וְאֵלּוּ הֶם • נציגי הסיעות החרדיות במודיעין עילית

באווירת הבחירות המתקרבת, ליקטנו מכל עיר ועיר בכל סיעה וסיעה את רשימת הנציגים החרדים • והפעם במודיעין עילית

מודיעין עילית
מודיעין עילית
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

אליהו אוחיון / ש"ס

 אוחיון, בן 45, נולד במרוקו ולמד בישיבת אקס-לה-בן אצל הרב חייקין, תלמידו של מרנא בעל ה'חפץ חיים' זיע"א, ולאחר מכן הגיע לישראל ולמד בישיבת 'כתר שלמה' אצל הרב סמואל ובמוסדות שערי ציון אצל הרב אלישיוב. לאחר נישואיו בצרפת, עלה לארץ והשתקע בבני ברק, כאן למד בכולל 'שערי ציון' במשך 15 שנה. בהמשך פתח רשת כוללים ברמלה, לוד, קרית ספר, ירושלים, אלעד, בית שמש ואור יהודה בנשיאות מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל.

למודיעין עילית הגיע לפני 24 שנים, והוא מנהל את מוסדות שערי ציון וישיבה קטנה של הרב לזרוס בעיר, יש לו קהילה 'זכרון מאיר' והוא דואג לקהילה הצרפתית המקומית. לפרנסתו הוא מנהל קופ"ח מאוחדת במודיעין עילית, ובין לבין עסוק בעשיית חסד ובקידום העניינים הפוליטיים המקומיים.

שמואל אלישיב / עץ

 הוא גדל בצלו של הסבא הגדול, היה פעיל בולט בתנועת 'דגל התורה', התבלט במאבק למען כבוד סבו וכיום משמש כחבר מועצת העיר מטעם הפלג הירושלמי במודיעין עילית, כשבמקביל מנהל את ביטאון המפלגה. הכירו את שמוליק אלישיב.

הוא גדל בירושלים ולמד בישיבת קול תורה הקטנה והגדולה בשכונת בית וגן בעיר. עם נישואיו קבע את מושבו במודיעין עילית והחל לעבוד בארגון הקירוב 'לב לאחים'. בהמשך ניהל את 'קופת הצדקה – מודיעין עילית' ובשנים האחרונות ניהל פרויקט חינוכי גדול בשם 'תרי"ג מצוות', שפעל בכ-500 בתי ספר מכלל המגזרים.

הוא היה פעיל בתנועת 'דגל התורה' במספר מערכות בחירות, ולמעשה אפשר לומר שבאופן טבעי כנין למרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שהיה ממנהיגיה. בבחירות המוניציפליות ב-2008 התבלט, כאשר הקים את 'מטה כבוד התורה' שפעל נגד מאיר פרוש, אז מועמד של חלקים נרחבים בציבור החרדי – ובתוכה 'דגל התורה' המאוחדת יחד עם הפלג הירושלמי שהיה אז חלק אינטגרלי ממנה – לראשות העיר ירושלים.

פעילות זו התקיימה, לאחר ששנה קודם, הריץ מאיר פרוש את מועמד שלומי אמונים מאיר רובינשטיין לראשות העיר ביתר עלית נגד מועמד 'דגל' יצחק פינדרוס, בניגוד לדעת סבו הגרי"ש, שביקש מפרוש במכתב אישי ששלח לו, לא להציב את רובינשטיין.

לפני כשלוש שנים התמנה למנכ"ל ביטאון הפלג הירושלמי 'הפלס' ולפני קרוב לשנתיים נכנס לראשונה למועצת העיר מודיעין עילית, לאחר שהוצב במקום השלישי ברשימת בני תורה של הפלג הירושלמי. בבחירות 2013 זכתה הסיעה בשני מקומות במועצה והוא נשאר בחוץ, אך במהלך הקדנציה, הן בשל הסכם רוטציה והן בשל התפטרות הנציג הראשון ברשימה, אבי ברגר, שעזב את העיר, הוא נכנס למועצת העיר.

