וְאֵלּוּ הֶם • נציגי הסיעות החרדיות בירושלים

באווירת הבחירות המתקרבת, ליקטנו מכל עיר ועיר בכל סיעה וסיעה את רשימת הנציגים החרדים • והפעם בבירת ישראל ירושלים עיר הקודש והמקדש

כיכר ספרא
כיכר ספרא

בעוד מעט יותר מחודש, יצעד עם ישראל בהמוניו לקלפיות, כדי להכריע בשאלות האקוטיות של מי יטפל במערכת הביוב העירונית ומי יסדיר את המיזוג בכיתות הלימוד.

כן, על פניו, יש נטייה (מובנת למדי) לזלזל בבחירות המקומיות, ואף יותר מכך בחברי המועצה השונים, אך כשבוחנים את הדברים לעומק, מגלים כי דווקא נציגי הציבור החרדים המקומיים 'שווים' יותר.

הסיבות לכך מגוונות ואמנה כמה מהן: ראשית, כמנהגו של עולם, שליח ציבור חרדי הוא כתובת לכל בעיה, מהנחה בארנונה ועד שילוב ילדים במוסדות, מהרחבת מרפסת ועד מאבקי השבת בעיר.

שנית, לא רק מאבקי שבת, הנציגים החרדים בערי הפריפריה הם שאחראים לא מעט פעמים למצב היידישקייט בעיר. כפי שתיווכחו, נציגים רבים היו מעורבים בהקמת מוסדות, בקירוב, במאבקי חינוך וצביון העיר ועוד. רבים מהם גם הגיעו עם רקע משפטי הולם או לחילופין רקע חינוכי המסייע להם בטיפול בנוער.

והסיבה השלישית והלא פחות חשובה, היא העובדה שמרבית הנציגות הארצית הגיעה מהשטח המוניציפאלי (כדוגמאות בולטות בכנסת הנוכחית ניתן לציין את ח"כ מקלב ואשר בדגל התורה, פרוש באגודת ישראל ומלכיאלי וגם גואטה בש"ס), ומן הראוי שתכירו את האנשים שמהם צפויים לצמוח הפוליטיקאים הארציים הבאים.

כל זה טוב ויפה, אבל מתברר שלמעט כמה שמות בולטים, שחוזרים על עצמם שוב ושוב, רוב השמות לא זכו עדיין להכרה ציבורית מספקת. נדמה שכעת, חודש לפני שיעמדו לבחירה מחודשת (וחלקם ייפרדו מהחיים הפוליטיים), זהו זמן ראוי לסקר במילים קצרות את מעשיהם, אישיותם ופועלם. חלקם גם ביכרו להשתמש בבמה שניתנה להם כדי להעביר מסר של פרידה או דברי סיכום לכהונתם.

***

מטבע הדברים, יש מהנציגים שסירבו לשתף פעולה מסיבות אישיות, אחרים העדיפו לתמצת בקצירת האומר ויש שסיפקו פרטים כלליים בלבד. היה אפילו חבר מועצה באחת העיירות שלא היה מודע לתפקידו כשיצרנו עמו קשר…

אם כך ואם כך, והן מחמת לחץ הזמן והיעדר היריעה, בקשת מחילה מכל מי שנשמט ממוסף זה. ישנם (בלי עין הרע) למעלה מ-200 נציגים חרדים במועצות ובעיריות השונות, וכמעט בלתי אפשרי שלא להשמיט זעיר כאן זעיר שם.

כולי תקווה שעם תום העלעול וקריאת המוסף, כשתלכו לקלפי בקרוב, תדעו אל נכון את ההשפעה והמשמעות של הנציגים שבחרתם. והיה זה שכרנו.

***

תודה מיוחדת לצוות הכתבים הנפלא של 'קו עיתונות' על שבועות מאומצים של יזע, ובעיקר לכתב המוניציפאלי ישראל פריי, שבידיים אמונות משרטט מדי שבוע את המפה המקומית במדורו הקבוע.

תודה מיוחדת גם לאלי רובין, שחסך מעיניו שינה במשך לילות ארוכים וניהל מרדף של ממש אחרי נציגים, מדן ועד באר שבע. תודה גם לעוזי ברק, זאב סגל, אוריאל צייטלין, יוסי גיטלר וכל מי שהושיט לי יד בהכנת פרויקט מורכב זה, ורבים הם.

