וְאֵלּוּ הֶם • נציגי הסיעות החרדיות בבית שמש

באווירת הבחירות המתקרבת, ליקטנו מכל עיר ועיר בכל סיעה וסיעה את רשימת הנציגים החרדים • והפעם בבית שמש

עיריית בית שמש
עיריית בית שמש
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

משה אבוטבול / ש"ס

 הוא כבר חצי יובל בזירה הפוליטית, אך את החלק ה'ארי' שבמהלכיו הפוליטיים, ביצע דווקא בשנה האחרונה ואפשר לומר שכמעט בהצלחה מלאה עד שאחד מעמיתיו כינה אותו כ'שועל פוליטי', אך סיפור חייו הוא הרבה מעבר לכך.

משה אבוטבול נולד למשפחה מסורתית בבאר שבע ואת מסלול לימודיו היסודי החל בבית הספר 'צאלים' שהשתייך לזרם החינוך הממלכתי. בשלב כלשהו נשאב לשיעוריו של הרה"ג אלעזר קליין זצ"ל – רב הקהילה הליטאית-חרדית בעיר, שהתקיימו בבית המדרש 'בית הלל' ומשם החל תהליך החזרה בתשובה, שגרר אחריו את שאר בני משפחתו.

לקראת כתה ה', בהחלטה משותפת של הוריו ומוריו, עבר אל בית הילדים 'בית בלומנטל שבשכונת גאולה הירושלמית ולמד בתלמוד תורה 'בני ציון'. בהמשך המסלול למד בישיבת איתרי הקטנה והגדולה בירושלים ואף למד תקופה בשלוחת הישיבה בבית שמש, שם פעל בקרב בני הנוער להביאם לישיבות קדושות.

עם נישואיו גר למשך שנה בירושלים ובתחילה הקדיש את יומו ללימוד בכולל 'שערי תורה'. בהמשך החל לעסוק בפעילות חינוכית בבית דיסקין בעיר, כמחנך ולאחר מכן כסגן מנהל וכמנהל. לאחר תקופה, בעקבות מחירי שכירות יקרים, עבר לבית שמש.

בית שמש דאז הייתה עיר חילונית-מסורתית ברובה עם מספר אברכים בודדים שהתגוררו בה. הוא היה מיוזמי התיישבות התורנית בעיר והוציא המלצה מגדולי ישראל על מנת לעודד אברכים להעביר את מגוריהם לעיר זו, דבר שבעקבותיו החלה הגירה מאסיבית של משפחות חרדיות לעיר. בנוסף, על מנת לעודד רכישה, הוא השיג הלוואות בחסות 'קרן רייכמן', בסדר גודל של עשרת אלפים דולר – חצי דירה בעיר בימים ההם – כשהפירעון היה במאה תשלומים.

עם הזמן, הקים יחד עם אברכים נוספים את פרויקט 'ממזרח שמש', במסגרתו נערכו שיעורי תורה ברחבי העיר באמצעות ארגון 'אל המעיין', שאבוטבול כיהן כיו"ר הסניף שלו בעיר, כשבמשך תקופה זו אף נבחר לייצג את מפלגת ש"ס במועצת הפועלים העירונית של ההסתדרות.

במשך שנות עשייה רבות, הספיק לשמש בתפקידים רבים ומגוונים, כאשר בין היתר שידר באחד מערוצי הקודש הפיראטיים – 'רדיו 10', שם הגיש משך שלוש שנים תוכנית אקטואליה דו שבועית, בה היה מראיין פוליטיקאים ועוד, עד שישראל אייכלר (לימים חבר הכנסת) החליפו. בנוסף, הוא הופיע ב-30 סרטים חינוכיים ובמרוצת השנים שירת משך חודשיים ברבנות הצבאית.

לקראת הבחירות המקומיות ב-1993 פנה אליו חבר 'מועצת חכמי התורה' (עוד טרם החל לכהן בה) הגאון רבי ראובן אלבז, על מנת שיכהן כחבר מועצת העיר מטעם מפלגת ש"ס. הוא נכנס לעירייה ועם השנים מילא תפקידים של סגן ומ"מ רה"ע, ממונה ההנדסה, יו"ר ועדת תכנון ובניה ועוד. ב-2008, לאחר שפנו אליו קבוצות שונות בעיר, חרדים וחילונים, רץ לראשות העיר וכך לראשונה אדם חרדי התיישב על כס ראשות העיר בית שמש, לאחר מאבק משולש ופיצול הקול הדתי לאומי והחילוני בעיר.

