העליון קבע: ישלם מס על כסף שהרוויח בטיול לחו"ל

דולרים
דולרים
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

בית המשפט העליון דחה ערעור על שומה שהוצאה לאזרח ישראלי בגין הכנסות שהופקו בהימורים בחו"ל.

המערער הוא אזרח ישראלי שבשנת 2002, כשהיה בן 23, שהה לסירוגין בישראל ובארצות-הברית תוך שהוא נחשף למשחק הפוקר, החל להשתתף בתחרויות בחו"ל וגרף רווחים נאים במשך שנים. כך, למשל, לפי דיווחיו, בשנת המס 2007 העביר כ-466,000 דולר לישראל. בגין הכנסות אלה הוחלט לחייבו במס. המערער טען כי בשנת 2007 לא היה תושב ישראל, ועל כן אינו חייב בתשלום מס בגין הכנסותיו בשנה זו שהופקו מחוץ לישראל. כטענה חלופית, נטען שהכנסותיו ממשחקי הפוקר באותה שנה אינן מהוות הכנסה לפי פקודת מס הכנסה.

כב' השופט הנדל קבע בפסק הדין כי יש לדחות את טענתו של המערער ולקבוע, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, כי הוא היה תושב ישראל בשנת המס. לגבי הטענה החלופית קבע כב' השופט הנדל כי המערער השתתף בתחרויות פוקר באופן שעלה כדי משלח ידו. לאור זאת השאלה האם מדובר בהימור או בהגרלה אינה רלוונטית.

כב' השופט מזוז, שאליו הצטרפה גם כב' השופטת וילנר, קיבל את עמדת הפרקליטות שלפיה נקודת המוצא היא שתושב ישראל שנסע לחו"ל נותר תושב ישראל, אלא אם הוא מצליח להוכיח באופן ברור כי הוא השתקע במדינה אחרת:

"מי שהוא אזרח ותושב ישראל – ובמיוחד מי שנולד וגדל בישראל – ויוצא לחו"ל, נקודת המוצא היא שהוא נותר תושב ישראל, אף אם הוא שוהה פרקי זמן ממושכים מחוץ לישראל, וזאת כל עוד אין אינדיקציות ברורות לכוונתו לנתק את זיקת התושבות לישראל ולקבוע לעצמו מקום מושב אחר, כגון על ידי ויתור על אזרחות, מכירת ביתו ונכסיו בישראל, הקמת בית ומשפחה וכן מקום עיסוק במדינה אחרת, תוך ניתוק זיקותיו אלה מישראל. עצם השהות לפרקי זמן ממושכים מידי שנה מחוץ לישראל אינה מצביעה בהכרח על ניתוק זיקת התושבות לישראל. במציאות הגלובלית העכשווית רווחת התופעה של שהות ממושכת מחוץ למדינה לצרכים שונים, כגון לצרכי לימודים אקדמיים, לצרכי עבודה (בדרך כלל בחברות בינלאומית), לצרכי שליחות ממלכתית או נציגות מסחרית, לצרכי השתתפות בטורנירים של ספורט או עיסוק באומנות בתחומים השונים, ועוד. שהות כאמור בחו"ל אינה מצביעה בהכרח על כוונה לנתק את קשר התושבות לישראל בהעדר אינדיקציה ברורה לעשות כן כאמור."

דברים אלה, כך נקבע בפסק הדין, אמורים "במיוחד במקרה כגון דנן בו המערער נולד וגדל בישראל, כאן מצויים בני משפחתו, ואין לו בית קבע במדינה אחרת. המערער לא הקים בית ומשפחה ולא היכה שורשים במדינה אחרת אלא שהה פרקי זמן במדינות שונות לצרכי עיסוקו המקצועי. העותר נסע עם דרכון ישראלי למדינות השונות ובהן קיבל ויזת שהיה כישראלי. המערער לא רכש אזרחות של מדינה אחרת ולא הוכר כתושב, ולא פתח תיק מס באף מדינה אחרת, ולא דיווח על הכנסותיו לשלטונות המס של אף מדינה זרה. מאידך גיסא, המערער שמר על זיקותיו לישראל, בה מצויים בני משפחתו, שהה בממוצע (רב-שנתי) כ- 5 חודשים בשנה בישראל, וכן העביר כספים שהשתכר בחו"ל לישראל."

המדינה יוצגה בערעור על ידי עו"ד חן אבידוב מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה ועו"ד מאיר פורת מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי).

השארת תגובה