אבי גרינצייג

חיים אפשטיין / עץ

סגן ראש העיר חיים אפשטיין הוא מהפוליטיקאים החרדים הותיקים, די אם נציין שמרן בעל החזון אי״ש היה הסנדק שלו. הוא אב לארבעה וסב לעשרות נכדים, יליד בני ברק שם למד אצל הגרש"מ דיסקין זצ"ל ב'תפארת ציון' ובהמשך עבר לפוניבז', שם זכה לקרבה מיוחדת ממרן הגר״ש רוזובסקי זצ״ל ואף שמשו כשנה וחצי לפני שחלה, ובזמן מחלתו האיומה עד לפטירתו. כמו כן זכה להיות מקורב אצל מרן הגראמ״מ שך זצ״ל כבר מילדותו.

אפשטיין שימש כמזכירו של הגאון רבי יצחק קוליץ זצ"ל, רבה של ירושלים, ואף היה המזכיר הראשון של סיעת דגל התורה בכנסת, ועוזרו של ח"כ אברהם רביץ ז"ל במשרד השיכון.

מחוץ למסגרת הפוליטית עסק בעסקי יזמות עם שותפים, ועבד במשך שנים כמשגיח כשרות מטעם בית דין לונדון, בעיקר באירלנד.

במשך השנים שעסק בפוליטיקה ובשנים שלאחר מכן, התקרב למרן הגר״ש אוירבעך זצ״ל, שבחר בו עם הקמת תנועת בני תורה לשמש כשלוחו, ומינה אותו לנציג סיעת בני תורה בעיריית ירושלים, תפקיד אליו נכנס בקדנציה האחרונה ואף מונה כסגן ראש העיר.

אברהם בצלאל / ש"ס

 בצלאל נולד בירושלים למשפחה ירושלמית שורשית ולמד בישיבת מיר, לאחר נישואיו התחיל בעסקנות הציבורית במסגרת ניהול גמ"ח הכספים הגדול בעולם של ישיבת מיר.

לפני כשמונה שנים, שני אברכים אלמוניים באותם ימים, תושבי נווה יעקב, קיבלו בעצת רבותיהם את ההחלטה לאייש את המנהל הקהילתי בשכונה, כאמצעי לסייע בצרכי הציבור בירושלים. האחד הוא מי שלימים הפך לחבר כנסת מטעם ש"ס, מיכאל מלכיאלי, והשני הוא מיודענו אברהם בצלאל.

עם תחילת הקדנציה הנוכחית, לפני כחמש שנים, מונה בצלאל לעוזר אישי וראש לשכת סגן רה"ע צביקה כהן ולפני כשנתיים, בעקבות פרישות ברשימת ש"ס המקומית, קודם לתפקיד חבר מועצת העיר.

בצלאל בתפקידו הנוכחי, כמחזיק תיק ארנונה, ספורט חרדי וקידום נוער, עשה מהפכה של ממש בסיועו למאות פונים, אברכים ומשפחות בני תורה בתיק הארנונה, בנוסף, דאג בצלאל לתקצוב משמעותי ומכובד לישיבות המסייעות לנוער המתמודד. כמו כן, בתפקידו כמחזיק תיק ספורט חרדי, הוציא בצלאל אלפי אברכים למעיינות מרפא במהלך השנה וסבסד טיולים לנשות האברכים, האחרון שבהם היה בחופשת הקיץ האחרונה ובו השתתפו למעלה מ-2,000 נשים.

יוסי דייטש / יהדות התורה

 יוסי דייטש, סגן ומ"מ ראש עיריית ירושלים, הוא אחד מאישי הציבור הבולטים באגודת ישראל מזה קרוב לשני עשורים. דייטש נחשב לאחד הדוברים המובילים והרהוטים של הציבור החרדי, מילא תפקידים בכירים בכל מערכות הבחירות של יהדות התורה במישור המקומי והארצי, והוביל שורה של אירועי ענק מטעם התנועה בעשור האחרון כמו עצרת המיליון נגד חוק הגיוס, חגיגת סיום הש"ס בירושלים ועוד.

לצד היותו נציג ציבור פעיל ואנרגטי, שיודע להילחם, להיאבק ולהניע אנשים, ומצטיין בהובלת מערכות ציבוריות – דייטש קנה לעצמו במהלך השנים שם כ'איש של אנשים', נציג ציבור שנגיש לכל אחד, יורד לשטח בכל הזדמנות ומסייע באופן אישי לכל פונה.

