שתי סיבות ועוד 7: רק שרוליק פרוש

עַל-שְׁלֹשָׁה אֲשִׁיבֶנּוּ • קרוב לעת נעילה כנס הסברה למען הבחירות באלעד מתוך שיחת רבי ישראל זושא הורביץ רב דקהילות החסידים באלעד

רבי ישראל זושא הורוביץ
רבי ישראל זושא הורוביץ

ברשות הנאספים, קהל קדוש ונכבד. נאספנו לכינוס הסברה למען הצלחת המערכה בעירנו אלעד.

העולם מפרשים בדרך צחות את הפסוק "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך… ואעשך לגוי גדול" – אם רוצה אתה להיות לגוי גדול, פרנס וממונה על הציבור, צריך אתה ללכת מארצך ששם מכירים אותך, וללכת למקום אחר שאין מכירים אותך, ורק שם תוכל לגדול.
כיוצא בזה אומרים: "לא אדו ראש", אם יכולים לומר לאדם בלשון נוכח – דו (אתה), ומכירים אותו היטב, אינו יכול להיות להם לראש.
אף אצלנו קיים ר' ישראל פרוש 'לך לך מארצך ומבית אביך' – שעזב את בית אביו ומולדתו בירושלים, ולכן הוא יכול להיות ראש בעירנו, ואף שקוראים לו בלשון 'דו – אתה' יכול הוא להיות לראש, והיא הנותנת, בשל הענווה והפשטות שיש לו רוצים אנו לבחור בו, ואדרבה, בגלל שאנו מכירים אותו היטב, לכן רוצים אנו שייבחר עבורנו וכפי שנפרט בשלהי דברינו.

תעמולת בחירות או שטיפת מוח? 

אקדים ואומר: לא באתי לומר את הדברים המפורסמים שעשה כאן ר' ישראל פרוש בעיר. זה שהוא בנה את המקום ועשהו כפלטרין של מלך ברוחניות ובגשמיות, הן בריבוי ספסלי ביהמ"ד, בבניית בתי מדרש לכל העדות והחוגים – ספרדים, חסידים וליטאים – המפורסמות אין צריכות ראיה. לא לזה באתי, אלא ברצוני לדבר על ג' נקודות חשובות, שצריך לדעתן ולפרסמן.

מרן החתם סופר אומר בפרשתנו: "אמרי נא אחותי את" – אברהם אבינו אמר לשרה שתקרא לו 'אחי' אף כשעדיין לא הגיעו למצרים, ומעכשיו תתרגל לומר כן. זאת כדי שלא תתבלבל בעת שיחקרו אותה חוקרי המכס בכניסתם למצרים ותפלוט בטעות שאברהם הוא בעלה.

מכאן רואים אנו, שכשמתרגל אדם לומר דבר – אף שאיננו נכון כלל וכלל, מתחיל הוא להתרגל ולהאמין בזה. המתמודדים בצד השני מנסים להדביק על ר' ישראל פרוש תווית כאילו הוא מסרב לבוא להתדיין בדין תורה, ועל כך נזדעקתי, שכן מכיון שזה סמוך ונראה לבחירות, זהו עוול ופשע שאין כדוגמתו.

כמו כן נוצרה פה אווירה בעיר, כשהמתמודדים מהצד השני אומרים "אנחנו נשמעים לגדולי ישראל", זאת אומרת כביכול שכאילו אנחנו לא נשמעים לגדולי ישראל.

רבותי! זהו חלק מתעמולת הבחירות ושטיפת מוח שהם רוצים לעשות לציבור. אנחנו צריכים לדאוג שזה לא יעבוד עלינו, הן בטענה שהוא כאילו מסרב ללכת לדין תורה, וגם בטענה השניה כאילו אנחנו לא נשמעים לגדולי ישראל.

ואם לא נברר נקודות אלו לעצמנו באופן ברור וחד, זה עלול להשפיע עלינו, עד שנתחיל להאמין בטענות אלו, ואפילו שאין בהן שום בסיס של אמת, וכמו שמספרים על אדם אחד שרצה שילדיו יניחו לו קצת, אמר להם: בניי היקרים, רוצו החוצה, מחלקים בקצה העיר תאנים חינם. לאחר זמן כשראה שאינם חוזרים, חשב לעצמו, אולי באמת מחלקים שם תאנים, ואף הוא רץ החוצה לקחת חלק בשלל המדומה…

א. מי מסרב לבוא לדין תורה?

נפתח בטענה הראשונה, שכביכול הרב פרוש מסרב לבוא להתדיין בדין תורה.