יעקב גוטרמן / דגל התורה

 הוא סוגר קדנציה רביעית בתפקיד ראש העיר, אך למעשה רק בבחירות האחרונות הועמד למבחן הבוחר וקיבל את אמון הציבור ברוב מוחץ של למעלה משמונים אחוז. הוא נחשב לראש עיר בולדוזר ועצמאי וכאחד האנשים החזקים בתוך תנועת 'דגל התורה'. הכירו את יעקב גוטרמן.

הוא נולד בבני ברק למשפחה מחסידות אלכסנדר, אך מסלול לימודיו היו במוסדות ליטאיים. הוא למד בישיבת פוניבז' ולאחר נישואיו התגורר בבני ברק, ובתפקידו הוא שימש כמבקר רוחני בביטאון דגל התורה "יתד נאמן".

בראשית שנות ה-90 הקים וניהל את המחלקה המוניציפאלית בתנועת "דגל התורה" ובשנת תשנ"ו (1996) נשלח על ידי מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל, לכהן כיועץ בכיר ליו”ר ועדת הכספים בכנסת חבר הכנסת הרב אברהם רביץ ז”ל.

עם סיום כהונתו של ראש העיר הראשון במודיעין עילית יוסי שוינגר, שהתמנה לתפקיד מטעם משרד הפנים, נשלח גוטרמן למודיעין עלית על מנת להיכנס במקומו לתפקיד. במשך שלוש קדנציות, משנת 2000, התמנה כמועמד יחיד ללא בחירות לראשות העיר וב-2013 כאשר התקיימו לראשונה בחירות בעיר, בעקבות הרצת מועמד מטעם 'הפלג הירושלמי', נבחר גוטרמן לקדנציה רביעית בראשות העיר ברוב מוחץ של 85.5 אחוז.

עם כניסתו לתפקיד מנתה העיר כ-11,000 תושבים וכיום היא מונה למעלה מ-80,000 תושבים, כ"י, כשבמהלך השנים קידם ואישר הקמת אלפי יחידות דיור והקפאת הבניה באיו"ש ובשכונות בירושלים לא הורגשה בעיר כלל.

משנת 2004 מכהן כיו”ר דירקטוריון החברה לפיתוח משאבי אנוש – החברה למשק וכלכלה, שעל ידי מרכז השלטון המקומי. בשנת 2005 יזם הקמת מרכזי תעסוקה לנשים בעיר. כמו כן הוא קדם ומלווה מודל התעסוקה – מודיעין עילית, שהתקבל כהחלטת ממשלה ב-4.1.04, כפריצת דרך לשילוב המגזר החרדי בתחום התעסוקה וכמודל לקידום התעסוקה במגזר החרדי בישראל.

ב-2017 יזם קבלת אזור להקמת מרכז תעשייה מסחר ותעסוקה מחוץ לגבולות העיר, כאשר לראשונה העיר מודיעין עילית הבנויה על קרקעות פרטיות קיבלה קרקע בבעלות מדינה, שטח ענק תחת שיפוטה המוניציפאלי, אשר יהווה עוגן כלכלי מניב לאורך שנים לעיר. המרכז החדש ממוקם צפונית למכבים רעות, על עורק התחבורה השני בחשיבותו מת"א לירושלים, בכביש 443.

ב-2018 הוביל החלטת ממשלה היסטורית ודרמטית המכירה בבעיותיה הייחודיות של מודיעין עילית ובתקצוב המדינה בלמעלה ממאה מיליון שקלים לפיתוח העיר מתקציבי משרדי הממשלה, ובנוסף התחייבות לתקצוב פרויקטים בתשתיות, פארקים, חינוך, תחבורה, כבישים ומבני ציבור.

מרדכי גולדברג / דגל התורה

 הוא חבר מועצת העיר מודיעין עלית מהרגע הראשון של כינון המועצה, אך הועמד למבחן הבוחר בפעם הראשונה רק לפני כחמש שנים. הכירו את מרדכי גולדברג.

הוא גדל בירושלים ולמד בת"ת המסורה ולאחר מכן בישיבה קטנה 'מענה שמחה'. בישיבה גדולה למד בישיבת 'תושיה' שבמושב תפרח. לאחר נישואיו התגורר במשך כשש שנים בשכונת קרית הרצוג בבני ברק ועסק בפעילות תורנית, כשבמקביל שימש כגבאי בית הכנסת צא"י השכונתי.