במסדרונות כיכר ספרא נודע דייטש כאדם שדוגל בדרך של הידברות, ויודע להגיע גם לליבם של יריבים ולמצוא את שביל הזהב כדי לגשר על פערי עמדות. דיוני הוועדה המקומית לתכנון ובניה שהוא עומד בראשם בשנים האחרונות כמ"מ היו"ר, מתנהלים באווירה רגועה כאשר גם בדרג המקצועי משבחים את דייטש כמי שהביא דפוסי התנהלות חדשים, ודוגל במניעת עימותים וחתירה להסכמות. סביב דמותו שוררת הסכמה נדירה, וגם בעיצומה של תקופת בחירות סוערת, תשמעו עליו בימים אלה רק מילים טובות, גם בקרב חברי סיעות מהקצה השני של המפה הפוליטית.

את הקריירה הציבורית החל דייטש בשנת תשנ"ו, כשהתמנה לעוזרו הבכיר של ח"כ מאיר פרוש, אז סגן שר השיכון במעמד שר. בשנת תשס"ו נכנס לראשונה למועצת עיריית ירושלים, והתמנה לחבר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, תפקיד בו הוא מחזיק ברציפות עד היום. בקדנציה הבאה מונה דייטש למחזיק תיק שפ"ע ותברואה, ובהמשך לסגן ומ"מ ראש העיר.

כמחזיק תיק שפ"ע הוביל דייטש מהפכת תשתיות במע"ר החרדי, שהקיפה את כל השכונות החרדיות המרכזיות. הפרויקט הסתיים בכמחצית מהזמן המתוכנן, לאחר שדייטש פעל להשיג הסכמות בין הסוחרים והעירייה, ופיקח באופן אישי על העבודות עד לסיומן לשביעות רצון התושבים וסוחרי גאולה.

גם בקדנציה הנוכחית משמש דייטש כסגן ומ"מ ראש העיר, וכן מחזיק תיק דיור חרדי ומ"מ יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה. במהלך הקדנציה הוביל לאישורי בניה ושיווק ברמת שלמה, נוף ציון ושכונות נוספות למרות מגבלות ההקפאה שכפתה הממשלה, וכן לקידום פרויקטים בהיקף אלפי יח"ד במסגרת תמ"א 38.

במקביל לפעילותו הציבורית בעיריית ירושלים, יזם דייטש לפני כ–13 שנה את הקמת קרן קמ"ח –קידום מקצועי חרדי, לאחר שהציב לעצמו כחזון, להביא פרנסה בכבוד לרבבות אברכים שהתקשו למצוא את דרכם בשוק התעסוקה. דייטש רתם למיזם את איל ההון החרדי ליאו נואי, אליו הצטרפו בהמשך פילנתרופים נוספים ובהם משפחת וולפסון ואלי הורן. הקרן מימנה לראשונה לימודים וסיוע בהכוונה והשמה לאברכים חרדים תוך התאמה לצרכיהם הייחודיים, וביצעה מאז אלפי השמות במקומות עבודה.

לפני שלוש שנים יזם יוסי דייטש יחד עם חבר המועצה שלמה רוזנשטיין את פרויקט הקיץ הענק 'עולים לירושלים', מתחם פעילויות ענק לכל המשפחה שזכה להצלחה מסחררת. תקציב הפרויקט שפעל השנה זו הפעם השלישית עמד על שמונה מיליון שקלים, והשתתפו בו קרוב למאה אלף איש.

דייטש, בן 51, הוא אב לשישה וסב לשלושה, ודור שביעי בירושלים. הוא נמנה על חסידי סלונים, ואף שימש בבחרותו בתפקיד ה'הויז בחור', משמש בקודש בביתו של האדמו"ר מסלונים זצ"ל, בעל ה'נתיבות שלום'. במקביל, דייטש נחשב מקורב לאדמו"רים ורבנים מכל החוגים, וזוכה ליחס חם ואוהד בחצרות החסידיות הגדולות בירושלים, ובהן גור, בעלזא, בויאן, קרלין ועוד.

מיכל הלברשטאם / יהדות התורה

 הרב מיכל הלברשטאם הינו בנו של העסקן הוותיק לבית בעלזא, האדמו"ר הרה"צ רבי חיים דוד הלברשטאם זצ"ל מקשאנוב ונשיא המשרדים בארה"ב של 'מרכז מוסדות בעלזא' באר"י, ואת כוח העסקנות ירש מאביו שהיה ממקימי קהילת חסידי בעלזא בארה"ב.

ר' מיכל היה מהעסקנים הבולטים במשך כל השנים בחצר הקודש בעלזא, החל מהקמת בנין המרכז העולמי המתנוסס לשם ולתפארה במרכז ירושלים עיה"ק, וכלה בבניית המוסדות הק' וקריות חסידי בעלזא בארה"ק.

