צ'אנס אחרון: 3 חודשים לחוק הגיוס

המדינה ביקשה 7 חודשים אך בג"ץ הסתפק בשלושה בלבד • המשמעות: סדר זמן לחוץ להשלמת דיוני הועדה המיוחדת והעברת החוק • מקלב אופטימי\ ב'יש עתיד' זועמים

מנדל ראטה עם החיילים החרדים בגבעתי (2)
מנדל ראטה עם החיילים החרדים בגבעתי (2)
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

החלטה דרמטית ומשמעותית לעתיד עולם התורה נפסקה השבוע על ידי בג"צ, ולפיה פקיעת חוק הגיוס שהייתה אמורה להתרחש במהלך חודש אלול, נדחתה בשלושה חודשים ל-2.12.18.

חוק הגיוס ידע תהפוכות מאז השנה שעברה, אז בוטל וניתנה ארכה של שנה על ידי בג"ץ בכדי לחוקק חוק חדש. השנה הזו עוד תיזכר כהיסטורית מבחינה פוליטית, כאשר לא פעם היינו פסע מבחירות, דיונים במועצות גדולי התורה והחלטות נחרצות, וועדה של שר הביטחון איווט ליברמן שהובילה לחילוקי דעות בין מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל לבין זו של דגל התורה, ובנוסף הדלפת הקלטות שהבהירה עד כמה המחלוקת עמוקה. ארבעת החודשים שלפנינו, עוד יכולים לייצר פרק בהיסטוריה, שכן, מבחינת הליטאים, לא יהיה ניתן להשיג חוק טוב יותר, לעומת החסידים הסבורים שהחוק הנוכחי לא ממצה את הדרישה שלהם.

ליברמן מצדו, לא יאפשר הקלות לחרדים – וכאמור זו עמדת דגל, שהרי אם נציגיה היו חושבים שזה האחרון ייתן הקלות, היו מנסים להשיג אותן ולהיאבק עבורן. הקונפליקט הזה בין העובדה שליברמן לא יאפשר עוד צעד, לבין העובדה שאגודת ישראל לא עומדת להתפשר, עוד עלול להוליד סיטואציות צפויות ובלתי צפויות.

ובאשר להחלטת בג"צ ביום שלישי השבוע, בהכרעה ציינו השופטים כי "לאחר ששקלנו בדבר החלטנו להיענות לבקשה בחלקה ולדחות את מועד בטלותו של פרק ג'1 לחוק שירות בטחון כך שייכנס לתוקף ב-2 בדצמבר 2018 תחת המועד שנקבע בפסק הדין".

בעקבות הדחיה של בג"ץ, המערכת הפוליטית מעריכה כי אנו על סף בחירות – בשלושה החודשים הראשונים של שנת 2019, שכן כאמור לעיל, המשבר הנוכחי אינו פתיר כמעט לאור העובדות המצוינות בפתח הדברים – כאשר מורכבות הסיטואציה, הגיעה לשיא כאשר סגן שר הבריאות ויו"ר אגודת ישראל יעקב ליצמן אף הודיע שיפרוש מהממשלה אם החוק יעבור.

בנוסף, מועד הבחירות הצפוי קרוב ממילא, ואם לא יצוץ משהו בהחלט קיצוני ולא צפוי, לא יצליחו הצדדים להגיע להסכמות – ראש הממשלה יחליט להקדים אותם. אך אל לנו לשכוח שבימים האחרונים מנהל ראש הממשלה שיחות אינטנסיביות, בהם חידד כי בכוונתו לקיים את הבחירות הקרובות במועדן ולא להקדים אותן.

אם וכאשר ליצמן יפרוש מן הקואליציה ואתו אגודת ישראל, עדיין יוכל להמשיך ראש הממשלה עם הקואליציה, אך הערכות הן שנתניהו לא ירצה בתקופה שסמוכה לבחירות תתבסס ממשלתו על קואליציה מצומצמת ועל כן, הוא יהיה זה שיפרק את הקואליציה, אלא אם יצליח לשמר אותה במתכונת הנוכחית, מה שעשוי להתאפשר אם ליצמן ופרוש יפרשו מהממשלה אך יישארו בקואליציה.

