בעגה המקצועית "ארביטראז' רגולטורי". הנתונים שהוצגו בפני הועדה על ידי הרגולטור העלו שאלה עקרונית – האם צמיחת שוק האשראי המוסדי, באה בין היתר על חשבון האשראי הבנקאי.

הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת אמר "ככלל האשראי של המוסדיים שניתן על ידי אגח הוא לא תוצאה של יחסים עסקיים כמו בבנקים. רשות שוק ההון פעלה ופועלת להגן על כספי החוסכים הפנסיונים. מתכוונים להשקיע משאבים רבים להבטיח לעם ישראל שהפנסיה שלו מנוהלת באופן תקין, האחריות למעל 1.6 טריליון שח היא גדולה ואני מקווה שיינתנו לנו המשאבים לשם כך".

היו"ר כבל שאל אם הרשות לא מבצעת מעקב ובקרה על הגופים המוסדיים שנותנים אשראי לקבוצות העסקיות הגדולות, כפי שהציגה הרשות בפגישה מקדימה עם הוועדה, וברקת השיב כי נעשו צעדים לאורך השנים. היו"ר כבל המשיך והקשה "עוד ביולי האנשים שלכם השיבו לנו שהנתונים של כמות הכספים שניתנו לקבוצות הגדולות אינם זמינים וכדי לענות על השאלה הזו יידרש לכם חודש לפחות, וזה יהיה תהליך שהוא 'סיוט לרשות'. מה יש לך לומר? 3 חודשים עברו מאז ולא קיבלנו את החומר".

ברקת השיב כי "עד 2012, ואפילו 2015, רשות שוק ההון לא ראתה את זה כנושא דרמטי בניהול סיכוי אשראי. לא נאסף מידע שיטתי ושוטף לגבי הקבוצות הגדולות עד 2012. במאי 2018 יצאה הנחיה שמחייבת דיווח על הלווים הגדולים. מ-2012 נעשה איסוף שוטף של מידע ורק לגבי אגח קונצרני". על כך העיר היו"ר כבל: "סלינגר קיבלה אולי רגליים קרות כי הייתה צריכה לענות על שאלות בתקופה שלה?"

ח"כ רועי פולקמן ביקש לדעת מה הטריגר שגורם לרשות לבצע בדיקה, ברקת השיב כי נעשו 25 ביקורות על אשראים ועוד 100 צעדי ביקורת לניטור סיכונים, עם זאת הוסיף כי יש לו מגבלה לתת מידע לגבי גופים מפוקחים ספציפיים.

בשלב מסוים במהלך הדיון פולקמן לא נשאר אדיש ושאל האם לרשות יש דו"חות ביקורת באשר לכספים שניתנו לאפריקה ישראל, לאליעזר פישמן, אילן בן דב, נוחי דנקנר וסגן הממונה יואב גפני השיב: "אני לא יכול לומר שיש דו"ח בכל אחד מהמקרים שציינתם", וביקש שלא להתייחס לדו"ח ספציפי. על כך אמר היו"ר כבל: "סלינגר אמרה שאין דוח על דנקנר. לא ביקשתי לדעת את סודות האטום של ישראל. עצם קיום הדוח הוא סודי? יש דנקנר או אין?". על כך השיב גפני: "נבדוק ונשוב לוועדה".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' התייחס לעיצומים הכספיים  שהטילה הרשות ואמר כי מ-2008 הוטלו 8 עיצומים בסך של 16 מיליון שקלים, וביקש לדעת האם היו מקרים שהמלצה להטיל עיצום נעצרה בדרך. על כך השיב גפני: "ההסקה כאילו כל ליקוי שמצאנו יכול להוליד עיצום כספי היא לא נכונה". ברקת הוסיף: "יש מקומות שיש הפרה ויש עיצום ויש מקומות שזה לא מגיע להפרה אבל הרגולטור רוצה לחנך את השוק לכן הוא אומר שכך לא מתנהגים. זו אכיפה רכה יותר ואם מכבדים את המפקח, כאשר נאמרת אמירה ערכית השוק מתיישר.

ח"כ דב חנין אמר במהלך הדיון "ראינו את כל השערוריות שהציבור שילם עליהם את המחיר", הוא שאל כמה כשלים מצאה הרשות מראש וכמה לא, על כך ברקת וגפני לא השיבו. חנין הוסיף ושאל למה לא הייתה ענישה במקרים של ניגוד עניינים. ברקת אמר: "יכול להיות שהיו דברים בשטח האפור". ח"כ חנין המשיך ואמר כי ניגוד עניינים זה שחור משחור והוועדה מצפה שהרשות תפעל בעניין, וברקת אמר: "אם ככה כל עם ישראל בניגוד עניינים כי זה משק קטן".

ח"כ עיסאווי פריג' ירד לפרקטיקה ושאל את הרגולטור על רמת הפיקוח ו"המוכנות הרגולטורית להגנה על החוסכים" וברקת השיב שהוא רק "מאמין כי כספי הפנסיה שלנו נמצאים בידיים טובות".

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי ברקת לקח עליו את כל חטאי העבר, אולם בעוד שכולם היו עסוקים בבנקים ובמחיקת חובות במערכת הבנקאית, אותם לווים באו לקבל כספים בשוק ההון ונשאלת השאלה מה בדקה רשות שוק ההון והאם מי שבדק ולא מצא כלום התקדם בסולם הדרגות? "בסוף בן דב, פישמן, אפריקה ישראל, דנקנר – היו בצרות בעולם הבנקאות והמשיכו לקבל הלוואות מהיד השנייה. אנחנו מבינים למה הממונה הקודמת (סלינגר) לא הגיעה. יש לכם הרבה עבודה, עם כל הכבוד לתשובות שנתתם כמעט ולא קיבלנו נימוק משכנע לכל אחד מהאירועים שנגענו בהם. נתבע לקבל תשובות על כל מה שאתם יכולים. אנחנו מבינים איך המערכת עבדה והתהליך לקה בחסר, אנחנו יוצאים מכאן עם יותר שאלות מאשר תשובות".

השארת תגובה