חמש שנים מאוחר יותר, לאחר שהתמודד שוב וניצח, עשה היסטוריה בשנית, כאשר באופן תקדימי בית המשפט פסל את תוצאות הבחירות בעקבות טענות לזיופים ומשכך העיר הלכה לבחירות חוזרות, שגם אותן צלח. כעת, אחרי שתי קדנציות בתפקיד ושנה פוליטית עמוסה לעייפה, הוא מבקש את אימון הציבור בפעם הרביעית.

במשך השנים, במקביל לחברותו במועצה, הקים את גני 'ילקוט יוסף' בעיר לבני העדה האתיופית. גנים אלו נועדו לעזר עבורם, בכדי להעמיס עליהם ידע רב שהיה חסר להם, על מנת שיוכלו להשתלב לאחר מכן בבתי ספר רגילים. דבר זה עורר סערה לאחר מצג שווא שהוצג ב'ידיעות אחרונות', כביכול מדובר באפליה בחסות אבוטבול, אך את הפרט הקטן שמדובר במוסד פרטי – ולא גן עירוני השייך לעירייה – שההורים שולחים אליו את ילדיהם מבחירה, זאת שכחו לציין. הסיפור הגיע לוועדת החינוך בכנסת אך התברר כהשמצה חסרת כיסוי. לאחרונה השלים כתיבת ספר ביוגרפי המתמקד במאבקיו לראשות העיר ובתקופת כהונתו.

ישעיהו ארנרייך / אגודת ישראל

 כניסתו לחיים הפוליטיים הייתה במקרה, לאחר שבאחד הישובים בשומרון חיפשו ראש מועצה ראוי שיוכל להתמודד עם האתגרים. מיודענו ראה עצמו מתאים וכך עשה את דרכו מהכולל הישר אל לשכת ראש רשות מקומית בישראל.

ישעיהו ארנרייך נולד בבני ברק למשפחה מחסידות גור. באופן טבעי את מסלול לימודיו עשה במוסדות החסידות, בחיידר, בישיבה קטנה ובגדולה. עם נישואיו קבע את מושבו בישוב עמנואל, כאשר משך שמונה שנים לאחר החתונה הקדיש את יומו ללימוד בכולל, שם למד חושן משפט ודיינות.

את חציית הקווים מעולמה של תורה לחולין, עשה לקראת בחירות 2003, כאשר חיפשו מועמד מתאים לראשות מועצת עמנואל. איך שהוא, 'בלא מתכוון' כהגדרתו, מצא עצמו יום לאחר הבחירות יושב על כס ראש המועצה כשהוא בסך הכל בן 28 ובלי רזומה מקדים בעשייה הציבורית, אם כי הזיקה לעסקונה הייתה מושרשת במשפחתו. אביו פנחס ארנרייך – היה ממקימי ישוב זה וסבא רבה שלו, יצחק גרשטנקורן, היה בין אלו שהובילו להקמת העיר בני ברק וראש העיר הראשון שלה.

ב-2008, כאשר גמר את הקדנציה בישוב השומרוני עמנואל, עבר אל התפקיד הבא – נציג חסידות גור בעיריית בית שמש. בקהילת החסידות המקומית הציגוהו תחילה כמועמד לראשות העיר, ככל הנראה, במטרה לצבור כוח ותאוצה, מאחר ובסופו של דבר הסיר את מועמדותו לטובת שלום לרנר שהפסיד לאבוטבול.

בקדנציית אבוטבול הראשונה, הופקד בידו תאגיד המים העירוני 'מי שמש', אותו הוא בעצם הקים מיסודו. בקדנציה הנוכחית קיבל לידיו את מחלקת החינוך, נוסף על תאגיד 'מי שמש'. בתפקיד זה הוא ביצע שורת מהלכים משמעותיים, כמו בניית עשרות כיתות וחשוב מכך, הצליח לפנות את בית ספר הממ"ד 'שפות ותרבויות' שהלך והתרוקן מתלמידיו ושכן בשכונה חרדית, לטובת בית ספר 'משכנות דעת', שהיה במצוקת כיתות.

