הנס בבעלזא: החור באוזן נסתם

הרב ראובן אלבז
הרב ראובן אלבז
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אלוקיכם" (דברים כט, ט). כשכל ישראל נמצאים באחדות שלימה הם זוכים להיות חזקים ומחוסנים ואף אחד לא יוכל לשבור אותם. אחדות פירושו וויתור, לוותר ולהקריב מעצמו עבור חברו, לא די לומר "כולנו חברים", חברים כל ישראל ונאמר אמן, אלא צריך גם להקריב ולתת עבור השני, להיזהר בכבוד וברגשות של השני, ואז הנתינה תגרום לחיבור ואהבה. ודבר זה אפשר להשיג רק באמצעות התמדה בלימוד המוסר.

הגאון מוילנא כותב בספרו אבן שלמה (פרק א' סעיף ב') שעיקר חיות האדם הוא להתחזק תמיד בשבירת המידות, ואם לאו למה לו חיים! ועל זה אמר שלמה המלך בחכמתו (משלי ד, יג) "הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ", מוסר נקרא מה שמשבר האדם את מידותיו והולך נגד טבעו. ודבר זה נורא למתבונן, הרי יש רמ"ח מצוות עשה, ואין ספור לענפיהן. ותלמוד תורה כנגד כולם (פאה פ"א מ"א), וכל דקה ודקה מחיי הגר"א הייתה מנוצלת ללימוד התורה עד שדרש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות, ובכל זאת הוא כותב שבלי להתחזק תמיד בשבירת המידות, למה לו חיים!

ונספר, אברך ירא שמים נפצע בתאונה רח"ל ונפער חור באוזנו, הכאבים היו עצומים והרופאים אסרו עליו לטבול במקווה וכדומה כדי שלא יכנס מים לאוזן הפגועה. בצר לו הלך לגדולי הפרופסורים וחיפש מזור למכאובו, עד שאחד הפרופסורים הציב בפניו שתי אפשרויות, לעשות ניתוח שספק אם יצליח, או להשאיר את המצב כמות שהוא. החלטתם הייתה שבמשך שנה יישאר האברך כמות שהוא עם הכאבים ורק לאחר מכן יחליטו על המשך הטיפול.

במשך כל אותה שנה הלך האברך להתברך מפי הגאון הקדוש הרב שר שלום מבעלז זצ"ל, וכל הזמן היה פוטרו הרב בברכת "ה' יעזור", "רפואה שלימה". והנה בהושענא רבה ניגשו כל החסידים להתברך מפי האדמו"ר, ואף אותו אברך ניגש, ואו אז הרב האיר לו פנים ושאלו אם עשה את הטיפול. הבין האברך שכדאי לעשות את הניתוח, הלך וחקר ודרש ברופאים והתייצב בפני פרופסור גדול שיבדוק אותו קודם הניתוח, אך הפלא ופלא השתומם הפרופסור לגלות שהחור באוזן נתרפא מאליו! ואף הכאבים העזים חלפו ועברו להם.

כשחזר האברך להודות לרב, השיבו האדמו"ר זצ"ל שהנס הזה שנעשה מעל הטבע הוא רק בזכות קבלה שקיבל על עצמו בראש השנה, ושאלו הרב לפשר קבלתו. השיב האברך שהוא קיבל על עצמו בראש השנה ללמוד בכל יום כמה דקות מוסר, חוק ובל יעבור. הרב חייך ואמר שלימוד המוסר בעקביות שקיבל על עצמו ללמוד בשנה הזו, הוא שריפא את אוזנו! ללמדך מהו כח לימוד המוסר.

זה מה שאנחנו צריכים לקבל על עצמנו בראש השנה הבא עלינו לטובה, קבלות קטנות לחיזוק בתורה ומצוות שנוכל לעמוד בהם, ישנם אנשים שמקבלים כל כך הרבה קבלות בראש השנה, וכששואלים אותם לאחר מספר שבועות מה הם קיבלו על עצמם, הם שוכחים לומר מרוב כל הקבלות שקיבלו.

