את הקואליציה הבאה, ביבי יעדיף עם החרדים

ניסיון נואש של מפלגה מקומית כושלת לנצל טרנד שכבר חלף מהעולם • וגם: אין למפלגות החרדיות מה לחשוש מבחירות על רקע חוק הגיוס, ולמה הציבור החרדי מקופח בתאגיד השידור הציבורי?

דוד חכם
דוד חכם
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

קמפיין ההסתה שפורסם השבוע בירושלים נגד הציבור החרדי, הוא ניסיון עלוב לחקות את יאיר לפיד. לפיד שבנה את מפלגתו יש עתיד משנאה לחרדים והסתה נגדם, הצליח להרים מפלגה שבוחריה קנו בהתחלה את הלוקש הזה.

מה שעושה חגית משה וסניף הבית היהודי בירושלים הוא חיקוי, חיקוי בניסיון להרים את המפלגה הזאת שהיא שסועה ורדומה בירושלים, רבים מבוחרי הבית היהודי במישור הארצי בעיר הקודש, אינם בוחרים ברשימה המקומית שם. יש לכך סיבות רבות, מדוע אותו קהל בוחרים שמצביע בבחירות לכנסת עבור הבית היהודי אינו מצביע לרשימה המקומית.

אז מה עושים? מסיתים נגד הציבור החרדי. אם ללפיד זה שיחק מדוע להם לא? תוך שעות ספורות מרגע פרסום מודעת ההסתה כל המדינה דיברה על הקמפיין, כולם התעסקו רק בזה, אישי הציבור מיהרו להגיב, חבריי העיתונאים החרדים מחו. טוב עשה יו"ר הבית היהודי השר בנט שמיהר לגנות ולהתנער מההסתה הזו.

עוברת לה יממה ואז שוב מודעה אחרת שגם קוראת למצביעים לבלום את ההשתלטות החרדית בירושלים. זה אמור לעודד אותנו כציבור חרדי מצד אחד, אבל זה גם מכעיס. זה מכעיס משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא: איך יכול להיות שמפלגה דתית שחברים בה גם אנשי האיחוד הלאומי הנמנים על הציבור החרדי לאומי יכולים לתת את ידם להסתה פרועה כזו נגד המגזר החרדי? הסיבה השנייה שמכעיסה היא, כי זה אומר שאם היינו מאוחדים היה סיכוי לקבל ראש עיר חרדי בירושלים.

אם היינו מאוחדים, כי לפי כל הפרסומים יש כבר קבוצה מסוימת שהכריעה ככל הנראה את הבחירות הקודמות לטובתו של ניר ברקת והיא תכריע גם הפעם, או לפחות תנסה להכריע. כל הדיבורים של ראשי המפלגות החרדיות על כך שצריכים ללכת יד ביד בבחירות הקרובות בירושלים סביב מועמד אחד – התפוגגו. הציבור החרדי בירושלים שוב עומד להפסיד. מועמדותו של יוסי דייטש נתקלת בקשיים, מבית בעיקר. מועמדתו של משה ליאון גם היא נתקלת בקשיים, כשכל אחד טוען כולה שלי, וכשכולם מנסים להסביר למה למועמד שלהם יש סיכוי גבוה יותר לנצח את אלקין – זה מתכון לכישלון.

בסבירות גבוהה יותר למשה ליאון יש סיכוי סביר יותר מיוסי דייטש להגיע לכיכר ספרא כראש העיר. הסיכוי של ליאון גבוה משום שאם ש"ס ודגל התורה תומכים בו פלוס קולות נוספים שהוא יביא מהמגזר הכללי, אז הבסיס שלו גדול יותר. הוא גדול יותר אבל לא מספיק כדי להכריע את הבחירות, לא בסיבוב הראשון וככל הנראה גם לא בסיבוב השני.

במידה ועופר ברקוביץ מתמודד עד הסוף, זה מפצל את הקול החילוני ומחליש את אלקין אין ספק. אבל צריך גם ובעיקר להסתכל מה קורה בבית פנימה, אין שום סיבה שבעולם להתיש את יוסי דייטש עד לרגע האחרון. ההחלטה צריכה להיות מהירה, ראשי המפלגות החרדיות צריכים להתכנס בתוך עצמם, ללבן את הדברים ולהכריע.

יתכבדו וישבו כולם כמו שידעו לשבת בכל משבר שהיה לציבור החרדי עד שיצא עשן לבן ושיקבלו החלטה. הניסיון מוכיח שבכל נושא שהציבור החרדי כולו התאחד, הצליחו להכריע ולהביא תוצאה. מנגד, היכן שראשי המפלגות החרדיות נלחמו אחד בשני כל אחד וסיבותיו שלו, שם תמיד הציבור החרדי הפסיד.

אנחנו מתקרבים לשעת ההכרעה, אני חושב שעדיין אפשר לתקן כי הנר עדיין דולק, ליאון או דייטש, מי מהם שיקבל את התמיכה של כולם ללא יוצא מן הכלל יוכל לנצח.

ובחזרה לבית היהודי המקומי בירושלים, אני מעריך ומאמין שציבור הבוחרים שלהם יעניש אותם על ההסתה הפרועה הזו נגדנו, יש סיבות לכך שהמפלגה המקומית רדומה מפולגת ומשוסעת, קמפיין ההסתה של הסניף המקומי אמנם הביא להם חשיפה אדירה, אבל הציבור שם לא יקנה את הלוקש הזה ויעניש את הרשימה בבריחה למפלגות האחרות שאינן מלבות שנאה כנגד המגזר החרדי ברמת יאיר לפיד. אפשר לעשות קמפיין מוצלח כדי 'לעורר את העסק' מה שנקרא, אבל למה, למה על חשבוננו?