כך או כך, הכנסת תשוב לפעילות מיד לאחר החגים בתום פגרת הקיץ – ואז יוחלט האם יימצא פתרון שבמסגרתו הכנסת הנוכחית תמשיך את פעילותה עד נובמבר 2019, או תפוזר מיד עם תחילת מושב החורף.

"הלו"ז יאפשר השלמת חקיקה"

חבר ועדת הגיוס, ח"כ אורי מקלב, הגיב על החלטת בג"ץ: "תהליך החקיקה נמצא בסופו, כך שלוח הזמנים החדש יאפשר את סיום חקיקת החוק שעיקרו הכרה בערך ובחשיבות המשך לימוד התורה בארץ ישראל".

מנגד, מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "מדובר בגלגול נוסף של תפוח האדמה הלוהט וגרירת רגליים שגם בסופה ככל הנראה יקרה אחד מהשניים – או הסדר שאינו חוקתי או דחייה נוספת. כך או אחרת נראה שהממשלה מפחדת להתעסק עם הסוגיה האמיתית שעל הפרק שהיא השוויון בנטל".

ממפלגת יש עתיד נמסר כי "בג"ץ אמר היום לממשלה את מה שאנחנו אומרים מהרגע הראשון: אין שום צורך לחכות יותר. החוק מוכן. אסור לשנות בו אפילו אות אחת כפי שהתחייב שר הביטחון לציבור ולצה"ל. אנחנו תומכים בו, משרד הביטחון תומך בו, צה"ל והרמטכ"ל חתומים עליו ויש לו רוב בכנסת".

יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, אמר כי "אין שום סיבה לאפשר לנתניהו לבזבז זמן נוסף. נתניהו לא זקוק להארכת זמן; הוא זקוק לאומץ. יש לחוקק עכשיו את חוק הגיוס כדי שיותר חרדים יתגייסו, ישרתו וישתלבו בשוק העבודה. שופטי בג"ץ העבירו מסר חד וברור לנתניהו: תפסיק למשוך זמן. אני קורא לראש הממשלה לבלום את הכניעה למפלגות החרדיות ולקדם את ישראל צעד נוסף לשוויון בנטל. שוב הוכח שדרכה של יש עתיד נכונה וצודקת, בעוד דרכו של נתניהו עמוסת שיקולים פוליטיים ויוצרת פילוג. יש עתיד מוכנה להתייצב ממחר בכנסת כדי להעביר את החוק בזמן".

ביקשו 7, קיבלו 3

כזכור, בחודש שעבר הגישה המדינה לבג"ץ בקשה לדחות בשבעה חודשים את יישום פסק הדין בנושא חוק הגיוס. המדינה ביקשה מבג"ץ לאפשר לה לסיים את הליכי החקיקה עד לתום כנס החורף של הכנסת.

בהודעתה ציינה המדינה כי בפרק הזמן שניתן למדינה להגיע להסדר חקיקה חדש, כשנה, המדינה לא הצליחה להגיע להסכמות בנושא ולכן היא מבקשת את ההארכה. המדינה הוסיפה כי רק השבוע היא גילתה שלא יתאפשר לה להעביר את ההסדר החדש בכנסת הנוכחית ולכן כעת, חודשיים לפני תום הזמן שהוקצב, היא מבקשת לדחות את יישום פסק הדין בשבעה חודשים.

המדינה מסבירה כי "בהיעדר תיקון חקיקה שיחליף את התיקון שבוטל על ידי בית המשפט, הרי שיהא צורך להחיל את ההסדר הכללי הקבוע בחוק שירות ביטחון לעניין גיוס לשירות ביטחון על בני הישיבות", כלומר לגייס את כל אלו ש"תורתם אומנותם". המדינה מוסיפה שברור לכל, וכך גם עולה מהחלטת בית המשפט, כי "תוצאה כזאת אינה ישימה במציאות הקיימת".

