פייק ניוז ומבחן התאוששות ל'יחד'

הבחירות יהיו מבחן העצמאות של 'דגל', אך גם מבחן אמיתי לכוחן של ש"ס ו'אגודה', ואפילו מבחן התאוששות ל'יחד' • השימוש המוגבר ב'פייק ניוז' והדרמה במרוץ לראשות העיר ירושלים

פתיחת מטה יהדות התורה
פתיחת מטה יהדות התורה
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

שלושה שבועות בלבד נותרו לבחירות המקומיות תשע"ט, שכבר עכשיו ברור לגמרי שכמעט כל תוצאה בה יסתיימו – תשליך גם על הבחירות הארציות, על הרכבי המפלגות, על יחסי הכוחות הפנימיים, על בריתות חדשות שנרקמות להן ועוד.

נדמה כי המאפיין המשמעותי והחשוב ביותר של הבחירות הללו, הוא היותן מבחן. מבחן כוח לש"ס שתיאלץ להתמודד ולהישען פחות על ברכות מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, שהשבוע ימלאו 5 שנים להסתלקותו, ויותר על יכולותיהם של נציגיה במועצות.

מבחן לדגל התורה שרצה לראשונה זה 30 שנה לבדה במרבית הערים החרדיות ומעמידה למבחן את כוחה האמיתי, מתוך תקווה לשנות את המפה הארצית ולשבור אחת ולתמיד את ה'60-40' ההיסטורי.

מבחן לאגודת ישראל שאף היא נמדדת לפתע בפריימריז פנים חרדיים שנכפו עליה. ופתאום יחס הכוחות העודף אליו הורגלה כבר אינו מובן מאליו.

מבחן ל'יחד' שאחרי שפספסה כחוט השערה את המישור הארצי, עשויה לחזור לחיים דרך הרשויות המקומיות ונוכחות במועצות. כשלכולם ברור שהישגים משמעותיים בזירה המקומית ישיבו את הצבע ללחיי הפעילים.

המבחן הזה הוא גם מבחן לכולנו, רבים – בעיקר מחוץ למחנה – הסבירו בשנים האחרונות כי החברה החרדית נמצאת במשבר הנהגה ובתהליך 'התפרקות'. תזה שהתחזקה בלבם ובמאמריהם עם פטירתם של מנהיגי הדור, מרנן הגר"ע יוסף והגראי"ל שטיינמן זצ"ל, מה שהופך את הבחירות הללו למבחן לציבור החרדי כולו, האם נשכיל להתייצב בקלפי כפי הוראת רבותינו (נהרא נהרא ופשטיה, כמובן) ולמלא אחריה, או שמא נניח לאיבה ולמחלוקות לגרום גם לשסע ב'אמונת חכמים'.

פייק ניוז

במהלך החודשים האחרונים נתקלנו שוב ושוב בשימוש מאסיבי בתופעת ה'פייק ניוז', אפילו באקדמיה ללשון העברית הבינו שאי אפשר להתעלם יותר מהביטוי הנפוץ והחליטו להעניק לו מקבילה עברית בדמות 'תקשורת כזב' (בכך הביסה גירסתו של הנשיא טראמפ, את זו הותיקה יותר של הרב אמנון יצחק – תשקורת).

כמעט כל מועמד או מפלגה, בכמעט כל עיר, ניפק לפחות כותרת אחת בשבוע של 'פייק ניוז', שלא לדבר על מועמדים שעיקר קיומם תלוי ועומד ב'תקשורות כזב' שכאלה.

נזכרתי בסיפורו העגום של יענקל'ה הסנדלר, יהודי ישיש, שסמוך לחצרו הוקמה לה גינת משחקים (כנראה ראש העיר החילוני, רח"ל). מאליו מובן ששעות השינה של יענקל'ה התמעטו והלכו, עד כי צהריים אחד, בין שתיים לארבע, לא יכול היה לשאת עוד את המצב והחליט לנקוט יוזמה.

פתח יענקל'ה את תריסי חלונו, וקרא בתדהמה לחבורת הילדים המשתובבת "כלום טיפשים אתם? הן ברחוב הסמוך מחלקים סוכריות בחינם ואתם מתבטלים פה…"

כדרכם של ילדים, לא עברו דקות אחדות ובחצר השתררה דממה דקה. יענקל'ה התרווח לו בניחותא על הספה, קורן כולו מאושר על התעלול ומתלבט באיזה מחלומותיו לשקוע.

בקושי הספיק לעבור לחלום השלישי ומתחת לחלון שוב נשמעו טפיפות הרגליים המוכרות, מבוהלות מתמיד. יענקל'ה הנזעם אץ רץ לחלון וצפה בשיירת ילדים נרגשים חוצה את מגרש המשחקים בריצה.

"לאן אתם רצים?" הקשה, ואחד הילדים ניאות להתעכב לרגע ולהפטיר לעברו "קשישא, וכי לא שמעת? ברחוב הסמוך מחלקים סוכריות. בחינם".

נעל יענקל'ה את ערדליו, נחפז במורד המדרגות, מעד ושבר את רגלו.

