בלי מפה, 700 קילומטר חזרה הביתה

הרב ראובן אלבז
הרב ראובן אלבז
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה'

וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ (א, כז)

מַאן דְּנָפַח מִדִּילֵיהּ נָפַח

הַתּוֹרָה מְעִידָה, כִּי הַקָּבָּ"ה בָּרָא אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. וּמִכָּאן רְאָיָה, כִּי נְטוּעוֹת בָּנוּ תְּכוּנוֹת עִלָּאִיּוֹת  מִשֶּׁל הַקָּבָּ"ה, וּמֵחֲמָתָן יֵשׁ בָּנוּ יְכֹלֶת לְהַגִּיעַ לִדְרָגוֹת נִשָּׂאוֹת שֶׁאֵין לְתָאֲרָן וּלְשַׁעֲרָן.

נֶאֱמַר בַּפָּסוּק: "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" (בְּרֵאשִׁית ב, ז). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (זֹהַר בְּרֵאשִׁית כז ע"א): "מַאן דְּנָפַח מִדִּילֵיהּ נָפַח", כְּלוֹמַר, בְּעֵת שֶׁהַקָּבָּ"ה יָצַר אֶת הָאָדָם, הוּא נָפַח בּוֹ חֵלֶק מֵעַצְמוּתוֹ.

בָּאָדָם מֻטְבָּעִים כֹּחוֹת שְׁמֵימִיִּים. אִם וְכַאֲשֶׁר הוּא זוֹכֶה לְהִתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם בְּחִבּוּר גָּמוּר, הוּא מְסֻגָּל לְהַגִּיעַ לִדְרָגוֹת גְּבוֹהוֹת וַעֲצוּמוֹת עַד אֵין קֵץ.

עַל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ מְסֻפָּר, שֶׁיָּשַׁן בְּשַׁבָּת כְּשֶׁשְּפָתָיו מְמַלְמְלוֹת. אַחַד הַתַּלְמִידִים רָאָה אֶת שִׂפְתֵי רַבּוֹ דּוֹבְבוֹת וְקֵרֵב אֶת אָזְנָיו לַפֶּה הַקָּדוֹשׁ, בְּתִקְוָה לִקְלֹט דְּבַר מָה מֵחִדּוּשֵׁי הָאֲרִ"י. בְּעוֹד הַתַּלְמִיד מְנַסֶּה לְהָבִין אֶת הַנֶּאֱמָר, הֵקִיץ לְפֶתַע הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ מִשְּׁנָתוֹ וְרָאָה לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת אֹזֶן תַּלְמִידוֹ.

"סְלִיחָה וּמְחִילָה!" הִתְנַצֵּל הַתַּלְמִיד, "רָאִיתִי אֶת שִׂפְתֵי רַבֵּנוּ מְמַלְמְלוֹת מִתּוֹךְ שֵׁנָה, וְהִטֵּיתִי אֶת אָזְנַי לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַמְּאִירִים וְהַקְּדוֹשִׁים!".

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, הֶעֱלָה הָאֲרִ"י בַּת שְׂחוֹק עַל שְׂפָתָיו וְאָמַר: "אִם אֲבַקֵּשׁ לְבָאֵר לְךָ אֶת סִתְרֵי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר קִבְּלָה עַתָּה נִשְׁמָתִי בְּעֵת שֶׁיָּשַׁנְתִּי בְּסוֹד 'וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן', לֹא יִהְיֶה דַּי אֲפִלּוּ בְּשִׁבְעִים שָׁנָה!" (שם הגדולים בסוף ערך רבינו האר"י).

הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ עָזַב אֶת כָּל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הִתְקַדֵּשׁ וְהִטַּהֵר וְדָבַק בַּקָּבָּ"ה. מֵחֲמַת כֵּן נִפְתְּחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי בִּינָה וְאוֹרָה, עַד שֶׁהָיָה בִּיכָלְתּוֹ לְהַשִּׂיג בַּחֲלוֹם שֶׁל רֶגַע אֶחָד, תּוֹרָה הַנִּלְמֶדֶת בְּשִׁבְעִים שָׁנָה!