עם הקמת הישוב קריית ספר (שלימים הפך לשכונה גדולה בתוך מודיעין עלית) עבר להתגורר בו והקים מספר כוללים, כשבנוסף מונה על ידי הרב צבי בוימל לייסד ולהפעיל את שיעורי התורה שעל ידי רשת "תודעה".

עם כינונה של המועצה המקומית הממונה, שמונתה על ידי משרד הפנים בשנת תשנ"ו, כשמי שעמד בראשה היה יוסף שוינגר,  מונה גולדברג על ידי חבר הכנסת משה גפני לשמש כחבר מועצה מטעם הסיעה, לצד ירחמיאל בויאר שימש לפני כן כראש עיריית בני ברק.

לקראת הבחירות הראשונות שהיו אמורות להתקיים במודיעין עילית בשנת תש"ס, שולב גולדברג ברשימת שהוגשה לוועדת הבחירות, אך העובדה שחוץ ממנה לא הוגשה רשימה נוספת, בדיוק כפי שקרה עם המועמד לראשות העיר יעקב גוטרמן, הותיר את מערכת הבחירות מיותרת וכך הוא המשיך לכהן כחבר מועצה מאז ועד היום – כשרק בבחירות האחרונות ב-2013 הועמד למבחן הבוחר בפעם הראשונה, בשל הרצת מפלגה ומועמד נוסף של הפלג הירושלמי – וכעת הוא סוגר קדנציה חמישית בתפקיד חבר מועצת העיר, כשבחלק מהזמן אף היה סגן ראש העיר.

נחום גיטלר / דגל התורה

 הוא מיזמי ומקימי פרויקט החסד הגדול על גלגלים 'מחוברים לחיים', ניהל שורת מוסדות ובתפקידו כחבר מועצת העיר מודיעין עילית, עשה שורת מהלכים משמעותיים. הכירו את נחום גיטלר.

נחום נולד בבני ברק, בן למשפחת גיטלר מההוצאה לאור 'ספרייתי אחים גיטלר'. בילדותו למד בחיידר 'תורת אמת' ובהמשך למד בישיבה קטנה 'חמד' והיה בין מייסדיה. לישיבה גדולה הוא עשה את הדרך צפונה, שם למד בישיבת 'כנסת חזקיהו' – כפר חסידים.

מיד עם נישואיו לבת אב"ד ירושלים הרב יוסף גולדברג, קבע את מושבו בקרית ספר (לימים מודיעין עילית) והיה בין מאות המשפחות הראשונות שם, כשבמשך מספר שנים הקדיש את יומו ללימוד בכולל 'בית אבא' בעיר.

בשנת תשנ"ח החל לנהל את ישיבת "עיון התלמוד" שהייתה אז בירושלים והועברה למודיעין עילית כשבהמשך ניהל את רשת כוללים "מה שליבו חפץ", בה לומדים כשמונה מאות אברכים. בשנת תשס"ד ניהל את רשת הגנים של אגו"י בעיר על 45 הגנים הפזורים ברחבי העיר.

לפני כשלוש קדנציות, במהלך שנת 2006, נכנס באמצע הקדנציה לכהן כחבר מועצת העיר מטעם סיעת 'דגל התורה' ובידו הופקד תיק חירום, ביטחון והצלה, הידוע כמוקד פניות פעיל לאורך כל ימות השנה, ובנוסף הוא יו"ר ועדת פס"ח וחבר ועדת ביקורת וכספים, יו"ר פורום "שרות", המורכב מנציגי שכונות שנותנים פתרונות ועזרה לציבור הרחב בנושאים שונים.

פרויקט דגל שהוביל היה בשנת 2009, כאשר לאחר עבודה מאומצת בשיתוף גורמים שונים, כמו ראש העיר יעקב גוטרמן ושר התקשורת, הביא לשינוי שיטת חלוקת הדואר מביתני חלוקה לחלוקה רגילה בבתי התושבים. בנוסף הוא משמש כמתנדב בארגוני ההצלה השונים והיה מיוזמי ומקימי פרויקט החסד "מחוברים לחיים" שעל ידי ארגון 'עזר מציון', המונה כאחד עשר אלף מתנדבים וכחמישים אלף נסיעות שנתיות, בעזרה לחולים ובני משפחותיהם.

