האלמנה זעקה: כל כספי אבד

נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

הגמרא במסכת כתובות (ח) אומרת: "אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו, שנאמר: כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו… לעשות צדקה ומשפט, בעל הגמול ישלם לכם גמולכם". וכך גם נאמר במסכת יבמות (עט): "שלוש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל: שיהיו רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים…גומלי חסדים כמו שנאמר אצל אברהם: למען אשר יצווה את … ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". אברהם אבינו סמל החסד אשר מורשת החסד של עמנו יונקת ממנו.

ויש להבין מדוע נקראת מצוה זו בשם: "גמילות חסדים" בלשון רבים ולא בלשון יחיד גמילות חסד- הרי מצווה זו כמו כל המצוות מצווה האדם הפרטי לקיימה? צ"ל שהטובה שבאה ממצווה זו משפיעה הן למקבל והן לנותן, ומריקה אף על הגומל ברכה עד בלי די. ולכן יש כאן שני שותפים ולא רק מקיים המצווה או הנהנה ממנה.

הרבי ר' יענקל'ה מפעשווארסק זצ"ל סיפר פעם על אלמנה שעמדה בכיכר העיר כשהיא זועקת חסרת אונים: 'הצילו, אחים! צרור הכסף שאגרתי בדם וביזע, פרוטה לפרוטה, אבד ממני. שמא חלילה נגנב?' יהודים טובי לב נרתמו לעזרתה, פתחו במסע חיפושים נרחב. היו שהרחיקו לשוק, אך כל המחפשים העלו חרס בידם.

האלמנה הגיעה אל ביתה שבורה וכואבת. עוד היא שקועה ביגונה ולפתע נשמעו נקישות. בפתח ביתה הדל עמדה דמותו רבת ההוד של ר' יהושע אלעזר. 'התוכלי לפרט במדויק אלו שטרות הרכיבו את חבילת הרובלים?' שאל את האלמנה הבוכייה, 'דבר האבידה הגיע לאוזני וברצוני לעזור בחיפושים אחריה, על כן אני מבקש סימנים מדויקים'. אימצה האישה את מוחה ומסרה כמיטב זיכרונה כמה שטרות בני חמישים רובלים היו וכמה בני מאה. משסיים המטיר את ברכותיו כי בוא תבוא הישועה ועזב את הבית.

לו היה אי מי מתושבי ברדיטשוב מתחקה אחר צעדיו עת נסגרה הדלת בעדו, מגלה היה דמות צנועה מתהלכת בשעות הקרובות בצדי הדרכים, עסוקה וטרודה בשטרות, מוציאה ערימה מכובדת, מונה אותה בשימת לב ומהדקת. כשלבסוף מכניסה את החבילה אל כיס מעילה, ופני מלאך לה, בוהקות כצאת השמש בגבורתה.

לא חלפו אך מספר שעות, קריאות צהלה עלו מן העיירה: 'נמצא הממון! ברוך המשיב אבדה לבעליה!' הקול לא בקע כי אם מגרונו של ר' יהושע אלעזר, הוא נופף בידו בחבילה שהכין בדייקנות על פי תיאור האלמנה, ואץ רץ לביתה: 'שב הכסף לגבולו!'. פרץ התרגשות ואושר היה בפניה, 'מן השמים תשולם משכורתכם בכפל כפליים'.

שמחה וטוב לבב איחדו את תושבי ברדיטשוב. כמה טוב כי הוקל לאלמנה המיוסרת, ונפקחו עיניו של ר' יהושע אלעזר להבחין בצרור האבוד. כולם פרט לאחד. לב אחד שפחז עליו יצרו ושלח בצרור לא לו – התהפך על משכבו. הוא היחיד בכל ברדיטשוב שידע את האמת לאשורה: ר' יהושע אלעזר לא מצא את האבידה, הרי היא מונחת תחת מיטתי אמר לעצמו.

אמש השקיט את מצפונו הזועק בתואנה כי איש לא ידע ולא ישמע. לאלמנה כבר יימצא מי שידאג, ועבורו יהיה הסכום הצלה של ממש. אבל זאת לא שיער.

הידיעה התמימה המלווה במצהלות שמחה ואחווה טלטלה אותו. הוא הסתגר בחדרו מבקש לצעוק לקירות: 'טעות יהודים! לא נמצאה כל אבידה. מלאך בדמות אדם לא נטל כי אם את כספו  הפרטי, אולי את כל רכושו, אולי משכן חפצים או מכר דברים יקרים לליבו; באצילות ליבו ובטוהר מידותיו ירד לליבה הרצוץ של האלמנה ודלה הימנה פרטים מדויקים על מנת שתחוש רגועה ושלווה ותאמין כי אכן נמצא כספה שלה. וכאן, מרחק בתים מספר נמצא גנב. איש מן הדיוטה התחתונה אשר בשרירות ליבו, על מנת לספק תאוותיו, פצע ליבם של אחרים ורמס אותם באכזריות… דמעות חרטה אמיתית עלו בעיניו: ' לא אעלה על יצועי עד שאשיב את הגזלה', גמר אומר בלבו, ויצא על אתר אל ביתה של האישה.

בקול בוכים סיפר לה דברים כהווייתם, בוש להביט בפני בני הבית המשנים צבעם. עוד ילדיה הרכים בוהים בו בהלם, נתעשתה היא, ובצעד מהיר יצאה את ביתה. שוב נשמעו נקישות, הפעם על דלת ביתו של ר' יהושע אלעזר: 'התברר העניין לאשורו', פצתה פיה מולו בחיל ובמורא, 'באתי להשיב את הכסף שאיננו כספי'.

מילותיה נתקלו בסירוב נמרץ, 'הכסף יצא מרשותי, הוא ניתן במתנה גמורה'. אז אבקש איפה להחזיר ולהעניקו לכם במתנה גמורה' השיבה האלמנה. הוא בסירובו, ואף היא בסירובה.

משלא נמצאה פשרה הוחלט לפנות אל סניגורן של ישראל, הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א, אשר יראה ויכריע בבעיה הסבוכה. בוודאי ליווה קול משק כנפי מלאכי השרת את צעדיהם לבית הדין… אמר הרבי הקדוש ר' יענקל'ה זצ"ל ואמר: "את סופו המדויק של המעשה, אינני יודע, מי זה אשר נאלץ 'להתפשר' וליטול את הממון.. אולם כך מקובלני, כי בתחילת יום ראש השנה של אותה שנה פרש רבי לוי יצחק זיע"א את זרועותיו השמימה, ובקול המיה גדולה קרא: "בבואך, ריבונו של עולם, להעמיד במשפט את בניך רחומיך, שים נא נגד עיניך משפט זה שבא לפני, ומדוד להם באותה מידה".

גומלי חסדים, משום שהוא חסד לנותן ולמקבל. הקב"ה מחזיר חסד לגומל החסד ולכל הנלווים עמו.

השארת תגובה