 

הַכֹּחוֹת הָאַדִּירִים שֶׁהַקָּבָּ"ה טָבַע בָּאָדָם

הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הִטְבִּיעַ חָכְמָה אֱלֹקִית אֲפִלּוּ בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים – בַּחַיּוֹת, בַּבְּהֵמוֹת, בָּעוֹפוֹת, בַּשְּׁרָצִים וּבָרְמָשִׂים. לְעִתִּים מְטִילָה נְקֵבַת הַזְּבוּב אֶת בֵּיצֶיהָ בְּתוֹךְ שְׁעוּעִית רַכָּה. לְאַחַר מִכֵּן הִיא מוֹתִירָה אֶת צֶאֱצָאֶיהָ לְהִתְפַּתֵּחַ בְּכֹחוֹת עַצְמָם. אֲבָל הִיא יוֹדַעַת, שֶׁעִם הַזְּמַן הַשְּׁעוּעִית תֵּלֵךְ וְתִתְקַשֶּׁה, וְהַזְּבוּבִים הַקְּטַנִּים שֶׁיִּבְקְעוּ מֵהַבֵּיצִים, יִלָּכְדוּ בְּתוֹךְ הַשְּׁעוּעִית וְיָמוּתוּ. לָכֵן הִיא פּוֹעֶרֶת מְחִלָּה בִּבְשַׂר הַשְּׁעוּעִית עַד לִמְקוֹם הַבֵּיצִים, כְּדֵי שֶׁהַזְּבוּבִים יוּכְלוּ לָצֵאת בְּבוֹא הָעֵת לַאֲוִיר הָעוֹלָם.

מִנַּיִן לַזְּבוּבָה יֶדַע כֹּה נִרְחָב? כֵּיצַד הִיא יוֹדַעַת שֶׁהַשְּׁעוּעִית עֲתִידָה לְהִתְקַשּׁוֹת? הַאִם הִיא בַּעֲלַת "רוּחַ הַקֹּדֶשׁ"?! יִהְיוּ שֶׁיֹּאמְרוּ, כִּי אֵלּוּ אִינְסְטִינְקְטִים טִבְעִיִּים הַנְּטוּעִים בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים, אוּלָם מִי שֶׁטָּבַע אֶת הָאִינְסְטִינְקְטִים הַלָּלוּ, הוּא ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁנָּטַע חָכְמָה עֲצוּמָה בִּבְרִיּוֹתָיו!

יָדוּעַ כִּי הַיּוֹנָה אֵינָהּ נוֹטֶשֶׁת אֶת שׁוֹבָכָהּ. פַּעַם עָרְכוּ מֶחְקָר מְעַנְיֵן. לָקְחוּ יוֹנִים מִגֶּרְמַנְיָה, סִמְּנוּ אֶת רַגְלֵיהֶן בְּצָמִיד זִהוּי מְיֻחָד וְהֶעֱבִירוּ אוֹתָן לִשְׁוַיְץ, מֶרְחַק שְׁבַע מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים מֵהַשּׁוֹבָךְ. וְהִנֵּה לְאַחַר כַּמָּה יָמִים, שָׁבוּ הַיּוֹנִים לְשׁוֹבָכָן שֶׁבְּגֶרְמַנְיָה. בַּתְּחִלָּה סָבְרוּ הַחוֹקְרִים, כִּי אוּלַי הַיּוֹנִים מַכִּירוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ, אוּלַי יֵשׁ לָהֶן בִּשְׁוַיְץ יְדִידוֹת שֶׁהִנְחוּ אוֹתָן בִּמְעוּפָן. לָקְחוּ הַחוֹקְרִים אֶת אוֹתָן הַיּוֹנִים לְאַנְגְלִיָּה, מֶרְחַק אֶלֶף קִילוֹמֶטֶר מֵהַשּׁוֹבָךְ, וּלְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים הֵן שָׁבוּ בַּחֲזָרָה לִמְקוֹמָן הַמְּקוֹרִי. כָּל זֹאת בְּלִי מַפּוֹת, בְּלִי מַכְשִׁירֵי נִוּוּט, וּבְלִי יֶדַע גֵּיאוֹגְרָפִי.

