אוטיסט צריך לחכות חודשיים לרופא!?!?!?!

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי: "עוד טרם הייתי בדיון כה מזעזע. העדויות שנשמעו לא יישארו בחדר. אעשה דיון המשך ואפעל כבר היום מול מנכ"ל המשרד"

רופא, בית חולים (אילוסטרציה)
רופא, בית חולים (אילוסטרציה)

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי, אמרה בפתח הדיון: "מוצאים את עצמם הרבה אנשים שמתפקדים מצוין לפתע במסגרות שלא מתאימות להם ובמקרה כאן זה נורא ואיום. דו"ח המבקר הוא חמור ומעמיד שאלה קשה מדוע מערך בריאות הנפש זה המקום לכאלו שלא היו צריכים להיות שם?"

דן בנטל, מנהל האגף לביקורת מערכת הבריאות במשרד מבקר המדינה: "חולים עם אוטיזם נמצאים פעמים רבות במחלקות פסיכיאטריות ולא איפה שהם צריכים להיות. כיום, לילדים עם אוטיזם עד גיל 12 יש רק 2 מיטות בכל הארץ: באיתנים ובנס ציונה, ולכן יש המתנה של חודשים. ההוסטל המדובר כבר משנת 2010 לא קם! מאז 2010 מעלה האגף לבריאות הנפש בפני הנהלת המשרד את הצורך בתוספת מיטות למאובחנים עם אוטיזם: 10 מיטות לילדים באיתנים, 10 מיטות לנוער באברבנאל אולם מאז לא הכינו משרד הבריאות, משרד הרווחה ומשרד האוצר תכנית להשלמת החוסר. בביקורת הנוכחית עלה כי מאז הדוח הקודם לא הייתה תוספת, ולוּ של מיטה אחת".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין: "בעניין האוטיסטים, המדינה עושה עוול. הילדים הללו סובלים בחיים פעמיים. פעם אחת שהם במגבלה ובפעם השנייה שהמדינה שמה אותם במקומות שלא מתאימים להם. הדו"ח הזה הוא קשה ביותר ומתחבר להרבה דברים במערך בריאות הנפש. תמיד שאני מבקרת במקומות שלהם, אני יוצאת משם בדמעות ולא רק על האנשים – המצב הפיזי, התקנים וכו', זה לא הגיוני. לבריאות הנפש אין ספונסרים ולכן המדינה היא הפתרון והיא זאת שצריכה לדאוג שהדברים ייראו אחרת".

ח"כ פנינה תמנו שטה: "תשובות משרד הבריאות לא מחזיקות מים. אלו תשובות בלי לתת כיסוי להבטחות. אין בכלל תכניות סדורות בכלל במחלקות הפסיכיאטריה ואין תקציבים ומשאבים. אנחנו בפערים נוראיים וזה סוג של אזלת יד. הילדים הללו חשובים לכולנו".

גב' בלה בן גרשון, אחראית ארצית לתחום ילדים אוטיסטים במשרד הבריאות: "אוטיסטים במדינת ישראל זקוקים לאשפוז בכמה רמות. כולנו מודעים לכך שסטנדרט האשפוז לא מספק. הבנייה באברבנאל לצורך כך נתקעה בגלל עיריית בת ים, ובאיתנים אנחנו תקועים בגלל הרשות לשימור שלא מאשרת את תכנית התב"ע שאומרה להביא יחידה מקצועית שתיתן מענה בדיוק לכך".

מבין ההורים שסיפרו בכאב בוועדה על חוסר האונים והקושי בהיעדר טיפול קיים לילדיהם, תיארה  ויקטוריה גורשטיין את מסע התלאות עם בנה: "בני ילד מחונן ומוכשר ביותר שלמד בכיתת מחוננים אבל בגיל 16 כשהוא קלט את המצב המוגבל שלו, הוא  נכנס למשבר נפשי. הילד טופל בצורה הטובה ביותר כל השנים אבל ברגע שנכנס למשבר, לא ידענו למי לפנות. המצב הדרדר נורא עד שלא רצה לצאת מהמיטה והתחיל להיות תוקפני ואלים. לא היה לנו מקום אחד לפנות כדי לאשפז אותו. פנינו למרפאה הפסיכיאטרית בהדסה ולכל המחלקות במקומות האחרים, וכולם אמרו שהם לא יודעים לטפל במחלה כפולה כזאת של אוטיזם עם בעיה נפשית. הטיפול שקיבל לבסוף בני בבית החולים איתנים, היה בקשירה תחת הרדמה – חווינו שם חוויה שאני לא מאחלת לשונאים שלי ואני לא מדברת על התנאים הפיזיים המזעזעים, על צוות שלא מבין את המצוקה. מדברת על המצב הנפשי: אוטיסט צריך שיסבירו לו מה עושים וכאן הוא נקלע מאחורי זכוכית והתחיל להיכנס לפאניקה. הוא דופק ומשווע לעזרה ואף אחד לא מגיב. הפשיטו לו את המכנסיים מול כל המחלקה, הרדימו אותו וגררו אותו לחדר קשירה. הילד לא הפסיק לדבר על חווית האשפוז הזאת. הוא אומר זה כמו אונס שנוטלים ממך את זכות על החיים ואת זכות על האשפוז. הפכנו את העולם כדי להוציא אותו משם. בסוף הוצאנו אותו למקום פרטי שעלה 23,000 ₪ בחודש. לאחר חודשיים נגמר לנו הכסף ומאז הוא נעול אצלי בבית ונשאב חזרה לתוך האובדנות. ילד מבריק שיכול היה להצליח ולתרום למדינה – למה אני צריכה לנעול כל יום בבית את כל התרופות וכל הסכינים? למה אני צריכה לנעול את הבית ולפתוח אותו כל יום בחשש? אין עם מי לדבר כי כל פסיכיאטר לא רוצה לטפל בו". אימא נוספת תיארה מצב דומה ואמרה שאמרו לה להמתין חודשיים בתור לפסיכיאטר שמוכן לראות ילד אוטיסט.

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי, סיכמה את הדיון: "עוד טרם הייתי בדיון כה מזעזע. העדויות שנשמעו לא יישארו בחדר. יש כאן כמה דברים שאני לוקחת על עצמי כדי לסייע ולשחרר כמה חסמים. זה לא יגמר כאן, אנחנו נעשה דיון המשך. כמו שהצלחתי לעזור לצעירים חסרי בית בהוסטלים, קורות גג, דירות מעבר – דברים יכולים להשתנות ואנחנו נתגייס. עוד היום אדבר עם המנכל בנושא. שמענו כאן תופעות מזעזעות ולא נשאר אדישים לכך. זה לא נגמר פה״.

השארת תגובה