שמעון גולדברג / שלומי אמונים

 בגיל צעיר מאוד הוא נכנס לעשייה הפוליטית, כאשר החל לכהן כחבר באחד הגופים המשפיעים ברשות מקומית. משם הדרך אל מועצת העיר הייתה קצרה, לאחר שגבר בפריימריז פנים סיעתי על יתר המתמודדים. הכירו את שמעון גולדברג.

הוא נולד בירושלים וגדל בשכונת בית ישראל, ובילדותו התחנך בת"ת 'חיי עולם'. בשנות בחרותו למד בישיבה קטנה 'פינסק קרלין' ובישיבה גדולה ב'חכמי לובלין' שבשכונת זכרון מאיר בבני ברק.

כחסיד לעלוב, קבע את מושבו לאחר נישואיו בעיר בית שמש בצלו של האדמו"ר. כבר בבחירות 2008, כאשר משה אבוטבול התמודד לראשונה לראשות העיר, שימש גולדברג כיו"ר מטה הבחירות של יהדות התורה בבית שמש.

מיד לאחר כינון מועצת העיר החדשה, נבחר לשמש כחבר המועצה הדתית בבית שמש מטעם אגודת ישראל, כשהוא רק בן 22. חמש שנים לאחר מכן התמודד במסגרת פריימריז פנימיים של 'שלומי אמונים' והעפיל למקום הראשון, כשבעקבות כך הודח חבר המועצה הוותיק של הסיעה, דוד וינר, שהתמודד אף הוא, אך ביום הבחירות הפנימיות פרש מהמרוץ.

בבחירות 2013 שנערכו בסמוך, רץ עם רשימתו כח (כלל חסידי) למועצת העיר, בנפרד מאגודת ישראל, ולאחר שקיבלה בסיבוב השני שני מקומות במועצת העיר, נכנס בגיל 27 לכהן כחבר במועצת העיר כשהוא אף משמש כיו"ר סיעת שלומי אמונים – כלל חסידי וקהילות ירושלים בעיר. במסגרת ההסכם הקואליציוני הוא ממונה אגף שפ"ע ויו"ר ועדת מכרזים בעיר.

שמואל גרינברג / דגל התורה

 הוא מוכר לרובכם בתור הסגן של בית שמש ומי ששמו ריחף בחלל האוויר עד לא מכבר כמועמד האולטימטיבי לראשות העיר בית שמש, אך את פעילותו הציבורית הוא החל דווקא בשליחות בחו"ל.

שמוליק גרינברג התגורר בילדותו ברכסים ולמד בישיבת כנסת חזקיהו – כפר חסידים. כבר בתור בחור שימש כרכז קייטנות בארגוני נוער דוגמת צא"י. לאחר נישואיו, המריא לשליחות קצרה בפנמה וכשחזר ארצה קבע את מושבו בבית שמש. מהר מאוד השתלב בעשייה ציבורית, כמנהל אדמיניסטרטיבי בישיבת 'אור לישרים' בעיר ובד בבד כמורה בתלמוד תורה 'תורת אליהו'. לאחר תקופה קצרה התמנה למנהל אגף ח"ן חרדי, תחת חבר המועצה הראשון מ'דגל התורה' בעיר, אלי גרינבוים, שתיק זה היה בתחום אחריותו.

לקראת בחירות 2003, החרדים תמכו במועמד נתן שטרית לראשות העיר מול רה"ע המכהן דני וקנין. הבחירות התקיימו, 'דגל התורה' לא הימרה נכונה וראש העיר המכהן דני וקנין לקח את הקופה שוב. החרדים נזרקו מהמדרגות ו'דגל', כמו יתר חברותיה, נושלה מכל תפקיד בה החזיקה וכך גם גרינברג מצא עצמו מחוסר פרנסה ותעסוקה, כאשר פוטר כמו יתר חבריו מהעבודה בשירות הציבורי, במסווה של הבראה.

במהלך מערכת הבחירות ובזמן הקצר ששימש כמנהל האגף, הספיק חבר הכנסת משה גפני להכיר את גרינברג ולאחר ההפסד החליט לגייסו לכוורת לשכתו, כעוזרו האישי במשכן הכנסת ובכלל. בשנים אלו עשה גרינברג חיל ולמד מהבוס שליחות ציבורית מה היא, כשבאותו זמן אף הקים בבית שמש את תלמוד תורה 'תשב"ר'.