בשנת תשמ"ח נקרא אל הדגל על ידי מרן האדמו"ר מבעלזא לגשר ולתווך בין חסידות בעלזא לתנועת 'דגל התורה' שקמה אז על ידי מרן הגראמ"מ שך זצ"ל, היה ממקימי ומייסדי התנועה 'דגל התורה' ומני אז קפץ אל תוך הבאר הפוליטית. מרן הרב שך אהב לשוחח עמו בדברים ציבוריים והוא היה השליח בינו לבין מרן האדמו"ר מבעלזא.

עם השנים עבר להתגורר בארה"ב, שם קבע את מקום מגוריו. לפני חמש שנים, לאחר עזיבתו של הרב אברהם יהודה פיינר ז"ל, שנלב"ע החודש, הורה האדמו"ר מבעלזא באופן פתאומי שיחזור להתגורר בארץ ישראל ויכהן כחבר מועצת עיריית ירושלים. הרב הלברשטאם עם כישוריו הנדירים מהווה גשר בין כל חברי המועצה החרדיים, ולשכתו פתוחה לפניות כלל הציבור החרדי המתגוררים בעיר הקודש.

יוחנן וייצמן / יהדות התורה

 דומה שהפרופיל הפוליטי של חבר המועצה מטעם חסידות גור בירושלים, יוחנן וייצמן, ירד כרוך משמים יחד עם הדברה הרביעית – שמירת השבת. סדרה של מאבקים מרשימים מול ראש העיר ירושלים ניר ברקת, אותם סיים בנוק אאוט למען קדושת השבת בירושלים, הפכו את צמד המלים 'לוחם השבת' לשם הנרדף שלו, ואולי לשמו הראשון.

כיום מוכר וייצמן לציבור הירושלמי גם כמגן התושבים החרדים בשכונות המעורבות בעיר. כך נרשמה על שמו הצלת 'מתחם ורבורג', שהעירייה תכננה להעבירו לידיים חילוניות. כך גם ביטול 'גזירת המרפסות', שבאה להגביל את האפשרות להוציא מרפסות סוכה באותן שכונות.

וייצמן, בן 53, אב לעשרה ומתגורר ברחוב מנחם בשכונת מקור-ברוך בעיר. בבחרותו למד בישיבות גור. ישיבה קטנה 'נר ישראל' בשכונת הבוכרים בירושלים, ישיבה גדולה 'לב שמחה' בעיר ערד וישיבת 'שפת אמת' בירושלים.

לפרנסתו עסק כל השנים בהמרת מט"ח ובעבר הייתה בבעלותו חנות צ'יינג' ברחוב מלכי ישראל בשכונת גאולה. לפני חמש שנים נכנס לפוליטיקה, לאחר שהתבקש מרבו מרן האדמו"ר מגור לכהן כנציגו במועצת העיר ירושלים, שובץ במקום השלישי השמור לנציג הסיעה המרכזית וקיבל לידיו את תיק תח"צ חרדי.

יוחנן מוכר גם כאיש ארץ ישראל. בהיותו חובב טיולים לא הותיר כמעט רגב אדמה בכל מרחבי ארצנו שלא דרך בה. כל צעיר גוראי יודע שאם נתקעים בדרך ללא מוצא באזור לא מוכר, הטלפון הראשון יהיה לנציג הירושלמי הנמרץ.

מותג 'לוחם השבת' יוחנן וייצמן התפרסם בעיקר בשנתיים וחצי האחרונות, בשל מאבק בלתי מתפשר שהוא מוביל נגד הפעלת מתחם התחנה בשבתות, תוך שהוא פוקד את המקום ומסייר בו מדי שבת, ולעתים גם פעמיים באותה שבת, הכל לפי הצורך והעניין. מדי מוצאי שבת הקפיד וייצמן למלא דו"ח סיור על חילולי השבת בהם פגש, בעיקר אלה שאינם עומדים במבחן החוק, ולשתף בהם את חבריו למועצת העיר, כמו גם את ראש העיר והפקידות המקצועית.

העברת מסר עקיף זה הביא בהמשך את מאבק השבת שניהל וייצמן יחד עם מ"מ וסגרה"ע יצחק פינדרוס לפני אישור התקציב העירוני לשנת 2017. כל שומרי השבת חתמו יחד על מכתב לברקת בו הם דורשים כתנאי לתמיכתם בתקציב את עצירת הדרדור בחילולי השבת מטעם העירייה, כמו המינהלים הקהילתיים וחברות הבת של העירייה שנהגו פיחות זוחל ומדאיג בכל מה שקשור לקיום אירועים בשבת. המאבק היה ארוך וקשה והוא הסתיים בניצחון מרשים ודמוקרטי של הרוב הדתי במועצת העיר. כבוד השבת הוסדר והתקציב אושר.