הלקח שהותיר לנו אחריו, יקר מפז, גם אם אתם נאלצים מתוקף הנסיבות לדקלם סיסמאות ריקות מתוכן, לפרסם סיפורים חסרי בסיס או להתווכח באמצעות סקרים חסרי משמעות, אל תהיו יענקל'ה.

לפחות אתם עצמכם, דעו לכם מה האמת והמציאות. אל תשלו את עצמכם, שמא תמעדו.

לא תחשוד

הסיפור המרכזי בשבוע האחרון, היה תמיכתה של דגל התורה במועמדותו של משה ליאון לראשות העיר ירושלים. הבשורה הכתה במטהו של המועמד החרדי יוסי דייטש ברגע הכי בלתי מתאים מבחינתם – רגע לאחר שהוכתר על ידי מיטב הפרשנים כמנצח (ולמצער כאחד המנצחים) בעימות שנערך בין המועמדים בחדשות ערוץ 2.

ההחלטה ב'דגל' התקבלה לאחר סאגה ארוכה ומדממת של מו"מ שנכשל שוב ושוב, חילופי האשמות הדדיים, העלאת מחלוקות ישנות מהאוב (מחב"ד ועד אלי ישי) ושימוש בכל מאגר הטיעונים הקיים בשני הצדדים.

כפי שכתבתי כאן שוב ושוב בעבר, אין לי ספק כי אם הייתה הסכמה חרדית מקיר לקיר סביב מועמד כלשהו – דייטש או אחר – הוא היה נבחר לתפקיד, אך מנהיגיה הרוחניים של 'דגל התורה', מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי ומרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, קיבלו לבסוף את ההחלטה כבדת המשקל, וכמה טעמים ונימוקים בידם, כפי שבוודאי תשמעו בשבועות הקרובים מכל פעיל או עסקן דגלאי.

סיבה אחת אולי תשמעו פחות, וגם לא סביר שהיא עלתה על שולחנם של גדולי ישראל, אך בוודאי ידיה רב לה בהתנהלות הלא מוצלחת של המו"מ – החשדנות ההדדית שמשגשגת בתוכנו. חוסר האימון שחרדי בן עדה אחת יסייע מרצון חופשי לבן העדה האחרת, שאחד מאנ"ש יושיט יד לאנ"ש של השכן גם אם לא חתם על כך קודם לכן, ואפילו לא פנה לבוררות.

"אם נניח, רק נניח, יחליט האדמו"ר מטשורטקוב-צנוברים-רעות, על ארבעת חסידיו-ילדיו, לעקור את מקום מגוריו ולהשתקע בשכונת קרית יובל, בה משוועות מאות בנות חרדיות לבית ספר נורמלי. ונניח, רק נניח, שראש העיר מטעם 'אגודה' יוכל לדאוג להקצאה אחת, וייאלץ לבחור בין מאות רגליהן של הילדות הליטאיות ובין בית כנסת ומקווה מהודר עבור טבילת הבוקר של הטשורטקובר. יש לך ספק במה הוא יבחר?"

במילים האלה ממש, נימק לי אחד מעסקני 'דגל' בירושלים את הסיבה לכישלון המו"מ – החשדנות העמוקה שהייתה מונחת בבסיסו. זאת למרות שדווקא דייטש הוא האחרון שאפשר לטעון עליו כך, ומדובר בשליח ציבור שמסר את כל זמנו וחייו – גם הפרטיים – לעזרה לכל פונה, ושהמפעל המרכזי שהוא חתום על הצלחתו, קרן קמ"ח, מסייע ללא פחות ליטאים וספרדים מאשר חסידים.

ואל תדאגו, עסקני 'אגודה' לא נשארו חייבים, "מדובר בניסיון שיקרי לעשות דה-לגיטימציה לפעילות נציגי אגודת ישראל, שדלתם הייתה פתוחה לכל אדם ואדם, ספרדי, ליטאי, חסיד או חילוני – וכל זאת בכדי להצדיק את זריעת המחלוקת והפיצול ברשימות, ואף דאגה לג'ובים עתידיים. אני מזמין את 'קו עיתונות' לצאת לסקר רחוב, משאל טלפוני, או כל דרך אפשרית לבדוק את דעת הציבור – ולשאול את הציבור הירושלמי, מי דאג לציבור הליטאי בירושלים.

"אין אדם אחד המשתייך לציבור הליטאי, אותו תשאל – מי מבין השניים עזר לציבור בשטח – ראוכברגר או יוסי דייטש, מי זמין ועונה בטלפון לכל פונה, שיבחר בראשון. בנווה יעקב, רמות או קריית יובל, יודע כל אברך אל מי פונים, בנוגע להרחבת דירה, מרפסת סוכה, בתי כנסת. הדברים ידועים וברורים לכל", הוא משיב אש ומתמקד ביו"ר הרשימה של 'דגל' בירושלים.

אולי זו אחת הבעיות שהתגלתה בפנינו במלוא עוזה במערכת הבחירות הנוכחית, יותר מדי חשדנות פנימית, יותר מדי חוסר פרגון. ולוואי שלא נשלם על כך בריבית דריבית.

השארת תגובה