לאחר חמש שנים בתפקיד ולקראת בחירות 2008, שולב גרינברג לראשונה ברשימת 'דגל התורה' בבית שמש, אז כזכור נבחר, משה אבוטבול, האישיות החרדית הראשונה בתפקיד ראש העיר בית שמש, כשבעקבות כך מונה גרינברג לסגן ראש העיר.

מרדכי דירנפלד / אגודת ישראל

 את הקמת קרית בעלזא בעיר בית שמש יזם דומ"ץ קהילת החסידות בתל אביב הגאון הרב אברהם צבי דירנפלד, שאף מכהן כרב החסידות בעיר. שלא במקרה, מי שמכהן כנציג החסידות בעירייה הוא בן הרב, שבתחילת הדרך עזר בהקמת מוסדות החסידות וביסוס הקהילה בעיר.

מרדכי דירנפלד נולד וגדל בעיר תל אביב והתחנך במוסדות חסידות בעלזא, תחילה בתלמוד תורה וישיבה קטנה בעיר ובהמשך בעיר הדרומית אשדוד, כשבישיבה גדולה למד בישיבות החסידות בערים ראשון לציון וחיפה. מלבד הייחוס המשפחתי כבן לרב הקהילה, דירנפלד הוא חתנו של הגאון רבי דוד זאב רייך, רב קהילת בעלזא בעיר צפת.

עם נישואיו קבע את מושבו בשכונת חסידות בעלזא בעיר בית שמש ובמשך השנים שיווק את שלב ב' של קריית החסידות בעיר. בבחירות 2008 נבחר לראשונה לכהן כחבר מועצת העיר כנציג החסידות, לאחר ששולב במקום החמישי ברשימת יהדות התורה המאוחדת. בבחירות האחרונות, שובץ במקום השני ברשימת אגודת ישראל, שרצה בנפרד משלומי אמונים ודגל התורה ונכנס שוב למועצה. בקדנציה זו החזיק בתיק הכספים.

יגאל חדד / ש"ס

 את ציר צפון – ירושלים הוא עשה פעמיים עד שהגיע אל דירת הקבע בבית שמש, שם מצא את מושבו וקהילתו שבהקמתה היה שותף, כשבעקבות כך נשלח כנציג הקהילה למועצת העיר בית שמש.

מסלול חייו החל בעיר טבריה ועם השנים שלחוהו הוריו לתלמוד תורה 'אור תורה' בעיר. בהגיעו למצוות גלה למקום תורה אל העיר ירושלים, שם למד בישיבה קטנה 'נר שמואל' ובישיבה גדולה 'בית התלמוד'.

לאחר נישואיו חזר אל הצפון והתגורר משך שנה וחצי בעיר חיפה, כשבזמן זה הקדיש את יומו ללימוד בכולל. לאחר מכן עבר לירושלים ושימש במשך כשנתיים כאב-בית בפנימיית הרווחה 'סנהדריה' שבשכונת קטמון, כשהוא ורעייתו היו לילדי הפנימייה כאב ואם.

לפני 18 שנה הגיע לבית שמש וקבע את מושבו בשכונת רמה ב', שם התבלט בעסקנותו והיה שותף בהקמת קהילת 'משכן התורה' בראשות רב הקהילה הגאון רבי אלחנן פרץ. בבית הכנסת הקהילתי, הוא משמש כגבאי, קורא בתורה ונחשב מקורב מאוד לרב הקהילה. בנוסף, היה שותף בהקמת בית הדין 'חוקת משפט' בראשות רב הקהילה, לו שלוחות ברחבי הארץ.

בנוסף, היה חדד שותף בהקמת קופת הצדקה השכונתית 'שערי חסד' ובמהלך השנה הוא מקיים חלוקות מזון, בעיקר בערבי חגים כמו 'קמחא דפסחא' וכן מפעיל גמ"ח כספים קטן.

במשך השנים עבד במוסדות חינוך שונים בעיר ואף היה שותף ליוזמה של פתיחת תלמוד תורה 'יקירי ירושלים' וסמינר 'נתיבות'. בשנת הלימודים הנוכחית הקים יחד עם שותפים נוספים את סמינר 'החדש' לבנות משפחות בני התורה בציבור הספרדי.

בבחירות שנערכו בשלהי 2008, השתלב לראשונה ברשימת ש"ס ושובץ במקום הרביעי כנציג קהילתו, אך מאחר וש"ס קיבלה שלושה נציגים, נשאר בחוץ. לאחר מינויו של יהודה מדיזדה ליו"ר המועצה הדתית במהלך אותה קדנציה, נכנס במקומו לעירייה ובבחירות האחרונות שובץ במקום השני ברשימה ובקדנציה זו היה ממנה אגף הרווחה, תרבות תורנית ותוכנית 360.

