האשה הצדיקה והפחד מאימת הדין

נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

בסיפור השידוך של יצחק לרבקה ושליחותו של אליעזר לחרן האריכה התורה מאוד, ועל כך אמר רבי אחא: יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים. שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה. ומפרשי התורה האריכו לבאר במה יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים.

גם פרשת קבורתה של שרה אמנו ורכישת מערת המכפלה נשנית בארוכה בתורה. כל הדו – שיח עם בני חת ועפרון, התנהגותו של אברהם אבינו כלפיהם שנשנו בתורה בפירוט, נראים לכאורה מיותרים. מדוע התורה לא מיצתה את הרכישה הזו בפסוק או שניים, אלא מספרת על השתלשלות הרכישה מאז פנייתו של אברהם לבני חת עד שקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחוזת קבר על פני י"ז פסוקים? מדוע על זה אין פליאה כלשהי בפי חז"ל?

ברור שכשהתורה האריכה בסיפור מעשה המקח של שדה עפרון מאת בני חת על ידי אברהם אבינו כוונתה שנלמד מההתנהגות ומההליכות של אברהם אבינו. איך אברהם אבינו מדבר אל בני חת, מתייחס אל עפרון ואל כל פרט ופרט שהוא עושה.

לא רק עצם מעשה המקח, אלא גם במה שאמר הכתוב: "ויקם אברהם מעל פני מתו". גם בזה כתוב משהו. כאשר הוצרך אברהם לדבר עם בני חת, היה הדבר לנוכח טרגדיה קשה שפקדה אותו. הוא חוזר מניסיון העקידה ואז  נודע לו שהשטן בא לבשר לשרה כביכול על העקידה וקודם שסיים את דבריו פרחה נשמתה.

פטירה פתאומית של האשה הצדיקה, הגדולה ממנו בנביאות, בת ק' כבת כ' לחטא ובת כ' כבת ז' ליופי. זו שליוותה אותו שנים כה רבות, והוא עומד לפני מיטתה לספוד לה ולבכותה, כואבת לו מאד. ישנם כאלו שבשעה זו היו מאבדים את השפיות וההתנהגות התרבותית. אולם לא כך אברהם אבינו הוא קם מתוך המספד והבכי לקנות את מקום קבורתה, אך בצורה מכובדת וראויה. "ויקם" כאילו לא היה מתו מוטל לפניו. הוא צריך עתה לדבר עם בני אדם, ומצד כבוד הבריות, הסיר מעליו כל דמעותיו, רחץ פניו וטמן בקרבו את צערו, כי הלא עם בני אדם הוא מדבר, ואין כבודם שידבר אתם ודמעותיו על לחייו. לא ראוי לדבר עם בני חת והוא מייבב.

אברהם אבינו באותה שעה שלט ומשל על עצמו ורגשותיו, הוא דיבר איתם ופניו מסבירות זהו כבוד הבריות. התורה מאריכה את פרשה זו כדי ללמדנו הנהגה של איש גדול שיודע שיש עת לבכות ועת להתנהג מכובד כלפי הבריות.

מסופר על מייסד תנועת המוסר רבי ישראל סלנטר, שפעם בערב יום הכיפורים הלך לתפילת 'כל נדרי' והנה לקראתו אחד מגדולי היראים אשר פחד וחרדת הדין היה נראה וניכר על פניו ודמעתו על לחיו. שאל אותו ר' ישראל זצ"ל איזה דבר, והאיש הירא, מגודל עצבונו וחרדתו, לא ענה אותו מאומה.

אמר רבי ישראל סלנטר: כאשר עברתי מעל פני האיש, חשבתי בלבבי, מה הנני אשם כי אתה הנך ירא אלוקים, ותפחד ותרעד מיום הדין? מה זה נוגע אלי? הלא אתה מחוייב להשיב על שאלתי בנחת רוח, כי זהו מדרכי הטבה וגמילות חסד.

מהנהגתו של אברהם אבינו ראינו, כי מפני שום דבר שבעולם אין לו לאדם למנוע את עצמו מלהסביר פנים לאחרים. "פרשה שלמה" העמידה התורה, להראות בפרטות היאך אברהם אבינו הולך לקנות את מערת המכפלה, ולא חסכה בכל עסק המקח עצמו. כדי שנראה את אופן דיבורו עמהם, והשתחוויותיו אליהם, ואת כל ניהול המשא ומתן בעת קנייתו; כדי ללמדנו איך צריך לנהוג גם בשעות קשות מאד.

מי ייתן ולא נתנסה בזה, ויהיו כל שעותינו יפות וטובות.

השארת תגובה