עידן הפרובוקציה / אבי בלומנטל

אבי בלומנטל
אבי בלומנטל
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

אוח איזה כיף לשבת רגל על רגל ביציע האסטרטגים ולחלק ציונים. זוהי שעתם היפה והמענגת של היועצים. האות ניתן והמערכה למעיכת הקמפיינר שהסתבך יצאה לדרך. בואו קולגות, יחדיו נטפס עליו ועל הקמפיין שלו, ננתח את השגיאות, נשגר אליו טיפים לניהול המשבר מעל דפי העיתון, נסביר לו 'איך אנחנו היינו עושים את זה אחרת ומזניקים את המועמדת לארבעים מנדטים' ויאללה בלאגן.

האסטרטג שיצר את המודעה המסיתה לא שגה. מי שלא ניהל קמפיין, ולא חווה את 'מאחורי הקלעים' של עולם הייעוץ האסטרטגי לא מבין עד כמה סבוך ומורכב העסק הזה. לא מדובר במדע מדויק ולדעת-קהל אין כללים ברורים.

תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: יועץ התקשורת יושב במטה הבחירות ומזהיר שמדובר בקמפיין מסוכן, אך המועמדת חגית משה מתעקשת על הקריאייטיב המסית. לנוכח העובדה שהגברת לא מצאה לנכון להתנצל עד לרגע זה, וממשיכה בקו המסית – התאוריה הזו לא מופרכת.

לחילופין, תארו לעצמכם שהמועמד עיין בסקרי עומק וגילה שהציבור הדתי-לאומי אדיש לבחירות למועצת העיר ירושלים והדבר היחיד שמטריד אותו זו התחרדות העיר. הוא מציע את הקמפיין, מזהיר מהעליהום החרדי, צופה את ההתנערות של בנט וסמוטריץ' אבל בשורה התחתונה הוא משיג את מטרתו כי הקמפיין זכה לחשיפה מדהימה, והנה הדתיים-לאומיים נוהרים בהמוניהם לקלפיות. גם התאוריה הזו לא מופרכת.

כבר למחרת, הקו האנטי-חרדי של הקמפיין המשיך רק בלי התמונה שעוד נעסוק בה. לכן, לשפוט את היועץ ברמה המקצועית זה לא נכון ולא חכם. ליועצים רבים יש ברזומה פרויקטים שהם שיחררו לאוויר רק כי הלקוח דרש וקיבל, הגם שהם התנגדו להם.

בשנת 2018 בכדי לזכות בחשיפה תקשורתית חובה לייצר פרובוקציה. לו היה הבית היהודי בירושלים בוחר בסיסמת הבחירות "ואהבת לרעך כמוך" הוא לא היה זוכה לחצי עמוד בעיתון של המדינה כפי שזכתה הגב' משה. הרצון לייצר משהו חריג ושונה הוא נכון ונחוץ. אם יש מקום להוקיע מישהו אל עמוד הקלון זה את המועמדת. היא בסופו של יום זו שאישרה את המודעות, היא זו שתקצבה אותן (ויתכן ממימון בחירות שמקורו בכספי ציבור כולל ציבור חרדי) היא זו שידעה בבירור שמדובר בפרובוקציה שמכילה בתוכה אלמנטים מפלגים, מסיתים, משניאים מקטבים, משמיצים – ולמרות זאת החליטה שהכיסא שלה במועצת העיר חשוב יותר.

אין לנו דבר וחצי דבר נגד פרובוקציה, יש לנו נגד טיפשות ונבזות. מהקמפיינר אין ציפייה לבקשת סליחה משום שהוא חרב להשכיר. מקסימום התנצלות על הפוטושופ המביך והעיצוב הנחות. אבל נציגת ציבור שכל מה שיש לה למכור זו שנאה לאחר, ממנה יש מקום להיפרע בקלפי. היא חייבת ללמוד שפאות ושטריימל 'קונילמל סטייל' זה פאסה. אם כבר את מתרסקת אז אל תתפשרי על פחות מויז'ואל של חרדים מיוזעים לשים מצות בדם חילונים וסרוגים. יש עתיד מאחוריך.

הכותב משמש כיועץ תקשורת ושותף במשרד "בלומנטל-חדד תקשורת בע"מ"

השארת תגובה