בבקשה פירטה המדינה את ההליכים שנעשו בממשלה ובמשרדים השונים כדי לקדם את חיקוק התיקון לחוק הגיוס. בין היתר, הפגישות בפרקליטות המדינה ועבודת הוועדה המיוחדת של מערכת הביטחון.

קודם לכן, בחודש תמוז, עבר חוק הגיוס על אף התנגדות הח"כים החרדים, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אף צוטט כמי שהכריז: "התנגדנו לחוק הגיוס החדש כפי הוראת מועצת גדולי התורה. לאורך הדורות מסר עם ישראל את נפשו למען לימוד התורה וראה בו את הערך החשוב ביותר לעתיד העם היהודי. לא נסכים להגביל את לומדי התורה ולא נתמוך במתן סנקציות על בני ישיבות שתורתם אומנותם."

חוק הגיוס אושר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה, 63 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-39 התנגדו.

שר הביטחון אביגדור ליברמן בירך בזמנו על אישור חוק הגיוס בקריאה ראשונה ואמר כי "הכנסת גילתה אחריות". ליברמן גם פרסם את הדברים הבאים: "הממלכתיות ניצחה את הספינים והמחלוקות. אני מקווה שהחוק יאושר ככתבו וכלשונו בקריאה שניה ושלישית עוד במושב הזה".

הקואליציה השקיעה מאמצים רבים להעביר את החוק:

  • תקנון הכנסת מחייב פיטורי שרים וסגניהם שיצביעו נגד הקואליציה, לליצמן ונהרי המכהנים הן כחברי כנסת והן כסגני שרים ניתן חופש הצבעה – מעשה שכבר ניתן לשרה סופה לנדבר שהצביעה נגד הצעת חוק המרכולים.
  • סיעת יש עתיד שתמכה בהצעת החוק כשהיא מתפארת שזו הצעת החוק המקורית של היו"ר לפיד, גילתה כי בנוסח הצעת החוק הוכנס שינוי המגדיר כ'חרדים' גם את בני ישיבות ההסדר – סעיף שהיה מייתר כל ניסיון לגייס תלמיד ישיבה חרדי. לא ניתן לשנות את הצעת החוק שאושרה בוועדת השרים ועל כן יו"ר הקואליציה התחייב לחברי הסיעה בכתב כי השינוי יוסר.
  • יו"ר סיעת העבודה אבי גבאי ביקש לראות בהצבעה 'הצבעת אי אמון' בניסיון להביך את חברי סיעת יש עתיד, שלא התרגשו.
  • בידיעות אחרונות פורסם כי הח"כים החרדים ביצעו במהלך הערב ספירת קולות מאחורי הקלעים וכשנדמה היה שיש עתיד לא יצביעו בעד החוק, פעלו לקושש קולות. על פי הפרסום בידיעות אחרונות הרי שאחד מהח”כים בקואליציה סיפר כי משה גפני פנה אליו באופן אישי ווידא שיצביע בעד החוק. ח”כים נוספים העידו כי מיכאל מלכיאל מש”ס פנה ואמר לו: “אנחנו חייבים שהחוק הזה יעבור”.

בסופו של דבר, כאמור, החוק עבר למרות התנגדות סמלית של החרדים, ומיד לאחר מכן החלה ועדה מיוחדת לדון בתיקונים הנדרשים לקראת קריאה שניה ושלישית, תיקונים שלא הושלמו עד סוף מושב הקיץ, ובשלהם ביקשה המדינה ארכה נוספת מבג"ץ. כאמור, המדינה קיבלה רק חלק ממבוקשה, ובג"ץ סיפק הארכה של שלושה חודשים ולא שבעה כפי שהתבקש.

השארת תגובה