ישראל סילברסטין / דגל התרה

 אחד מחברי המועצה שסוגר בחודש הקרוב את הקדנציה הראשונה בחייו – לאחר קבלת המנדט והאמון מציבור בוחריו, הוא חבר המועצה ישראל סילברסטין.

הוא נולד בארה"ב ועם השנים עלה עם משפחתו ארצה, כשלצורך התאקלמות מהירה התגורר עם משפחתו תקופה במרכז קליטה לעולים חדשים בנתניה – העיר בה קבעו את מושבם. בשנות בחרותו למד בישיבה התיכונית-חרדית מערבא ובישיבת איתרי שבירושלים.

לאחר נישואיו קבע את מושבו בבית שמש ועם השנים, במקביל ללימודיו בכולל, החל לשמש כ'רבה' בתלמוד תורה 'אביעזרי' בעיר, שם הוא מעביר את משנתו החינוכית לתלמידיו עד ליום זה, בדומה לכולל – שם הוא מקפיד על קביעות יומית של סדר לימוד עם חברותא, לצד חברותו בעירייה.

את פעילותו הציבורית החל כעסקן בקהילת משכנות יעקב ברמת בית שמש א', שם בין היתר מנהל את קופת הצדקה השכונתית ואף משמש כאחד הגבאים בבית הכנסת 'לב אליהו' בשכונה, בראשותו של הגר"מ גולדשטיין.

בבחירות המוניציפאליות הקודמות, לפני כחמש שנים, כש'דגל התורה' חזתה את גידול מאגר מצביעיה, המתורגם לקבלת מושב נוסף בעיריית בית שמש, נקרא סילברסטין – שבאותו זמן כבר כיהן כחבר המועצה הדתית בעיר – אל הדגל, תרתי משמע.

במהלך הקדנציה הצליח סילברסטין, המשמש כמחזיק תיקי בריאות ופרויקטים קהילתיים, להתבלט מאוד בעזרתו לציבור, כאשר אף הנהיג קבלות קהל קבועות בכל שכונות העיר לעיתים קרובות, לאוכלוסיות השונות. בגלל האנגלית הרהוטה השגורה בפיו וכמו גם הליך הקליטה שעבר, אוכלוסיית העולים ההטרוגנית מצאה אצלו מענה לצרכיה השונים, אף בדברים שאינם קשורים לעירייה באופן ישיר. בנוסף, בכובעו כיו"ר סיעת דגל התורה העירונית, ייסד את 'פורום השכונות' – קבוצה המתכנסת מעת לעת ונותנת ביטוי ומענה לכלל קהילות 'דגל התורה' בעיר, אשר נציגיהם חברים בה.

משה מונטג / דגל התורה

 על תנופת הבנייה בבית שמש אין מי שלא שמע ומסתבר שגם על האישיות העומדת מאחוריה, זו שבעצם מהווה 'המנוע', המניע והיוצר של כל הבנייה הזו – משה מונטג.

ערש לידתו נתיבות, כשבבחרותו למד בישיבת 'באר התורה' בבית וגן כתלמידו של הגאון רבי גבריאל יוסף לוי. עם נישואיו קבע את מושבו בבית שמש והשתלב בקהילת 'חניכי הישיבות' שבראשות הגאון רבי שלמה זלמן פרלשטיין, שם התמנה לכהן כגבאי הקהילה.

הציבוריות אינה זרה בעיניו של מונטג וכבר בילדותו נחשף לפעילות ציבורית בעת שגדל בבית אביו רב הקהילה החרדית בעיר הדרומית נתיבות עד יום זה, הגאון רבי שמואל מונטג. בנוסף, יו"ר 'דגל התורה' חבר הכנסת משה גפני מחותן עם אביו, ואחיו הצעיר שלמה, מכהן כחבר מועצת העיר רחובות.

עם הקמת הגמ"ח המרכזי, נקרא על ידי רבו הגרג"י לוי, לבוא ולשמש כמנהל הגמ"ח ובעצם להקימו מהיסוד. יוזמה זו הצליחה מעל המשוער ומשפחות רבות נעזרות בגמ"ח לצורך נישואי צאצאיהן, כאשר במחזורו הכספי השנתי, גמ"ח זה לא נופל מכל בנק אחר בישראל.