העיקר זה להיכנס לראש השנה עם קבלות קטנות, ודוגמא אחת לכך היא מעט לימוד המוסר בעקביות בכל יום ויום. והעיקר הוא העקביות, וזהו כלל גדול בחיים, אדם שהולך בעקביות מצליח. מצוי הדבר אצל רבים שמתחילים להתקרב ללימוד התורה הקדושה ולא יודעים במה לאחוז ולהתמקד, הם מתחילים בלימוד הגמרא, דף היומי, ולאחר מכן שומעים שצריך ללמוד הלכה, ולכן הם עוברים ללמוד ההלכה, לאחר מכן הם שומעים שכל אדם צריך לדעת מדרש, כל מי שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות לא טעם טעמה של תורה, וכל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש לא טעם טעמה של יראת חטא (אבות דרבי נתן פרק כ"ט), ולבסוף נשארים תלושים ובלי כלום.

העיקר זה לקחת נושא אחד בתורה ולאחוז בו בעקביות, והעקביות היא זו שתביא עמה הברכה וההצלחה.

אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה

נמצאים אנו לפני יום הדין הגדול והנורא בו כל באי העולם עוברים לפניו כבני מרון (ראש השנה טז ע"א), "ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים או למוות", ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום" (מנוסח תפילות ראש השנה), הכל נגזר ביום ראש השנה, הכל!

ביום ראש השנה נזכה אי"ה לקיים מצווה חשובה ביותר, מצוות תקיעת השופר, וכותב הרמב"ם (פ"ג מהלכות תשובה ה"ד) אע"פ שתקיעת שופר גזירת הכתוב היא, רמז יש בה: עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן.

עלינו לקחת את הרמז שבתקיעת השופר, בתהילים נאמר (פט, ז) אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, ואומר הזוה"ק (פנחס רל"א ע"א) לא כתוב שומעי תרועה או תוקעי תרועה, אלא יודעי תרועה, שיודעים שזה לא סתם תקיעה, שמבינים את הסוד של תקיעת השופר.

הגמרא אומרת (ר"ה כח ע"א) שאם שמע קול שופר יצא, הכוונה הפשטית זה ששמע את התקיעה, אך הכוונה העמוקה יותר של שמיעת קול שופר זהו מלשון "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד)- התבונן והבן (ספורנו שם), אם שמע קול שופר דהיינו אם הבין את המהות של תקיעת שופר- יצא ידי חובה.

תקיעת שופר זה לא סתם קולות, זו אזעקת אמת, "צבע אדום"!, כשיש אזעקה כולם מתחבאים ותופסים מחסה, בתקיעת השופר אנו נכנסים לעשרת ימי תשובה שבהם אנו מתחבאים בתוך נבכי הנפש וחוזרים בתשובה שלימה, נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה' (איכה ג, מ), ממך אברח אליך (מתוך פיוט כתר מלכות).

אדם שנמצא בתוך המקלט ואינו יכול לשמוע חדשות בכל מיני מכשירי התקשורת, יש לו פחד גדול, הוא לא יודע מה קורה, מי נפגע ומה הנזק, כך אנחנו צריכים להרגיש בתקיעת השופר, מתחילה עכשיו אזעקה ואין אנו יודעים מה יהיו תוצאות הטילים.

נתנו לנו עשרה ימים גדולים בהם אנו יכולים לשנות ולהפך את כל גזר הדין לטובה, בכוחנו ליירט את כל הטילים, על ידי שנרבה בתפילות מעומק הלב, בסליחות בבכיה ותחנונים, בשמיעת שיעורי תורה, בקריאת תהילים ותיקוני זוהר הקדוש, בעשיית צדקות וחסד, זה הזמן, ננצל את הימים הגדולים שניתנו לנו. יהי רצון שנזכה לשנת גאולה וישועה, שנת טובה וברכה שנכתב ונחתם בספר החיים והשלום, אמן.

השארת תגובה