חיים כהן / ש"ס

 כהן, יליד אורוגוואי, עלה לארץ בגיל קטן ובשנות בחרותו התקרב לגאון רבי יוסף אפרתי, משמשו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ושימש כנהגו האישי. עם השנים, באמצעות קשרים שרכש בחנן 10, התחבר לנדיבי עולם התורה שסייעו לישיבות וכוללים.

לאחר פטירתו של מרן הגרי"ש זצ"ל, עבר כהן לעיסוקים פרטיים תוך שהוא מנצל את קשריו הענפים במקסיקו, תוך שהוא כותב מפעם לפעם טורים פוליטיים קצרים לאתרים החרדיים. לפני כשנתיים השתלב כהן ברשת 'קו עיתונות' ופרסם כמה טורי דעה חריפים שחוללו סערה ציבורית, בהם תקף את יו"ר ש"ס השר דרעי. חודשים ספורים לאחר מכן מונה לתפקיד חבר מועצת העיר י-ם, בעקבות סדרת פרישות בסיעת ש"ס המקומית. עקב כך ובעקבות פניית 'התנועה לאיכות השלטון', פרש מתפקידו ב'קו עיתונות'.

במהלך הקדנציה הקצרה, הגיע כהן לקבלות קהל רבות שנערכו על ידי חברי סיעתו 'ש"ס ירושלים' והשתתף בפעולות תרבות שתוקצבו דרך אגף מורשת מן המזרח, בראשות חבר סיעתו פיני עזרא.

יעקב הלפרין / יהדות התורה

 בימים בהם דגל התורה בירושלים עושה קולות של ריצה נפרדת ובעצם מסמנת את סופה של הסיעה המאוחדת 'יהדות התורה' בבירה, בולט בתפקידו יעקב הלפרין, יו"ר הסיעה בעשור האחרון שהצליח לתמרן בין הליטאים לחסידים, בין חובשי הקנייטש ולובשי החליפות הקצרות לבעלי השטריימל והקפוטות, ולהביא לאחדות בין הסיעות השונות.

היכולת של הלפרין ללהטט בין הצדדים ולהוציא את כולם מרוצים, נעוצה בגוונים השונים עליהם התחנך. הוא גדל בכלל כליטאי והתחנך במוסדות ליטאים. בעת לימודו בישיבת קול תורה התוודע לשורשיו החסידיים והחל ללמוד את תורת אדמו"רי חב"ד ואף הפיץ אותה הלאה. בישיבה הליטאית לא ראו את הדברים בעין יפה ורצו לסלקו בשל כך, אך מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל קם להגן על הנער הצעיר. בהמשך עבר ללמוד בישיבת מיר ומשם יצא לשליחות במגדל העמק, כשבמקביל החל ללמוד בישיבת חב"ד בישוב.

בעת שליחותו נישא לרעייתו לבית הרשקופ והקים את בית חב"ד הראשון בישוב. כעבור שנים עבר בברכת האדמו"ר לשליחות בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים. במקביל החל לפעול למען רווחת חסידי חב"ד ומוסדות חב"ד בירושלים. באותה תקופה הקים משרד תיווך ויזמות בנייה, במסגרתו קידם ודחף להקמת שכונת רמת שלמה וניהל את אחת העמותות שבנתה מאות יחידות דיור בשכונה.

עם הפיצול בין דגל התורה לאגודת ישראל בתשמ"ט, הצטרף לאגודה כחבר בסיעת שלומי אמונים. במסגרת ההסכם הקואליציוני בין אהוד אולמרט לאגודת ישראל, מונה כנציג ציבור בחברת 'מוריה' ולמ"מ יו"ר החברה. את התפקיד מילא בהצלחה ובנאמנות והיה זה אך טבעי שלפני כעשור הוא נקרא לכהן כחבר מועצה בעיריית ירושלים.

מיד עם מינויו מונה לתפקיד יו"ר סיעת יהדות התורה, תפקיד אותו הוא נושא עד היום. בתחילת הקדנציה הנוכחית קיבל לידו את תיק הרווחה ולאחר מאבק ממושך הצליח להביא להחלפת מנהלת האגף ולשינוי הגישה של פקידי האגף כלפי הציבור החרדי. במסגרת תפקידו הפכה לשכתו בעירייה לכתובת לכל פונה מכל המגזרים.