מסופר על שני חברים שהיה להם שדה של אתרוגים בשותפות, והיה להם ויכוח הלכתי למי שייכים האתרוגים, ואחד מבעלי השדה אמר לחברו בחודש תמוז, הנה עוד מעט כבר מתקרבים החגים, בוא נלך לדין תורה כדי שנוכל לסחור באתרוגים. אך הלה לא השיב לו. שלח אליו מכתבים, ודחה אותו בלך ושוב. כשחודש אלול עמד בפתח, שלח שוב מכתב בהול לשותפו: תעשה טובה, עוד מעט ואנו אחרי סוכות. בוא נלך להתדיין ונגמור את העסק בכי טוב, ואף עכשיו דחהו חברו בלא כלום.

עשרה ימים קודם חג הסוכות, שלח השותף שסירב עד עכשיו לבוא לדין תורה, מכתב בהול לשותפו. הנה כעת מסכים אני ללכת לדין תורה, וזמן הדיון ייקבע לי"ד בתשרי ערב סוכות, ואז יקבע בית הדין מי הבעלים. כל אחד מבין שזו בדיחה גרועה. אחרי פסק הדין יוכלו לקחת את האתרוגים למרקחת ל…ט"ו בשבט.

הסיפור הזה נשמע כמו בעיר חלם, אבל בדיוק בסיטואציה הזאת נמצאים אנו. הייתי מעורב קמעה בשליחת המכתבים, כשהרב מאיר פרוש שלח להם לבוא להתדיין בבוררות, אך הם סירבו, וכמשל הנ"ל, עכשיו, שבועיים לפני הבחירות, נזכרו לבוא ולבקש דין תורה, והדיון ייקבע כשבוע לפני הבחירות, ויפסקו שיוכל להתמודד – מתי? אחרי הבחירות. הלא לחלם דמינו…

עוד נקודה צריך לדעת בצורה ברורה. מה שמינו את הרב סילמן לעסוק בנושא ההתמודדות לראשות העיר אלעד, היה מינוי נטו לברר מהי טובת תושבי העיר, ולא מינוי בקשר להסכמים ושאר התחייבויות.

וכאשר הגיע הרב מאיר פרוש אל הרב סילמן כדי לדבר עמו בנושא ראשות העיר אלעד, דיבר עמו אך ורק מה שטוב עבור טובת העיר אלעד, ולא הסכים לדבר עמו לגבי ההסכמים וההתחייבויות, באומרו שבדבר זה מנוע הוא מלעסוק ולא על כך מינוהו, ואין הוא מתעסק בזה כלל.

ואכן הוא ישב על המדוכה, כשרובם ככולם מצדדים שהרב פרוש יישאר גם לקדנציה הבאה בעיר אלעד, והנושא של כיבוד הסכמים לא עלה כלל בדיון.

ופשוט שכל כוונתם לעשות שטיפת מוח ותעמולה חזקה כנגד מועמדנו כדי שיישאר רושם כביכול מי שהיה הסרבן לבוא לדין תורה הוא נציג 'שלומי אמונים'. וכמו באפיקומן שאוכלים אותו בסוף, שיישאר טעם מצה בפיו, כך רוצים הם שתישאר הטענה בפי כולם, שהרב פרוש סירב לבוא לדין תורה.

כדי לשמור על האינטליגנציה שלנו, צריכים אנו להסביר זאת לידידים וחברים. זכרוננו ברוך ה' לא קצר כל כך, ולא שכחנו מה היה לפני שבועיים ולא שכחנו מה היה לפני חודש, ולא לפני כחודשיים. זה ספין, ואסור להיות תמים בדבר זה.

ב. החלטת מועצת גדולי התורה

במערכת הבחירות הנוכחית היתה התכנסות של מועצת גדולי התורה שליט"א, והם החליטו שהרב ישראל פרוש יתמודד לראשות העיר ונתנו לו את ברכת הדרך. לכן אין מה לדבר על דיון בבית דין. גדולי ישראל החליטו ואין בודקין מן המזבח ולמעלה.

אין צורך להרבות בשבחה של המועצת, וכמובן שאין הם צריכים להסכמתנו. הערך של מועצת גדולי התורה זה הרצף עם המועצת הישנה [כמובן בלא לבטל אחרים], שיסודה בהררי קודש מהדורות הקודמים. יש מוסדות שקמו מעת היותנו לעם, ויש מוסדות שצצו בדורות האחרונים, וכמובן שהמוסדות שיסודם בהררי קודש יש להם ערך אחר לגמרי.

ומוכרח אני לציין מה שסיפר לי הרב מנחם פרוש: פעם היתה מערכה שמועצת גדולי התורה התייצבה בה בראש, והיו כאלו שיצאו נגדם וזלזלו בהם. אמר לו מרן הגרי"ז מבריסק: זה מפריע לי להתרכז בקריאת שמע, איני רגוע. הם יעשו כך וכך ויזלזלו בהם?!
את זה אמר הרב מבריסק שלא היה חלק מהמועצת, ולכן אנו לא צריכים להתנצל ולתרץ את עצמנו. ברגע שגדולי ישראל החליטו, אין דיונים על כך. נקודה.