הַצִּרְעָה מְטִילָה אֶת בֵּיצֶיהָ בְּתוֹךְ הַחוֹל. מֵאַחַר שֶׁהִיא חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁאֶת הַבֵּיצִים יִטְרְפוּ שְׁרָצִים לְמִינֵיהֶם, הִיא מְצַפָּה אוֹתָן בִּקְלִפָּה הַמְּגִנָּה עֲלֵיהֶן. כַּאֲשֶׁר הַצְּרָעוֹת בּוֹקְעוֹת מֵהַבֵּיצִים, אִמָּא צִרְעָה צְרִיכָה לְהַאֲכִיל אוֹתָן בִּזְבוּבִים, אֲבָל הִיא יוֹדַעַת כִּי זְבוּבִים מֵתִים עֲלוּלִים לְהֵרָקֵב, וְצֶאֱצָאֶיהָ הַמְפֻנָּקִים לֹא יִרְצוּ לֶאֱכֹל מַאֲכָל מְעֻפָּשׁ. לָכֵן הִיא מְשַׁתֶּקֶת אֶת כַּנְפֵי הַזְּבוּב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִמָּלֵט. כַּאֲשֶׁר הַצְּרָעוֹת הַקְּטַנּוֹת בּוֹקְעוֹת מֵהַבֵּיצִים, הֵן אוֹכְלוֹת אֶת הַזְּבוּבִים הַחַיִּים שֶׁהוּכְנוּ מִבְּעוֹד מוֹעֵד.

אִם בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים מֻטְבַּעַת כָּזוֹ חָכְמָה, בְּבֶן אָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! אֵינֶנּוּ מוּדָעִים לְעָצְמַת הַכֹּחוֹת וְהַיְכוֹלוֹת שֶׁבּוֹרֵא הָעוֹלָם הִשְׁרִישׁ בָּנוּ. לְאַחַר שְׁנוֹת חַיִּים אֲרֻכּוֹת, כְּשֶׁאָדָם יִתְיַצֵּב בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, הוּא עָלוּל לְהִתְבַּיֵּשׁ, כַּאֲשֶׁר בּוֹרֵא הָעוֹלָם יֹאמַר לוֹ: 'נָטַעְתִּי בְּךָ כֹּחוֹת כַּבִּירִים, יָכֹלְתָּ לְהַגִּיעַ לְעָצְמוֹת רוּחָנִיּוֹת אַדִּירוֹת, מֶה עָשִׂיתָ עִם הַכֹּחוֹת הַלָּלוּ? לָמָּה לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בָּהֶם?!'.

 

נִשְׁמַר שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ אֶת תּוֹרַת ה'

בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לְחַיֵּי מָרָן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זַצַ"ל, הוּא מָעַד, נֶחְבַּל בְּגַבּוֹ וְהֻבְהַל לְבֵית הַחוֹלִים, כְּדֵי לְוַדֵּא שֶׁלֹּא נִגְרַם כָּל נֵזֶק לְגוּפוֹ מֵחֲמַת הַנְּפִילָה.

הָרוֹפְאִים וִדְּאוּ תְּחִלָּה, שֶׁמָּרָן לֹא נִזַּק מִבְּחִינָה פִיזִית וְגוּפָנִית. וּכְדֵי לִבְדֹּק שֶׁהַנֵּזֶק לֹא הִתְבַּטֵּא גַּם בַּפְּעִילוּת הַמּוֹחִית וְגָרַם לְשִׁכְחָה וְכַדּוֹמֶה, הֻצְרְכוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ מִסְפַּר שְׁאֵלוֹת.

"כֵּן בְּבַקָּשָׁה", הֵשִׁיב מָרָן, "שַׁאֲלוּ מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹצִים!".

הָרוֹפְאִים פָּצְחוּ בְּסִדְרַת שְׁאֵלוֹת: "כַּמָּה יְלָדִים יֵשׁ לִכְבוֹד הָרַב?" "כַּמָּה בָּנִים, וְכַמָּה בָּנוֹת?" "כַּמָּה נְכָדִים?"…

מָרָן הֵשִׁיב תְּשׁוּבוֹת מְדֻיָּקוֹת, וּלְאַחַר מִכֵּן הוֹכִיחַ אֶת הָרוֹפְאִים: "אֵלּוּ הַשְּׁאֵלוֹת?! תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי עַל דְּבָרִים יוֹתֵר עֲמֻקִּים! הֲרֵי יֵשׁ לָכֶם פֹּה בֵּית כְּנֶסֶת, תָּבִיאוּ כַּמָּה סְפָרִים, תָּבִיאוּ שַׁ"ס, תָּבִיאוּ רַמְבַּ"ם, תָּבִיאוּ פּוֹסְקִים, תֹּאמְרוּ לִי אֶת מִסְפַּר הָעַמּוּד, וְכָךְ נִרְאֶה אִם הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי לֹא נִפְגַּם חָלִילָה!".