אברהם וייס / דגל התורה

 הוא גדל בבני ברק ולמד בישיבה קטנה ב'היכל טוביה' בעיר ובישיבה גדולה ב'באר התורה' שהייתה אז בירושלים. עם נישואיו הגיע למודיעין עילית והתגורר תחילה בשכונת אחוזת ברכפלד, כשאת יומו הקדיש ללימוד בכולל של הרב גורביץ.

עם האכלוס הראשון בשכונת מזרח ברכפלד, עבר להתגורר בה והיה ממקימי קהילת 'חניכי הישיבות מזרח ברכפלד' – הקהילה הגדולה והדומיננטית באזור, המונה כארבע מאות משפחות. במקביל להקמת הקהילה, הקים את כולל אברכים 'יששכר באהליך' בברכפלד, שהתחיל עם עשרה אברכים וכיום מונה לא פחות מ-250 אברכים.

בעבר ניהל את ארגון שיעורי התורה 'אחיעזר' ואף הקים את אחד מבתי ההוראה הפעילים בעיר, שבמסגרתו אף פועל בית הוראה לענייני טכנולוגיה, שבראשה עומד הגאון הרב ישראל ויזל. כיום הוא מנהל קשרי לקוחות של קופת החולים 'כללית' במודיעין עילית ובמחוז מרכז.

אורי יפה / דגל התורה

 בגיל צעיר השתלב בפעילות פוליטית של תנועת 'דגל התורה' שהייתה אז בתחילת דרכה. פעל במערכות הבחירות שלה בתפקידים שונים ובהמשך עסק בפעילות ציבורית במודיעין עילית וסייע בהקמת 'קרית פוניבז' בעיר, עד שבשלב מסוים נקרא אל ה'דגל' והחל לפעול מתוך מסדרונות העירייה. הכירו את אורי יפה.

הוא גדל בירושלים ולמד בתלמוד תורה 'מענה שמחה' בקרית מטרסדורף ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבה קטנה 'מעיין התלמוד' בעיר. לאחר מכן נדד למקום תורה, אל העיר בני ברק בישיבת פונביז' המעטירה.

עם נישואיו, קבע את מושבו במודיעין עילית ואת יומו הקדיש ללימוד בכולל שע"י ישיבת מיר, שם למד משך כ-13 שנים. במקביל ליווה וסייע בהקמת קרית פוניבז' בשכונת גרין פארק במודיעין עילית, שם אף הקימה הנהלת הישיבה בסיועו כולל אברכים מכובד, שכבר פעל במקום טרם הקמת הבניין הראשון בשכונה.

עם השנים השתלב בהנהלת אגודת "דור ישרים" (אגודה למניעת מחלות גנטיות) וקידם מספר פרויקטים חשובים, כגון הטמעת הבדיקות הגנטיות אצל אוכלוסיות שונות ופתיחת תחנות בדיקה ייעודיות ומשוכללות בריכוזים החרדיים לרווחת הציבור. בנוסף, במשך שנים רבות ניהל יפה את אגף המבצעים שעל ידי 'קופת העיר', כאשר נרתם לסייע בהקמת מערך גבייה ארצי ממוקד, יעיל וחסכוני, במאות נקודות ברחבי הארץ.

את פעילותו הציבורית הוא החל בגיל צעיר, מעט מאוד לאחר שהוקמה תנועת "דגל התורה", כאשר השתלב בניהול מערכת הבחירות המוניציפלית הראשונה של התנועה והיה אחראי אזורי על מטות הבחירות של המפלגה בכל אזור דן דרום, כשבנוסף, במשך מספר מערכות בחירות ניהל את מטות העיר בת ים ומודיעין עילית.

לפני שלוש מערכות בחירות, ב-2003, נקרא על ידי הנהלת התנועה וראש העיר יעקב גוטרמן, להשתלב בעשייה העירונית בעיר דרך מסדרונות העירייה, כשבעקבות כך מאז הוא מכהן כחבר מועצה ובמשך השנים כיהן במגוון תפקידים והקים מערך של עשרות קבלות קהל שנתיות בכל שכונות העיר ובכל הכוללים המרכזיים שבה, בקדנציה האחרונה שימש בתפקיד יו"ר ועדת כספים ויו"ר ועדת מכרזים בעירייה.