הלפרין רואה חוט מקשר אחד בין כל התפקידים שנשא עד היום – שליחות. לדבריו, בעבר היה שליח במגדל העמק, בהמשך שליח בגבעה הצרפתית, "והיום אני שליח הרבי בכיכר ספרא", הוא מסכם.

שמואל מרציאנו / ש"ס

 מרציאנו נולד במרוקו ועבר עם משפחתו בגיל קטן לצרפת, בגיל 18 עלה לארץ הקודש – לאחר שסיים תעודת בגרות בצרפת, כאן למד בישיבת בית הלוי בירושלים. לפני 16 שנה לאחר שנכנס תחת החופה התחיל ללמוד בכולל, בתקופה זו קיבל הסמכה לרבנות וכן למד הלכות מילה והפך למוהל בעל שם.

לפני עשור פתח את עמותת 'דרכי אליהו' המסייעת לדוברי צרפתית כגמילות חסדים בכל תחום בתחומי החיים, בין פעולותיו היו מפעלי סיוע וחסד ורשת כוללים לאברכים צרפתיים.

לאחר הפיגוע המזעזע בו נרצחו בני משפחת סנדלר הי"ד בטולוז שבצרפת, פתח מרציאנו כולל מיוחד להוראה ודיינות והוא מכהן כראש רשת הכוללים. בשנים אלו אף כתב שני ספרי הלכה בנושאי כשרות וברית מילה בשפה הצרפתית, עשרות אברכים יצאו מרשת הכוללים שבראשותו להוראה בארץ ובחו"ל.

לפני שנה וחצי וללא רקע פוליטי מוקדם, מונה מרציאנו לכהן כנציג המגזר הצרפתי בבירה ומאז סייע לאלפי משפחות דוברי צרפתית בנושאי הארנונה ובבירוקרטיה העירונית. בנוסף ערך במהלך הקדנציה הקצרה סדרת קבלות קהל בשכונות וכן עשה מהפכה בסיוע לבעלי עסקים דוברי צרפתית בירושלים. מרציאנו רשם היסטוריה בהיותו חבר המועצה היחיד בארץ מטעם הקהילה הצרפתית.

יצחק פינדרוס / יהדות התורה

 בגיל צעיר למד יצחק פינדרוס אצל הרב זילברמן בעיר העתיקה, אליה עוד יחזור ברבות השנים, בהמשך עבר לישיבת מיר – שם הושפע רבות מהגאון רבי אשר אריאלי. בהגיעו לפרקו נישא לבתו של המשגיח המיתולוגי בישיבת קול תורה, הרב מנחם רוטנברג.

בתשנ"א החל לכהן כאיש קשר בין המועצה הממונה בראשות משה טוביה ליבוביץ' לתושבי ביתר עילית. חמש שנים לאחר מכן, נבחר לכהן כסגן ראש המועצה של ראש העיר דאז גרליץ. 5 שנים נוספות חלפו ופינדרוס נבחר לכהן כראש העיר ביתר עילית. ובהמשך עבר לירושלים, כאן השתלב בצמרת רשימת דגל התורה בעיר והפך לסגנו של ראש העיר ניר ברקת.

פינדרוס, היום בן 47 ואב לשישה, זכור בעיקר כמי שפיתח את ביתר בצעדי ענק, כלכלית וחינוכית, היה מעורב בהקמת בתי הדין בעיר ועוד, כולל השגת תקציבי פיתוח משמעותיים. בירושלים רשם שורה של הישגים והבולט שבהם הוא הכנת תכנית להקמת 1,200 כיתות לימוד בחינוך החרדי ופעילותו בנושא ועדת הסמינרים.

פינדרוס גם מעורב ב'מכון החרדי למחקרי מדיניות' בהכנת תכניות ארוכות טווח לשימוש משרדי הממשלה למען המגזר החרדי ובפרויקטים נוספים. בנוסף, הוא עוסק רבות בקירוב נוער נושר ומעורב גם בפעילות למען קהילות העולים בירושלים.

נכון להיום מכהן פינדרוס כסגן ראש העיר ירושלים ונחשב הבכיר והותיק מבין הפוליטיקאים החרדים בעיר. לאחרונה דובר בו כמועמד מוסכם לראשות העיר אלעד, ונראה כי אם יקבל הוראה ממרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, עמו הוא מתייעץ בכך צעד בחייו הציבוריים בשנים האחרונות, יעבור לנהל את אלעד.