עַל אֲתַר הוּבְאוּ לַמָּקוֹם שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ מַסֶּכְתּוֹת. הָרוֹפְאִים צִיְּנוּ אֶת מִסְפַּר הָעַמּוּד, וְרַבֵּנוּ הֵחֵל לִדְלוֹת מִתּוֹךְ מַעְיַן זִכְרוֹנוֹ הַנּוֹבֵעַ אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא, הָרַשִׁ"י וְהַתּוֹסָפוֹת…

הָרוֹפְאִים סָבְרוּ, כִּי אוּלַי הַסְּפָרִים הַמְסֻיָּמִים הַלָּלוּ נֶחְרְטוּ בְּמִקְרֶה בְּזִכְרוֹנוֹ שֶׁל מָרָן, וְשָׁלְחוּ לְהָבִיא סְפָרִים נוֹסָפִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, אַךְ רַבֵּנוּ הִפְתִּיעַ אוֹתָם בְּזִכְרוֹנוֹ הַבָּהִיר, כְּשֶׁהוּא מְצַטֵּט בְּדִיּוּק מֻפְלָא, כְּקוֹרֵא מִתּוֹךְ הַכְּתָב מִכָּל הַסְּפָרִים עֲלֵיהֶם נִבְחַן. הָרוֹפְאִים סִיְּמוּ אֶת הַבְּדִיקָה בְּהִתְנַצְּלוּת: "סְלִיחָה כְּבוֹד הָרַב, הַלְוַאי וְהַמֹּחַ שֶׁלָּנוּ יַעֲבֹד כְּמוֹ הַמֹּחַ שֶׁלְּךָ!"…

בִּתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת נִזְקַק מָרָן לִתְרוּפָה מְסֻיֶּמֶת הָעֲלוּלָה לִפְגֹּעַ בִּשְׁנֵי אֲחוּזִים מֵהַזִּכָּרוֹן. רַבֵּנוּ לֹא הִסְכִּים לִטֹּל אֶת הַתְּרוּפָה וְאָמַר בְּתֹקֶף: "מוּטָב לִי לְהִשָּׁאֵר חוֹלֶה, וְלֹא לִשְׁכֹּחַ חֵלֶק קָטָן מֵהַתּוֹרָה!"

הָרוֹפְאִים נִסּוּ לְשַׁכְנְעוֹ לִטֹּל אֶת הַתְּרוּפָה, בְּטַעֲנָה כִּי הַפְּגִיעָה בַּזִּכָּרוֹן הִיא מִזְעָרִית וּבְטֵלָה בְּשִׁשִּׁים, אַךְ רַבֵּנוּ לֹא הִסְכִּים בְּשׁוּם אֹפֶן. כָּל חַיָּיו הוּא קִיֵּם בְּעַצְמוֹ "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח" וְנִזְהַר וְנִשְׁמַר שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ אֶת תּוֹרַת ה'.

הָיָה אוֹמֵר כִּי כָּל אֵיבְרֵי הָאָדָם, כְּמוֹ הָעֵינַיִם, הָרֹאשׁ אוֹ הַמֹּחַ – נִתְּנוּ לָאָדָם מֵעִם ה' יִתְבָּרַךְ לְצֹרֶךְ לִמּוּד וִידִיעַת הַתּוֹרָה. וְאִם אָדָם אֵינוֹ לוֹמֵד אוֹ אֵינוֹ זוֹכֵר, הוּא עָתִיד לְהִתָּבַע עַל כָּךְ לֶעָתִיד לָבוֹא: מִפְּנֵי מָה לֹא לָמַדְתָּ אוֹ לֹא זָכַרְתָּ אֶת תַּלְמוּדְךָ?!

 

נלקט מהספר החדש "משכני אחריך" בראשית חלק א' עמוד מ' ואילך, בו נלקטו בפרשיות בראשית-נח- לך לך למעלה ממאה עמודים מלאים תוכן וסיפורים יחודיים על מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, והקשר שלו לישיבה הקדושה ולעולם התשובה.

השארת תגובה