משה מוטרפרל / דגל התורה

 לאחר חבלי לידה שעברה השכונה החדשה והמתאכלסת ובעקבות פעילותו הבולטת, הפך לחבר מועצה ונלחם ממסדרונות עיריית מודיעין עילית עבור השכונה. הכירו את משה מוטרפרל.

הוא נולד באשדוד להורים שעשו עליה ממוסקבה בירת רוסיה. לאחר תהליך התקרבות של הוריו, נכנס ללמוד בתלמוד תורה 'הרב' באשדוד, כשלאחר מכן המשיך לישיבה קטנה ברחובות אצל הגאון הרב נחום לבין, ובישיבה גדולה 'עיון התלמוד'.

עם נישואיו, לפני כחמש עשרה שנה, קבע את מושבו במודיעין עילית, בהתחלה בשכירות ועם תחילת אכלוס הגבעה המזרחית בעיר היה מראשוני התושבים שם, לאחר שקנה שם דירה על הנייר. בפרויקט זה אכלו התושבים מרורים, תחילה בשל בג"ץ על גדר ההפרדה ובהמשך בשל עצירת האכלוס והשיא, בקריסת חברת חפציבה שבנתה את הפרויקט, כשדבר זה דחף אותו לעסקנות ובין היתר הוא משמש גם כגבאי בבית הכנסת הגדול בשכונה "המרכזי נחלת חפציבה".

כמו כן, הקים מסגרת לימודי ערב לדוברי רוסית בעיר מודיעין הסמוכה, כאשר בכולל משולבים אף אברכים דוברי רוסית ממודיעין עילית, זאת בנוסף ללימודו בכולל, כשאת רוב יומו הוא מקדיש למען מטרה נעלה זו.

הוא החל לפעול למען התושבים, על מנת לשפר ככל הניתן את תנאי המקום, שהיה מנותק, ללא מוסדות, גינות ותחבורה. בעקבות כך, לקראת הבחירות במקומיות ב-2008 נקרא אל הדגל ונהיה לחבר מועצה מן המניין, מטעם 'דגל התורה'.

בשתי הקדנציות האלו נבנו בשכונות המזרחיות מוסדות חינוך רבים וסה"כ כ-40 כיתות גן, קרוב ל-100 כיתות יסודי ועל יסודי ואף נפתח חיידר חדש. כמו כן, הצליח להקים בתי כנסת באמצעות משרד השיכון ומשרד הדתות.

נחמן ניימן / אגודת ישראל

 ניימן גדל בבני ברק ולמד בישיבת 'נועם התורה'. עם נישואיו קבע את מושבו בשכונת אחוזת ברכפלד שבמודיעין עלית והיה שותף בהקמת קהילת ברסלב בעיר, שכיום מונה מעל 300 משפחות.

במשך מספר שנים היה מנהל הלשכה לפניות הציבור של אגודת ישראל במודיעין עילית וכן שימש כעוזר של נחמן בנשעיה, יו"ר אגודת ישראל והמזכירות הארצית של חסידות ברסלב. לפרנסתו הוא עוסק כיום כמנהל קשרי קהילה בקופת חולים מכבי במודיעין עלית, מנהל פרויקטים של חסד ועוד.

אבינועם שיפמן / יהדות התורה

 שיפמן, יליד פתח תקווה, למד בישיבה קטנה באר אברהם בירושלים ובישיבה גדולה שערי בינה בעיר הקודש. אביו ז"ל שימש שנים בהנהלת החינוך העצמאי ואחר כך מנכ"ל משרד העבודה, וזכור כמי שתמיד דאג לציבור הרחב ודלתו הייתה פתוחה לכל, כך שילדיו חיו ונשמו בבית חסד ועזרה לזולת.