פיני עזרא / ש"ס

 עזרא, בן 36 ואב לארבעה, יליד חולון ובוגר ישיבות תפארת משה של הרב סבאג ושל רבה של רמת השרון הגר"י אדלשטיין זצ"ל, שמר לאורך השנים על קשר הדוק עם ראש הישיבה זצ"ל, וכמו גם נחשב בן בית אצל חבר 'מועצת חכמי התורה' הגר"ד יוסף מזה למעלה מ-20 שנה.

לאחר נישואיו היה פיני עזרא פעיל בשכונת מגוריו בירושלים בשלל יוזמות חברתיות, ובעקבות חילופי הגברי בסיעת ש"ס המקומית בתחילת הקדנציה נקרא לדגל והגיע לעשייה הציבורית מתוך רצון לספק פתרונות ולפתור בעיות עבור המגזר החרדי, כפי שעשה בתיק מורשת 'מן המזרח' שבראשותו, בהפקת מאות אירועי תרבות למגזר החרדי.

כמומחה בתחום התכנון והבניה התגייס עזרא לאיתור פתרונות עבור המגזר החרדי בתחום זה, כולל טיפול בנושא הסכמי הגג ומאבקים יחד עם עמיתו לועדת תכנון ובניה, יוסי דייטש, כדי שהציבור החרדי לא ייגרע ממפת התכנון העתידית של העיר. עזרא עוסק לפרנסתו ביזמות נדל"ן וסיים בהצטיינות תואר שני במנהל עסקים.

צביקה כהן / ש"ס

 צביקה כהן, מכהן כיום כיו"ר סיעת 'ש"ס ירושלים', סגן רה"ע ומחזיק תיק חינוך חרדי. כהן נולד בשנת תש"כ בעיר טבריה ולמד בישיבת משכן יעקב בחיפה וגרודנא באשדוד, וכן בישיבה הגדולה אור אלחנן. בגיל 20, לאחר נישואיו, התגורר בירושלים למשך תקופה קצרה ולאחריה שב אל עיר הולדתו טבריה.

כהן התמיד בלימוד בכולל בעיר, עד גיל 28, אז התבקש על ידי מרן הגראמ"מ שך זצ"ל לשמש כשלוחא דרבנן, ובכך המשיך את פועלו של אביו ז"ל שהיה נציג ציבור אף הוא.

לאחר הקמת תנועת ש"ס וכניסת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל להנהיג את התנועה ביד רמה, השתלב כהן תחת מסגרת תנועת ש"ס ומאז שימש בשלל תפקידים, סגן ומ"מ רה"ע טבריה, יו"ר וועדת תכנון ובניה המקומית ולאחר מכן יו"ר הוועדה המחוזית מרום גליל וכן ראש עיריית אלעד, ראש המועצה האזורית מגדל תפן וראש המועצה רמת חובב, כיום כהן משמש כסגן רה"ע י-ם ומחזיק תיק חינוך חרדי.

כהן הספיק בכהונתו במהלך הקדנציה הנוכחית להותיר רושם עז על מצביעי תנועת ש"ס הירושלמית בעשייתו בנושאי החינוך וכן בהצלחתו בסיוע לבנות ירושלים בשיבוצים בסמינרים התואמים להן, וההישג הבולט ביותר המיוחס לו הוא מיגור תופעת האפליה.

ישראל קלרמן / יהדות התורה

 קלרמן, בן 49 ואב לתשעה, התחיל לפני כעשרים שנה כעוזרו הנמרץ של חבר כנסת דהיום וחבר מועצת עיריית ירושלים לשעבר אורי מקלב, טיפס במעלה התפקידים בכיכר ספרא והגיע עד למעמדו הנוכחי, כאשר בתחילת הקדנציה כיהן כסגן ראש העיר ברוטציה עם עמיתו לתנועה יצחק פינדרוס.

ישראל קלרמן גדל בבית של תורה ומוסר, ביתו של הגאון רבי אורי קלרמן זצ"ל, שלאורו התחנך ומידותיו הם נר לרגליו בעשייה הציבורית המוצלחת שלו לאורך השנים. בזכות חביבותו ואופיו הנוח הוא השכיל להתחבב על הפקידות העירונית בכיכר ספרא, את הקשרים הללו הוא מתעל לטובת האזרח החרדי הקטן, שיודע שיש לו נציג בעירייה, כמו אביו הפוליטי ח"כ מקלב, שהתפרסם בעיקר בזכות סיועו לכל פונה וה'פתקים' המפורסמים שנערמו על שולחנו.