יש לשים לב לנקודה חשובה: בסיסמאות שהם מפרסמים הם כותבים "אנחנו שומעים לכל גדולי ישראל", כלומר אנחנו שומעים לגדולי ישראל, ויש צד אחר שאיננו שומע לגדולי ישראל – זה חלק משטיפת מוח להחדיר בנו שכביכול אין אנו שומעים לגדולי ישראל.
אנו צריכים לדעת ברורות שמועצת גדולי התורה נתנה את הוראתה וברכתה, ואנו צריכים להתגאות בכך. אנחנו שומעים לגדולי ישראל.

ג. כל שביעין חביבין

בעיר חרדית, כשיש פרנס העיר שמהווה דוגמא אישית, יש לזה ערך מוסף. מיודענו ראש העיר מפריך את התזה שאם רוצים לגדול בעסקנות, אי אפשר להישאר יהודי ירא ה', ואדרבה הוא מוכיח את ההיפך.

אציין בקצירת האומ"ר שבעה דברים שהרב ישראל פרוש נוהג בהם, ואין הדבר מצוי כל כך אצל עסקנים וראשי ערים אחרים.

בראש ובראשונה: הוא מחזיק ברשותו מכשיר סלולארי כשר. לא מושגח ולא תומך, מכשיר כשר שהוא נטו לדיבור. הראיתם כדבר הזה, שלא יתבייש ראש עיר עם המכשיר הקטן והכשר ולומר לציבור ברוב עם: רבותי, תעברו למכשיר הכשר, כדוגמה אישית שיכולים להיות ראש עיר ולא להיסחף אחרי המכשירים הטכנולוגיים למיניהם. בשביל זה לבד שוה לבחור בו, שישמש כדוגמה אישית בזה לאנשי וילדי העיר.

שנית: כשהוא מגיע לתפילה, אי אפשר לדבר עמו מלה וחצי מלה, פיו סתום מלדבר דברי חול. כולם יודעים שכששרוליק מתפלל, אין עם מי לדבר. וזאת לבד מיום חג השבועות שמתחילה ועד סוף אינו מוציא מפיו הגה של חול, ומקדש את היום בקדושת הדיבור.

הדבר השלישי: אינו מוותר מלקבוע מדי יום עיתים לתורה עם חברותא. שלא יעבור עליו יום בלא לימוד התורה, ויהי מה, חוק ולא יעבור.

הרביעי: השבח והודאה שנותן לה' יתברך במעמד הציבור על כל הטובות שעושה ה' עמו ובפרט באמירת תפילת "נשמת כל חי", כולל בכנסים ואסיפות שאישים חילוניים נמצאים בהם, בלא להתפעל מאף אחד.

החמישי: בכל הזדמנות הוא נוסע לצדיקים, להתברך מהם שיברכו אותו בסייעתא דשמיא, ואף נוסע להשתטח על קברי צדיקים להתפלל והתחנן לה' שילווה אותו על כל צד ושעל בכל מעשיו.

הדבר השישי: הוא נוהג להשתתף בכל שמחה ושמחה בעיר, ובא לאחל מזל טוב באופן אישי, בלא הבדל בין עדות וחוגים, ולא רק לפני הבחירות אלא כל חמש השנים שמכהן כראש עיר.

ואחרון חביב: הוא מתנהג בלשכתו בעיריה כמו יהודי חרדי, ובפרט בכך שאינו מוריד את החליפה, אף שאין מי שמכריח אותו בכך, ומתנהג כראוי וכיאות ל'חסידישער' יוד.

דורש טוב לעמו

אומרים בשם מהר"ם שפירא לפרש את הכתוב שנאמר במרדכי הצדיק "דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו" – שיש הרבה שכשהם רוצים להיבחר מפזרים הבטחות לכולם, ולמעשה כשהם נבחרים לכס המלכות הם נותנים את כל הטובות רק לבניהם, אבל אצל מרדכי הצדיק היה ההיפך – "דורש טוב לעמו", ביקש ועשה טובות רק לעמו, ולבניו אמר: "שלום" – אני שליח ציבור ומחויב לציבור.

ביודעי ומכירי קאמינא שהרב פרוש מוסר את נפשו למען הציבור וכשנצרך הדבר אף על חשבון ביתו, כשליח ציבור המבוטל לציבור.
ונסיים במה שכתוב "בך יברך ישראל ישימך אלקים כאפרים ומנשה", צריכים אנו לבקש מהקב"ה שנוכל להגיד "בך יברך ישראל", וייבחר להמשיך להיות ראש העיר לתועלת הכלל והפרט אמן.

השארת תגובה