לאחר נישואיו למד בכולל מיר, ובהמשך נקרא לעסוק בקופת הצדקה המקומית 'קרן החסד' בנשיאות הגאון הרב ישראל זיכרמן ו'קופת הקהל – קרית ספר' בנשיאות המרא דאתרא הגאון הרב מאיר קסלר. לאחר מספר שנים פנו אליו ראש העיר יעקב גוטרמן ויו"ר המחלקה המוניציפאלית של 'דגל' מנחם שפירא, והציעו לו לכהן כחבר מועצה וכנציג אחוזת ברכפלד.

שיפמן קיבל לידיו את תיק ארנונה מאחר שזה התיק בו ניתן ביותר לסייע לתושבים. בשלוש השנים האחרונות הוא גם עובד ב'לב לאחים' כמנהל מחלקת יחסי ציבור ומאז ניכרת ההשפעה בסיקור הארגון בתקשורת. לדברי חבריו, העזרה שלו לאנשים התחילה לפני הפוליטיקה ותמשיך גם אחריה…

יהודה שם טוב / עץ

הוא גדל בילדותו בבני ברק ולמד בתלמוד תורה תשב"ר – חזון איש ולאחר מכן בישיבה קטנה 'קהילות יעקב' שבראשה עמדו באותה העת הגאון רבי חיים קלופט וגיסו הגאון רבי שרגא שטיינמן. בישיבה גדולה למד ב'מעלות התורה' ושם נקשר עם ראש הישיבה מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל ואף שימש במשך ארבע שנים כנהגו האישי.

תקופה לאחר נישואיו עבר להתגורר במודיעין עילית וקבע שם את מושבו. לקראת הבחירות ב-2004 יחד עם פעילים נוספים החליט להריץ מפלגה מקומית של "קד – בני התורה הספרדים" בברכתם של הגר"ש אוירבך ויבדלט"א הגר"י עדס, אך בסופו של דבר נכנס כמועמד מוסכם ללא בחירות. עוד קודם לכן, ב-1996, היה פעיל בהקמת מפלגת 'תלם אמונה' של בני התורה הספרדים, כשאז יצאה קבוצה זו להראות את כוחה האלקטורלי, אך לא נכנסה בסופו של דבר, לאחר שלא עברה את אחוז החסימה.

בנוסף ובמקביל לעיסוקו הפוליטי, עם כניסתו למועצת העיר החל לשמש כסגן מנהל בתלמוד תורה 'קריית ספר', כשלאחר שנתיים התמנה למנהל הת"ת, המונה למעלה מחמש מאות תלמידים כ"י, כשעד היום משמש בתפקיד זה.

לקראת הבחירות האחרונות, עם הרצת סיעת 'בני תורה' במספר רשויות מקומיות, הוא הוצב בראש הרשימה במודיעין עלית ומאז מכהן כחבר מועצה מטעמה.

אבנר עמר / ש"ס

עד לקדנציה האחרונה היה אבנר עמר, יו"ר ש"ס במודיעין עילית, וסגן ומ"מ ראש העיר, בכלל אחד מאנשי ש"ס הבולטים בעיר אשדוד. בעבר גם כיהן בתפקיד בכיר במשרד הדתות, בתקופה בה היה ח"כ יעקב מרגי שר הדתות. פעילתו בלשכה התמקדה בארגון בתי הכנסת ומערך הבחירות לרבנות ירושלים, אחרי תקופה פרש לטובת ניהול מוסדותיו התורניים באשדוד – מוסדות 'אור מאיר' – כמו"כ מכהן הרב עמר כראש כולל להוראה ריב"ש ורשב"ץ.

בתחילה סירב לעזוב את הכולל ולעבור למודיעין עילית, אולם לאחר פנייתם של חברי מועצת חכמי התורה, והעובדה שהעיר אליה יועד היא בעלת צביון תורני ורוחני מובהק, נעתר הרב עמר לבקשה.

טוביה פריינד / יהדות התורה

ההוגים במשנתו של מרן פוסק הדור הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, מכירים היטב את שמו של הרב טוביה פריינד, מחברם ועורכם של סדרת הספרים 'שלמי שבת – מועד – שמחה' המכילים מאות ואלפים מפסקי מרן זצ"ל. גם המעיינים הקבועים במוסף התורני של עיתון 'המודיע', תרים מדי שבוע אחר השיחה המאלפת שעורך הרב פריינד לעיתים קרובות, עם אדמו"רים, ראשי ישיבות וגדולי תורה חשובים.