בתחילת הדרך שיווק את 500 הדירות הראשונות של ברכפלד, פרויקט שהיה באמצעות 'דגל התורה' ומשם נחשף אליו ח"כ מקלב, מכאן ואילך לא זזה ידו מידו במשך 13 שנה בהן כיהן כעוזרו. שנה לאחר שמקלב עבר לכנסת שימש קלרמן כעוזרו של ראש העיר אורי לופוליאנסקי ובהמשך נבחר למועצה.

בקדנציה הראשונה שלו במועצה היה במקביל גם מנכ"ל שפע שוק, ובזו הנוכחית הוא מכהן כמחזיק תיק מבני דת ופיקוח עירוני. הוא מקפיד לשמור על קשר הדוק עם בתיהם של גדולי ישראל ועם רבני הועדה של 'דגל' בירושלים – הגר"ד כהן והגר"ב סולובייצ'יק.

המוטו שלו הוא המשפט ששמע בעבר ממורו ורבו, מרן הגראמ"מ שך זצ"ל, "לא שררה אני נותן לכם אלא עבדות אני נותן לכם". ואכן לאורך כל השנים ניכרת אצל קלרמן התחושה שהוא בוחר בשמחה לשמש כעבד ושליח נאמן של הציבור החרדי בעיריית ירושלים.

אליעזר ראוכברגר / יהדות התורה

 אחרי שהשלים את לימודיו בת"ת תורת אמת ובישיבה קטנה משכן יעקב בחיפה, הגיע הבחור הצעיר והנמרץ אליעזר לישיבת חברון – כבר שם, לפני קרוב ל-40 שנה, התבלט כפעיל בארגוני 'יד לאחים', 'פעילים' ו'ישיבות לעם' ברחבי הארץ.

עם נישואיו למד בכולל של ישיבת איתרי בירושלים, ובשנת תשמ"ט נמנה על חברי הקבוצה הצעירה של מייסדי 'דגל התורה', בבחירות שימש כמנהל המטה הארצי, ובהמשך, בין השנים תש"ן-תשנ"ב, כיהן כדובר הסיעה בכנסת. לאחר מכן עבר לעבוד ב'יתד נאמן' ככתב פרלמנטרי – תפקיד בו הוא מחזיק עד היום. במהלך תקופה זו נבחר פעמיים גם לכהן כיו"ר התא הפרלמנטרי בכנסת, תפקיד בו החזיק 8 שנים.

במשך כשנתיים היה חבר מועצת העיר אלעד בימי הקמתה, בין לבין היה מעורב בפעילויות ציבוריות שונות, בבחירות האחרונות נכנס לכהן כחבר מועצת עיריית ירושלים, יו"ר סיעת דגל התורה בעירייה ומחזיק תיק נכסים ומבני ציבור, וכמו גם יו"ר ועדת מכרזים בעירייה.

ראוכברגר, בן 55, אב לחמישה וסב לשלושה, נחשב מקורבו של יו"ר התנועה ח"כ משה גפני, ולאורך כל השנים שימש בתפקידים בכירים בתנועה, בין השאר, נחשב כמי שאחראי מאחורי הקלעים לתחום מינוי הדיינים והרבנים מטעם 'דגל התורה' כשהישגים רבים בתחום זה רשומים על שמו.

שלמה רוזנשטיין / יהדות התורה

 רוזנשטיין, בן 47 ואב לשמונה, בוגר ישיבות בית דוד ופוניבז'. בשנת תשס"ג נקרא על ידי מרן האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ זצ"ל לכהן כחבר מועצת עיריית ירושלים מטעם הסיעה המאוחדת ויז'ניץ.

מאז מכהן רוזנשטיין בתפקיד במשך שלוש קדנציות ברציפות. בשתי הקדנציות הראשונות ובשנה האחרונה בקדנציה הנוכחית הוא מכהן גם כיו"ר ועדת התמיכות העירונית ומחזיק תיק המינהלים הקהילתיים.

במקביל, רוזנשטיין הוא סמנכ"ל וחבר הנהלת ארגון דרשו. מחבר הספרים הפרשה המחנכת ו"27 סיפורים לבן ישיבה", 8 קבצי "חיזוק" של דרשו ומוציא לאור ב20 השנים האחרונות את הגיליון השבועי "מסביב לשולחן".

מחוץ לעיסוקיו התורניים, רוזנשטיין מכהן גם כיועץ משרד התחבורה למגזר החרדי, תפקיד בו פתר כמה מבעיות התחבורה היותר מורכבות בשנים האחרונות בירושלים, ובעל משרד לייעוץ לגיוס משאבים למוסדות וארגונים.

השארת תגובה