לקראת בחירות 2003, עלתה דרישה לנציג משכונת רמת בית שמש א' ברשימת 'דגל התורה' המקומית ובהסכמה עם הנציג הוותיק והראשון, אלי גרינבוים, הוחלט כי הוא יקיים רוטציה עם משה מונטג על מקומו במועצה. הבחירות התקיימו ולמחצית הראשונה של הרוטציה בעירייה נכנס מונטג, בגיל צעיר יחסית, כשהוא בן 24 שנים בלבד. בסופו של דבר, בהסכמת גרינבוים, הוא נשאר לכהן כחבר מועצה עד סוף הקדנציה ובכלל, כשבמהלך אותה קדנציה מונה למחזיק תיק חינוך חרדי.

בתוך פרק זמן קצר, עמיתיו של מונטג בעירייה הבינו כי לצדם ניצב אדם חדור שליחות, אשר סימן את המטרה ללא שניתן יהיה להזיזו ממנה. כבר בתפקידו הראשון עשה חיל, כשהוא מצהיר בעקביות כי בית שמש עוד תהיה עיר חרדית וממילא חבל לנסות ולהצר רגלי ציבור זה. כחמש שנים מאוחר יותר, כשמשה אבוטבול נבחר לראשות העיר, קיבל לידיו את תיק תכנון ובנייה, בו מחזיק עד ליום זה, כשבנוסף הוא משמש כממונה אגף כוח אדם וחבר הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים. בנוסף, הוא חבר בוועדת ההיגוי של העיר החרדית העתידית שפיר ונמצא בקשרים קרובים עם שרים בממשלה, בפרט לאחר הסכם הגג שהביא לעיר.

לפני כשנה, כשהחלו הבחירות המוניציפאליות להתלהט, הציע ראש העיר משה אבוטבול לפנות את כסאו מרצון עבור מונטג, בצעד תקדימי בפוליטיקה החרדית שנחשף בטורו של אבי בלום ב'קו עיתונות', אולם לבסוף בהחלטת הנהגת התנועה לא יצא הדבר לפועל.

נחמן פרנקל / שלומי אמונים

 הוא גדל בשכונת אונסדורף הירושלמית כבן למשפחה מחסידות ברסלב, בצל אביו ששימש כרב קהילה וראש כולל חשוב, למד במוסדות ליטאיים וכיום מכהן כחבר מועצה של הציבור הכלל חסידי בבית שמש.

אברהם נחמן פרנקל, נולד בירושלים וגדל ברחוב סורוצקין שבשכונת קרית אונסדורף בירושלים. אביו הוא הגאון רבי פנחס פרנקל זצ"ל, שהיה דיין ומורה צדק בשכונה הנ"ל ובמשך השנים כיהן כראש כולל חסידי קרלין סטולין וקודם לכן ראש חבורה בישיבת מיר.

את שנות ילדותו ובחרותו עשה במוסדות ליטאים. בתלמוד תורה קמניץ, ישיבה קטנה 'נועם התלמוד' וישיבה גדולה קמניץ. לאחר נישואיו קבע את מושבו בעיר בית שמש, כשבשנים הראשונות הקדיש את יומו ללימוד בכולל 'עטרת שלמה'.

עם השנים החל לעסוק בעשייה ציבורית, בעיקר בקהילת חסידות ברסלב אליה הוא משתייך, כמו השגת הקצאות, בניית בית הכנסת הקהילתי ועוד. כמו כן, במהלך השנים, במקביל ללימודיו בכולל עסק בטיפול בנוער נושר ובתחומים חברתיים נוספים.

טרום הבחירות המוניציפאליות הקודמות ב-2013, החליט להתמודד בפריימריז הפנימיים של סיעת 'שלומי אמונים' בבית שמש ובסופו של דבר שובץ במקום השני ברשימה. בסיבוב הראשון של הבחירות, סיעת כח (כלל חסידי), אליה השתייך, קיבלה מקום אחד במועצת העיר והיה נראה כי הוא נשאר בחוץ, אך בסופו של דבר בעקבות טענות לזיופים נערכו בחירות חוזרות, סיעתו השיגה תוצאה גדולה יותר של שני מקומות במועצה, ומאז הוא מכהן כחבר מועצת העיר.

השארת תגובה