מה שפחות מפורסם זו העובדה שלצד עיסוקיו התורניים הענפים, מכהן הרב פריינד גם כסגן ראש העיר בעירו מודיעין-עילית, ומייצג נאמנה את קהילות החסידים, בדגש על החסידות אליה הוא משתייך ואותה הוא מייצג – חסידות קרלין.

את שנות בחרותו כעלם חסידי, עשה בין כתלי ישיבת קרלין-סטולין בירושלים. אחרי נישואיו חבש את ספסלי הכולל למשך שלוש שנים, בהן הגה בהלכות יורה-דעה. באותם ימים הבחין יו"ר 'אוצר הפוסקים' הרה"ג יהושע ריינמן, באברך הצעיר השקוד על תלמודו בהתמדה, וזיהה בו כישרונות מזהירים ויכולות עריכה מעולות, הרב ריינמן ביקש ממנו להיכנס כעורך בכיר במכון המפואר שתחת הנהלתו, והרב פריינד החל בעריכת הספרים על חלק אבן-העזר שבשו"ע. במקביל לעבודתו ב'אוצר הפוסקים' כתב הרב פריינד את סדרת הספרים 'מועדים לשמחה' – 7 כרכים על מועדי ישראל שידועים בעולם התורני כמחקרים מקיפים על הלכות הנוגעות למועדים.

באותה תקופה נוצר הקשר בין הרב פריינד למערכת הביטאון האגודאי 'המודיע', ומאמרי הגות תורנית ופסיקה הלכתית פרי עטו החלו לעטר את המוסף התורני השבועי של העיתון. אחרי סדרת כתבות בהן הביא מפסקיו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, קיבל הרב פריינד שיחת טלפון מפתיעה מהנגיד ר' משה מוריס מלונדון. מוריס ביקש לאסוף את כל הפסקים ולכנסם לפונדק אחד ולהוציאם בכרך מהודר לקראת שמחת הבר מצווה לבנו יחידו, מה שגרר בהמשך את הוצאתם לאור של סדרת ה'שלמי', שהפכו לנכס צאן ברזל אצל חובבי תורת רבינו הגרש"ז זצ"ל.

כיום מכהן הרב טוביה פריינד כעורך אחראי במכון להוצאת והאדרת ספרי גדולי החסידות 'פאר מקדושים', ומגיש את המדור הפופולארי 'נועם שיח' במוסף התורני של 'המודיע' מדי ערב שבת, ובעיקר בחגים. אחד ההישגים הבולטים של פריינד במסגרת המדור, היה ראיון עם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בימי חוליו האחרונים, ראיון שזכה לתואר 'הראיון האחרון'.

במהלך יומו מקדיש הרב פריינד כמה שעות לדאגה עבור פיתוח וסיפוק צרכיהן של הקהילות החסידיות בעיר, וידוע כבעל אוזן קשבת וכמי שמסייע לכל פונה עד היכן שידו משגת. פריינד נחשב לאחד מנאמניו הקרובים של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לאורך שנים רבות ומחזיק גם ביחסים קרובים עם סגן שר החינוך מאיר פרוש.

את פעילותו הציבורית החל לפני 18 שנה, בשנת תש"ס, עת נכנס ללשכת ראש העיר, יעקב גוטרמן – שהחל אז את כהונתו הראשונה – כיועצו האישי. לאורך השנים עבד מתוך לשכת ראש העיר שאט אט הפך למיתולוגי, ובבחירות האחרונות, אחר שהובטח לאגודת ישראל משרת הסגן בשכר, נבחר פריינד למועצת העיר ברשימה המאוחדת המקומית.

על תפקיד הסגן ניטש ויכוח חריף בין ראש העיר גוטרמן, ליו"ר מפלגתו ח"כ משה גפני, ויכוח שנגרר גם לדין תורה, לאחר שהאחרון דרש את הסגנות לנציג 'דגל התורה' מרדכי גולדברג. לקראת הבחירות הקרובות הצליח הרב פריינד לאחד את נציגי הקהילות החסידיות כולם, תחת סיעת 'אגודת ישראל'.

השארת תגובה