כשהרב הציע: תעניש אותי

רגע לפני שאנחנו ניגשים למשפט, עלינו להתאחד ולהתאגד, כי רק כך נבטיח את זכייתנו בדין • מה סיפר שר השיכון בסיורו בבית הספר 'מדעים ויהדות'? ומה הקשר בין תקיעת שופר לאחדות כלל ישראל?

נורדמן
נורדמן
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

אנו עומדים בימים שלפני ראש השנה, ימי המשפט בהם הקדוש ברוך הוא יושב על כיסא המשפט ודן את ברואי העולם יצורי כפיו לשבט או לחסד. "כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו – כן תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש כל חי".

את המילים המרטיטות הללו מתוך הפיוט "ונתנה תוקף" הנאמרים בתפילת המוסף בימי הדין, כתב רבי אמנון ממגנצא. סיפורו של רבי אמנון הוא סיפורו של עם שלא נכנע לחרב ולשכול, דבק בא-ל חי ונותר נאמן לאלוקיו גם ברגעים הקשים ביותר.

ההגמון של מגנצא דרש מרבי אמנון, שהיה גדול הדור, להמיר את דתו. כדי להתחמק מהדרישה ביקש רבי אמנון שלושה ימים כדי לשקול בדבר. אחר כך התחרט על שלא דחה את ההגמון לגמרי מעל פניו וכמו הותיר לו פתח ורמז כביכול המרת הדת באה בחשבון מבחינתו.

ביום השלישי, משלא הגיע רבי אמנון לארמון, הביאוהו אל ההגמון בכוח. רבי אמנון הציע להגמון לכרות את לשונו, שכשלה כאשר לא דחתה את ההצעה מיד, אך ההגמון חפץ להעניש דווקא את רגליו, שלא הביאו אותו לארמון. הוא עונה בייסורים איומים, ואנשי ההגמון כרתו את פרקי אצבעות ידיו ורגליו אחת אחת והמליחו אותן במלח.

היה זה בסמוך לראש השנה, ומשהחזירוהו לביתו והגיע החג, ביקש שייקחוהו לבית הכנסת. שם, לפני אמירת קדושה, אמר רבי אמנון לשליח הציבור: המתן לי עד שאקדש את השם, או אז פתח את פיו ואמר את פיוט "ונתנה תוקף". מיד בסיימו פרחה נשמתו ושבה אל בוראה.

כי רק ההיאחזות שלנו באמונה היא שהחזיקה אותנו בימי הגלות המרים והמייסרים.

***

רגע לפני "ונתנה תוקף", אנו מבקשים בקשה מאוד ייחודית ליום הזה. מיד עם תחילת תפילת שמונה עשרה אנו מתפללים ואומרים: "וייעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם". וכי מה הקשר בין אחדות ואגודה אחת לבין לעשות רצונו של אלוקים?

כולנו, כל אחד מאיתנו יודע את רום ערכו ומעלתו כמו גם חסרונותיו ומגרעותיו. "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אומר שלמה המלך (קהלת ז, כ). אלו פנים יש לנו לגשת אל בורא העולמים עם חטאינו עוונותינו ופשעינו?

מספרים לנו חז"ל על עניין הערבות ההדדית. יש מי שיש לו ואינו רוצה לתת, יש מי שאין לו ורוצה לתת, והקב"ה מצרף את היכולות של הראשון עם הכוונות של השני וביחד יש כאן נתינה הגונה.

כל אחד בעצמו, אינדיבידואלי, אולי אינו זכאי לעמוד לפני בורא העולמים, ואולי מעשיו הלא טובים יגברו על מעשיו הטובים חלילה. אבל כשאנחנו באים בחטיבה אחת, באגודה אחת – אנחנו מנצחים ויוצאים זכאים בדין.

לכן, רגע לפני המשפט אנחנו משננים היטב את החובה שלנו ומתפללים להצלחת המבצע של "וייעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם".

***

נהניתי לשמוע השבוע דברים ברוח זו, בביקורו המרשים של ידידי שר הבינוי והשיכון מר יואב גלנט בבית הספר 'מדעים ויהדות'. הוא סובב בין הכיתות והביע התפעלותו לנוכח בית הספר שמקרין חום ואהבה לכלל התלמידים.

בדבריו לתלמידים בכיתות הגבוהות סיפר על עברו בשייטת וימיו כסגן וכמפקד, כמו גם הפעולות שנעשות היום כשהוא מתפקד בין היתר כחבר הקבינט מדיני בטחוני. המסקנה שלו הייתה – איך לא – שותפות וערבות הדדית אלו הדברים שמחזיקים אותנו וזה מה שהחזיק את עם ישראל לאורך כל שנות הגלות והשיבה לישראל.

אכן, השבת הזו, האחרונה בשנה, נקרא בתורה בפרשת ניצבים. הכתוב פותח במילותיו של משה רבינו לעם ישראל "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל".

זו ההכנה הראויה והאמיתית ליום הדין: "אתם ניצבים היום כולכם", כשאתם מאוגדים ומאוחדים יחדיו, כולכם, אז זו הסגולה הניצחת לבוא אל יום הדין, וכפי שהכתוב ממשיך "טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך, מחוטב עציך עד שואב מימיך".

כשאנחנו ניגשים למשפט יש לנו לזכור דבר נוסף: כולנו אחים. כולנו כאחד עומדים למשפט. ורק כך נזכה למשפט ונזכה להיחתם בספרם של צדיקים גמורים בשנה הבאה עלינו לטובה. 'ברכנו אבינו – כולנו כאחד'!

***

הגאון הצדיק רבי יורם אברג'ל מנתיבות זצ"ל היה דורש את הקשר שבין האחדות ולימוד הזכות לבין ראש השנה והמצווה החשובה ביום זה, תקיעת שופר. חכמינו זכרונם לברכה אומרים שתקיעת שופר באה לעורר את זכותו של יצחק אבינו: "אמר הקב"ה, תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקדת יצחק בן אברהם".

ואומרים חז"ל שלעתיד לבוא יאמר לו הקב"ה לאברהם: "בניך חטאו לי", וישיב אברהם: "רבונו של עולם, ימחו על קדושת שמך". ואחר כך יאמר כך ליעקב שמא מחמת שהיה לו צער גידול בנים, יבקש הוא רחמים על עם ישראל, וגם הוא ישיב: "רבונו של עולם, ימחו על קדושת שמך", עד שלבסוף ישאל את יצחק, ודווקא הוא יליץ בעד עם ישראל דברי זכות, ויצאו זכאים מלפני הקב"ה.

לכך, בראש השנה, בימים בהם אנו מחפשים זכויות, אנו מזכירים דוקא את "אפרו של יצחק", שהוא מי שמצא עלינו לימוד זכות, לרמז ולומר כי אנו ממשיכים בדרכו של יצחק, ואף אנו מלמדים זכות על בני ישראל, איש על רעהו, ובזכות זאת שילמד עלינו אלוקים זכות.

זהו גם עניינו של השופר, שמרמז על קיבוץ ואחדות ישראל, וכפי שאומרים בתפילה: "תקע בשופר גדול לחרותינו… וקבצנו יחד", לרמז שבראש השנה ובפרט בעת תקיעת השופר, הכוונה היא להתאחד עם עם ישראל באהבה אמיתית וכנה, ובזכות זה נצא בעזרת ה' זכאים בדין ונזכה לשנה טובה ומבורכת.

שבוע טוב שנה טובה לכל עם ישראל המאוחד, ברכנו אבינו כולנו כאחד.

יחד שבטי ישראל!

בן ציון (בנצי) נורדמן

השארת תגובה