בחירות (לכנסת) בפתח

לפי כל ההערכות אנחנו מתקרבים לבחירות. החלטת בג"ץ השבוע לפיה יש ארכה להכנת חוק הגיוס בארבעה חודשים נוספים, מקרבת אותנו לבחירות. אין ספק שאחרי כל הדיבורים שלאף אחד לא מתאים בחירות עכשיו, איש איש, מפלגה מפלגה, למרות זאת אנחנו הולכים לבחירות.

ובכל זאת, ההליכה לבחירות אמורה להדאיג את המפלגות החרדיות, אמורה להדאיג אבל לא להפחיד. לפי איך שזה נראה, גם אם יהיו היום בחירות, תמונת המצב הפוליטית תישאר כמעט כמו היום.

כחלון ייחלש ככל הנראה בבחירות הבאות, אולי אפילו ייעלם לטובת אורלי לוי, אבל גם את הקואליציה הבאה יעדיף ביבי להקים עם החרדים. לפיד מתכוון לרשת אותו, זו הסיבה מדוע נתניהו למרות הדרישות של המפלגות החרדיות יעדיף אותן על פניו.

הממשלה הנוכחית הייתה טובה עבור הציבור החרדי, הייתה טובה לכחלון, לבנט, לליברמן שעם מספר מנדטים נמוך קיבל את משרד הביטחון. הממשלה הבאה תהיה ככל הנראה פחות או יותר אותו הדבר.

למפלגות החרדיות אין ממה לחשוש ללכת לבחירות כשברקע יש את חוק הגיוס. הציבור הכללי במדינת ישראל כבר פחות קונה את ההסתה של גיוס בחורי הישיבות, אם בעבר היינו רואים התעניינות שיא ויכולת להסית נגד בחורי הישיבות ולגרוף קולות – היום זה פחות. זה הולך ונעלם.

כל אחד יכול לשים לב שגם לפיד שינה כיוון, הוא עשה זאת לא בגלל שהוא הפך להיות אוהב הציבור החרדי, אני מאלו שחושבים שהוא היה ונשאר אויב לציבור החרדי כל הזמן. הוא שינה גישה כי גם הוא מבין שזה פחות מעניין את הציבור בישראל.

את המצביע הממוצע מעניין בעיקר המצב הביטחוני והמצב הכלכלי, המצב הכלכלי הוא טוב. נשארנו עם המצב הביטחוני שזה מדאיג ומטריד, בעניין הזה יש לנתניהו יתרון גדול ומובהק על פני לפיד, וכמו גם על פני גבאי ולבני. לכן, גם אם נלך עכשיו לבחירות על סיפור הגיוס אין צורך להיבהל. לפיד את הונו הפוליטי עשה אמנם על זה, אבל זהו זה. מעבר למה שהוא היום הוא צריך דברים אחרים כדי לגדול יותר. הוא גם הולך להתמודד עם מפץ שבוא יבוא בקרוב בשורות השמאל מרכז.

תאגיד לכולם (חוץ מהחרדים)

בשבוע שעבר התפרסם תחקיר בעיתון 'הארץ' על תאגיד השידור הציבורי. בתחקיר שהתפרסם נחשף בין היתר איך קוטלגו עובדי רשות השידור לשעבר בצורה משפילה, וגם על מכרזים שנתפרו שם.

אקדים ואוסיף את הגילוי הנאות שלי כבר בתחילה, שידרתי בכאן מורשת במסגרת התאגיד וסיימתי את דרכי שם לפני קצת יותר מחצי שנה, בבוא היום ארחיב ואספר מה ולמה.

אחרי הגילוי הנאות והתחקיר המקומם שפורסם, כמו גם הקריאות המוצדקות לפיטוריו של המנכ"ל אלדד קובלנץ ומנהלים נוספים בעקבות התחקיר, אני רוצה דווקא לשים את הדגש על מה שכואב לציבור גדול מיום הקמתו של התאגיד.

לתאגיד השידור הישראלי ישנו תקציב של 780 מיליון שקל המגיעים ישירות מהמדינה, כלומר מכספי משלם המיסים. שם באותו תאגיד יש רשתות לכולם, לציבור העולים, לציבור הערבי, למגזר הדתי לאומי שרושם נוכחות נכבדה מאוד ואף יש לו תחנה שם. רק ציבור אחד אינו נהנה מאותו תאגיד שידור ציבורי, ניחשתם נכון, הציבור החרדי.

יש אמנם כמה עובדים ועיתונאים חרדים שעובדים שם, אנשים טובים ומוכשרים, אבל כל זה כלעג לרש. אם ניקח את כל התקנים והשכר של כל העובדים החרדים בתאגיד ביחד זה לא מגיע לחצי אחוז אפילו מאותם 780 מיליון. זה מקומם ומרתיח. אני לא מקבל את הטענה הזו שיש חרדי פה ויש חרדי שם, חלקו של הציבור החרדי אינו בא לידי ביטוי בתאגיד השידור הציבורי מבחינת האחוזים שבו, אם לכל המגזרים מגיע לפי גודל היחסי שלהם באוכלוסייה – גם לנו כציבור חרדי מגיע.

השארת תגובה